חמישי, 06 ינואר 2011 00:00

למה הם הגיעו לכתה י"ב?

איך יתכן שבכתות י"ב בישראל יש תלמידים שמתקשים לקרוא טקסט? למה בכלל הם הגיעו לכתה י"ב? בשם האידיאולוגיה השוויונית גוררים תלמידים שלא מתאימים ללימוד עיוני מכתה לכיתה - פוגעים בהם וגם בתלמידים האחרים.

ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, אמר לאחרונה בכנס באוניברסיטת בר אילן: "עד שלא נכנסתי למערכת, לא העליתי על הדעת שתלמידים בכתה י"ב לא מבחינים בין חולם לשורוק ולא יודעים לקרוא טקסט מנוקד, כמובן לא יודעים לקרוא טקסטים בכלל, ולא מכירים מילים בשפה העברית".

הסיפור על תלמידי י"ב שלא יודעים לקרוא מעורר שאלה: למה הגיעו לכתה י"ב? אני מניח שיש בהחלט אנשים שלא כל כך יודעים, או מסוגלים, או רוצים ללמוד לקרוא. לא כל אחד איינשטיין. בן אדם יכול להיות בעל כישורים שונים בתחומים שונים – למשל רקדן, או צייר או מכונאי – מקצועות שבהם לא ממש חייבים לדעת לקרוא ברמה גבוהה. ויש גם בני אדם קצת "מאותגרים" (בעברית פשוטה: דבילים, או רפי שכל). יש גם כאלה לצערנו. רצוי שכל אחד ידע לקרוא, אבל יש כאלה שלא מסוגלים. השאלה למה אלה, האחרונים, מגיעים לכיתה י"ב ?

פעם היו זורקים מהתיכון מי שלא הגיע להישגים מינימאליים נדרשים. תלמיד כזה יכול היה ללכת ללמוד מקצוע, או ללמוד בבית ספר אקסטרני, או ללכת לעבוד – הברירה המועילה והמעשית ביותר. היום מתעקשים, במסגרת חוק חינוך חובה – חובה שכולם ילמדו 12 שנות לימוד. זאת לפי פילוסופיית השוויוניות האידיאליסטית והבלתי מציאותית.

אם מתעקשים על כך אז למה מתפלאים? למה זה משונה שיש תלמידי י"ב שלא יודעים לקרוא? אם מכריחים את כל התלמידים להגיע לכתה י"ב ברור שחלקם לא יידע לקרוא – לא יכול להיות אחרת. אם מכריחים תלמיד שלא רוצה, או אינו מסוגל ללמוד, לחמם את ספסל בית הספר 12 שנה תמימות עושים עוול לתלמיד, עושים צחוק ממערכת החינוך, ופוגעים ברמת החינוך של אלה שכן רוצים ומסוגלים ללמוד (שאר התלמידים).

מתעלמים מהמציאות בשם שאיפות ערטילאיות ורומנטיות. האידיאולוגיה מנצחת את השכל הישר. לפי האידיאולוגיה כולם שווים, לכן לא מרשים לבתי הספר להרחיק תלמידים שלא לומדים, שלא יגידו שהם פחות שווים. מנסים לכפות שוויוניות בכוח, אבל רק למראית עין (הוא בוגר י"ב שנות לימוד) – כי מבחינת התוכן הוא לא שווה ולא יודע מה שאחרים יודעים – למרות היותו בעל תעודה. בהזדמנות זו גם מרוקנים מתוכן את עצם הרעיון של חינוך, ואת ערך התעודה. החינוך הופך למוסד שכופה נוכחות בבית הספר, בלי קשר לתוכן, והתעודה מצביעה לא על הידע או היכולת של בעל התעודה, אלא רק על העובדה (המפוקפקת) שהוא ביקר בבית הספר.

יעקב



עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 05:03
דבשת
יכול להיות אחרתעל בסיס מה תטען שלא יכול להיות שכולם ידעו לקרוא בגיל 18? אולי יכול להיות?להזכירך, כשהומצא חוק חינוך חובה, רוב החברה המערבית היתה אנאלפאביתית, ובעזרת חינוך בכפיה הגענו לרמת השכלה גבוהה היום.
0
דורון רז
סגירת פערים ע"י הורדת רמהסגירת פערים ע"י הורדת רמה, אידיאולוגייה יחימוביצ'ית!!
0
דויד
למגיב 2הדבר שאתה טוען הוא עיוות היסטוריה שלצערנו נלמדת גם בבתי הספר.לאחר התפתחות המדע העבודות נהיו יותר ויותר מורכבות ונדרש כח עובד מיומן, גם בתקופה התעשיתית למשפחות היה אינטרס גדול לשלוח את ילדיהם לבתי ספר כי הבינו (וגם התאפשר) זה הדרך היחידה לצאת מהעוני.
0
נועם
מערכת החינוך אחראיתמערכת החינוך אחראית. מערכת החינוך אחראית להישגים הנמוכים של תלמידיה. יש מקרים, שתלמידים בבית ספר ציבורי כמעט לא לומדים כלום עד כיתה י"ב, אז עוברים לבית ספר אקסטרני ומצליחים בבגרות. לגבי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המערכת אחראית לספק להם מסגרות מתאימות ולא "לזרוק" אותם. בכל מקרה, אחוז הזכאות לבגרות הוא פחות מ – 50%, כך שערך תעודה זו אינו נשחק בגלל שכולם לומדים עד סוף י"ב.
0
יש מיש
תזה מעוותת ומגמתית,הגדול או שאין דבר כזה ואם ישנו הוא בטל ב60
0
יעקב
צרכים מיוחדים- במסגרות נפרדותאם יש תלמידים בעלי צרכים מיוחדים והחינוך הממלכתי רוצה לספק להם מסגרת של שמרטפיה שבה יבלו ימיהם - זה בסדר.אבל בית הספר צריך ללמד את החומר, וללמד ברצינות, ורצוי ברמה גבוהה. צריך להפריד בין התלמידים שבאים ללמוד (הרוב) לבין אלה שבאים להעביר את הזמן, אחרת אלה מפריעים לאלה.אלה שלא רוצים ללמוד - חבל שיבזבזו זמנם בבית הספר. הם יכולים ללכת לעבוד, זו חויה יותר משמחת, מעשירה ומועילה מאשר לשרוף את הזמן בבית הספר.
0
נועם
יעקב - לזרוק זה לא פתרוןהמערכת צריכה להתמודד עם בעיות משמעת. קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר - מערכת חינוך טובה שמעניקה חוויה לימודים חיובית. קו ההגנה השני - טיפול נקודתי, משמעתי או טיפולי, במפריעים. לזרוק זה לא פתרון, שכן לעולם העבודה של היום אין הרבה מה להציע לנושרי בית הספר.
0
אאא
שאלה ל 2ומה היה רע בזה שרוב האוכלוסיה אנאלפאביתית? אני לא מצליח לראות שום דבר חיובי שצמח מכך שרוב האוכלוסיה יודעת קרוא וכתוב
0
אאא
לנועםזה לא תפקיד של מערכת החינוך.זה תפקיד של ההורים.אבל ההורים לא בבית.איפה האימא? יצאה לעבוד.למה? כי ככה הפמיניסטים החליטו.הפמיניזם הוא עוד איוולת סוציאליסטית מטופשת שנכשלה כישלון מוחלט ומקורה אותן פנטזיות של קרל מרקס מהן מגיע הרעיון של 12 שנות לימוד לכולם.כן לזרוק את מי שלא משתלב ושילך לעבוד.ואם אח"כ ירצה ללמוד,אז שיעשה זאת בזמנו החופשי ומכפסו הפרטי.
0
יעקב
הנחות אוטופיות גם כן אינן פתרוןההנחה שכול התלימידים ללא יוצא מן הכלל יכולים או צריכים לסיים י"ב שנות לימוד (כלומר י"ב שנות נוכחות בבית ספר) היא הנחה אוטופית, מתעלמת מהמציאות וטוטאליטרית.לא כול אדם מתאים להיות מלומד. יש הרבה מקצועות וקריירות שאינן זקוקות ל 12 שנות לימוד. אנשים רבים יכולים לעשות דברים יותר מועילים ומענינים בזמנם מאשר לחמם ספסל של בית ספר לריק.אנשים יכולים להתחיל את חייהם האמיתיים - להבדיל מחיים של פיטפוטי סרק בלתי מציאותיים בבתי הספר.העניין הוא לא "לזרוק". העניין הוא לאפשר לכול אחד ללכת בדרך שמתאימה לו, וגם לעזור לו בכך אם הוא מתקשה להחליט. העניין הוא לרדת מהנחות אוטופיות ואבסורדיות שיש מידה אחת שמתאימה לכולם, והמידה הזאת מחייבת חימום ספסל של בית ספר 12 שנה.אין זה אומר שמי שלא הולך לבית הספר לא לומד. כול מה שלומדים בבית הספר, ואף פי 10 מזה, ניתן ללמוד לבד, או בדרכים אחרות.בית הספר הוא דרך מכובדת, בתנאי שהוא מתייחס ברצינות ללימודים, והתלמיד נהנה, משתדל, וזורם עם החומר. אם לא - שיחפש דרכים אחרות.
0
אילון
הנה וידאו שתומך היעקב (חובה לראות!)אחד הסרטונים החושבים שתראו.זה sir ken robinson,אחד מאנשי החינוך המפורסמים ביותר בעולם.הסרטון הזה לקוח מהרצאה שלו ומציג את הטענות בצורה חזותית. חובה לראות.-http://www.youtube.com/watch?v=zDZFcDGpL4U
0
אפרים
"לעומת מה שהיה כשיעקב למד"כנראה למדת בתקופת שלטון מפא"י .למרבה הפלא, בתקופת פריחת הסוציאליזם בישראל, רמת החינוך הייתה גבוהה בעשרות מונים מהיום, ובמבחנים בינלאומיים , תלמידי ישראל של שנות הששים והשבעים הגיעו למקומות ראשונים.הדרישות בבחינות הבגרות היו הרבה יותר גבוהות, הן במקצועות הריאליים והן במקצועות ההומניים.הואיל ואני מתנגד לחינוך בחסות המדינה, אינני אוהב את מה שכתבתי אך זו המציאות ולה לא ניתן להתכחש.לתפיסתי, גם אם מחיר החופש כרוך ב"פיגור" כלכלי או חינוכי, עדיף כך מאשר מערכת חינוך מעולה ( כפי שהייתה בברית המועצות לשעבר ) , על פני חינוך ממשלתי.בדרך אגב, רוב בתי הספר התיכוניים אינם מאפשרים ל"נחשלים" להשאר בבית הספר, ומעדיפים להיפטר מהם במקום למצוא להם מסלול מתאים.
0
יעקב
שיפור אפשרי על בסיס עקרונות נכונים"ששיפור מערכת החינוך הוא דבר בהחלט אפשרי, לא סיסמה ריקה"בתנאי שתבנה על עקרונות נכונים.העקרונות שאתה מציע - מגוון רחב של בתי ספר, בחירה חופשית ומימון בשיטת הואוצ'רים (תלושים) הם בהחלט סבירים.מערכת החינוך כפי שהיא קיימת היום, הבנויה על העקרון של חינוך חובה אחיד של 12 שנות לימוד לא יכולה להשתפר אלא רק להדרדר. המערכת בנויה על בסיס אידיאולוגיה מסוימת - האידיאולוגיה השוויונית. האידיאולוגיה הזאת שוללת לחלוטין את ההצעה שלך (ושלנו - ראה פרק ה"חינוך" באתר) בטענה של "בתי ספר לעשירים - בתי ספר לעניים".
0
נועם
יעקב - מסכים לעיקרון הבחירה החופשיתיעקב,אני לא חושב שמנסים "לכפות על כולם מסלול חינוך אחיד". בבית הספר שבו למדתי, היו בתיכון חמש מגמות, שהתאימו למגוון רחב של רמות ונטיות. כנראה שרוב התלמידים מצאו את המגמה המתאימה להם; לפחות בכיתה שלי אני לא זוכר נכשלים, משועממים ומפריעים. בית הספר שבו למדתי אכן לא מייצג את מערכת החינוך בכללותה, אך הוא מוכיח ששיפור מערכת החינוך הוא דבר בהחלט אפשרי, לא סיסמה ריקה. הוא גם מוכיח שברוב המקרים תלמיד נכשל ומפריע הוא כישלון של המערכת, לא של התלמיד. אבל אני מסכים איתך שבחירה חופשית של התלמיד בבית הספר ושל בית הספר בתלמיד היא המצב הנכון, ושהפיתרון הוא הקמת מגוון בתי ספר שייתנו יחד את הפתרון הכולל. נראה לי שיש להפריט את בתי הספר, לאפשר לכל תלמיד לבחור בבית הספר הרצוי לו ומצד שני לאפשר לכל בית ספר לקבל את התלמידים הרצויים לו. המדינה תהיה מעורבת בשלושה היבטים: א) בנייה או אישור של תוכניות הלימוד – כמובן שיש להציע מגוון תוכניות שיתאימו לכולם. תוכן תוכניות הלימוד צריך להיות נגיש לציבור, כדי לאפשר בחירה בתוכנית המתאימה. ב) הקמת מרכז בחינות ארצי, שבו יוכנו וייבדקו המבחנים. נתונים סטטיסטיים לגבי תוצאות הבחינות בכל בית ספר יהיו זמינים לציבור, ויאפשרו לו לדעת באיזה בית ספר לבחור. מרכז בחינות ארצי כזה יוכל אף לחסוך את הצורך במבחני בגרות, שכן הישגי התלמיד ימדדו לאורך שנות לימודיו. ג) השתתפות בשכר הלימוד בגובה "סל חינוך". כשהתלמיד בוחר בבית הספר, המדינה תעביר את "סל החינוך" שלו לאותו בית ספר. הדבר יגרום כמובן לכך שבתי הספר יתחרו על התלמידים. שיפור המערכת באופן כזה, יאפשר לשמור על עיקרון הבחירה החופשית, ובד בבד יאפשר לכל מי שרוצה לקבל חינוך טוב ומועיל.
0
יעקב
שיפור המערכת - סיסמה ריקה"שיפור המערכת" היא סיסמה ששמועים אותה כול יום שבע פעמים, אבל מערכת החינוך מתדרדרת באופן אחיד וקבוע ונעשית כול הזמן גרועה יותר. אני רואה את הרמה של התלמידים היום - הרמה ירודה בכמה דרגות לעומת מה שהיה כשאני למדתי (לפני הרבה שנים).כדי לשפר מערכת חייבים קודם כול לבנות אותה על בסיס עקרונות נכונים.מערכת כמו שלנו, הבנוייה על יסודות אוטופיים (שיוויניות) וטוטאליטריים לא יכולה שלא להיכשל. מערכת שמנסה לחנך את כולם באופן אחיד תהיה תמיד ברמה הנמוכה ביותר האפשרית. הדבר אינו מקרי - הוא תוצאה של עקרונות הבסיס שעל פיהם היא מתנהלת.
0
יעקב
כול מוסד מצליח חייב להיות בררן"לתת לבית הספר כוח למנוע מאנשים ללמוד. "שום בית ספר ושום דבר אחר לא יכול "למנוע מאנשים ללמוד". אנשים יכולים תמיד ללמוד, גם לבד אם צריך.אבל בית הספר - כול בית הספר בנפרד - חייב שתהיה לו האפשרות לסלק את אלה שלא מתאימים, מפריעים ופוגעים ביכולתם של השאר ללמוד. "לא בבית ספרנו" היא סיסמה נכונה.כול גוף, כלכלי, תרבותי או אחר חייב להיות בעל ריבונות לניהול תקין. כול מפעל חייב להיות בעל הסמכות לשכור את העובדים שמתאימים לו ולפטר את אלה שלא. בלי יכולת אלמנטרית זו אי אפשר לנהל כלום. שלילת האפשרות הזו מבית הספר הופכת אותו ממוסד לימודים למוסד של "כאילו", מוסד שמעביר את הזמן במשחקים בנדמה לי. הופכת אותו לשקר.הנסיון לכפות מסגרת אחידה לכולם, ולכפות על כולם מסלול חינוך אחיד היא ממאפייני האידיאולוגיה הקולקטיביסטית, הכפייתית, המנסה לכפות על כולם פתרון אחד אחיד, מלמעלה, בכוח. במדינה חופשית יש בתי ספר רבים, ברמות שונות ומגוונות, שנותנים, כל אחד, פתרון המתאים לקבוצות השונות באוכלוסיה. כול תלמיד בוחר את בית הספר המתאים לו, וכול בית ספר בוחר את התלמידים המתאימים לו.ויש גם כאלה הבוחרים שלא ללמוד בבית ספר.
0
נועם
יעקב - הפתרון הוא שיפור המערכתיעקב,נכון שיש פער בין מה שנלמד בבית הספר לבין מה שצריך במציאות. אינשטיין אמר – "השכלה היא מה שנשאר לאחר ששכחת כל מה שלמדת בבית הספר". אבל גם אם אפשר ללמוד "פי 10 לבד או בדרכים אחרות", הרי שתעודה פורמלית מהווה כרטיס כניסה חשוב. לא בטוח שצריך להכריח את כולם ללמוד, אבל אתה טוען את הדבר ההפוך – לתת לבית הספר כוח למנוע מאנשים ללמוד. דבר זה הוא מסוכן, שכן הוא נותן בידי בית הספר כוח רב מדי, "טוטאליטרי", ומאפשר לו להתחמק מאחריותו לתת שירות. במקרים רבים לתלמיד יש פוטנציאל, אבל מערכת החינוך, בשל כשליה, מבזבזת אותו. תלמיד כזה בוודאי לא "נהנה, משתדל, וזורם עם החומר" ואולי גם מתוסכל ומפריע. במקרים אלה, "לעזור לתלמיד להחליט" לעזוב את בית הספר היא גרימת עוול על עוול. אני למדתי בבית ספר טוב מאוד, ונהניתי מן הלימודים. לאחר מכן למדתי בטכניון, ושם ראיתי כיצד פרופסורים, שכל עניינם מחקר ולא הוראה, גורמים לכך שאפילו סטודנטים בעלי פוטנציאל מעולה לא יבינו את החומר. ולא תמיד היה מדובר בחומר קשה במיוחד. מערכת החינוך נהנית מתקציבים גדולים מאוד, והיא צריכה ויכולה להגיע למצב שכמעט כל התלמידים ירוויחו מהלימודים בה. ובמקרה שהיא כושלת בכך, היא זו שצריכה לשאת באחריות ולא לקוחותיה – התלמידים והוריהם.
0
ליברטי
מאמר מעולה. בתי ספר הם מחנות ריכוזשנועדו לשמור על הילדים בזמן שהוריהם, השכירים המשועבדים, מוכרים את שנות חייהם הספורות כדי לממן את המיסים למעמד הפקידים שהשתלט על מרבית מדינות המערב.החובה של המדינה לספק חינוך זה עוד אחד מהמיתוסים שמעמד הפריזיטים מוצצי הדם מפיץ כדי להצדיק את קיומו. לא בכדי המורים מאוגדים באירגונים חזקים פוליטית, שתומכים בכל המדינות בצד הסוציאליסטי של המפה, כדי לשמור על מונופול שלהם (תלך לכלא אם לא תשלח את ילדיך לבי"ס של המדינה), ועל חוסר האפשרות לפטר מורים דביליים, שמקורים, איך לא, בתלמידים דביליים.ערך תעודת הבגרות נשחק לגמרי, תואר ראשון הופך להיות תחליף לבגרות, וגם הוא נשחק, וסרטן הסוציאליזם גורם לאנושות לבזבז עוד ועוד שנים צעירות על ישיבה מיותרת בכיתות, במקום למצוא תרופות ולהמציא טכנולוגיות חדשות. מי שירצה, ילמד תמיד, מי שלא ירצה, זה לא יעזור - אבל הקומוניסטים, וזו הפואנטה המרכזית בקיומם הרי, רוצים להפקיע את זכות הבחירה מידיך.בושה שמדינת הג'ינוס היהודי כך נראית, אבל כמה שיותר רע יותר טוב, כי כך היא תקרוס יותר מהר, וחברה מוצלחת יותר מבחינה אבולוציונית תתפוס את מקומה.
0
נועם
מסכימים על הדרך...יעקב שלום, אני שמח שאנו מסכימים על הדרך... מסכים איתך שמערכת החינוך לא תעבור מהפכה בקרוב, וזאת מהסיבה הרגילה – אנשי הסדר הקיים לא ירצו לאבד את כוחם. הם אכן יטענו נגד "בתי ספר לעשירים בלבד", טענה מופרכת מאחר ובתי ספר פרטיים ואוניברסיטאות פרטיות כבר קיימים. המוסדות הפרטיים הללו מוכיחים עד כמה המצב הקיים עקום ועד כמה יכול להיות אחרת, לולא הציבור היה כה חסר אונים במדינתנו "הדמוקרטית".
0
אפרים
תודה לאילון - סרט מחכים
0
יעקב
לא היו מבחנים בינלאומיים בשנות ה 60אנח מדבר על סמך נסיוני האישי בבית ספר רגיל וסטנדרטי. הרמה הייתה יותר גבוהה במידה ניכרת אז.כאמור - אז לא סיימו כולם בית ספר תיכון. מרבית הילדים הלכו לבית ספר מקצועי, או לעבוד. ומי שלא הצליח בלימודים בתיכון נזרק מבית הספר, והייתה לו אופציה לגשת לבגרות אקסטרנית עם או בלי לימודי הכנה בבית ספר אקסטרני.מי שלמד בבתי הספר התיכוניים היו בהחלט אוכלוסייה נבחרת ולא כול האוכלוסייה.
0
נועם
תגובה ל - 26גם אני קראתי אותו דבר. ניגשו רק הטובים ביותר לבחינה והיטו את התוצאות
0
יואל
תוספת לטיענה של 25קראתי איפה שהוא שלאותם מבחנים בינלאומיים בשנות ה-60 נגשו רק תלמידים מהביה"סים הטובים ביותר ובכך היטו את התוצאות.היום הבדיקות יותר אמינות וכוללות גם ביה"סים של ערבים וחרדים.
0
יעקב
בימי מפא"י לא היה חינוך חובה עד י"בבבתי ספר תיכוניים שילמו שכר לימוד.הרבה תלמידים היו הולכים לבתי ספר מקצועיים (שנעלמו כמעט לגמרה היום).מי שלא היה טוב בתיכון, בלימודים, נזרק מבית הספר התיכון והלך ללמוד אקסטרני (בית ספר פרטי) או למקצועי.זה "סוד" ההצלחה של מפא"י, לא האידיאולוגיה שלהם. הם נהגו בצורה שפויה יותר, כי הרעיונות הגרועים בחינוך עוד לא התפתחו כול כך, אז.
0
נועם
אפרים - לא בהכרח קשר למפאיבתקופת מפא"י בתי הספר התיכוניים היו אליטיסטיים, כי מי שלא היו לו הורים מבוססים או שלא היה תלמיד טוב הלך לעבוד בגיל 15. זה לא היה בגלל האידיאולוגיה של מפאי, אלא בגלל שאז שוק העבודה דרש אז פחות שנות לימוד. מסיבה זו, הפוטנציאל של תלמידי התיכון היה אז משמעותית מעל הממוצע, בעוד שהיום, כשהרוב מסיימים תיכון, הוא קרוב לממוצע. זה מסביר לפחות חלק מהפער ברמה בין אז להיום. גם הפוטנציאל של המורים היה אז גבוה יותר, שכן היו אז פחות משרות של "צווארון לבן" מאשר היום לכן ההוראה יכלה לקבל כוחות טובים יותר. אני סקרן לדעת, כיצד אתה יודע שבבתי הספר הטובים הסוציאליזם רווח בקרב המורים? הרי אין אף בית ספר שמחייב הצגת פנקס אדום כדי להתקבל לעבודה. נראה לי, שמוסדות החינוך הפרטיים הם טובים בלי קשר לאידיאולוגיה מפאית. כדי ללמד טוב לא צריך אידיאולוגיה בכלל. הפוליטיקאים דווקא מדגישים את חשיבות החינוך ותקציב החינוך גבוה, אבל הניהול של תקציב זה אינו יעיל.
0
אפרים
למרבה הצער - עם קשר למפא"יבתקופ ת שלטון מפא"י, הוראה נחשבה לייעוד - כתוצאה מאינדוקטריניזצי ה של השלטון.עובדתית, הרוב המכריע של המורים אז היו בעלי תפיסה סוציאליסטית - שיוויונית.למרבה הצער גם היום, בתי הספר בהם רווחת תפיסה זו בקרב המורים, הם היותר טובים. גם כשהמציאות טופחת על פני תפיסת העולם שלי, אני מעדיף להתייצב מולה עם שאלות ותשובות ( במידה ויש ) מאשר לעוות אותה.
0
יעקב
משמעת ולימוד קרוא וכתובעוד התאפיינו בתי הספר בגוש הקומוניסטי בהקפדה על המשמעת, ובלימוד קרוא וכתוב בכול הרצינות האפשרית. הם היו מעולים לא בזכות הקומוניזם, אלא בזכות המשטר ה"מיושן" שלהם, בזכות שלא חדרה בהם האמונה שלתלמיד יש "זכות" לבוא לבית הספר ולא ללמוד. בזכות זה שהם לא האמינו ש"שיוויוניות" זה תירוץ לא ללמוד.
0
יעקב
בלי קשר למפא"יהחינו ך היה יותר טוב בעבר לא בזכות שלטון מפא"י, והידרדרות היום לא בגלל שלטון הליכוד.ההדרדרות היא חלק מרוח הזמן, מההתפתחות האידיאולוגית העקומה בכול העולם (בעיקר המערבי) בעשורים האחרונים.בבתי הספר בגוש הקומוניסטי אומנם הכניסו שטיפת מוח קומוניסטית רצינית ומתמדת לתכנית הלימודים, אבל מקצועות ריאליים לימדו ברמה גבוהה. מאחר וכולם, תלמידים ומורים כאחד, לא האמינו למילה אחת מכול התעמולה הקומוניסטית, הם התעלמו ממנה למרות שהקדישו לה את השעות שהשלטונות חייבו.הם התרכזו בלימוד המקצועות הריאליים - שבהם התעמולה לא חדרה.וחוץ מזה - בתי הספר בגוש הקומוניסטי בהחלט היו אליטיסטים - מי שלא התאים נזרק החוצה והלך לעבוד. הקומוניסטים לא דגלו בחימום ספסל הלימודים 12 שנה בלי קשר למה שנלמד.
0
יעקב בנימין
ומי מחליט איזה תלמיד מתאים או לאהרי זה ברור שברגע שנותנים כוח לאנשים ש "מבינים" מה התוצאותמי שרוצה באמת ללמוד יכול להמשיךבהשכלה הגבוהה .
0
יעקב
היו מבחנים בינלאומיים בשנות ה - 60היו מבחנים בינלאומיים בשנות ה - 60 אז הם התחילו. מצב קישורhttp://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=14083&CategoryID=1540&Page=1
0
פספת את הנקודה
אולי 1% לא מסוגלים ללמוד ועדיין 15%מסיימים 12 שנות לימוד בלי לדעת לקרוא - לא בגלל שהם לא מסוגלים וסתם מכריחים אותם לשבת ולבהות 12 שנה, אלא כי המערכת עד כדי כך גרועה שהיא נכשלת בתפקידה הבסיסי ללמד קריאה גם את מי שכן מסוגל ללמוד.
0
נועם
31 - אתה צודק. יעקב שים לבזאת בדיוק הבעיה עם "לזרוק" אנשים בגלל "הישגיהם הנמוכים". אתה מעניש אותם על מחדליה של המערכת. זה לא הוגן.
0
יעקב
מי שלא לומד דינו להיזרקאני לא מסכים למונח "לזרוק" - לא זורקים אף אחד. רק אומרים לו - "חפש דרך אחרת, לא בבית ספרנו. למד בבית ספר אחר, או למד אקסטרנית, או למד לבד בבית, או אל תלמד, כרצונך". מהמונח "לזרוק" משתמע כאילו הורגים אותו.אני לא מסכים להתייחסות את האדם (התלמיד) כגולם פאסיבי, ולקביעה שאם הוא אינו יודע לקרוא זו אשמת המערכת. האדם הוא ייצור אחראי, אקטיבי בעל רצון ויכולת. אם הוא לא למד לקרוא זה בגלל שהוא לא רצה (לא התאמץ מספיק) או לא מסוגל. אם המערכת לא טובה על התלמיד והוריו מוטלת האחראיות ללמוד, בבית ספר אחר, בבית או בכול דרך.המערכת גרועה, ותמיד תהיה. בייחוד אם לא נותנים בידיה את הכלים הנחוצים - כמו למשל - להפריד בין אלה שלומדים מהר וחזק (וללמד אותם הרבה) לבין אלה שלא לומדים - שאותם צריך או להוציא, או להחזיק בכיתות ריפוי בעיסוק עד תום גזר הדין החוקי (חינוך חובה).
0
נועם
הכלל - מינימום הפרדהיעקב, אני מסכים שצריך ליישם מידה מסוימת של הפרדה בין חלשים וחזקים. אבל אני חושב, שיישום של הפרדה בדרך של הרחקת תלמידים מבית הספר היא פתרון קיצוני, שנכון רק למקרים מיוחדים. הדרך המקובלת, של הקמת מגמות והקבצות בתוך בית הספר, היא נכונה יותר. אפשר גם לתת עזרה נקודתית למי שמתקשה, כדי שיוכל להישאר בכיתה עם חבריו. לדעתי רצוי שתלמידים חזקים יסייעו לתלמידים החלשים. זה יעזור גם לתלמידים החזקים, שיתפתחו רגשית וירגישו שותפים לנעשה בבית הספר. האדם אינו גולם פאסיבי, אבל המערכת חזקה בהרבה מהאדם הבודד, ואם המערכת גרועה, היא בהכרח תגרום נזק לאנשים שתחת שליטתה והשפעתה. לכן אסור לתת למערכת, אף מערכת, לברוח מאחריותה. כדוגמה, אני מזכיר שוב את הטכניון, שאליו מגיעים סטודנטים בעלי פוטנציאל טוב או מצוין, אך בסופו של דבר יוצאים עם מטען ידע דל ולא רלוונטי. כל זאת, כי המרצים מתוגמלים על מחקר ולא על הוראה.אפילו סטודנטים שקיבלו ציונים טובים בבחינה, לא תמיד מבינים את החומר. הם רק פתרו דוגמאות למבחנים כמו תוכים. גם מקובל מאוד בטכניון, שבמקרה שהציונים במבחן נמוכים, מוסיפים לכולם "פקטור". זהו פתרון פלא שמאפשר למערכת להמשיך להתנהל בצורה גרועה. ההתנהלות הזאת של הטכניון הופכת את חוויית הלימודים למשהו שלילי ומתסכל, ויכולה להכשיל ולדרדר גם אנשים בעלי פוטנציאל מעולה, שהיו ממש פורחים בתנאים אחרים. אז אם סטודנטים בוגרים וחכמים נכנעים כך למערכת, מה אשמים ילדי בית ספר שמתמודדים עם בעיה דומה?
0
א
איזה שטויות.דבר ראשון איינשטיין וכל שאר הגאונים גם היו מאותגרים בתחומים כאלה ואחרים.אני דיסלקטית, אני לא יודעת לקראה טוב ולכתוב. ואני אינטליגנטית.אני יודעת הרבה ואוהבת ללמוד.
0
דוד
אומה של יזמים יוצאי דופןלכל אדם, לרבות ילד ונער, אשר אי-פעם הכרתי, יש שטח התעניינות ייחודי לו, משהו שהוא או היא באמת טובים בו. זה הניצוץ המיוחד הזה אשר קיים אצל כל בן אדם העושה אותו למעניין, ומביא אותנו לרצות לחפש את חכמתו ועצתו. אינני רוצה לחיות בחברה בה אנשים יותר דומים זה לזה מאשר שונים זה מזה, בה המבוגרים הורסים את השנים הראשונות של חיי ילדיהם בניסיונם -- שהוא תמיד בלתי מוצלח, אפילו ביפן !! -- לתחוב כמות בסיסית גדולה של ידע משותף לתוך כל אחד ואחד מהם, ויוצרים מבוגרים צייתנים, נוחים ואחידים, שכולם מסוגלים, למשל, לדעת כיצד פועלים מכשירים חשמליים. הקיפו אותי בבקשה, במקום זאת, באמנים גדולים, בלי להתחשב באם הם יודעים להפעיל מחרטה או לאו; במכונאים בעלי כושר המצאתי, ללא כל קשר אם הם יודעים כימיה; במדענים מבריקים, אפילו באלה שאינם קוראים שירה; בחוואים יצרניים, ללא כל קשר אם הם מתמטיקאים באם לאו. הבה ונציב לעצמנו כמטרה להפיק אומה של יזמים יוצאי דופן של המוח ושל הנפש, הניתנים למדידה לא על ידי איזשהו מבחן סטנדרטי של ידע אחיד, אלא על ידי הדרגה שבה כל אחד מאיתנו מסוגל לתרום תרומה מקורית קטנה כלשהי לקידום התרבות האנושית.
0
דוד
נחוצים לנו פחות אחידות......והרבה יותר גיוון בבתי-הספר שלנו.
0
אאא
רוב המורים היו גבריםהפמיניזם נשמע נורא נאור וצודק אבל כל מערכת שנשלטה בעבר ע"י גברים ושיעור הנשים המועסק בה עלה משמעותית - מאופינת בירידה משמעותית ביותר ברמת הביצועים שלה.אני לא מכיר חריגים לטיעון הזה.
0
אאא
אצל קומוניסטים היתה משמעת ברזלוהורה שצעק על מורה,היה נעצר בו ביום ע"י המשטרה.אלימות בבתי הספר לא היתה,הפקרות מינית לא היתה,סמים לא היו והכבוד למורה היה כמעט כמו לקצין בצבא.מערכת חינוך לא יכולה לעבוד ללא היררכיה כמעט צבאית.
0
יבגני
39 הגזמתה !!נו בטח באותה תקופה אנשים פחדו על חייהם ובקומוניזם אנשים לא בדיוק למדו.. לא בדיוק הרשו להם ללמוד כל דבר. שלא נדבר על השריטה העמוקה שיש לאותם אלו שהיו ילדים והיום הם מבוגרים, זה מה שאתה רוצה?.להצדיק קומוניזם זה כמו להצדיק נאציזם.
0
נועם
39 - יש לך גישה קיצונית ומוטעההחינוך הסובייטי פגע בהתפתחות הרגשית של הילדים. מי שנתקל בתוצרי החינוך הזה במקום עבודה, מדווח על קשיים שונים, ובכללם קשיי תקשורת. כמובן, אין כוונתי לפגוע וזה לא נכון להכליל. אין שום מחקר שמראה שנשים עובדות יותר טוב או פחות טוב מגברים. זה נכון שאחוז הנשים במערכת החינוך עלה בזמן שאיכות מערכת החינוך ירדה. אבל זה לא בגלל שנשים פחות טובות. הסיבה לכך היא, ששכר המורה ירד במשך השנים יחסית למקצועות אחרים, דבר שגרם לגברים לנטוש. את מקומן תפסו נשים, כי אצל הרבה נשים מרכז החיים אינו העבודה אלא גידול הילדים. לכן הן מוכנות להסתפק בשכר נמוך יותר, כדי ליהנות מהחופשות הארוכות בבית הספר. לגבי משמעת - המשמעת היא חשובה, אבל לא צריך להפוך את בתי הספר למחנה צבאי. הכי חשוב זה לתת חינוך איכותי, שיעניין את הילד ויגרום לו הנאה ועניין.
0
אאא
ליבגניאני לא מצדיק קומוניזם אבל הרעיון של מערכת חינוך ממלכתית לכולם יכול לעבוד רק בצורה שהקומוניסטים עשו.אם לא,צריך לרדת מהקטע של חינוך לכולם.לדעתי גם צריך לרדת מהסיפור הזה של אחוז כלכך גבוה מהאוכלוסיה שיש לו ניירות מהאוניברסיטה ועושה דברים שאף אחד לא צריך,אבל זה יקרה מעצמו לאחר הקריסה הכלכלית הגדולה שממתינה למערב ממש מעבר לפינה.
0
אאא
חינוך לא נועד לתת הנאהזה לא בילוי.את ההשפעה של עלית שיעור הנשים במקומות שונים אפשר לראות בכל מערכת שאתה רוצה.אם אתה חולק עלי,אתה מוזמן להציג מערכת שמתנהגת הפוך.פוליטיקה,משפט,ב ריאות,צבא,משטרה ,תקשורת....איזה מערכת שאתה רק מסוגל לדמיין עונה על התיאור שלי.
0
אירופאי
Corrolation doesn't imply causationlarger shoe sizes correlate with better reading ability. Nonetheless, I think you won't be so daring to claim that larger feet are the cause for better reading skills.You may be right about your assertion but in a multi parameter system it sounds at best naive without a proper research.And as for the vivid discussion here regarding how should education be handled. It seems that different commentators have different views when it comes to education. If that's is not a proof on why education should be privatized, I don't know what is.Instead of arguing how should the goverment standardize education, let AAA send his kids to some military look a like educational facility while Noam can send his to positive enforcement oriented institute, and everybody is happy.
0
יעקב
ל א' הדיסלקטיתאולי הדיסלקטים צריכים מסגרת אחרת, המותאמת להם ללימוד, בה הישגיהם ימדדו בדרכים אחרות - אינני יודע.הבעיה עם מערכת חינוך ממלכתית אחידה שהיא מערבבת ביחד חכמים וטיפשים ודיסלקטים ועוד מינים רבים, ומפעילה עליהם את המכנה המשותף הנמוך ביותר - כלומר - כולם מפריעים לכולם והתוצאה - לא לומדים ברצינות.
0
יעקב
לנועם - יש טכניונים רביםאם חווית הלימוד בטכניון הייתה טראומטית בשבילך - מדוע המשכת שם ? (אני יודע ... אינרציה).אין חוק לימוד חובה בטכניון, ויש אפשרות לבחור בין מוסדות השכלה גבוהה."זריקה" מבית הספר אינה טראומה או עונש אכזרי מדי. האידיאולוגיה השיוויונית מתארת אותוך כך, בצורה מגמתית ושגויה.כשם שאינך יכול להמשיך בלימודיך בטכניון אם אינך עובר את המבחנים - כך צריך להיות גם בתיכון - אין שום סיבה שלא... נכשלת - אתה עוזב.
0
נועם
יעקב - מוסד ציבורי מחויב לציבוריעקב, הטכניון הוא מוסד ציבורי הממומן בנדיבות רבה מכספי משלם המיסים, והוא מחויב לספק לציבור שירות טוב. אם אינו עושה כן, זכותם של הסטודנטים למחות ולדרוש תיקון. כדי לקבל שירות טוב הסטודנט אינו חייב להיות שותף בניהול הטכניון.באותו אופן, זכותם של הורים לדרוש את תיקונם של בתי הספר הציבוריים.
0
נועם
49 - הטכניון לא מלמד כראויהבעיה בטכניון היא, שמרצים אינם מתוגמלים על רמת ההוראה שלהם. כתוצאה מכך רמת ההוראה נמוכה וכך גם רמת הידע של הבוגרים. אחד הקורסים שלמדתי במסגרת התואר הראשון בטכניון הוא קורס חשבונאות. כעת, בחלוף שנים רבות, אני לומד קורס מקביל באוניברסיטה הפתוחה לצורך העשרת ידע מקצועי. באוניברסיטה הפתוחה אומנם יש הרבה מה לשפר, אבל בכל זאת יש מערך שיעור מסודר שמכינים עבור 30 כיתות שלומדות אותו קורס במקביל, ויש ספר המתאים לקורס. הקורס מקנה לי ידע רב המסייע לי מאוד במקום העבודה. לעומת זאת, בטכניון לא היה מערך שיעור ולא ספר המתאים לקורס. המרצה, רו"ח ידוע, זלזל והסטודנטים יצאו עם ידע אפסי. זאת למרות שפוטנציאל הלמידה של הסטודנטים בטכניון גבוה. כמובן קורס החשבונאות הוא רק דוגמה אחת מרבות.ציינת שבטכניון בוחרים לתת מבחנים קשים מאוד. מה התועלת שבכך? מטרתו של מבחן היא להבדיל בין אלה שיודעים לבין אלה שלא יודעים. אם המבחן הוא קשה מאוד, הוא מכשיל גם את אלה שיודעים. ואם הוא קל מדי, הוא מעביר גם את אלה שלא יודעים. בשני המקרים הוא מחטיא את מטרתו. המצב באוניברסיטאות אינו מקביל לשיטת הוואוצ'רים. זאת כי הממשלה מוכנה לכסות 70% מעלויות הטכניון הנותן שירות גרוע, אבל לא מוכנה לכסות שום חלק מעלויות מכללות כמו "שערי משפט" הנותנות שירות מעולה.
0
יעקב
אני מסביר חופש כלכליאני לא מחפה על הטכניון.לא, אין לך זכות לקבל מהטכניון משהו מיוחד.יש לך זכות לבחור מוסד אקדמי (או כול סחורה שאתה רוצה). אין לך זכות ובוודאי לא אפשרות לגרום ליצרן לספק סחורה טובה. יש לך רק זכות ואפשרות לקנות או לא לקנות את התוצרת.סטודנטים יכולים להביע דעתם על מרצה זה או אחר ושיטות הלימוד שלו. אבל סטודנטים לא יכולים ולא צריכים להכתיב מי היהי בסגל האקדמי ומה תהיה תכנית הלימודים ושיטת ההוראה.אם הם היו כול כך חכמים הם לא היו צריכים ללמוד....
0
אליהו, חיפה
לנועם, מה יש לך נגד הטכניון?לסטודנטים יש חופש בחירה מלא ללמוד בטכניון באוניברסיטה או במכללה.אני למשל בחרתי לעשות 2 תארים באוניברסיטה ולא בטכניון. והייתי מאוד מרוצה (כשהשוותי רמות ידע במקום העבודה שלי).בטכניון בוחרים לתת מבחנים קשים מאוד, במכללות בוחרים לשים דגש על ידע טכני ובאוניברסיטאות יש דגשים משלהם - והדרישה קובעת את רמת האנשים שנרשמים לכל מוסד.הלוואי שבתיכונים היה כל כך הרבה "חופש אקדמי" שמאפשר לכל מוסד לבחור שיטת לימוד ולהתחרות על רמת וכמות התלמידים.האם המצב באוניברסיטאות אינו מקביל לחלוטין ל"שיטת הוואוצ'רים" שהוזכרה כפתרון לבעיית החינוך?
0
נועם
יעקב - למה אתה מחפה על הטכניון?יעקב - סיימתי טכניון כדי למצוא עבודה טובה. אני לא מבין את כיוון המחשבה שלך, למה תמיד הלקוח צריך לשלם את מחיר השירות הלקוי שהוא מקבל מן המערכת? כיוון המחשבה הנכון הוא שהסטודנטים יתארגנו וידרשו את רמת הלימוד המגיעה להם. אל תשכח שלא רק הסטודנטים בטכניון נפגעים, גם אתה נפגע בתור מי שמיסיו מממנים 70% מעלויות הטכניון. ואתה נפגע פעם נוספת שבעל המקצוע שלמד בטכניון - מהנדס, רופא וכו' אינו נותן לך את השירות המגיע לך, ב
0
נועם
אירפאי - כל הכבודאהבתי מאוד גם את הטיעונים, גם את הסגנון המנומס וגם את האנגלית המשובחת. אני מקווה ש - אאא יודע לקרוא אנגלית והוא קרא את תגובתך החשובה. THANKS!
0

3000 תוים נשארו