ראשון, 06 נובמבר 2011 00:00

שלי יחימוביץ' גורמת להגדלת האבטלה בקרב נשים ערביות

כפייה של המדינה על עסקה מרצון שמתגבשת במשחק הכלכלי בין אנשים חופשיים – מובילה לעיוות בשוק ולתוצאות גרועות יותר שלא תמיד ניכרות מייד. את ה"כלכלה" אי אפשר לרמות ומישהו צריך לשאת במחיר. למי יוגש החשבון?

כפייה מטעם המדינה, על מערכת יחסים מרצון שמתגבשת במשחק הכלכלי בין אנשים חופשיים – מובילה לעיוותים בשוק ולתוצאות גרועות יותר שלא תמיד ניכרות מייד. את ה"כלכלה" אי אפשר לרמות ומישהו צריך לשאת במחיר. למי יוגש החשבון של יוזמת עייני-יחימוביץ'

עשרות (או מאות) קבלני ניקיון, המכונים "ראיסים" מעסיקים אלפי נשים ערביות בעבודות ניקיון במוסדות מדינה, באוניברסיטאות, וגם בחברות פרטיות. נשים אלה חסרות כישורים מקצועיים ואפשרויות התעסוקה שלהן מצומצמות מאד. הבעיה אינה רק בכישוריהן, אלא גם במגבלות חברתיות שמקשות עליהן לעלות לאוטובוס, לנסוע לבדן לעיר הגדולה ולעבוד בניקיון דירה בתל אביב או בחיפה תמורת שכר גבוה מאד (כ-50 שקל לשעה כעוזרת בית בגוש דן). המשפחה הערבית עדיין אינה מוכנה להיפרד מאישה, לרוב צעירה, למשך שעות רבות וללא השגחה. קשיי תחבורה מהכפר אל העיר מוסיפים מימד מעשי לבעיה – נסיעה בתחבורה ציבורית מכפר ערבי במשולש אל מקום עבודה בתל אביב תגזול כ- 3 שעות ביום ולפחות שני אוטובוסים לכל כיוון. שעות העבודה הן לרוב אחר הצהריים ובערב – לאחר שעות העבודה במשרדים או באוניברסיטה. 

קבלן הניקיון פותר את שתי הבעיות: ראשית, הוא דמות מוכרת למשפחה – הם סומכים עליו שיסיע ויחזיר את הנערה בבטחה, המוניטין שלו הוא כרטיס הביקור. שנית, הוא אוסף את העובדות בשעה קבועה ומחזיר אותן הביתה בזמן. מה עוד שבשעות עבודה אלה לא תימָצֵא שום תעסוקה אחרת לנשים ערביות.

נשים ערביות רבות רואות בעבודה זו הזדמנות לעזור לפרנסת המשפחה, ובנוסף גם לעזור בעבודות הבית במשך היום. ההיצע הגדול של עובדות פוטנציאליות והיעדר חלופות עבודה אחרות גוררים שכר נמוך של כ-12 שקל לשעת עבודה – נטו, במזומן ביד. האישה מביאה הביתה כ- 1,500 עד 2,500 שקל בחודש ולפעמים יותר. סכום משמעותי, בייחוד עם מספר בנות משפחה עובדות. לא מדובר כאן ב"עבודת פרך" בשמש קופחת – אלא בדרך כלל בניקיון משרדים ממוזגים – עבודה קלה מאשר ניקיון תובעני של דירה פרטית. 

מדובר בעסקה מרצון בין שני צדדים, ובכל עסקה מרצון – מצבם של הצדדים, מייד לאחר העסקה, טוב מאשר לפניה. הסדר זה מאפשר לקבלן להעניק שירותי ניקיון במחיר נמוך למוסדות ששכרו את שירותיו.

לאחר ששאיפת הארגונים החברתיים תתגשם ועופר עייני יכופף את נתניהו, אוניברסיטת תל אביב תצטרך להכיר בעובדות הניקיון מטייבה כעובדות אוניברסיטה. העובדת תקבל תלוש משכורת מסודר, עם עשרות סעיפים, פנסיה, הבראה וחופשה מצטברת – עלות העסקתה של העובדת מטייבה, כפי הנראה, תשולש לפחות. האוניברסיטה תצטרך להמשיך לשלם לראיס כי אחרת אף בחורה לא תגיע לעבודה.

החשבון יוגש לבסוף למעמד הביניים שיצטרך לשלם יותר מיסים למימון תקציב הממשלה שיגדל, אבל לא נדון כאן בהשלכות אלה.

נתניהו חייב להסכים לרוב דרישות ההסתדרות, הרי לא ייתכן שכל העובדים במשק נהנים על פי חוק מכל הישגי מדינת הרווחה, כגון שכר מינימום וזכויות סוציאליות לרוב, ורק מגזר עובדי הניקיון יופלה לרעה. ניתנת לנו הזדמנות לחזות בזמן אמת בתוצאותיו של תהליך שמומש כבר מזמן בכל ענפי המשק האחרים. תהליך שתורם את חלקו הנכבד ליוקר החיים בישראל.

הגדלה משמעותית של הוצאות הניקיון של האוניברסיטה תגרום לשינוי מבני בענף. עדיף יהיה להעסיק בעבודות אלה סטודנטים וצעירים תל אביבים. האוניברסיטה תוכל להציע שעות עבודה נוחות בשכר שגבוה משכר סטודנט, לחסוך את הוצאות הראיס ולא תחשוש מ"צבירת זכויות ותק" כי סטודנט הוא כוח עבודה זמני שלא יתנחל בעבודה למשך שנים.

כאשר שכר עבודה בדרג הנמוך עולה, צריכות יתר מדרגות השכר להתאים את עצמן. תוצאת לוואי אפשרית היא עליה בשכר המלצרים הצעירים במסעדות בתל אביב. ייתכן שצעירים רבים יעדיפו עבודת ניקיון קלה באוניברסיטה, בשעות קבועות, על פני עבודת מלצרות מפרכת עמוק אל תוך הלילה ובקצב של טירונות גולני. בעלי המסעדות ובתי הקפה יאלצו להעלות את שכר המלצרים ודפני ליף תוכל להפגין נגד עליית המחירים בבתי הקפה בשדרות רוטשילד. 

נניח שלא יימצאו סטודנטים ישראלים שיעבדו בניקיון. לא סביר – אבל אולי. תפקידו של קבלן הניקיון יצטמצם לארגון העובדות, חלוקת העבודה ביניהן והסעתן לעיר וחזרה. קרוב לודאי שהוא לא ישלים עם ירידה בהכנסותיו. מכיוון שהבנות הערביות רוצות מאד את העבודה והן מסכימות לעבוד בשכר מופחת משכר המינימום – אין ספק שהקבלן יגבה "דמי רישום" חודשיים מכל צעירה שתרצה לזכות בעבודה (גם בתאילנד משלמים עבור הזכות לעבוד בישראל). הן ישלמו לו מרצון עד ששכרן ירד קרוב לרמתו הקודמת – שכר שנקבע בעבר בהסכמה משותפת. כולם ירוויחו, רק הוצאות האוניברסיטה יעלו ויגולגלו אל שכר הלימוד שיעלה. ואם שכר הלימוד לא יתייקר, אז מחיר הקוטג' יעלה. עולם קטן ותלוי הדדית.

כמעט שכחנו – ומה עם הנשים הערביות? כנראה שהן יישארו מובטלות בבית, מי סופר אותן. העיקר ששלי יחימוביץ' תסמן וי לעוד מאבק חברתי מוצלח.


מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 05:49
תגובות  
0 #1 משה 2011-11-06 00:00
כ"כ פשוט! כ"כ הגיוני!
אגב, מי שעוד יפגע מההחלטה הזו אלו תושבי ה"שטחים" (יו"ש) שעובדים בישראל או באזורי התעשיה באזור, ששכרם שיעלה בעקבות החלטות כאלה יגרור העדפה של המעסיקים שלהם (יהודים מהיישובים) להעסיק יהודים במחיר החדש.
ציטוט
0 #2 אריה פרלמן 2011-11-07 00:00
הערה בנוגע לאיסור שביתות
אני מסכים עם איסור השביתות הנוכחי בצבא ובמשטרה. אבל לגבי שאר המגזר הציבורי, יש להמשיך ולהתיר שביתות לפי התנאים הבאים:
א) כל שביתה תנוכה משכר העובדים, ללא פשרות, בתוספת 10% קנס על פגיעה במשק;
ב) כל שביתה תצא אל הפועל רק בהצבעה חשאית של כלל עובדי המוסד/המשרד הרלוונטי, וברוב של שני שלישים לפחות.
במקרה שכזה - תדע כל טלויזיה עבריה - שאם השובתים מוכנים לשלם מחיר כל כך כבד על מאבקם - רוב הסיכויים שיש דברים בגו.
ציטוט
0 #3 יעקב 2011-11-07 00:00
הבעיה היא חוקי עבודה בלתי הגיוניים
אולי פועלות נקיון ערביות זקוקות לקבלן שיהיה איש אימון של המשפחה ויארגן ויפקח על העבודה.

אבל הרבה עובדים ומעבידים לא זקוקים לקבלנים שלהם. לא כול העובדים הם פועלות ערביות.

תופעת הקבלנים נוצרה בגלל חוקי העבודה המחמירים, שאינם נותנים גמישות למעבידים מוסדיים (כמו אוניברסיטאות או בתי חולים), ויוצרים תנאים שבהם אי אפשר להעסיק עובדים. מדובר על תנאים כמו שכר מינימום, הטבות סוציאליות, דירוג שכר אחיד, קידום אוטומטי לפי וותק, ומעל לכול - חוסר אפשרות לפטר עובדים שאינם עובדים כראוי.
כול החוקים האלה יוצרים מצב שאף מעסיק לא רוצה להתעסק עם העסקת העובדים וציות לחוקים, ומעדיף שהעיסוק הזה יעשה על ידי מתווך חדש - הקבלן. הקבלן, לעיתים קרובות, עובר על החוקים - הוא לא מחוייב להם בצורה חזקה כמו המוסדיים. הוא גם עובד "מתחת לשולחן" .

אמור מעתה: ה"מחוקקים החברתיים" הם שיצרו את התופעה של עובדי הקבלן. זה מה שנקרא: התוצאות הבלתי מכוונות - כול כוונתם היתה רק לטובה, ויצרו, בלי כוונה, מפלצת.

צריך לשנות את חוקי העבודה בישראל - שינוי יסודי. צריך לאפשר את ביצוע העבודה שהיא העיקר, ולאפשר פחות לעובדים להתבטל בחסות החוק ולהתחמק מעבודה.

ומעל לכול - צריך לאסור שביתות במגזר הציבורי.
ציטוט
0 #4 nav 2011-11-07 00:00
רגע, למה לא הבאת את הדוגמא הבסיסית
שכר העובדות - 21 ש"ח לשעה
עבודה - 3 שעות בערב

והקבלן יגבה מכל עובדת 50 שקל ליום על נסיעות ומנהלה, ובזה נגמר העניין.
ציטוט
0 #5 שרלוק 2011-11-07 00:00
יהיה רע.
הבעיה שאפילו בארה"ב המצב הולך ומידרדר. לאן לברוח?
ציטוט
0 #6 אלין 2011-11-07 00:00
אז מה יהיה?
האם לא נצליח לכונן כאן תרבות קפיטליסטית חופשית? ):
ציטוט
0 #7 דוד 2011-11-07 00:00
למגיב 1
אני מצטער אם אני נשמע גזען ולא זו כוונתי אך לא ממש איכפת לי שתושבי השטחים יפגעו ויעסקו יהודים במקומם.
העניין הוא שכל אחד שגר בארץ יפגע
ובאופן אירוני דווקא מעמד הנמוך יפגע הכי הרבה.
הרצאה ישנה של מילטון פרידמן שממש מתאימה לנושא:
http://www.youtube.com/watch?v=Y2T2Ee8zm6s&feature=channel_video_title
ציטוט
0 #8 אאא 2011-11-08 00:00
שביתה אמורה להיות סנקציה
של עובד כלפי מעסיק.
ברגע שעובד עושה סנקציה כנגד הציבור הרחב כולו,זה טרור.
הוא לוקח את הציבור כבן ערובה כדי שהאוצר יתן כסף.
במה זה שונה מחטיפת חייל בידי החמאס כדי להשיג דברים ?
ציטוט
0 #9 אאא 2011-11-08 00:00
לאסור שביתה באופן מוחלט
על עובדי מדינה ועובדי מונופולים.
אלה מגזרים שמרופדים בתנאים סוציאליים בלתי נתפסים.לא בעבורם
נוצר המכשיר הזה ששמו שביתה.
ציטוט
0 #10 אאא 2011-11-08 00:00
לא יועסקו יהודים במקום
יועסקו פולשים כושים מאפריקה או עובדים זרים.
יש לנו ראש ממשלה פיאודל מקיסריה שחושב כמו פיאודל מקיסריה.
ולפניו היה פיאודל מחוות השקמים.
הפער בין מצביעי הימין לנבחרים שלהם מבחינה סוציו אקונומית הוא בלתי נתפס ובעייתי מאד.
איך פיאודל מקיסריה יכול לייצג עני מירוחם או קרית שמונה ?
ציטוט
0 #11 יעקב 2011-11-08 00:00
למה רק 90% ? למה לא 100% ?
צריך לעשות שינוי רדיקלי בחשיבה, ולבטל סופית את המושג "קדושת הזכות לשביתה". אין זכות קדושה להזיק לציבור.
אדם חופשי יכול לעבוד, אם הוא רוצה, או לסרב לעבוד - אם רוצה. אך לא לשבות.
שביתה היא כאשר המדינה מבטיחה לך את הזכות לעבוד (ולקבל משכורת) גם אם אתה לא עובד (שובת). שביתה הוא יציר מלאכותי של המדינה.

באשר לאי תשלום משכורת בעת שביתה - היה נהוג ככה תמיד. ואח"כ, בהסדר לסיום השביתה, מסכימים הצדדים כן לשלם.

במקום לקבוע חוק מלאכותי: "שביתה מותר, אבל תשלום משכורת בעת שביתה אסור" - עדיף לקבוע "שביתה אסור".
ציטוט
0 #12 אריה פרלמן 2011-11-08 00:00
לתגובה מס' 9
אני כמובן מעדיף שלא תהיינה שביתות במגזר הציבורי. אולם אני חושב שאפשר, מצד אחד, לשמור על זכות השביתה, ומצד שני לצמצם את התופעה עד למינימום, אם בכלל. כיום - כמעט כל השביתות במגזר הציבורי הן שביתות דה-לוקס: כולם יודעים שאיכשהו, מתישהו, הם יקבלו חלק כלשהו של משכורתם, גם אם לא 100%. חופשה על חשבון הברון. לעומת זאת, אם רוב מיוחס של עובדים בהצבעה חשאית, יהיה מוכן לוותר על משכורת של שבוע-שבועיים (+ קנס של 10%), זאת תהיה הוכחה למצוקה אמיתית. אני מעריך שבתנאים אלה תהיה ירידה של 90% בהיקף השביתות.
ציטוט
0 #13 ליברטי - לשרלוק 2011-11-08 00:00
עדיין ארה"ב היא האופציה היחידה
כפי שכתבתי לא אחת, לארה"ב יש עוד סיכוי - בגלל שכמויות עצומות של אזרחים, המונות עשרות מיליונים, מבינים בדיוק מה קורה ומה הסכנות שבסוציאליזם (בזכות דיון ער בתקשורת ובאינטרנט, שלא קיים בכלל בישראל).

ישראל, לעומת זאת, גמורה - בגלל הדתיים הפרזיטים מוצצי הדם, המתרבים והמרבים עוני ללא הרף והלא משרתים בצבא, בגלל הפקידים אוכלי החינם שילדיהם מזמן הוברחו לאוניברסיטאות בחו"ל ורכשו אזרחות-ספר, ובגלל יתר האזרחים שלא יהיו חזקים מדי כדי להגר - ונשארה רק הבררה הלא פרודוקטיבית, שחיה למעשה, על חשבון תרומות אמריקאיות שהולכות להיגמר.

הפתרון היחיד הוא לחזק את ארה"ב מבפנים. היא התקווה היחידה של כדור הארץ מפני סרטן הקולקטיביזם שאכל את יוון, איטליה, פורטוגל ומכלה לאט לאט את ישראל באמצעות הגרורות בדמות שלי יחימוביץ, עופר עיני, דפני ליף ויתר מחרבי החופש והיוזמה.

מי שלא יעשה את זה עכשיו, יגיע זמן שלא יוכל לעשות את זה בכלל. אין שום סיבה להניח שכאשר מרבית "מנהיגי" העם הזה לא מבינים מושכלות בסיסיים בכלכלה (למשל, שכסף אינו צומח על העצים ולפני שמחלקים אותו מישהו צריך לייצר את הערך, ואם אונסים אותו הוא יקרוס, יברח או יפסיק לעבוד) - יבין בבטחון או בדברים אחרים.

התהליך שעובר על ישראל הוא בדיוק התהליך של ברית המועצות - אדישות האזרחים והידרדרות כללית עד לחורבן. בגלל שהגבולות פתוחים (בינתיים) התהליך גם יהיה יותר מהיר.

עצוב, אבל זה המצב. החכם יברח כל עוד נפשו בו או יבריח את הילדים.
ציטוט
0 #14 יעקב 2011-11-08 00:00
אי שביתה תמורת בטחון סוציאלי
לעובדים במגזר הציבורי יש תנאים טובים: תנאים סוציאליים נדיבים, פנסיות, ומעל לכול - בטחון תעסוקתי - אי אפשר לפטר אותם.
כאשר יש מיתון יש פיטורים במגזר הפרטי, אבל לעולם לא בציבורי.
תמורת תנאים אלה צריכים העובדים לתת משהו: לחתום על התחייבות לא לשבות, תוך קביעה חד משמעית ששביתה כמוה כהתפטרות. (גם שביתה איטלקית, ועבודה "לפי הספר").
ציטוט
0 #15 יעקב 2011-11-08 00:00
שביתה ציבורית היא על גב הציבור
שביתה במגזר הפרטי נועדה ל"העניש", לגרום להפסדים למעביד - אותו טייקון קמצן ואכזר, ולגרום לו לשחרר יותר מהרווחים שלו לטובת העובדים.

שביתה במגזר הציבורי היא שונה - היא מענישה את הציבור, את הזקנים והחלשים והילדים והחולים, את כולם. ואלה אין להם שום מעמד בוויכוח על השכר, הם אינם מסוגלים לוותר לעובדים ולהעלות את שכרם. זו שביתה נגד הגורם הלא נכון.
לפקידי האוצר לא ייצא שום רווח אישי מהמנעות מהעלאת שכר. הם גם לא גורם אינטרסנטי.
בסוף, אחרי שביתה, בלגן, הפסדים וסבל מגיעים לאיזושי פשרה. צריך למצוא דרך להגיע לפשרה ללא השביתה והסבל. צריך להקים בית דין עליון, מועצת חכמים, בו יתבררו כול הסיכסוכים, ללא שביתות.
על מדיניות הממשלה משפיעים בקלפי, לא בשביתה.
התופעה של השביתות בשרותים הציבוריים היא בלתי נסבלת.
ציטוט
0 #16 יוסי לא ברנע 2011-11-09 00:00
למספר 16
אחרי צבא עבדתי בחקלאות בשביל לקבל מענק עבודה מועדפת.
אני ראיתי איך התאילנדים עובדים ואיך הישראלים עובדים.
מעדיפים את התאילנדים כי הם יודעים לעבוד, ומשלמים להם לפחות שכר מינימום, בהרבה מקרים משלמים להם יותר.
ציטוט
0 #17 דוני דארקו 2011-11-09 00:00
ליוסי ברנע
אתה מפציץ נתונים מופרכים כדי שהתגובה שלך תחזיק מים, אבל היא לא מצליחה. הפועלים התאילנדים לא מרוויחים "חצי משכר מינימום". פועלים ישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודות פיזיות גם תמורת שכר של 7,000 ו8,000 ש"ח - והיו לא מעט נסיונות למשוך עובדים גם עם שכר גבוה מזה וללא הצלחה.
ציטוט
0 #18 יוסי ברנע 2011-11-09 00:00
הסכמה לפחות משכר מינימום
עבודה בשכר כמחצית משכר מינימום אינה משקפת בהכרח הסכמה. יותר נכון שמדובר בהכרח. כדי להראות את ליקויי הטענות במאמר זה, אביא כדוגמא את תחום החקלאות. למרות שיש יותר מאלף נשים ערביות המוכנות לעבוד בשכר מינימום בעבודה פיסית קשה זו, החקלאים מעדיפים תילנדים. מדוע? כי הם גם גרים בשטח ואפשר לנצלם בכל שעות היממה והם מקבלים מחצית משכר המינימום. הם חייבים לעבוד שנים כדי להחזיר את ההשקעה בדמי התיווך שאפשרו להם להגיע לארץ. כאשר הם נפצעים הם מגורשדים ובמקומם יש עבדים, סליחה, עובדים חדשים. זה גם עולה עם כלכלה חופשית? התיחסות לעובדים כאל עבדים? תשלום מחצית משכר המינימום?
ציטוט
0 #19 יוסי ברנע 2011-11-10 00:00
תגובה למגיב לתגובתי
יש עובדות ויש טענות. האם יש עובדות ערביות שרוצות לעבוד ואין הם מועסקות בחקלאות שלא דרך הראיסים? עמותת "מען" עוסקת בתחום זה וטענת שיש אלף. אם הם נותנים נתונים לא נכונים, אז הם מטעים אותי. אבל אם הם נותנים נתונים נכונים, אז מי שמתקיף אותי לא יודע על מה הוא מדבר. לגבי שכר התילאנדים, בהנחה שהם ישנים בשטח, אכן יכול להיות ששכרם פחות מאוד משכר מינימום לשעה. ומי שחושב שעדיף שאנשים או נשים יעבדו תמורת שכר מופחת משמעותית משכר המינימום, כי ככה תורמים למשפחה, ויש תעסוקה, והריאיסים עושים טובה שהם מאפשרים לנשים לצאת מהבית, כנראה בכל זאת לא מבין את ההבדל בין כלכלה חופשית במדינת חוק דמוקרטית ליברלית שבה יש ערך הנקרא כבוד האדם, לבין דרווניזים חברתי.
ציטוט
הוסף תגובה