שני, 05 דצמבר 2011 00:00

''בעיית הריכוזיות'' במשק הישראלי חלק II

היכן הבאג בניתוח "בעיית הריכוזיות"? חברות עסקיות אכן זקוקות לבלמים ואיזונים, אבל הרגולציה הטבעית והמיטבית נוצרת בשוק פתוח ותחרותי.

בנק או קרן פנסיה (שעוסקים ב"פעילות פיננסית") מחויבים לבצע השקעות מיטביות כדי לעמוד בהתחייבויותיהם למפקידים תוך מזעור הסיכון לפיקדונות. אם בעלי הבנק מחזיקים גם מפעל לנעליים ("פעילות ריאלית") אז קיים חשש לניגוד עניינים כי בעלי הבנק עלולים לנתב את כספי המפקידים בבנק אל מפעל הנעליים הכושל שבבעלותם, במקום השקעה חלופית – טובה יותר אובייקטיבית.

הקביעה הבאה חוזרת בכל עיתון כלכלי (

 של פרופ' ידידיה שטרן, סגן יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה שהזכרנו בפרק I של הכתבה): "נדרשת הפרדה מוחלטת בין פעילות תאגידית בתחום הריאלי לבין פעילות פיננסית" – אם עירוב פעילויות בתאגידים כל כך מזיק לצרכנים וללקוחות, אז מדוע לא קמה חברה שמפיקה תועלת כלכלית מצורך כה בולט שהשוק כה מצפה לו? הרי הפיתרון פשוט לכאורה: יזמים יקימו בנק חדש שיבטיח שמירה על כספי המפקידים בכך שאין אצלו ניגוד אינטרסים. הוא עוסק בבנקאות בלבד ואינו מסכן את כספי המפקידים בהשקעות בעסקיו הפרטיים שאינם. המוני בעלי פיקדונות מודאגים היו נוהרים להעביר פיקדונות אל בנק כזה, ומשקיעים היו שמחים לקנות אגרות חוב של הבנק "הישר". בנק כזה יכול היה בקלות לתקוף בקמפיין פרסום את הבנקים הוותיקים כדי למשוך אליו פיקדונות. הנה הקמפיין על רגל אחת: "הפקידו את כספכם אצלנו, כי אנחנו הבנק היחיד שאין בבעלותו עסקים ריאלים. אל תשימו את כספכם על קרן הצבי בבנקים ש'משקיעים' את כספכם בעסקים ריאלים שבבעלותם, אם העסק האחר שלהם כושל – הם לא יספרו לכם." 

אם אכן קיימת בעיה כה חמורה של הפרדת פעילויות צולבות, ואם השוק "צמא" לבנק כזה, אז מדוע הוא לא קם? "כשל השוק" אינו בעירוב הפעילויות בין הריאלי לפיננסי – זו תוצאה, לא סיבה. הכשל הוא בממשלה שמנהלת את ענף הבנקאות ולכן השוק אינו יכול לתקן עיוותים. ועדת אשראי בבנק, שבאופן קבוע מאשרת אשראי לא לפי אמות מידה עסקיות, אלא על פי קרבת העסק מבקש האשראי לבעלי השליטה בבנק, אמורה לגרום לנזק כבד לבנק עד כדי פשיטת רגל. אבל אם הבנק מוגן מפשיטת רגל על ידי הממשלה, בגיבוי הכסף של משלם המיסים – אז לוועדת האשראי אין כל בעיה לנתב "השקעות" לפי לחצים של בעלי השליטה.

בישראל כמעט בלתי אפשרי להקים בנק חדש. אין תחרות בין הבנקים על אמינות ויציבות הבנק – האם ראיתם פרסומת של בנק שמהלל את יציבותו הפיננסית? אין צורך, הממשלה "מבטיחה" את היציבות של כולם. ואם הממשלה היא חברת הביטוח של הבנקים, אז סביר שלא תאפשר לכל דכפין להקים בנק, סביר שתקבע את גובה העמלות, מרווחי הריבית, ומי ינהל את הבנק. יש מנהלים בירושלים שיכסו הפסדים על חשבון כלל אזרחי ישראל, אפילו אם פקידת בנק ואחיה גונבים רבע מיליארד שקל מבנק קטן. ואם הרגולטור אחראי למעשה לרווחי הבנק אז סביר, שהוא יאפשר מרווח עצום בין ריבית החובה לריבית הזכות כדי שהבנק "שלו" יהיה "רווחי" ו"יציב" (לתת לנו ריבית של 2% על הפיקדונות בבנק ולגבות ריבית של 10% על הלוואות שניקח). 

"כשיש ריכוזיות גדולה, מי ששולט בענף מסוים יכול להכתיב את המחירים, כי אין מי שיתחרה בו, הוא גם יכול להוריד את איכות המוצר" – כך אומר הפרופסור של המכון לדמוקרטיה. אילו טרח הפרופסור לבדוק לעומק את הענפים "חסרי התחרות" היה מגלה שבסוף השרשרת יושב פוליטיקאי שחילק זיכיון בלעדי, הטיל מכסי מגן, או קבע תקן ישראלי מונע תחרות. אבל הפרופסור הדמוקרטי בדרך כלל מסכים אידיאולוגית להעניק לממסד כוח זה כי הוא מאמין שממשלה צריכה ויכולה "לפקח" ולהסדיר". 

הפרופסור קרוב לודאי גם אינו מבין שאם נוצרת "ריכוזיות" בשוק תחרותי וחופשי – היא אינה בהכרח שלילית. ה"ריכוזיות" החיובית יכולה להתקיים (לתקופה מוגבלת, גם אם היא ארוכה יחסית) רק בזכות חדשנות טכנולוגית פורצת דרך ותמחור זול שמונע ממתחרים להיכנס לענף. מה רע? חברת מיקרוסופט הריכוזית, הבלעדית והמונופוליסטית לא דרשה 5,000 דולר לכל תוכנת חלונות ואופיס, אלא מחיר שהמוני צרכנים יכולים לעמוד בו, אחרת היו צצים מתחרים כבר לפני עשרים שנה. הרווחנו.

חברה מונופוליסטית שפועלת בשוק תחרותי וחופשי ממגבלות, לכאורה אינה מודאגת ממתחרים כי היא הרי "מונופול". טעות. אם השוק פתוח וחופשי, החברה המונופוליסטית (הזמנית) מודאגת מאד מתחרות פוטנציאלית עתידית; לכן היא דואגת בדבקות לאיכות מוצריה ולתמחור זהיר שלהם. כל מחדל באיכות ובתמחור מהווה "הרמה להנחתה" מצד מתחרה פוטנציאלי. במיקרוסופט וגם בגוגל יודעים זאת ולכן האורות דולקים שם עד לשעות מאוחרות, הרבה מעבר לשעות בהן דלקו אורות בחברת אגרסקו, או דולקים האורות במשרדי חברת רכבת ישראל – שתיהן מונופול בבעלות המדינה.

הפרופסור מבכה את "חוסר התחרות בענף הרכב". גם כאן חושף הפרופסור "עצלות אקדמית". הוא לא טרח לבדוק את החקיקה הממשלתית שמונעת יבוא חופשי של רכב ואת שלל האישורים והרישיונות הנדרשים (כולם כמובן ל"טובת הצרכן"). נתניהו מינה וועדה לתכלית זו, בראשה עומד דר' ירון זליכה. לא צריך "וועדה" – צריך לבטל את החוקים המגבילים, לדוגמה: לאפשר יבוא חופשי של מכוניות יד שנייה. עשרות חברות היו קמות ולוחצות למינימום את רווחי היבואנים הבלעדיים. אבל הוועדה נועדה להמליץ על "רפורמות רגולטוריות" במסגרת השליטה הממשלתית הריכוזית בענף – לא חלילה לערער על האידיאולוגיה הריכוזית.

עוד מפניני הפרופסור: "למה מוצרי החלב בישראל צריכים לעלות 30% - 40% יותר מאשר באירופה, כשיש לנו כאן חלב?". אולי הבעיה היא שבכלל "יש לנו כאן חלב"? אפשר להקים בישראל מפעל למחשבים ולהגן עליו באמצעות הטלת מכס על יבוא מחשבים, כך יוכל פרופ' שטרן לטעון "למה המחשבים בישראל יקרים כשיש לנו כאן מפעל למחשבים?" 

כולם מודאגים מקשרי הון-שלטון, בהחלט קשר לא רצוי. אי אפשר לבטל לחלוטין קשר מזיק זה, כי אפילו מדינה קפיטליסטית חופשית תזדקק לצבא, וצבא זקוק לאמצעי לחימה, אלה נרכשים במכרזים. והרי לנו פוטנציאל לאינטרס זר בהחלטה מי יזכה במכרז. קשרי הון-שלטון נובעים אך ורק מהתלות של אנשי העסקים בממסד כמעט בכל תחום. מי שבאמת רוצה לצמצם את התופעה להיקף זניח, צריך לתמוך בהגבלת התערבות הממשלה בכלכלה. לא רק הפרדה בין דת למדינה, אלא גם הפרדה בין כלכלה למדינה.

פרופ' שטרן בעד "צמצום" המכס. כנראה שהוא מצדד ב"הגנה מסוימת" על בעלי הרפתות. הפיתרון של שטרן ועמיתיו מצוי בתחום "הרגולציה הממשלתית הנאורה", לדעתם הממשלה צריכה לקבוע את ה"גודל האופטימאלי" של החברות במשק (לפרק חברות "גדולות מידי"), לקבוע את מחירי השירותים (בייחוד הבנקאיים), לפקח על מחירים כך שיהיו "הגיוניים", הממשלה צריכה גם לדאוג שלחברות ציבוריות ימונו דירקטורים "לא נגועים" באינטרסים, צריך לשאוף לניהול ממשלתי יעיל יותר, הגון יותר, צודק יותר – ובקיצור, כדרכם של פוליטיקאים, הוא שואף ל"קרח חם". 

חברות עסקיות אכן זקוקות לבלמים ואיזונים. אבל הרגולציה הטבעית והמיטבית נוצרת בשוק פתוח ותחרותי. מתחרים "כרישים" מכירים את הענף לפרטי פרטים ומגייסים את מיטב כישרונם כדי למכור לנו מוצר עדיף וזול מזה של המתחרה. השוק החופשי אינו יכול להבטיח שכל אנשי העסקים ינהגו ביושר כל הזמן, אבל גם שום מנגנון חלופי אינו יכול להבטיח זאת ובוודאי שלא פקידי מדינה חסרי מוטיבציה ויכולת ללמוד את רזי הענף עליו הם "מפקחים". האור במשרד ממשלתי תמיד ייכבה שעות רבות מוקדם מאשר האור במגדלי החברות ברמת החייל ובהרצליה. 

מוטי היינריך

כתבת המשך – בקרוב.

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 18:48
תגובות  
0 #151 הבנקאי 2011-12-14 00:00
לא כל "מזומן" הוא מזומן
לפעמים מתפרסם בעיתון שבקופה של חברה פלונית ישנם יתרות מזומן של מיליארד דולר - ובחלק מהמקרים בו זמנית אין לה כלל הון עצמי.
ציטוט
0 #152 הבנקאי 2011-12-14 00:00
בארה"ב יש ביקוש לאשראי שלא מסופק
הביקוש לאשראי קיים ועוד איך, הבעיה שהבנקים מסרבים לספק אותו והם יודעים למה. ב 2008 נמחק ההון העצמי שלהם והם מתקשים לשרוד. ( חלקם עובדים בפועל עם הון עצמי שלילי , רק שבספרים זה עדיין לא בא לידי ביטוי ).
את עודפי הנזילות שלהם הם מעדיפים להפקיד אצל ברננקי . כשברננקי מצידו מתפלל ליום שהם יתחילו לתת אשראים , אולי סוף סוף האינפלציה תעלה ובא לציון גואל.
ציטוט
0 #153 הבנקאי 2011-12-14 00:00
בנקים ברזרווה מלאה
יש בישראל בנקים ברזרווה מלאה. קוראים להם שוק אפור. הם בנקים להלוואות שנסמכים רק על ההון העצמי שלהם. על פי רוטברד, כך צריכה להיות המערכת הבנקאית " ההגונה".
הבנק צריך לסכן רק את כספי המשקיעם בו, אלו שמחזיקים במניות הבנק ואלו שקונים אג"ח של הבנק - ולא את כספי בעלי יתרות הזכות בחשבונות עו"ש ושאר בעלי הפקדונות.
משקיעים אלו מודעים לסיכון ויחליטו אם התשואה הצפויה מצדיקה אותו.
אבל גם משקיעים אלו לא ערים לעובדה שהבנק הזה מחזיק חלק מכספם שהושקע בו בבנקים מבוססי רזרווה, מה שיוצר להשקעתם סיכון שלא נלקח בחשבון...
ציטוט
0 #154 יעקב 2011-12-14 00:00
לא כול פיקדון הוא מזומן
פוקוס מתעלם מעובדה זו.
יתרות בעו"ש הן מזומן - הבנק חייב לתת מזומן לפי דרישה - אבל אלה חלק קטן מהפקדונות.
פקדונות לזמן קצוב, או תכניות חסכון - יש להן מועד פרעון מוסכם והבנק אינו חייב לשלם לפני המועד.
בגלל זה גם אין משלמים ריבית על יתרות עו"ש, ובגלל זה אנשים לא מחזיקים הרבה כסף בעו"ש.
בנק זהיר יחזיק גם יותר רזרבה כנגד עו"ש - כלומר יוציא פחות בהלואות.

באשר לבנק ברזרבה מלאה - לכול אחד יש בבית בנק כזה, ללא צורך ברשיון מבנק ישראל - אלה הבלטות בבית שלך. כול אחד רשאי להחזיק כספו מתחת לבלטות.
ציטוט
0 #155 יעקב 2011-12-14 00:00
ל 156 - שוב לא הבנת
"ההחלטה על מתן אשראי נתונה בידי הבנקים המסחריים."
לא נכון.
ראשית כול ישנם הלקוחות - אם אין ביקוש לאשראי הבנק לא יתן אשראי, מובן מאליו. (זה מה שקרה עם הבנקים האמריקאיים).
שנית ישנו הבנק המרכזי - אם הוא לא יעמיד כסף - הבנק לא יתן אשראי. זה שכרגע המדיניות של בנקים מרכזיים רבים היא כן להעמיד כסף - זה לא אומר שהם שמטו את סמכות ההחלטה מידם ונתנו אותה לידי הבנקים. הם יכולים בכול רגע לשנות מדיניותם.
הבנק המסחרי נותן אשראי כול עוד יש לו כסף (פחות הרזרבה). זו אקסיומה. בשביל זה הוא קיים. זאת ההגדרה של המושג בנק.
אבל בנק מסחרי לא נותן אשראי אם אין כסף - הוא לא מדפיס כסף. זה המצב החוקי לפחות ב 100 השנים האחרונות.
ציטוט
0 #156 יעקב 2011-12-14 00:00
המחלוקת נשארה בעינה
אני לא חושב שיש בעיה במערכת של רזרבה חלקית ומטבע קשה. לא אחזור על הנימוקים.

"אבל אני חושש מאוד מ-3 כי כאשר הבנקים יקרסו תחת 3 (והם בהחלט יקרסו)"
הבנקים לא בהכרח (חוזר: לא בהכרח) קורסים תחת רזרבה חלקית.
הדבר היחידי שתמיד גורם לקריסת בנקים הם הלואות שלא נפרעות. כול עוד כמות ההלוואות שלא נפרעות אינו עולה על כמות הרזרבה - הבנק יציב.
שוב - כול הנימוקים נאמרו 7 פעמים, אין טעם לחזור עליהם.
ציטוט
0 #157 focus 2011-12-14 00:00
תיקון קטן
כתבתי:
"הולכים לבית המשפט. ב' אומר ש-א' חייב להעביר לו 100 אלף ש"ח לבנק החלקי. הנה, כתוב בחוזה במפורש."

צ"ל "המלא" במקום "החלקי".
ציטוט
0 #158 focus 2011-12-14 00:00
תרחיש מעניין לאסף
נניח שבישראל יש שני בנקים בלבד, ששניהם עובדים עם אותו מטבע (ש"ח):
1. "הבנק המלא" - בנק ברזרבה מלאה (נניח שהוא מאחסן שטרות במזומן בגובה הפקדונות של הלקוחות).
2. "הבנק החלקי" - בנק ברזרבה חלקית (נניח של 10%), שפועל לפי השיטה שתיארת (מאפשרים למשוך כסף כל עוד יש כסף).

נניח שאדם א' ואדם ב' חתמו על חוזה ביניהם שבמסגרתו, בתאריך מסויים, א' צריך להעביר ל-ב' תשלום בגובה 100 אלף ש"ח. בחוזה מצויין בפירוש ש-א' חייב להעביר את התשלום לחשבון של ב' שנמצא בבנק *המלא*.

ל-א' יש פיקדון בבנק החלקי בגובה 200 אלף ש"ח, שאמור להשתחרר יומיים לפני מועד התשלום ל-א'.

לרוע המזל, שבוע לפני מועד התשלום, הבנק החלקי נקלע לבעיית נזילות עקב "ריצה על הבנק".
כתוצאה, הבנק החלקי לא מאפשר משיכת מזומן (כי אין לו), אבל הוא כן מאפשר העברות בין לקוחותיו.

(הבנק המלא לא מקבל כרגע העברות מהבנק החלקי, כי הבנק המלא דורש מזומן - ולבנק החלקי אין כרגע מזומן).

עכשיו, א' מפציר ב-ב' שיסכים לקבל ממנו את הכסף לחשבון בבנק החלקי במקום לחשבון בבנק המלא (ל-ב' יש חשבון בשני הבנקים), אבל ב' מסרב כי כמו רבים בשוק גם הוא מעריך שהבנק החלקי ישלם ללקוחותיו 50 אגורות על כל שקל.

הולכים לבית המשפט. ב' אומר ש-א' חייב להעביר לו 100 אלף ש"ח לבנק החלקי. הנה, כתוב בחוזה במפורש. ב' מוסיף ואומר שהבנק החלקי צפוי לשלם 50 אגורות על כל שקל, ולכן הוא מוכן - כמחווה של רצון טוב - לקבל מ-א' העברה של 200 אלף שקל (כפליים מהסכום המקורי!) לחשבון בבנק החלקי.

אבל השופט פוסק: "חוקי מדינת ישראל קובעים ששקל זה שקל, ולא משנה באיזה בנק, ולכן אני פוסק ש-ב' חייב להיענות להצעתו של א' להעביר לו תשלום בגובה 100 אלף ש"ח לחשבון בבנק *החלקי*, ובכך יסתיים חובו של א' ל-ב'. לחילופין, ב' רשאי לשכוח מהחוב".

מה אני מנסה להגיד בזה? -
שאין כיום הבחנה משפטית בין מזומן ובין יתרה בבנק, וגם בין יתרות בבנקים שונים. (לדעתי צריך שתהיה!)
כתוצאה מהיעדר ההבחנה הנ"ל, קיומו של בנק ברזרבה חלקית מסכן את *כל* המשתמשים במטבע ולא רק את לקוחות הבנק הנ"ל.

(מומחים לבנקאות או למשפט - אם טעיתי או לא דייקתי - אנא תקנו).
ציטוט
0 #159 focus 2011-12-14 00:00
לאסף: בנק ברזרבה מלאה
יכול גם למכור ללקוחות אג"ח סחיר של הבנק.
האג"ח הוא לא כסף ולכן אין עם זה בעיה מבחינתי.
מצד אחד הלקוח שקנה אג"ח ירוויח ריבית.
מצד שני לבנק יהיה כסף כדי להעניק הלוואות.
מצד שלישי לא תיתכן ריצה על הבנק כי אין ללקוח זכות לפדות את האג"ח לפני הזמן (אבל מותר ללקוח למכור את האג"ח בשוק החופשי).
ציטוט
0 #160 focus 2011-12-14 00:00
ל-152: חיזוי החלטות זו משימה קשה
ההחלטה על מתן אשראי נתונה בידי הבנקים המסחריים.

זכותך לחשוב שאתה יכול לחזות את החלטתם ושהיא צפויה לחלוטין וניתנת לחישוב על פי נוסחה.

זה לא משנה את העובדה שההחלטה נתונה בידם, והם עשויים לנהוג באופן שלא עונה על הציפיות שלך.

למעשה, כפי ש"הבנקאי" ציין קודם, זה מה שקרה לברננקי.
אם הבנתי נכון, ברננקי יצר תנאים שלדעתו היו צריכים לגרום ללבנקים המסחריים להגדיל אשראי, וזה לא קרה.
ואז הוא נאלץ לבצע הרחבה כמותית בדרכים אחרות (הדפסה לשם קניית אג"ח).
ציטוט
0 #161 focus 2011-12-14 00:00
ל-153: שתיהן ביחד וכל אחת לחוד
אני מבין ומקבל את ההבחנה הלוגית בין שני הרכיבים הללו של השיטה הקיימת (רזרבה חלקית והדפסה ע"י בנק מרכזי).

באופן גס וסכימטי ניתן לומר שייתכנו 4 צירופים:
1. מטבע קשה ורזרבה מלאה
2. מטבע רך ורזרבה מלאה
3. מטבע קשה ורזרבה חלקית
4. מטבע רך ורזרבה חלקית

אנחנו נמצאים כרגע ב-4.
אם מכריחים אותי לבחור שיטה אחת אז אני בוחר ב-1.
ואני רואה את 2 כשיפור לעומת המצב הנוכחי (4).
אבל אני חושש מאוד מ-3 כי כאשר הבנקים יקרסו תחת 3 (והם בהחלט יקרסו) מי שיואשם (ואכן הואשם בעבר ע"י המוניטריסטים, כמדומני) הוא המטבע הקשה ולא הרזרבה החלקית. וזה עלול לגרום שוב לרגרסיה מזיקה ל-4.

יעקב, זה נכון שהרכיבים נבדלים מבחינה לוגית, אבל כדאי גם להתייחס להשפעה ההדדית ביניהם - ויש השפעה.

בהינתן רזרבה חלקית (שזאת שיטה איומה לדעתי), אני חושב שהמטבע הרך (שניתן להדפיסו במהירות) מאפשר דווקא לייצב את המערכת (ע"י הדפסה וחילוץ). כך שהסיכוי לקריסה פוחת, אבל יש לכך כמובן מחיר: שחיקת כוח הקניה ועוד.
ציטוט
0 #162 אסף ד 2011-12-14 00:00
לפוקוס (151)
אני מניח שכשאתה אומר בנק ברזרבה מלאה אתה למעשה מתכוון לבנק ללא רזרבה.
בכל מקרה אענה על שתי האפשרויות.

לדעתי שתיהן כשרות:

א. בנקאות ברזרבה מלאה
כל כספי הפקדונות מוחזקים בכספות הבנק. המפקיד משלם לבנק דמי פיקדון. ערך הכסף של המפקיד נשחק אך הוא ברמת סיכון מאוד נמוכה.

ב. בנק ללא רזרבה
כל כספי הפקדונות ניתנים כהלוואות. כספי הלקוחות לא נזילים כלל. הבנק המרכזי לא יאפשר לבנק שכזה הלוואות מוניטריות. רמת הסיכון גבוהה מאוד.

אז מה הנקודה? לא ממש הבנתי איפה הוכחת הטענה שלך?

דרך אגב, כמובן שכל מה שבין בנקאות ברזרבה חלקית (לפי הגדרות הבנק המרכזי) לבין בנקאות ברזרבה מלאה הוא חוקי ולגיטימי כבר כיום.

עוד דרך אגב... אאל"ט בנק ללא רזרבה קיים ונקרא בנק להשקעות. אתה מפקיד כסף והבנק קונה בשבילך אג"ח (הלוואות בסחירות מלאה) ומניות. רמת הנזילות די גבוהה אך סכום הפקדון משתנה לפי סל ההשקעות שלך.
ציטוט
0 #163 יעקב 2011-12-14 00:00
השיטה אכן תקרוס - איזו שיטה ?
"למעשה השיטה קורסת מדי פעם במדינה זו או אחרת, כולל ישראל - ייתכן שבסופו של דבר השיטה תקרוס באופן גלובלי."

אין שום ספק שהשיטה תקרוס. אבל איזו שיטה?
לא שיטת הרזרבה החלקית - אלא שיטת הדפסת הכסף של הבנק המרכזי.
האם אינך מסכים שאלו שני דברים שונים ?

באשר לבנקים אלטרנטיביים - אתה יכול לקחת הלוואה וגם משכנתא, בארץ, אצל חברות הביטוח, וגם להפקיד אצלן כסף. קיימים בנקים אלטרנטיביים - למרות שעדיין הם אינם מציעים עו"ש.
ציטוט
0 #164 יעקב 2011-12-14 00:00
ל 150
אם יש ביקוש - אם יש לקוחות אמינים שרוצים הלואה - הבנק המסחרי בוודאי יקח את הכסף מבנק ישראל ויעניק הלואה ללקוחות. הוא מרוויח מזה את הפרש הריבית בין מה שגובה בנק ישראל ומה שמשלם הלקוח. אין שום סיבה להימנע מזה, הבנק המסחרי מתקיים למטרות רווח.... כול עוד בנק ישראל נותן כסף, והלקוח מבקש הלוואה - הבנק יתן את ההלואה. (כמובן - הסיכון הוא של הבנק המסחרי - הוא חייב לבדוק את אמינות הלקוח ובטחונותיו).

באשר ליחס הרזרבה - הדבר הזה הפך למשהו אנכרוניסטי, משהו ריק מתוכן. אם בנק ישראל נותן לך (הפקדות) כמה שאתה רוצה - אז תמיד תהיה לך רזרבה מתאימה - אין בעיה. חוץ מזה רזרבה הייתה נחוצה כדי לאפשר תפעול הבנק (כדי שיהיה מספיק מזומן בקופה ליום של קשיים). אם בנק ישראל מספק לך כול כמות כסף לפי דרישה - בשביל מה אתה צריך רזרבה? בנק ישראל הוא הרזרבה שלך.
רזרבה זה מושג בלתי רלוונטי שנגרר מימים עברו (כאשר כן היה רלוונטי). ההשפעה היחידה של דרישת הרזרבה היא להעלות במעט את הריבית שהבנק צריך לחייב את הלקוח (כדי לכסות את הרזרבה שאינה נושאת ריבית).
ציטוט
0 #165 focus 2011-12-14 00:00
ל-148: אני מבין מה מפריע לך
מצד אחד אני טוען שבנקאות רזרבה חלקית היא בעייתית ואולי אף מבוססת על הונאה, ומצד שני אני אומר שהיא לא מפריעה לי אם לא מכריחים אותי להשתתף.

בעצם מדובר פה בהצעת פשרה מצידי:
היות שחילוקי הדעות נותרו בעינם, ולא הצלחתי לשכנע אותך, את יעקב ואת הבנקאי בבעייתיות הפרקטית והמוסרית של השיטה,
- אני מבקש רק שלא תתנגדו לקיומה של אלטרנטיבה.

בעצם זאת לא רק הצעת פשרה, אלא גם דרך פרקטית להוכיח את הטענה:
אני סבור שהשיטה מצליחה לשרוד כ"כ הרבה שנים *בזכות* זה שהחוק אוסר על קיומה של אלטרנטיבה, ו*בזכות* זה שכוח הקניה של האזרחים משועבד על פי חוק לטובת המשכיות השיטה.

אני משער שללא הערבות ההדדית הכפויה וללא האיסור על קיומן של אלטרנטיבות, השיטה הנ"ל תקרוס די מהר ותוחלף ע"י אחת האלטרנטיבות שיקומו או שילוב שלהן.

למעשה השיטה קורסת מדי פעם במדינה זו או אחרת, כולל ישראל - ייתכן שבסופו של דבר השיטה תקרוס באופן גלובלי.
ציטוט
0 #166 focus 2011-12-14 00:00
ליעקב (144) ובהסכמה עם הבנקאי (146)
הבנק המסחרי לא חייב להעניק את מלוא האשראי שהבנק המרכזי מרשה לו להעניק.
מדובר ברשות ולא בחובה.

בוא נבדוק את שני הסעיפים:

(1) יחס הרזרבה - מהווה מגבלת מקסימום ולא מגבלת מינימום.

(2) ריבית בנק ישראל - מדובר ב"הצעת מחיר" שהבנק המסחרי לא חייב להיענות לה. הריבית מגדירה את המחיר אך לא את הכמות.
ציטוט
0 #167 אסף ד 2011-12-15 00:00
פוקוס, מאיפה הבאת את זה?
לעניות דעתי בכל המצבים של השהיית נזילות, כל החשבונות הוקפאו לזמן קצוב, זה כלל גם מסחר בין חשבונות שבתוך הבנק. למיטב ידיעתי זה על פי חוק.

האם אתה מכיר דוגמא אחרת מההיסטוריה הקרובה שלפיה אתה מבסס את התיאוריה שלך?
ציטוט
0 #168 יעקב 2011-12-15 00:00
אז אולי הבנקים צודקים ולא ברננקה
טיפשי להעביר כסף למי שהולך להפסיד אותו או כבר הפסיד.

עם פרוץ המשבר אני הצעתי את הרעיון הגאוני שברננקה יודיע שהוא ממשיך לשלם את כול התשלומים החודשיים של המשכנתאות שאנשים לא מסוגלים להחזיר.
הדבר היה מחסל את המשבר לפני שהחל, ולפני שהוציאו טרי-ליארדים להצלת הבנקים.
אינני יודע כמה ברננקה היה צריך להדפיס בשביל זה - אבל אני מניח שפחות מאשר כבר הספיק להדפיס מאז.
ציטוט
0 #169 הבנקאי 2011-12-15 00:00
ל 169
בוודאי שלא הייתי נותן, וזה כל העניין. זה לא שאין בקוש לאשראי - הבנקים לא רוצים לתת כי הם מפחדים. וכל עוד הם מפחדים, הדפסת הכסף של ברננקי זניחה. ההדפסה שלהם היא שקובעת.
ציטוט
0 #170 focus 2011-12-15 00:00
ל-162: דובר על יתרה בעו"ש
דובר על יתרה בעו"ש עקב פיקדון שהגיע מועד הפדיון שלו.

בכל אופן, ראה תרחיש מעודכן ב-171 שם מדובר על יתרת עו"ש מלכתחילה.

יש לזכור שיתרת עו"ש היא רק מספר במאגר מידע.. אולי אתה סבור ש"הזהירות מחייבת" שהבנק יהיה ערוך בכל רגע למשיכה מלאה של כל יתרות העו"ש הרשומות אצלו, אבל יש להניח שבחיים האמיתיים הבנקאים מיישמים את הרעיון של רזרבה חלקית גם בנקודה זו... ;)
ציטוט
0 #171 focus 2011-12-15 00:00
ניסוח מפושט ומשופר של התרחיש
נניח שבישראל יש שני בנקים בלבד, ששניהם עובדים עם אותו מטבע (ש"ח):
1. "הבנק המלא" - בנק ברזרבה מלאה (נניח שהוא מאחסן שטרות במזומן בגובה הפקדונות של הלקוחות).
2. "הבנק החלקי" - בנק ברזרבה חלקית (נניח של 10%), שפועל לפי השיטה שאסף תיאר (מאפשרים למשוך כסף כל עוד יש כסף).

אדם א' ואדם ב' חותמים על חוזה ביניהם שבמסגרתו, בתאריך מסויים, א' צריך להעביר ל-ב' תשלום בגובה 100 אלף ש"ח. בחוזה מצויין בפירוש ש-א' חייב להעביר את התשלום לחשבון של ב' שנמצא בבנק *המלא* (ל-ב' יש גם חשבון בבנק החלקי. הוא עובד עם שני הבנקים).

א' מתכנן להעביר את הכסף מתוך החשבון שלו בבנק החלקי שם יש לו יתרת עו"ש על סך 200 אלף ש"ח.

לרוע המזל, שבוע לפני מועד התשלום הבנק החלקי נקלע לבעיית נזילות קשה עקב "ריצה על הבנק" (הריצה מוצדקת - הלוואות בעייתיות...).
כתוצאה, הבנק החלקי לא מאפשר לעת עתה משיכת מזומן גם למי שיש לו יתרה בעו"ש (כי אין לבנק כסף), אבל הבנק החלקי כן מאפשר העברות בין לקוחותיו אם יש למעביר יתרה בעו"ש.

יצויין שהבנק המלא לא מקבל כרגע העברות מהבנק החלקי, כי הבנק המלא דורש מזומן - ולבנק החלקי אין כרגע מזומן.

א' מפציר ב-ב' שיסכים לקבל ממנו את הכסף לחשבון של ב' בבנק החלקי במקום לחשבון של ב' בבנק המלא (ל-ב' כאמור יש חשבון בשני הבנקים), אבל ב' מסרב כי כמו רבים בשוק גם הוא מעריך שהבנק החלקי ישלם ללקוחותיו 50 אגורות על כל שקל.

הולכים לבית המשפט. ב' אומר ש-א' חייב להעביר לו 100 אלף ש"ח לבנק המלא. הנה, כתוב בחוזה במפורש. ב' מוסיף ואומר שהבנק החלקי צפוי לשלם 50 אגורות על כל שקל, ולכן הוא מוכן - כמחווה של רצון טוב - לקבל מ-א' העברה של 200 אלף שקל (כפליים מהסכום המקורי!) לחשבון של ב' בבנק החלקי.

אבל השופט פוסק: "חוקי מדינת ישראל קובעים ששקל זה שקל, ולא משנה באיזה בנק, ולכן אני פוסק ש-ב' חייב להיענות להצעתו של א' להעביר לו תשלום בגובה 100 אלף ש"ח לחשבון של ב' בבנק *החלקי*, ובכך יסתיים חובו של א' ל-ב'. לחילופין, ב' רשאי לשכוח מהחוב".
ציטוט
0 #172 focus 2011-12-15 00:00
ל-166: מדובר על העברה בין חשבונות
ולא על העברת חשבון מאדם לאדם.

(ל-ב' יש חשבון גם בבנק החלקי, הוא פשוט לא רוצה לקבל את הכסף לשם כי הכסף שם לא נזיל ולא צפוי להיות נזיל כי הבנק החלקי בקרשים. ולפי החוזה ב' צודק. אבל לדעתי זה לא יעזור לו כי השקל הוא "הילך חוקי" ויתרה בעו"ש נחשבת שקולה למזומן, מבלי להתחשב בסוג הבנק או מצבו. - אאל"ט).

אשמח אם תוכל לקרוא את התרחיש שוב.
ציטוט
0 #173 יעקב 2011-12-15 00:00
בנק אוף אמריקה? אתה היית נותן להם ?
כנראה שהבנקים האחרים מכירים קצת את השוק, והיו להם סיבות טובות לא לתת כסף לבנק אוף אמריקה.
אני לא מבין גדול בשוק האמריקאי, אבל הסיבה היחידה שבנק לא נותן אשראי היא שהוא מעריך שהסיכון גבוה מדי.
ציטוט
0 #174 הבנקאי 2011-12-15 00:00
הסוס והשוקת
אכן, אי אפשר להכריח את הבנקים לתת אשראי ( ולכן כשבנק אוף אמריקה נקלע למצוקת נזילות, קיבל מבאפט 5 מיליארד דולר ב6% ריבית. אם הבנקים היו מחפשים לתת אשראי, היו קופצים על העסקה ).
אכן, ברננקי יכול להדפיס, אך אינו יכול לכפות על הבנקים למנף את ההדפסות שלו ולהציף את השוק בכסף, ולכן ההדפסות שלו לא באמת משפיעות.
ציטוט
0 #175 יעקב 2011-12-15 00:00
ל 164 - ביקוש אשראי בארהב
"הביקוש לאשראי קיים ועוד איך"
אינני יודע על סמך מה אתה אומר זאת.

ייתכן גם שקיים ביקוש לאשראי - אבל זה לא תנאי מספיק - המבקש צריך להיות בעל אמינות ובטחונות. אולי הבנקים מקפידים יותר על בטחונות בתנאים של כלכלה מדשדשת, כאשר לא ברור אם הלווים ירויחו ויהיו מסוגלים להחזיר את החוב.
אבל אינני חושב שיש ביקוש גדול לאשראי - בגלל הבעיות בשוק אין הרבה עסקים ויזמים שמנסים להרחיב עסקים, להגביר את הייצור ולהשקיע. למשל - לא תמצא הרבה שמשקיעים בנדל"ן. אני חושב שהביקוש לאשראי הצטמצם מאד.
זה מה שנקרא - אפשר להביא את הסוס לשוקת מלאה מים (להדפיס כסף), אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות.
ציטוט
0 #176 focus 2011-12-16 00:00
ההקפאה בארגנטינה למשל היתה מלאה?
"Operations using credit cards, debit cards, cheques and other means of payment could be conducted normally"

http://en.wikipedia.org/wiki/Corralito

מדובר אמנם על הקפאה של חשבונות דולריים בלבד, בשל מצוקת מטבע חוץ (אם הבנתי נכון) - אבל זה מראה על יצירתיות והיתכנותם של הסדרים אד-הוק.
ציטוט
0 #177 focus 2011-12-16 00:00
ל-175
אתה הצעת שהבנק "ישלם כשיהיה לו".
עכשיו אתה מוסיף שכל עוד אין לו כסף לשלם החשבונות יהיו קפואים לחלוטין, גם לפעולות שלא דורשות משיכת מזומן?
- זה נשמע פחות אטרקטיבי עבור הלקוחות.

לשאלתך, מדובר בתרחיש היפותיטי. אני לא מתמצא בתחום ואין לי ידע לגבי מה שקרה לחשבונות בבנקים במצוקה במדינות שונות ובתקופות שונות.
- באין מקור אחר אקבל את טענתך לגבי זה.
ציטוט
הוסף תגובה