24/12/2011

יודל'ה קיבל פיצוי: ''לא כל תאילנדית חמה ומוכנה תוך 4 דקות''

פרסומת לארוחת מג'יק נודלס, שנפסלה לשידור על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו העסיקה את בתי המשפט עד לפני כשנה. עוד החלטה שיפוטית שעניינה טעם ו"איזונים חברתיים". במה עדיף טעמו של השופט?

הצגנו בכתבה הקודמת רעיון לבחירת שופטים. נזכרתי בכתבה שנשכחה על סמכויות בית המשפט העליון, שקיבלנו לפני כשנה, וראוי להעלותה בהקשר זה.

מדובר ב"פרשיה" משפטית שעניינה פרסומת לארוחת מג'יק נודלס, שהועלתה בערוצים המסחריים במהלך דצמבר 2003 עד שנפסלה לשידור על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הפרסומת העסיקה את בתי המשפט עד לפני כשנה.

בפרסומת לארוחת נודלס מהירה שמוסיפים לה רק מים רותחים, נראה השחקן צחי נוי, שגילם את דמותו של יהודל'ה בסרט "אסקימו לימון", יושב בסלון של בית בושת וצעירה תאילנדית מסרבת לו ומכה אותו. השחקן שואל באנגלית שבורה, "מה עשיתי?" והקריינית אומרת "תירגע נודל'ה, לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות, אבל מג'יק נודלס כן".

1227בדצמבר 2003 פסלה הרשות השנייה את התשדיר בגלל "פגיעה ברגשות הציבור, בטעם הטוב ובכבוד האשה". ערר על הפסילה נדחה גם לאחר תיקון הנוסח משום "המסר המבזה".

משווקת הנודלס עתרה לבג"ץ נגד פסילת התשדיר.

נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, כתב את פסק הדין בספטמבר 2004, וקבע כי הפגמים שמצאה הרשות השנייה בפרסומת מצויים רק בדברי הקריינות הנשמעים בסופה, ולא בהיבט הוויזואלי. לדעתו, האמירה "לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות" בהקשר שבו היא מופיעה בפרסומת אינה פוגעת בטעם הטוב במידה המצדיקה את פסילת הפרסומת – "הפסילה לא היתה מידתית", כתב ברק וביטל את החלטת הרשות.

החברה המשווקת עמדה על זכויותיה ותבעה מיליון שקל פיצוי. התיק חזר לשופט השלום. הואיל ובית המשפט העליון קבע כי הדין איננו מאפשר לפסול את הפרסומת, ומכאן שלא ניתן לשלול מן התובעת פיצוי אך ורק בשל מסריה הפוגעניים של הפרסומת... בפסק דינו קבע שופט השלום רובין כי "לאחר שצפיתי בפרסומת נחה דעתי כי צודקים המומחים מטעם הנתבעת בכל הנוגע למסרים הפוגעניים הגלומים בפרסומת ולגבי מידת השפעתה הפוטנציאלית על הצופה. הבחירה בשחקן צחי נוי המזוהה יותר מכל עם דמותו הידועה של 'יודל'ה' מהסרט 'אסקימו לימון' איננה מקרית.

לדברי השופט "הבחירה בתאילנדית בהקשר המיני דווקא, גם היא אינה מקרית, אלא היא פרי הרצון של יוצר התשדיר לנצל לצרכיו את הדעות הקדומות כנגד נשים תאילנדיות."

בית משפט השלום בירושלים פסק פיצויים בסך מיליון שקל לחברה שמשווקת את המוצר בגלל הנזקים שנגרמו לה בעקבות הסרת הפרסומת.

האקטיביזם השיפוטי גולש לכל תחום מחיינו.

משרד הפרסום הכין פרסומת בעלת הקשרים מיניים. הרשות השניה שקלה ולבסוף החליטה לפסול את התשדיר, בשל וולגריות, פרובוקטיביות, שערוריתיות ופגיעה בכבוד הנשים. המפרסם פנה לבג"צ בתלונה "אכלו לי, שתו לי, פסלו לי, צנזרו לי". בג"צ, בהנהגת אהרון ברק, התערב ופסק לטובת המפרסם.

ראה המפרסם כי טוב, והחליט לתבוע, בתביעה אזרחית כספית, את מועצת הרשות השניה על הנזקים שגרמה לו. בא שופט השלום, רואה את התשדיר ונלחץ. מצד אחד הוא מכיר בלגיטימיות של הפסילה. מצד שני הוא יודע מי הבוס. והבוס אמר שהרשות השניה טעתה. אי אפשר שלא לפסוק פיצויים אחרי שביהמ"ש העליון קבע שהרשות השניה טעתה. לכן היא תצטרך לפצות את המפרסם. אבל גם אי אפשר לתת הרבה, כי בתוך תוכו הוא יודע שזהו עניין לשיקול דעת. עניין של טעם. במה עדיף טעמו של בית המשפט על פני זו של הרשות השנייה? לכן צריך לתת איזשהו פיצוי, אבל לא גדול מדי. מה יעשה שופט השלום? אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי!

כל זה נובע מהעובדה שיש במדינה רק גוף אחד היודע, הקובע, המוסמך, הראוי, ההגון, והשקול. רק שם יושבים יחידי הסגולה שניחונו בתכונות ה"וירטו", המקנה להם את היכולת המופלאה למצוא את האיזון העדין בין ערכים המתנגשים חזיתית. השכלתם המשפטית הרחבה יוצרת בתוכם את הרגישות המופלאה להאזין לכל פריטה על מיתרי הנפש, בכל התדרים, בכל שדרה משדרות החברה, וכך לדעת מה חש כל אחד מן הגברים והנשים בחברה הישראלית, ומה חש כל אחד מן הגברים והנשים התיאלנדים החיים כאן, והנחשפים לאותה הפרסומת. כמו שלמה המלך שידע לשוחח עם כל חיה, בהמה או צפור כנף בשפתה, כך יכולים הם לרדת אל עומק רגשותיהם של העובדים הזרים, הן לחלק המודע והן לחלק הבלתי מודע של נפשם, ולדלות משם את המידע הדרוש להם לצורך חישוב האיזונים. בל נשכח כי על כף המאזניים מונחים ערכים חשובים לחברה כמו חופש הביטוי, חופש העיסוק והשילוב שלהם שנקרא בפי בית המשפט העליון "חופש הביטוי המסחרי".

בכך נוצר למעשה מצב שבו כל החלטה מההחלטות של רשות מרשויות המדינה כפופה להחלטת בית המשפט. לכאורה, אין בזאת כל רבותא. הכל כופפים כאגמון ראשם בפני החוק ורשויותיו. אלא, שהדגש הוא לא על ההחלטות הנוגדות את החוק, או את הערכים הבסיסיים של החברה. החידוש הוא שגם בשאלות של שיקול דעת, של טעם, של התרשמות, גם שם מוצא בית המשפט לנכון לחוות את דעתו. בית המשפט פוסל החלטה של גוף, שזהו תפקידו העיקרי, לשמש כרגולאטור המפעיל שיקול דעת. בית המשפט קובע שלא היתה מידתיות בהחלטה, ומשנה אותה מן הקצה אל הקצה, עד כדי כך שהרגולאטור "חוטף" תביעה משפטית, שהרי הפעיל שיקול דעת לקוי.

לא כל אחד מאיתנו מבין את מלוא היקף ההשלכות של מציאות זו.
להלן המדריך שיסייע בידיך לנהל את חייך בעידן זה של "מהפכה חוקתית", "הכל שפיט" ו"מלוא כל הארץ משפט":

דוגמא א': נניח שחבר השופטים בתוכנית "כוכב נולד" החליט להדיח אותך, למרות הביצוע המושלם והמרגש, שכל הדודות שלך טענו שאין נאה ממנו. תגיש מייד בג"צ. הם ישבו על המדוכה ואולי יחייבו את המדינה להנחות את משרד התרבות המדע והספורט, שינחה את הרגולטור של ערוץ 2 להעלות אותך לשלב הבא.

דוגמא ב': מועצת עיריית תל אביב הוציאה מכרז לשנוי פני ככר דיזנגוף? התוכנית שלך הגיעה למקום השני? תערער, תיכף ומייד, לעליון. הם יבחנו את התוכנית שזכתה. אם הם יגידו עליה "איכס", אתה כבר בדרך "לעוף על המליון". ובינתיים, תחשוב על פתרון יצירתי, מה, לעזאזל, עושים עם המזרקה של אגם?

דוגמה ג': לא מעט אנשים המרוחקים מעולם המשפט היו רוצים להיות זבוב על קיר בית המשפט בעת ששופטי בג"צ הנכבדים יבחנו, מקרוב יש לומר, האם יש קורטוב של צדק בערעורה של סגנית מלכת היופי על הבחירה השגויה של חבר השופטים בתחרות החשובה לקביעה מיהי היפה בבנות. ההיקפים ומידות הגוף של המתמודדות ימסרו לשופטי העליון כדי שילמדו את הסוגיה על היבטיה השונים. שופטי העליון לא יסתפקו, מן הסתם, בחומר העיוני ויבקשו לשזוף עיניהם, להתרשמות בלתי אמצעית, במושא הדיון. כאשר יפורסם אחרי 7 שנים פסק הדין המנומק, שישתרע על פני 251 עמוד, תדע כל מראה שעל הקיר מהי הדרך הנכונה לקבוע מיהי האשה הכי יפה בעיר.

מתי כל זה קרה, בעצם? מתי מסרנו לידי בית המשפט את המפתחות, הסמכות והכח הללו לנהל כך את חיינו?
ובכן, מעולם לא נתננו להם את הסמכות הזו. הם פשוט לקחו אותה.
הכיצד לא עורר הדבר כל התנגדות?
אפשר להסביר זאת בחולשת המערכת הפוליטית, הן של הרשות המחוקקת והן של המבצעת, שהותירה את הרשות השופטת כגוף בעל התדמית הציבורית הנקיה, חף מכל אינטרס זר. אפשר להסביר זאת בריבוד החברתי בישראל, שבגינו מקבל בית המשפט העליון הגנה מן העיתונות, על היותו המעוז האחרון של האליטות. אפשר להסביר זאת תוך שימוש בתיאוריות שונות מתחומי מדע המדינה, הפסיכולוגיה, התקשורת או המשפט.

אבל, אפשר גם לא להסביר.
זוהי עובדה.
בנוהג שבעולם, שכל מערכת רוצה להרחיב את סמכויותיה. כל ארגון רוצה להגדיל את מוטת כנפיו. אלא, שברגע שהם פולשים לטריטוריות זרות הם פוגשים תמיד התנגדות עזה.
כאן זה שונה.
אהרון ברק קבע: "הכל שפיט", ומאז הכל שפיט. הוא אמר - ויהי.
למה?
ככה!
???
ככה זו כן תשובה!

דן לב פועם (שם הכותב שמור במערכת)



עודכן לאחרונה ב 21/01/2017
תגובות  
0 #1 יעקב 2011-12-24 00:00
לימודי משפטים ולוגיקה ?
לימודי משפטים אינם עוסגקים בלוגיקה...
הבעיה באיזה נושאים צריך בית המשפט להתערב ובאיזה לא אינה בעיה משפטית, ואינה מפורטת בספרי החוקים.

הבעיה היא בדיוק שבית המשפט מתערב בעניינים שאינם משפטיים, שאינם קשורים בשום אופן ב"משפט וצדק" כמו למשל - הדעה אם הפירסומת בסדר, או אם זוכה פרס ישראל ראוי.
ציטוט
0 #2 אזרח 2011-12-24 00:00
ל5 ש"ממליץ ללמוד משפטים"
אני ממליץ לך ללמוד לוגיקה.
זה שבלימודי משפטים למדת שהחוק, הנורמות, כללי המשפט הישראלי, כללי המשפט הבריטי, עקרונות המשפט האוניברסאליים, או כל דבר אחר מצדיקים את אופן פעולת מערכת המשפט הקיימת - זה טוב ויפה, אבל זה לא אומר ש**ביקורת** שטוענת שאותם כללים שלמדת בלימודי משפטים הם כללים רעים, בלתי מוסריים ומזיקים היא שגויה...זו כל המשמעות של ביקורת - היא מציעה *לשנות* את המצב הקיים. לענות לביקורת על מערכת המשפט שאתה "ממליץ לכותב ללמוד משפטים כדי להבין את גודל טעותו", זה בדיוק כמו פשוט לענות: "ככה זה".

הוא טען בנוגע למה (בעיניו) רצוי - ואתה ענית לגבי מה (למיטב ידיעתך) מצוי...

חבל שבלימודי משפטים לא מבדילים להבדיל בין טענות מסוג "מצוי" לטענות מסוג "רצוי".
ציטוט
0 #3 אביתר 2011-12-24 00:00
ל-7
אם יש איזושהי בעיה עם התכנים של ערוץ הילדים, אתה מוזמן לא לרכוש אותו, או להגביל את הילדה שלך מלצפות בו.
לא צריך רגולטור שיקבע בשבילי על כל דבר אם הוא טוב או רע.
ציטוט
0 #4 אנוכי 2011-12-24 00:00
לאיל (1) - נסחפת קצת, לא כן?
למרות הכל, יש עדיין עניינים שכן צריך מבוגר-אחראי שיפקח עליהם, כולל תכנים והתאמה (לא היית רוצה שילדיך יחזרו מביה"ס ויראו סרטי פורנו בערוץ הילדים בשעה 15:00, הלא כן? בעצם עזוב סרטי פורנו, סתם פרסומת סקסיסטית ל"הדרת נשים" - היום זה באופנה - בין פינוקיו למרקו...). "חופש הביטוי" וכיו"ב סיסמאות אינםו אנארכיה!
ציטוט
0 #5 בתיה אבן 2011-12-24 00:00
יש דווקא להרחיב את סמכויות השיפוט
אך במקביל ליצור מערכת שתשפוט גם את השופטים עצמם, ותוודא שלא ינצלו כוחם למטרות פוליטיות ולא משפטיות.
יש לברך על מעורבותו של בית המשפט בנושא השביתות. אבסורד הוא להשאיר תחום זה פרוץ לכוחם ולאכזריותם של הוועדים הנוהגים בטרור כנגד הציבור למען רווחתם הם.
ציטוט
0 #6 קובי 2011-12-24 00:00
ממליץ לכותב ללמוד משפטים על מנת
ממליץ לכותב ללמוד משפטים על מנת שיוכל להבין את גודל טעותו.

הביקורת לא נכונה ומטעה.
ציטוט
0 #7 יגאל 2011-12-24 00:00
דוד, דומה שלא הבנת
אין פה עליהום על בתי המשפט בפני עצמם. בתי המשפט הם כלי של השלטון וככאלה הם מבוקרים פה.

המאמר הזה קשור לקפיטליזם ועןד איך. מה שעומד בבסיסו של הקפיטליזם אלה חירויות הפרט וזכות הקניין.
עצם סמכוצם של בתי משפט להתעסק בתוכן של פרסומות הוא דבר בעייתי הסותר את חופש הפרט ומכאן את ההתנהלות הכלכלית של שוק חופשי
ציטוט
0 #8 דוד 2011-12-24 00:00
כתבה עליהום על בתי המשפט
זה שהרשות בשניה בא התערבה ופסלה אז זה כן בסדר?
האם לבירוקרטים שם כן יש יכולות מופלאות?
ומילה אחת לא נכתב על עצם קיום ופיקוח על הטלויזיה על ידי המדינה.

אני כבר כמה חודשים גולש באתר הזה ודי מסכים איתו אבל הכתבה הזאות לא קשורה לקפיטליזם או שוק חופשי אלה עליהום על בתי המשפט.
ציטוט
0 #9 יעקב 2011-12-24 00:00
התנהגות סבירה ו"מידתית"
החובה לסייג עצמם למסגרת של התנהגות סבירה ו"מידתית" (איזו מילה יפה!) מוטלת על כתפי השופטים עצמם.
הם צריכים לפעול בשכל, ולהמנע מלדון בנושאים שאינם ברומו של העולם והמשפט.

למשל: לאחרונה דנו בשביתת הרופאים המתמחים. הם לא עשו נזקים בקטע זה, אלא בעצם עריכת הדיון. זה לא נושא משפטי מהותי. לא היה צריך לדון בו בבית המשפט. לא ייתכן שכול דבר מקטן ועד גדול - בית המשפט יתערב בו ויבזבז עליו זמן.

הצרה שחלק מהשופטים (ונשיאי בית המשפט) לוקים בקטע של "סבירות" ו"מידתיות", והם שיכורי כוח, הם איבדו כול רסן.
אין תרופה פשוטה לבעיה.
ציטוט
0 #10 איל 2011-12-24 00:00
רק לא לשכוח
בנושא הראשון במאמר, הפרסומת לתאילנדית החמה, שורש הרע הוא בכלל גוף שלטוני שקובע: מי ישדר, מתי, אילו סוגי תוכן, באיזו השקעה כספית, כמה פרסומות, אורך הפרסומות, מוסריות הפרסומות, וכו'.

בתי המשפט בסה"כ מצטרפים לחגיגת הגופים השלטוניים ש"יודעים" מה טוב ומה נכון לנתינים הנבערים וחסרי הישע.

הציבור צריך להחליט אם הפרסומת פוגענית, ולכל אזרח יש ביד שוט להעניס את המפרסם - אם דרך החרמת המוצר ואם דרך החרמת הערוץ המשדר את הפרסומת.
ציטוט
0 #11 דוני דארקו 2011-12-25 00:00
לקובי (שלמד משפטים)
אני משפטן ואני לא מבין על מה אתה מתרעם. הטענות כאן הן הגיוניות ובעלות תוקף גם בעולם המשפטי. אם יש לך טענה כלשהי, פשוט כתוב אותה - ואל תסתתר אחר זה שאתה למדת משפטים ואחרים לא.
ציטוט
0 #12 אאא 2011-12-25 00:00
שאלה ליעקוב
ומה עושים במדינות בהן ביה"מ העליון הוא הוא השלטון (ע"ע ישראל וארה"ב) ?
ציטוט
0 #13 יעקב 2011-12-25 00:00
זה טוב להטיל מורא על הממשלה
הממשלה, טוב שיהיה מי שיטיל עליה מורא. אני לא מוטרד מזה.
גם מידה מסוימת של דיקטטרוה לא מזיקה אם היא דיקטטורה חכמה.

הבעיה שלא פתורה היא - איך לעשות שהשופטים יהיו חכמים ולא טיפשים.

הפקדת הבחירה בלעידית לידי משפטנים אינו מבטיח זאת, אדרבא, הוא מבטיח ההיפך.
ציטוט
0 #14 אאא 2011-12-25 00:00
יש לזה גם השלכות משנה
למשל,החשיבות המופלגת שיש כיום ליועץ המשפטי בכל פירמה ובכל משרד ממשלתי.הוא למעשה הפוסק : יעבור בג"צ או לא יעבור בג"צ - זו השאלה.
ציטוט
0 #15 אאא 2011-12-25 00:00
ברמה הלוגית
כשלגוף א' יש זכות וטו על כל מה שגוף ב' עושה,א' ממונה על ב' וזה ממש לא משנה כמה פעמים הזכות הזו ממומשת הלכה למעשה.
כל הגופים והמערכות במדינה הם גוף ב' ומעוז הנאורות של בג"צ הוא כמובן גוף א'.
וזו דיקטטורה לכל דבר וענין.
ציטוט
0 #16 אאא 2011-12-25 00:00
זו תפיסת העולם העומדת מאחורי
הביטוי "הציבור הנאור".
זו בעיה משותפת לכל הליברלים.הנחת יסוד של עליונות הסוציאליסט על כל יתר האנושות מבחינה כזו או אחרת.וכמובן שהעליונות הזו,מעניקה לסוציאליסט את הזכות לכפות על כל האנושות את כל מה שמתחשק לו...בשם הנאורות והקדמה כמובן.

הנאציונל סוציאליזם הניח עליונות על בסיס ביולוגי.הליברל מניח הנחת עליונות על בסיס אינטלקטואלי-מוסרי.
ציטוט
0 #17 יעקב 2011-12-25 00:00
אנו צריכים שופטים
אנו צריכים שופטים עצמאיים, וצריכים בית משפט עליון שיבקר את השלטון.

יחד עם זאת, רצוי שהשופטים תהיה להם מידה של סבירות וריסון עצמי. בקיצור: שופטים חכמים.

איפה מוצאים כאלה ? תיק"ו.
ציטוט
0 #18 טל 2011-12-25 00:00
לבתיה (ראש) אבן
ומי ישפוט את השופטים של השופטים?
ואת השופטים של השופטים של השופטים?
ציטוט
הוסף תגובה