שבת, 03 ינואר 2009 22:47

האם מלחמה טובה לכלכלה?

דעה מפוקפקת זו פורסמה ב- ynet במסגרת ראיון עם 3 כלכלנים. זו אכן טעות רווחת. אילו זה היה נכון אז גם רעידת אדמה הרסנית, או שריפה שתבעיר את כל תל אביב עשויים לעזור לכלכלה.

''המבצע בעזה בהחלט יעזור למשק'' זועקת כותרת ב-Ynet. הכתב מראיין שלושה כלכלנים אשר אומרים שהמלחמה עשויה לסייע לכלכלתנו. המלחמה - פירושה תוספת הוצאה ממשלתית - ותוספת פעילות כלכלית - להצטיידות באמצעי לחימה ובאמצעי מיגון. תוספת הזרמת כספים עשויה, לדעתם, לסייע לכלכלה לעבור את ההאטה שמסתמנת לאחרונה.

אני נדהם שדעות מפוקפקות כאלה מושמעות ברצינות, אם כי אני מודע שזו שגיאה רווחת. מלחמה היא הרס של משאבים. כלכלה היא בניה של משאבים חדשים. מלחמה היא ההיפך מכלכלה, בדיוק ההיפך [ויותר...]. איך יכול הרס של עושר קיים [במלחמה] לתרום לסה''כ העושר של המדינה ותושביה? הרס הוא הרס, לא עושר. מלחמה עושה אותנו עניים יותר. אחרי מלחמה אנו צריכים להשקיע כסף ומאמץ לשיקום ובניה מחדש של דברים שכבר היו לנו קודם. לא! מלחמה היא הרס נטו. לפעמים גדול יותר, לפעמים פחות גדול, אבל הרס אינו עושר.

לשגיאה זו יש שם - אותו נתן לה הכלכלן והפילוסוף הצרפתי פרדריק באסטיאט לפני כ- 200 שנה: פרדוקס החלון המנופץ. הסיפור הוא כזה: בריון קטן משליך אבן ומנפץ חלון ראווה. האם הבריון תורם לשגשוג הקהילה? לכאורה כן – בעל החנות מזמין זגג, המתפרנס יפה מהתיקון, והזגג מזמין עם הכסף שקיבל חליפה חדשה מהחייט. בית החרושת לזכוכית מרוויח גם כן, כל אלה עשירים יותר. אכן. אבל עד עכשיו ראינו רק חצי מהבעיה. בחצי הזה רואים שגשוג חדש, הנראה בעין. החצי השני הוא החלק של הדברים שאינם נראים בעין. בעל החנות רצה לקנות חליפה, אולם בכסף של החליפה נאלץ לשלם לזגג. לבעל החנות היה קודם חלון ראווה וגם כסף לחליפה, כעת יש לו רק חלון ראווה חדש – כלומר הוא יותר עני.
איך שלא תסתכל על זה – האקט של ניפוץ חלון ראווה אינו יכול להניב רווח כלכלי לקהילה. הוא רק הורס עושר – קודם היה חלון ראווה – כעת איננו. עושר נהרס – זה האפקט נטו של ניפוץ החלון. הקהילה ענייה יותר.

כך עם המלחמה. מי מרוויח מכל המיגוניות המטומטמות שמפזרים בדרום? אולי הן נחוצות להגנה על חיי התושבים – אבל רווח כלכלי אין בהם. מי צריך כל התחמושת שנשרפת במלחמה? אנו צריכים, כדי להגן על ביטחוננו, אבל לא כדי לקדם את הכלכלה. אם יש כסף לממשלה להזרים [מאיפה? מבית הדפוס שבמרתף?] היה יותר יעיל כלכלית להזרים אותו לבניית דברים שיש בהם תועלת ארוכת טווח – חינוך יותר טוב, תשתיות וכאלה. הוצאה הכסף על מיגוניות ותחמושת אינה תורמת לשגשוג ורווחת האנשים.

לפעמים יש כאלה שמרוויחים במלחמה – מה שמכונה ''רווחי מלחמה'' [כמו הרווח של הזגג בסיפור] – אבל הקהילה כולה יותר ענייה – כי מלחמה היא הרס, והרס אינו שגשוג!

יעקב

עודכן לאחרונה ב שלישי, 05 דצמבר 2017 05:43
הוסף תגובה