שבת, 30 יולי 2011 00:00

החשש הסתום מהפרטת קרקעות ''הלאום''

הלאום הוא גוף ערטילאי ולכן "מְתַקְשרים" אתו דרך הפוליטיקאים, אין חלופה אחרת. "הלאום" לענייננו הם גם אולמרט ודרעי, הרב יוסף ועופר עייני. האוליגרכיה אוחזת בקרקע, מתנגדת להפרטה, ומפיצה מיתוסים מפחידים.

מה נותן לקרקע את ערכה? רמז: לא מיקום, מיקום, ומיקום.

קרקעות, כמו כל משאב טבע אחר, ניתנות לניצול לטובת האדם, למען רווחתו. שימוש בקרקע לרווחת האדם מתבטא בבניה על הקרקע, בניצול משאבים שטמונים עמוק בקרקע, בחקלאות על פני הקרקע, בהפקת הנאה מנוף טבעי ועוד. קרקע היא דלא-ניידי – אינה ניתנת לניוד. אי אפשר לקחת את הנגב ולשנע אותו לאלסקה, או לאיראן, כך שייווצר מחסור של "נגב" בישראל. 

ערכה של קרקע בשוק לא נקבע על ידי מיקומה, או סוג התכסית שלה – אלא אך ורק על ידי השימוש בה להפקת תועלת לאדם. דונם שלם בצפון תל אביב, בלב אזור הביקוש בישראל, ערכו בשוק יהיה קרוב לאפס אם ייאסר בו כל שימוש לעד. המיקום-מיקום-מיקום הוא גורם קובע רק אם מותר (בהווה או בעתיד) שימוש בקרקע להפקת תועלת. 

קרקעות ה"לאום"

93 אחוזים מקרקעות בישראל הן בבעלות המדינה. מה יכול לעשות "הלאום" בשפע הקרקעות שבבעלותו? כבר ברור לנו שאי אפשר לגנוב אותן ולהעבירן למקום אחר. הלאום הוא גוף ערטילאי ולכן אנחנו "מתקשרים" אתו דרך עושי דברו לכאורה – המנגנון הפוליטי, פשוט כי אין חלופה אחרת. כך ש"הלאום" לענייננו הם גם אולמרט ודרעי, הרב יוסף, עופר עייני והמאכער בעירייה. הם שקובעים באמצעות מאבקי כוח מה יעשה (או לא יעשה) בקרקעות "הלאום". ''הקצאת קרקע'' היא כוח פוליטי. כדי לבצר את הכוח אסור להפריט קרקעות - צריך להפחיד את הציבור. חשש חסר בסיס מהפרטה. 

"הלאום" יכול לבחור בין שימוש בקרקע לבין אי קבלת החלטה – שזו החלטה לא לעשות שימוש בקרקע. נניח ש"הלאום" מחליט לא לעשות שימוש ברוב הקרקע – "לשמור" עליה (מפני מה?). גם החלטה שלא לעשות דבר משפיעה על התועלת שמפיקים אזרחי ישראל מהקרקע – כי אז נטל הביקושים להפקת תועלת מהקרקע נופל על מיעוט מהקרקעות שנסחרות, ההיצע הדל של הקרקעות הפרטיות במדינה (7% מהקרקעות) גורם לעליות מחירים ולהתייקרות חיי היום יום שלנו. 

מסתבר שהמצב לא הרבה יותר טוב גם כאשר "הלאום" מקבל החלטה לעשות שימוש מועיל במקצת מקרקעותיו – הפשרת קרקעות או "שיווק" קרקעות. שלב השיתוק הביורוקראטי בו שרויה מדינת ישראל מאריך לעשרות שנים כל תהליך כזה ("תכנון" קרקע פרטית בכיכר המדינה בתל אביב כבר נמשך 50 שנה...). 

כך או כך, אחזקת הקרקעות בידי "הלאום" גורמת לנו לנזק כבד שמתבטא בהפרשה של חלק גדל והולך מהכנסתנו לסעיף המגורים, לזמן מיותר המתבזבז בנסיעות בדרכים (בגלל איסורי בניה לגובה במרכזי הערים) ולשחיתות שהיא חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מהמנגנון שפועל בשם "הלאום", בייחוד בתחום המקרקעין. 

ערבים ישתלטו על קרקעות "הלאום"

"הנימוק המנצח" נגד הפרטת קרקעות הלאום הוא הפחד מקניית קרקעות על ידי ערבים עשירים... כנראה שהפחד נובע ממקורות רגשיים. וכי מה הפריע עד כה לאותם "ערבים עשירים", אולי אוסמה בן לאדן המנוח, לרכוש עד כה בהתמדה אלפי דונמים של קרקע פרטית , פרדסים, כרמים ודירות בישראל? הרי אין איסור על מכירת קרקעות לתושבי חוץ, גם אם הם סעודים. מדוע לא הגיע שום שליח מאבו-דאבי ליריד הדירות של גינדי בהיכל התרבות בתל אביב, שם צ'ק על השולחן ורכש את כל הדירות בפרויקט? התשובה פשוטה: הסיכון האישי, העסקי, והפוליטי בהשקעה במקרקעין ודירות בארץ היהודים גבוה מידי. יש השקעות אטרקטיביות יותר בארצותיהם או בלונדון. וכי מה יעשה "משקיע עוין" מאבו דאבי עם קרקע שיקנה בכפר סבא? ייקח אותה הביתה? אם יקפיא את השימוש בה ולא יעשה דבר – הרי לא ינהג בשונה ממשלת ישראל עד כה – ובחוסר עשייה ממשלתנו טובה יותר. במקרה זה הוא סתם ישליך כסף טוב לידי הישות הציונית. ואם ינהג הפוך – ייפתח את הקרקע, יבנה וימכור דירות – יבורך. אין הבדל אם משקיע החוץ הוא דונאלד טראמפ מניו יורק או השייח מחמיד מקטאר. ההון שישקיעו כאן יתרום לרווחתנו. חבל שבמציאות הישראלית הנוכחית – שניהם מדירים רגליהם מהשקעות כאן.

לוחשים מפה לאוזן (כי זה לא נאות פוליטית): "אם יופרטו קרקעות המדינה, אז ערבים בגליל ובוואדי ערה ירכשו קרקעות". מעניין שאפילו אנשי שמאל חשים מאוימים מתסריט כזה. אז מה? אם אזרח צרפתי קונה קרקע בנתניה היא אינה הופכת לחלק מצרפת. ערבי יכול גם היום לקנות קרקע פרטית בכפר סבא או דירה ברמת אביב – היא אינה הופכת לחלק מירדן או מפלסטין. כאשר ייווצר שוק של מאות אלפי קונים ומוכרים אז גם ערבים יקנו וימכרו בדיוק כמו יהודים – כולם שואפים להפיק תועלת מרבית למען עצמם ומשפחתם – ואם צפויה תועלת – אז מוכרים או משתמשים. 

השתלטות בכוח הזרוע במקום מסחר הוגן בקרקעות

המצב הקיים, בו קרקעות המדינה הן של "אף אחד" והשימוש המצומצם בהן כפוף למנגנון הביורוקראטי של "הלאום" מעניק הזדמנות פז ועדיפות מובהקת להשתלטות בכוח על אדמות על ידי בעלי זרוע, בעלי קשרים, יואב גלנטים וסתם ערבים ובדואים. קרקעות ציבוריות יקרות ביותר נגזלו ונגזלות מ"הלאום" על ידי יהודים – אפילו מושב עמיקם (זה של גלנט) השתלט על כ- 2,000 דונם מאדמות "הלאום" שאינן שלו, את כפר שלם בתל אביב כבר פינו ופיצו במספר מחזורים... ומאות בעלי הדוכנים שהשתלטו על הטיילת הציבורית באילת מחוסנים מפינוי...

בדואים וערבים משתלטים על קרקעות "הלאום" בגליל ואין תועלת בפניה למשטרה... "הלאום" משותק... אלפי דונמים של "הלאום" נכבשו על ידי בדואים בנגב, בכביש לדימונה ובדרך לערד – גם כאן עדיין לא נולד הפוליטיקאי (נציג "הלאום" ועושה דברו) שיעיז להזיז חמולה בדואית ממקומה – קרקעות אבודות אלו כבר אינן ניתנות יותר להפרטה – הן יישארו לנצח בבעלות "הלאום" – ספק אם אפילו הבדואים יקנו אותן – אם אפשר להשתלט בחינם אז למה לשלם?

אחזקת הקרקעות בידי המדינה גורמת לנזק כבד לאזרחיה בכל היבט אפשרי. התחליף למדיניות כוח הזרוע ולשחיתות היא אך ורק מסחר פתוח והוגן בקרקעות. כאשר יש מחיר שוק – יש קונים ומוכרים – לא צריך פרוטקציה וקשה להשתלט בכוח על קרקע בה יש לאדם פרטי זכות קניינית. הפרטת הקרקעות צריכה להתבצע במכירות פומביות גלויות לכל המרבה במחיר. קרקע ממשלתית במרכז תימכר במחיר גבוה ממגרשים בקריית גת. שפע הקרקעות והשוק – יעשו את שלהם. 

ומה עם "תכנון" ו"פיתוח הקרקע"?

לא צריך "לתכנן ולפתח" את הקרקעות בטרם מכירה. לא צריך אפילו לתכנן מראש תשתיות כגון כבישים. פשוט לסמן מגרשים ולמכור במכירות פומביות גלויות כפי שמוכרים יצירות אומנות. לא "להקצות", לא "לחלק" – רק למכור. רק כך תימנע שחיתות. "חלוקה" היא המתכון החביב על פוליטיקאים כי הוא מאפשר העברה סלקטיבית של הטבות כלכליות למי שחפצים ביקרו... 

כל קונה ידע מראש ויתחייב חוזית שניתן יהיה בעתיד, בנוהל פשוט, להפקיע חלק או את כל המגרש שלו לטובת פרויקטים של תשתית בלבד (לדוגמה: לסלילת כביש). הפיצוי יהיה מחיר הקניה בתוספת ריבית והצמדה ליום ההפקעה, או לפי מפתח אובייקטיבי אחר. 

פיתוח המגרשים לשימושים שונים יתבצע לאורך שנים רבות לפי הביקושים באזורי הארץ השונים. מגרשים שקרובים לאזורי ליישובים קיימים יפותחו קודם – בגלל הביקוש. הגורם שיקבע את מהות השימוש בחלקה, ואת קדימות המימוש לבניה, הם המוני הצרכנים ולא פקידי ממשלה. יזמים יגיבו בהתאם לדרישת הצרכנים כי זה מה שאפשר למכור. 

ה"טייקונים" יקנו ולא ימכרו

מסע הפחדה חסר בסיס אחר נגד הפרטה מסיבית של קרקעות נובע מהיגיון שגוי שטוען שאנשי עסקים ("טייקונים") ירכשו את הקרקעות, לא ימכרו אותן, לא ישתמשו בהן, המחירים יעלו ואז יממשו רווחים. כיום, כאשר כמות הקרקעות הפרטיות קטנה והכמות הנסחרת מועטה עוד יותר, המחירים אכן גבוהים וגם במכרזים הממשלתיים המועטים נמכרים רק גושי קרקע גדולים. דווקא בתנאים הנוכחיים של שליטה ממשלתית מוחלטת בקרקע – רק חברות גדולות יכולות לעמוד בתנאי המכרז. 

אם יוצעו למכירה מיליוני מגרשים, תוכל חלקת קרקע קטנה להיות אחת מצורות ההשקעה החביבות של כל משפחה מהמעמד הבינוני ואף למטה מזה. דווקא היום, כאשר ישנם שטחים נרחבים שאי אפשר לעשות בהם שום שימוש בגלל חוקים מגבילים – קרקעות נותרות שוממות למשך שנים רבות. איש עסקים משקיע בקרקע כמו כל אחד אחר, מתוך כוונה לממש את השימוש הרווחי ביותר בה. אי אפשר להפיק רווח מבלי למצוא שימוש או מבלי למכור. ואם מחיר הקרקע במקום מסויים עולה, אז סימן שהשכנים הסמוכים כבר עושים שימוש יעיל יותר בקרקע במקום סתם להחזיק בה ולכן נוצר ביקוש בסביבה. 

לפי הגיון עקום זה הקבלנים האחים גינדי, לדוגמה לא צריכים למכור שום דירה, אלא לשמור את הדירות אצלם "עד שמחירן יעלה" ואז למכור, כך גם צריכות לעשות הגלריות לאומנות ולעתיקות... אבל מסתבר, באופן לא מפתיע, שבכלכלה פתוחה כולם מוכרים וקונים.

מאז קום המדינה מחזיק בקרקעות "האוליגרך" הגדול מכולם – הממסד הפוליטי בישראל. אילו תיאורטית היינו צריכים לבחור בין בעלות פרטית של "טייקון" בודד על כל קרקעות המדינה לבין בעלות של האוליגרכיה הפוליטית ששולטת בקרקעות מאז ומתמיד – אין ספק שעדיף "הטייקון" הפרטי. "הטייקון" היה מפתח ומוכר קרקעות לפי הביקוש כדי להפיק רווח. "המדינה" מתעלמת מביקוש המוני הצרכנים. הטייקון היה מוכר לפי סדר קדימויות שהיו הקונים מציגים לו באמצעות מנגנון המחירים. "המדינה" "מקצה" קרקעות לפי לחצים פוליטיים. את "הטייקון" לא צריך לשחד כי הוא פשוט מוכר ביושר, בדיוק כפי שבעל חנות הנעליים לא דורש שוחד כדי שימכור נעליים. 

תועלת כלכלית אדירה למדינה 

נניח שיימכרו רק שליש מקרקעות המדינה, השליש ה"יקר" – כ- 7,000 קילומטרים מרובעים שהם כ- 7 מיליון דונם. נניח מחיר ממוצע מגוחך של 100 אלף שקל לדונם – נקבל הכנסה למדינה של כ- 700 מיליארד שקל! סכום דמיוני שווה ערך לשנת תוצר גולמי מלאה של מדינת ישראל, סכום שגבוה בהרבה מכל חובות הפנים והחוץ גם יחד של מדינת ישראל! (המספרים לצורך המחשת סדרי הגודל).

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:23
תגובות  
0 #1 אפרים 2011-07-30 00:00
" מתנחלים בגבולות 67 " אחלה שם
ומקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל - מתאים לסמול ולימין, בלי ממשלה ובלי בטיח.
ברצינות, אני בטוח שתנועה כזו, תוכל לגייס כסף מתורמים שמאמינים ברעיונות של שוק חופשי ללא מעורבות ותמיכה ממשלתית.
לא צריך פוליטיקאים - הם רק מפריעים.
עלה נעלה
ציטוט
0 #2 מתנחל 2011-07-30 00:00
הערה לכותב ועצה למפגינים
" כולם שואפים להפיק תועלת מרבית למען עצמם ומשפחתם " צריך להוסיף " או דתם ועמם " , ואז השיקול הכלכלי לא קיים והתמונה יותר מורכבת.
ולכל המפגינים - כל שעליכם לעשות הוא " להקים מאחזים " בתוך הקו הירוק, עלו על אדמה ממשלתית, הביאו לשם קרוואנים, משאיות עם חומרי בניה והתחילו לישב את ארץ ישראל,. נראה אותם מפנים אתכם.
תפנו לחנן פורת וחבריו, הם ידריכו אתכם איך מתנהלים מול השלטונות.
ציטוט
0 #3 משה 2011-07-30 00:00
מוטי
חייבים להפיץ יותר את מה שנידון באתר.. קולכם בקושי נשמע. יש לכם את ה"מוצר" הכי טוב בשוק הרעיונות אבל השיווק לא קיים בכלל, וכל כלכלן יודע שבלי שיווק אין מוצר... בואו נעלה רעיונות ויוזמות בעניין...
ציטוט
0 #4 אריאל 2011-07-30 00:00
נפלא
נפלא נפלא מעולה מעולה.
ציטוט
0 #5 אילון 2011-07-30 00:00
מאמר גדול מוטי
ציטוט
0 #6 יזם 2011-07-31 00:00
ארה"ב מוצפת קרקעות אז מה?
שום משבר לא ייגרם גם אם כל הקרקעות יופרטו מחר בבוקר.
מחירי הדיור הקנדה ובארה"ב עלו לא רע בשנים 200-2006 , לא זכור לי שהיה שם מחסור בקרקעות.
הצפת השוק תגרום לזה שמי שזקוק לקורת גג נורמלית במחיר סביר - יוכל לרכוש. היא לא תשפיע על מחירי הדירות במרכז ת"א.
ציטוט
0 #7 אסף ד 2011-07-31 00:00
אני חושש שלא מבינים אותי נכון
בעקבות דבריו של "יזם":
לא, אני לא מצפה מהאח הגדול לעשות בשבילי הכל. אני לא מאמין בקומוניזם ולא בקפיטליזם טהור.
אני שואל הרבה שאלות ומקשה בגלל שאני מנסה להבין לעומק את הרעיונות המוצגים כאן. למדתי בחיי שעל מנת ללמוד באמת רעיון מסוים אתה צריך לאתגר את הרעיון, לאתגר את הדוגלים ברעיון.

נכון, יש לי דעות משלי. בחלק מהדברים אני מסכים עם הרעיונות שהועלו כאן ואני חושב שצריך לאמץ אותן, אך עם חלק אני מתנגד. בכל מקרה אני מנסה להבין.
במאמרו הקודם של מוטי טענתי שהוצאת כל קרקעות המינהל במכה אחת עלולה לגרום למשבר בשוק. במאמר זה (או שמא זה היה בתגובה שלו במאמר זה) אני רואה שמדובר פריסת ההפרטה על פני שנים. דבר שנראה לי הרבה יותר הגיוני.

באשר לנושא התשתיות:
אותי מטרידה הבעיה שתשתיות בנויות לצרכי חלקים גדולים של אוכלוסייה. כלומר נניח ואני בונה בית ואני רוצה כביש שיגיע עד אליי (שזאת הדוגמא הקלה), סביר להניח שהכביש יחצה שטחים של אנשים אחרים אשר יצטרכו להפקיע אותם לטובתי. נראה לי מוזר שטובת פרט אחד גדולה מטובתם של הרבה פרטים.
עולים לי עוד סימני שאלה בנושא התשתיות. אעלה אותם בהמשך.
ציטוט
0 #8 יזם 2011-07-31 00:00
לאסף ד
בישראל ישנם אלפי יזמים פוטנציאליים שיחזרו אחריך כדי להציע לך פתרון שיתאים לך.
הם יפנו לכל בעלי הקרקעות ויציעו להם עסקאות מסוגים שונים: עסקות קומבינציה, קניית הקרקע מהם, הקמת קבוצות בניה כדוגמת קבוצות הרכישה ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון.
הבנתי כבר שאתה מצפה מהאח הגדול שיפתור עבורך את כל הבעיות, רק אני לא מוכן לממן אותו.
ציטוט
0 #9 יעקב 2011-07-31 00:00
כן, תבנה הכול
אתה מתכוון שאני אבנה בתי ספר?
אתה מתכוון שאני אתכנן ואבנה מערכת מים וביוב?
אתה מתכוון שאני אבנה תשתית חשמל?

כן, למה לא ?
מדובר על חיבור השכונה החדשה או היישוב החדש, או הבית החדש לתשתיות קיימות.
כשהממשלה בונה תשתיות - היא בונה אותם מהכסף שלך. אתה לא מקבל שום מתנה. כאשר אתה (או יזם) תבנו תשתיות - סביר שהן יהיו יותר זולות.

איני אומר שאתה אישית תבנה תשתיות. אם אתה, אדם קטן, רוצה לבנות בית למגורים אולי לא מתאים לך לקנות מגרש שאין בו תשתיות, אלא יותר מתאים לקנות מגרש בו יזם כבר הקים תשתיות.
ציטוט
0 #10 אאא 2011-07-31 00:00
אתה לא יכול לקנות קרקע
ביישוב ערבי ואף פעם לא תוכל.
אז הם קונים אצלך.אדמות,מספרי מוניות,דירות ומשתלטים.
ברגע שהסחר הוא חד סטרי,וזה המצב,זו השתלטות.
ציטוט
0 #11 שחור כתום 2011-07-31 00:00
לא מבין
אם הערבים יקנו קרקעות ויקימו שם מה שהם רוצים? מה אז?
אילו יהיה איסור על מכירת קרקע למי שאינו יהודי (כמו שיש בחוק הירדני,נגדנו) הייתי תומך.
ציטוט
0 #12 איציק 2011-07-31 00:00
לאסף ד
במדינה הגיונית כן.
אבל בוא נניח שבזמן הקרוב בישראל לא.

אם המגרש שתרצה לקנות קרוב לתשתיות כלשהן אז אין לך בעיה ומחיר המגרש יהיה גבוה יותר בהתאם.
אם לא והמגרש לא קרוב לאף תשתית אז יהיו לא מעט מגרשים שכאלו במחירים נמוכים במיוחד (בגלל שהביקוש למגרש רחוק מתשתית נמוך) והם כמובן יקנו על ידי יזם במחיר הרצפה, שיבנה את התשתית וימכור את המגרשים ברווח.
ציטוט
0 #13 אסף ד 2011-07-31 00:00
ליעקב - אני מבולבל...
אתה מתכוון שאני אבנה בתי ספר?
אתה מתכוון שאני אתכנן ואבנה מערכת מים וביוב?
אתה מתכוון שאני אבנה תשתית חשמל?

איך בדיוק אדם פרטי יכול לעשות זאת? או האם אתה מתכוון שקבוצה של אנשים תחבור ביחד ותעשה זאת?
ציטוט
0 #14 יעקב 2011-07-31 00:00
לאסף - תבנה תשתיות לבד
"איך נדע מתי המדינה תבנה תשתיות?"
לא צריך לדעת.
תבנה את התשתיות בעצמך.
או שתקנה את הקרקע מיד שנייה, כאשר יזם יקנה גוש קרקע גדול מהמדינה, יבנה תשתיות, וימכור לך חלקה עם תשתיות.
לא הכול המדינה צריכה לעשות, גם לא את הדברים שהתרגלנו עד עכשיו שהמדינה עושה.
ציטוט
0 #15 לוי 2011-07-31 00:00
מילכוד הבעלות והריבונות
מציג מוטי את "הלחישות מפה לאוזן" בדבר החשש מהשתלטות ערבים על קרקעות המדינה שימכרו. ומוטי נותן כדבעי את התשובה הכלכלית.

אולי אפשר להתמודד עם החשש גם מכיוון אחר. שונה.

דומני שהחשש מבוסס על מילכוד מחשבתי: בעלות = ריבונות. אם הערבים "ישתלטו" על הקרקעות שימכרו, הקרקע תישמט (תרתי משמע) מריבונות ישראל.

האמנם ?

האם התיישבות מסיבית של ערבים בנצרת, או במשולש, מעניקה להם ריבונות לאומית על שטחים אלה ? האם בני ברק ב"סכנה" של יציאה מריבונות ישראל לריבונות חרדית ?

רצוי לצאת מהמילכוד המחשבתי. בעלות פרטית לא מעניקה ריבונות. ריבונות לאומית לא תלויה בבעלות פרטית.
לא צריך להיות כל הבדל בין קרקע, בניין, מכונית, או מניה.

הטאבו מסדיר את רישום הבעלות על מקרקעין, משרד הרישוי - על המכוניות, ורשם החברות - על המניות.
וכל אלה - הטאבו, משרד הרישוי ורשם החברות - הם כלים המשתמשים את המדינה הריבונית.
ציטוט
0 #16 אסף ד 2011-07-31 00:00
למוטי
האם המצב אותו אתה מתאר לא יעביר את מרכז הכוח ממנהל מקרקעי ישראל למשרד התשתיות? כלומר אחד הגורמים המרכזיים שהובילו לעליית מחירי הדיור הינו היצע הדיור, או במילים אחרות היצע הקרקעות עליהן ניתן לבנות יח"ד. במצב זה אמנם הקרקעות יוחזקו בידי גורמים פרטיים או עסקיים אך המשמעות של כך תהיה שולית אם לא יהיה ניתן לבנות עליהן דירות.
ציטוט
0 #17 מוטי היינריך 2011-07-31 00:00
איך אדע מתי ייבנו על קרקע שאקנה?
"אם אני קונה קרקע, איך אדע אם ומתי יבנו את התשתיות באזור קרקע זו? או במילים אחרות איך אדע מתי אוכל לבנות בו בית ולגור בו?"

המכירה לא נעשית בשבוע אחד. זה הליך ארוך שיימשך אולי מספר שנים. צריך חקיקה וצריך נוהלים איך לבצע בפועל ולרשום בטאבו. ויש מגרשים רבים למכירה. חשוב שהתהליך יתחיל והשוק יבין וייתן אמון במגמה ואז המחירים יתחילו להתאים את עצמם מיידית.

לא תדע מתי ייבנו תשתיות ולכן תתמחר את הצעתך במכירה הפומבית בהתאם. תסכים לשלם סכום גבוה יותר במקום בו תעריך כי עניין התשתיות ייפתר מהר.
ציטוט
0 #18 יופיטר 2011-07-31 00:00
נכון בגלל פשטות והגיון. היום
כשהקרקע בידי ה"לאום" ישנה השתלטות ערבית רחבה הרבה יותר מאשר אם הקרקע הייתה בידים פרטיות. הפרטי שומר על רכושו בקנאות מה שאין כן הפקיד. ואיך אף אחד לא קם על דרך שווק הקרקעות של אטיאס? למה רק במתחמים גדולים? מאז ומעולם מה שעניין את שרי השכון לא היה אני או אתה אלא אך ורק יחסים טובים עם הקבלנים הגדולים. ומעניין למה ממחאת האהלים לא יוצאת קריאה לשווק ישיר לצרכן של מתחמים קטנים ורבים? מפני שאת מי שעומד מאחורי המחאה מעניין הפלת נתניהו בלבד.
ציטוט
0 #19 אסף ד 2011-07-31 00:00
שאלות למוטי
היי מוטי,
אני בהחלט מסכים עם מרבית דבריך, אך מתקשה להבין מספר דברים לגבי איך זה יעבוד. אשמח אם תוכל לענות לי:
1. רק מוודא - הכוונה היא למכור את כל שטחי המדינה בפרק זמן קצר?
2. אם אני קונה קרקע, איך אדע אם ומתי יבנו את התשתיות באזור קרקע זו? או במילים אחרות איך אדע מתי אוכל לבנות בו בית ולגור בו?

אכן היתה לי ביקורת לגבי הרעיון הזה בכתבתך הקודמת, אך אני משתדל לגשת לנושא זה עם ראש פתוח ולכן מנסה להבין קודם איך זה יעבוד ולא איך זה לא יעבוד.
ציטוט
0 #20 יפתח 2011-08-01 00:00
עוד פחד
נשמע מאוד חיובי בעיני הרעיון.

רציתי להזכיר עוד פחד ותיק. אני לא בטוח אם הוא קיים גם היום, אבל פעם (שנות ה60) בישראל פחדו שבמצב מלחמה ישראל תהיה תחת מצור ולא תוכל ליבא מוצרים. בגלל פחד זה מנהיגי העבר החליטו שישראל צריכה להיות עם יכול כלכלה עצמאית, לפחות במה שקשור לאוכל. לכן הושם דגש על תעשיית חלב ביצים וחקלאות - כדי שיהיה לנו מה לאכול אם נהיה תחת מצור.

אני לא בטוח אם הפחד הזה תלוש מהמציאות או לא, אבל אני חושב שבכל מקרה אפשר בקלות להפשיר המון קרקעות (במיוחד באזורי הביקוש ליד שכונות מגורים) ועדיין לשמור מספיק לחקלאות, ככה שאפילו אם מקבלים את הפחד הזה עדיין אפשר לבצע יישום חלקי שגם הוא יהיה מעולה.
ציטוט
0 #21 קיפוד 2011-08-01 00:00
התעלמות מנושא הלאום וההפקעה
מה באמת נעשה עם כל השטחים שכבר יושבו בדרך לא חוקית לאחר הפרטת הקרקעות? מלבד זה יש איזושהי אדישות כלפי המושג "לאום" במאמר, לאום אינו רק הביורוקרטיה והפקידים וחלוקת הג'ובים למקורבים. דבר אחרון - מה יעשה צה"ל עם קרקעותיו? יקנה אותם?
חוץ מזה מאמר מעניין מאוד
ציטוט
0 #22 יעקב 2011-08-01 00:00
תהליכי תכנון לא מחייבים בעלות ממשלה
גם בחו"ל מתכננים ובונים כבישים, בכול זאת הקרקע אינה בבעלות המדינה.
קיום תשתיות תקינות זה אינטרס של כולם, הבעלים, היזמים, הרוכשים. ללא תשתיות אין אפשרות למכור מגרש.
מקובל גם שלמדינה יש זכות להפקיע עד 20-30% משטח של חלקה לצורך כבישים ובנייני ציבור. שוב - זה אינו מחייב בעלות מדינה על כול הקרקע.

ברור שגם גוף פרטי שרוצה לפתח חלקת קרקע גדולה צריך לבצע תיכנון, להקצות שטח לכבישים ותשתיות, לעמוד בתקנים של איכות וכו'. כול התהליכים האלה יכולים להתקיים ללא התערבות המדינה או עם התערבות מינימלית, הרבה פחות מסורבלת מאשר עכשיו.
ציטוט
0 #23 יבגני 2011-08-01 00:00
באמת ישנה בעיה עם תשתיות מסויימות
אני חושב שראוי שהמדינה תעסוק בתשתיות כמו כבישים בינעירוניים בסיסיים (אוטוסטרדות פרטיות יכולות להתקיים במקביל), צנרת מים וביוב, קווי חשמל (בניגוד לתחנות כוח שיהיו פרטיות לחלוטין ויתחרו אחת בשניה). המשמעות היא שיש צורך לתכנן, ולכן אין ברירה אלא לקיים גוף כזה. מנגנון אפשרי הוא אולי השארת תוואי של תשתיות חיוניות שלא יימכר לאף אחד, וייבנה בהתאם להגשת בקשות ע"י בעלי הקרקע (בכפוף להתחייבויות שימוש), ובמימונם (או במימונם החלקי, אם יש תועלת נוספת לתשתיו אלה). לגבי הצורך להוציא למכירה את רוב הקרקע ולהפסיק להתערב באפשרויות הבניה עליה - מסכים בהחלט.

לגבי זרים: לדעתי, למרות שבעלות אינה מקנה ריבונות, עדיף לנו, ליתר בטחון, למנוע מאזרחי מדינות אוייב או מי שחשוד ע"י שרותי הבטחון כפועל מטעם גורמים עויינים לקנות קרקע בארץ, ולהגביל את כמות הקרקע שיכולה להיות בבעלותו של אזרח זר יחיד.
ציטוט
0 #24 יפתח 2011-08-02 00:00
לאביעד
1. אני לא בטוח שהביקוש יהיה מאות בודדות של קמ"ר. אם המחיר יהיה זול אני אשמח לבנות בית על שטח של קמ"ר משלי. בקלות עם הירידה במחיר הביקוש יעלה וסביר שכל ההיצע האיכותי (לא מדבר) ימכר.

2. למה אי אפשר לשרוד לזמן קצר ללא סחר? יש מאגרים של דלק ופחם ככה שנראה לי שהאוכל הוא הדבר הקריטי. בלי חקלאות עצמאית איך ישראלים ישרדו מצור של שבועיים?

אני לא מאמין שזה אפשרות ראלית היום, כנראה שהצבא שלנו יכול לפורר מצור של סוריה+מצרים+אירן, אבל זה היה פחד בעבר ואולי בעתיד הוא יהיה מפחיד שוב (ואז יהיה קשה להחזיר את הגלגל).
ציטוט
0 #25 אאא 2011-08-02 00:00
צפון קוריאה חיה מסיוע בינ"ל
וכל פעם שהסוציאליסט בראשה לא מרוצה מגובה הסיוע,אז יש תקריות עם דרום קוריאה או שטילים עפים מעל השטח של יפן.
די דומה למה שעושים הרופאים או עובדי הנמלים בכל פעם שנראה להם שהמשכורת שלהם לא גבוהה מספיק.

ללא סיוע,צפון קוריאה תגווע ברעב.
יש להם הסדר אפילו עם רוסיה לפיו הם מקבלים נשק,מזון ונפט בתמורה לעבודות שהם עושים בסיביר.
ציטוט
0 #26 אביעד 2011-08-02 00:00
יפתח
אין צורך לשמור על קרקע לחקלאות. קרקע לחקלאות "תישמר" פשט כי איננו זקוקים ולעולם לא נזדקק לכל הקרקעות, גם לא לרובן, אלא רק לחלקן הקטן. כדי לסבר את האוזן: היצע השטחים הפתוחים בישראל קרוב ל-20,000 קמ"ר. הקרקע המעובדת כיום היא בהיקף של 3,000 קמ"ר. היצע השטחים הפתוחים ללא הנגב (וגם ללא רמת הגולן) מסתכם בכ-6,250 קמ"ר (סדר גודל). נניח שבשטחים אלו מצויה 90% מהקרקע המעובדת (קרי 2,700 קמ"ר) וזו בטח הפרזה. נשמיט עוד 1,250 קמ"ר של שמורות טבע. זה מותיר אותנו עם 2,300 קמ"ר. הביקוש לקרקע לבנייה מעתה ועד עולם נאמד במאות בודדות של קמ"רים. לכן אין כאן בעיה. היום קרקע חקלאית מצויה בשפע כה רב, עד כי חקלאי המבקש לשכור קרקע יכול לעשות זאת תמורת תשלום אפס. אם יבנו על אדמה חקלאית, החקלאי יחדש את הגידולים במקום אחר.

חוץ מזה, כבר היום ישראל תלויה לחלוטין בסחר בינלאומי. זה בלתי נמנע, עם כל הכבוד לתעשיית הביצים המפוארת. זה לא המצב רק בישראל: אני אתפלא אם יש מדינה בעולם שיכולה לשרוד ולו לזמן קצר ללא סחר בינלאומי. אולי צפון קוריאה.
ציטוט
0 #27 אביעד 2011-08-03 00:00
יפתח
אם תקנה אלף דונם ותבנה בית, השטח ייחשב שטח פתוח.

אין לי עניין לדון בתלות בסחר בינלאומי וכעת גם אין לי זמן לדון בתכנון ובנייה.
ציטוט
0 #28 טיימר 2012-07-15 00:00
הכל נכון, רק הערה קטנה
הפרטת קרקעות לא תכניס 700 מיליארד ש"ח ואפילו לא עשירית מהסכום.
ציטוט
הוסף תגובה