שישי, 17 יוני 2011 00:00

מחיר הקוטג' גבוה בגלל תורת שלי יחימוביץ'

בעבר הלא-רחוק, יוקר החיים בישראל היה גרוע באופן קיצוני ולא רק במוצרי מזון. הסיבות ליוקר של אז - זהות לסיבות ליוקר כיום. השיטה הכלכלית והאידיאולוגיה שברקע הם שאשמים. מה צריך לעשות?

העיתון גלובס פרסם לאחרונה מספר כתבות על יוקר החיים בישראל, ובייחוד על יוקר מחירי המזון – חלקם כפולים מאשר באירופה בעוד שהשכר נמוך יותר – כלומר, כוח הקניה של שעת עבודה של הישראלי נמוכה בהרבה אפילו מהמשתקף מהפרשי המחירים הנומינאליים. אילו הכתבת של גלובס הייתה מתעמקת יותר, היא ודאי הייתה מגלה את מה שכל תייר ישראלי רואה בחו"ל – הבדל משמעותי גם באיכות ובמראה האסטטי של ירקות ופירות. קשה לראות בסופרמרקט אירופאי או אמריקאי בננות עם כתמים שחורים, אבוקדו עם קישוטי רקב, מדפי מוצרים מבולגנים וחלקי ועגבניות עם "פצעי לחץ" – ואלו רק דוגמאות. 

"פעם" היה גרוע יותר...

בוקר טוב לעיתון גלובס – הרי זו תמונת המצב מאז ומעולם במדינת ישראל. בעבר הלא-רחוק המצב היה גרוע באופן קיצוני מאשר היום ולא רק במוצרי מזון: על שטיחים היה מכס של 500 אחוזים, מכשירי טלוויזיה עלו פי ארבעה מאשר בחו"ל, קניית מקרר הייתה אירוע משפחתי, מצלמה עלתה כמו מחצית משכורת חודשית, נסיעה לחו"ל עלתה פי כמה בגלל מס נסיעות ודולרים שצריך היה לקנות בשוק השחור. מאז בוטלו מרבית היטלי המכס, התעשייה המקומית נחשפה ברובה ליבוא והתחרות היא שהורידה מחירים. נותרו מספר תחומים, ומוצרי מזון ביניהם, שהממשלה אינה מאפשרת בהם תחרות אמיתית מול יבוא מתחרה. למרות זאת, אנחנו עדיין יקרים מהעולם כמעט בכל תחום, אמנם לא באופן קיצוני – למעט מכוניות (שמחירן כפול ויותר...).

הסיבות ליוקר הרצחני של אז זהות לסיבות ליוקר כיום. המשק תחת שלטון מפא"י (מפלגת העבודה של אז) היה סגור, יבוא לישראל היה אסור, אלא אם קיבלת "רישיון יבוא". המאושרים שזכו ברישיונות היו מקורבי הממסד הפוליטי – היה זה למעשה רישיון להתעשר. שיווק המזון הטרי הופקד בלעדית בידי תנובה שהייתה בבעלות ההסתדרות והקיבוצים – מונופול שאפשר פערי תיווך אסטרונומים; את השוק הסיטונאי איישה רשימה מצומצמת וסגורה של סיטונאי ירקות – שזכו ברישיון ממשלתי כדי לעבוד כסיטונאים... מועצות ייצור ושיווק בכל תחום חקלאי קבעו מחירים ומכסות ייצור – עם ישראל שילם ביוקר ושתק. 

החטא הגדול היה של האקדמיה, הכלכלנים והעיתונאים – אף אחד לא ערער על המבנה הכלכלי המעוות ועל האידיאולוגיה, שאפשרו סחיטה קבועה של שניים-שלושה מיליוני ישראלים של אז. נהפוך הוא, הם היו שבויים מדעת ושותפים מלאים במסע השכנוע שכך צריך להיות כי "אנחנו עם קטן מוקף אויבים" וגם "מדינה קולטת עליה" – הנימוק הנצחי לעושק ההמונים. כך חלפו מספר עשורים של חליבת משאבים כלכליים מהציבור לטובת הסקטורים שהיו הגב האלקטוראלי של מפלגות הפועלים, וביניהם "הטייקונים" של אז שקיבלו את המפעלים, בתי המלון, הרישיונות, הזיכיונות, הסובסידיות והמענקים מתקציב המדינה. תחת סיסמאות של "שוויוניות" ו"סוציאליזם" זינקו המחירים לשמים.

כאז – כן היום...

יוקר מוצרי המזון כיום נובע מסיבות זהות: שווקים שנסגרים ליבוא מתחרה כדי לאפשר למספר מצומצם של יבואנים ויצרנים מקומיים רווחים מבלי להתאמץ יותר מידי; "סגר" שמוטל באמצעות כפיית רישיונות ומכסות יבוא או שיעורי מכס גבוהים; חסמים ביורוקרטים מכוונים כגון חיוב באישור מכון התקנים אפילו למוצרים בעלי תו-תקן שוויצרי, או חיוב יצרנים להדביק מדבקות בעברית על המוצרים כבר בחו"ל. אך לא רק יבוא, גם ייצור חופשי של חלק מהמוצרים בישראל נחסם לטובת קבוצות לחץ פוליטיות: אל תנסו להקים מפעל מלט חדש, אל תנסו לרכוש קרקע בעמק או בנגב ולהקים עליה רפת ענקית, אל תנסו למכור את החלב. אל תנסו ליזום לול ענק של תרנגולי הודו, או עסק שיתמחה בגידול ביצי עוף ושיווקן. חבל על הזמן, אלה הם מקצת מענפי הכלכלה הסגורים הרמטית בישראל. אחרים סגורים חלקית. 

משק החלב הוא אחד מתחומי הכלכלה הריכוזיים במדינת ישראל – ריכוזיות ו"תכנון מרכזי" שלא היו מביישים את רוסיה הקומוניסטית. הממשלה, קרי העסקנים הפוליטיים וגופים אינטרסנטים, מנהלים את משק החלב "מטעם המדינה" לטובתם הפרטית – מעטיני הפרה ועד למדף בסופרמרקט. משק החלב לא נחשב כלל ל"עסק", אלא "לענף שמספק פרנסה". הרווח לרפתנים מובטח באמצעות מחיר שנקבע פוליטית ("מחיר מטרה"), הכמות המיוצרת נקבעת כתוצאה כוחנית של קרב בין "הזכאים" לקבלת מכסות ייצור. הענף כמובן סגור למצטרפים חדשים. הקמת מחלבה חדשה לעיבוד החלב הגולמי ("מחלבות קולטות") כמעט בלתי אפשרית בגלל רישיונות מכסות והיתרים. היבוא כרוך בהיתרים ומוגבל. 

לא רק חלב...

רמת המחירים הבסיסית, של כל המוצרים בישראל מעוותת אך ורק בגלל האידיאולוגיה הכלכלית והחברתית הרווחת. עם התרחבות "מחאת הקוטג'" (בהנחה שנושא אחר לא יתפוס את הכותרות...), נראה פרשנים כלכליים וחברתיים, עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת שיאשימו כאיש אחד את ה"קפיטליסטים הנצלניים", יקראו "לפיקוח על מחירים" ולהידוק עניבת החנק הממשלתית על הכלכלה. 

אף אחד לא יצביע על המלך הערום...

נדיר יהיה למצוא, גם בשנת 2011, מישהו שיטען ששלי יחימוביץ' אשמה ביוקר הדגלים ליום העצמאות כי היא פעלה לאסור ייבוא דגלים, שארגוני הסביבה מייקרים את החשמל לחליבה ברפת הקיבוץ בהתנגדותם להקמת תחנת כוח פחמית, שהסובסידיות לתחנות כוח סולאריות מייקרות גם הן את החשמל, שמיסוי הדלק והמכוניות מכפיל את מחירי ההובלה של החלב. 

אף אחד לא יספר לנו שעופר עייני מייקר את מחירי ההובלה הימית בהגנתו על הסטייקים לעובדי הנמל ועל משכורות של 60 אלף שקל. אף אחד לא יאשים את ה"חברתיים" שהמיסוי הגבוה בישראל נובע מהצורך לממן את הארכת תקופת תשלום דמי אבטלה, את טיפולי שיניים "חינם" לילדים, את העלאת השכר לעובדים הסוציאליים ובכלל את השכר למאות אלפי עובדים מיותרים בסקטור הציבורי. ושוב התודה לעופר עייני וקודמיו שדואגים להעלות את שכר המינימום ומאלצים חנויות לגלגל את ההעלאה אל מחיר האורז והגבינה.

אף אחד לא יכתוב על תרומת המאבק של שלי יחימוביץ' למען "הזכות להתפרנס בכבוד" להכפלת מחיר הבמבה, ועל הקבוצות הקולניות שמתנגדות כמעט לכל בנייה חדשה וכך מכפילים את שכר הדירה שהסופרמרקט משלם. הס מלבקר את החקיקה הכלכלית והרגולציה הכבדה בכל תחום שגורמים להעסקת עובדים יקרים ומיותרים. ששכר טרחת עורכי הדין שמועסקים על ידי קיבוץ שפיים או גן שמואל במלחמתם רבת השנים על הזכות לקיים מרכז מסחרי על "קרקע חקלאית" מתגלגל לעליות מחירים. 

עיתונאים לא יכתבו על "הזכות החברתית להתפרנס בכבוד" של סוחרים בראשון לציון ש"הצליחו" לדחות בשנתיים את הקמת סניף איקאה בפלמחים ובינתיים, בהעדר תחרות, המשיכו לגבות מחירים גבוהים מהצרכנים בראשון לציון והסביבה... לא תראו כתבות על כי האיסור להרחיב יישובים חקלאיים למגורים גורם לייקור הדירות בעיר, והאיסור על השכרת מבנים במושבים מייקר את מחירי האחסון ושכר הדירה לעסקים, על הגבלת הבניה לגובה בערים שמייקרת את שכר הדירה. 

כלכלנים לא יכתבו על בנק ישראל שאינו מאפשר הקמת בנקים חדשים וחופשיים מרגולציה שיתחרו בכת הבנקאות הסגורה מזה עשרות שנים וכך מאפשר לבנקים לגבות ריבית נשך שמתגלגלת למחירי הגבינה. 

מה לעשות?

מחירי מוצרים נקבעים אך ורק על ידי תחרות. פערי מחירים נגרמים כאשר התחרות נחסמת – ולא משנה אם לחסימה קוראים "הגנה על חקלאות עברית", "תמיכה בתעשייה כחול-לבן" או "שמירה על יציבות הבנקים". 

לא קשה לנחש שהתרופות שיינתנו על ידי הפוליטיקאים יהיו פופוליסטיות ורק יחמירו את המצב: שוב יבטיחו לנו "תכנון טוב יותר" של הכלכלה בעזרת פיקוח ורגולציה. וכפי שכבר אמר יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת כרמל שאמה הכהן "אנחנו בעד שוק חופשי עד שיש עיוותי שוק" – הוא רק שכח שהוא וחבריו יוצרים את "עיוותי השוק". גם ברוסיה הצהירו תמיד שתוכנית החומש הכלכלית החדשה תבטיח "הפעם" את יבולי תפוחי האדמה. אף אחד לא יכתוב שהתערבות הממשלה בכלכלה היא הבעיה – היא שמייקרת את החיים בישראל. 

כצעד ראשון אנחנו מציעים לנתניהו לבטל תוך שנה אחת את כל מחסומי היבוא והמכסים לישראל. להפוך את ישראל לאזור סחר חופשי מלא. פשוט לסגור את אגף המכס והבלו ואת המסלול האדום בנתב"ג. במקביל – לבטל דרישת תו תקן ישראלי לכל מוצר שכבר נבדק על ידי מכון תקנים אירופאי, אמריקאי או יפני. 

כצעד שני, "בלתי מעשי" בעליל, צריך לסגור לחלוטין את משרד המסחר והתעשייה, את משרד החקלאות ואת אגף המכס. צריך לבטל את כל החוקים שקובעים מחירים, מכסות, רישיונות, מענקים, סובסידיות, זיכיונות, או כל הגנה אחרת למוצר כלשהו, ליבואן או ליצרן. כולל את "חוק הדגל" של שלי יחימוביץ' שמחייב לקנות דגלי ישראל אך ורק מתוצרת מקומית... סקר עתידי שיערוך עיתון גלובס, שנה לאחר יישום תוכנית קו-ישר, יחשוף באופן "מפתיע" שהמחירים בישראל הם הנמוכים בעולם...

מוטי היינריך 

לקריאה נוספת: כתבה שפרסמנו בתחילת השנה על משק החלב המעוות.

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:07
תגובות  
0 #1 בתיה אבן 2011-06-17 00:00
ייבוא מוצרי חקלאות יציל את משק המים
במקביל להוזלת סל המזון למשפחות המצוקה, פתיחת ייבוא חופשי של תוצרת חקלאית תביא להקטנת בעיית העובדים הזרים, להצלת משק המים וייבוש הכנרת והבולענים בים המלח. ולאחר שיתברר שהחקלאות המקומית היא פיקציה מטופשת (כמו ייצור מכונית מקומית, או טקסטיל מקומי), גם בג"צ יבין שאין הצדקה להמשיך להעניק את מרבית קרקעות המדינה לידי הפיאודלים החקלאיים, ויתקיים מהלך של החזרת הקרקעות לידי המדינה ומשם לידי הציבור הרחב, דבר שיוזיל משמעותית את מחירי הנדל"ן וימנע את תופעת הירידה של זוגות צעירים שהתייאשו מהאפשרות לרכוש דירה.

נזקי הסבסוד החקלאי הם עצומים, ולכן ביטול זכויות הייתר הסוציו-פיאודליות, תביא לרווחה למשק הישראלי ולעם היהודי
ציטוט
0 #2 גיא א 2011-06-17 00:00
עם הרוב בכתבה אני מסכים
עם כמה דברים אני לא מסכים:
1. אם קרקע בקיבוצים ובמושבים ניתנה לצרכי חקלאות ולא משמשת לכך יתכבדו החברים ויחזירו אותה למדינה,אני עדיין מעדיף שהמדינה תתכנן את חלוקת הקרקעות ולא השוק החופשי.
2.מניין נממן צבא וכבישים ללא מיסים כלל?
יום טוב.
ציטוט
0 #3 אזרח 2011-06-17 00:00
"למעט מכוניות" - צריך לנסח מחדש.
מה שאפשר בקלות להבין ממה שכתבת זה שהכל פה יקר יותר מבחו"ל, אך לא באופן קיצוני. מלבד מכוניות, שלא יקרות פה לעומת חו"ל.
כשכמובן התכוונת שהמכוניות כן יקרות, ובאופן קיצוני.
ציטוט
0 #4 חופש 2011-06-17 00:00
גם את מועצת החלב אנו נדרשים לממן
גוף אדיוטי ומיותר לחלוטין..
בישראל יש מועצה כמעט לכל מוצר מזון, לא פלא שהמחיר בשמיים, אחרת איך נממן יוצאי צבא, עובדי רשויות וח"כים לשעבר ?
ציטוט
0 #5 אילון 2011-06-17 00:00
והנה שקר....
כתבה שפורסמה בדה מרקר, על למה מחיר החלב בישראל דווקא לא יקר יותר, ואפילו איכותי יותר:
http://www.themarker.com/misc/1.580309

אז אני החלטתי לברר את הפרטים האמיתיים, והסתבר שהכתבה הזו כולה שקרית.
1)שקר ראשון: מחיר המטרה בישראל הוא 1.86 ש"ח לליטר, באירופה- כ-2ש"ח.
האמת: מחיר המטרה בישראל הוא 2.20 ש"ח לליטר חלב, באירופה- 0.32 אירו.
מקורות:
http://www.milkprices.nl/
www.halavi.org.il/info/idb/idb_year/board-w2010.pdf
2)שקר 2: איכות החלב בישראל גבוהה יותר מכיוון שבישראל יש 150,000 חיידקים סומאטיים בחלב בעוד שבאירופה 250,000.
האמת: בישראל יש 200,000. מקור:www.halavi.org.il/info/idb/idb_year/board-w2010.pdf
והאמת עוד למעשה הפוכה, מכיוון שמחיר החלב מושפע בעיקר מתכולת החלבונים והשומן שבו. מחירי החלב באירופה, מתייחסים לחלב בעל 4.2% שומן, להבדיל מהישראלי- 3.7%
ציטוט
0 #6 TheAC 2011-06-17 00:00
שגיאת כתיב
פסקה רביעית מהסוף, במקום:
"ולא משנה עם לחסימה קוראים"
אז:
"ולא משנה אם לחסימה קוראים"
ציטוט
0 #7 אלון גולדמן 2011-06-19 00:00
הדרך היעילה ביותר להרעיב מדינה
היא ע"י מניעת אנרגיה - מצור על יבוא נפט ופחם.
במדינה מודרנית בלי אנרגיה החיים נגמרים מהר מאוד - הרבה יותר מהר מאשר בלי מזון או אפילו מים.
המים בכינרת הרי ישארו שם בלי אנרגיה שתוביל אותם לברז שלי ואני לא אוכל להגיע לכינרת בלי דלק.

ישראל כידוע מייבאת אנרגיה אפילו יותר משהיא מיבאת מזון כך שאם אתם מודאגים ממצור - זה המצור שעליכם לדאוג לגביו.

למרות האמור לעיל, למדינה אין שום זכות למנוע מאזרח פרטי לקנות מה שהוא רוצה - כולל טלויזיות, קוטג', חיטה ונפט - ממי שהוא רוצה - כל מי שמוכן למכור לו.(למעט מדינות אוייב)
ציטוט
0 #8 אזרח 2011-06-19 00:00
ליבגני - אין שום צורך במכסים
העובדה שיש הרבה מדינות מהן ניתן לייבוא היא מספיקה. לא צריך לווסת באופן קבוע את מקורות הייבוא, רק בשביל להפחית את התלות בארה"ב. כי אם ארה"ב רק תרמוז שיש בכוונתה לעשות חרם מזון על ישראל, אפשר באותו היום להתחיל לקנות מזון מספקים אחרים, אין שום צורך לתכנן את זה מראש, כי אין עלויות גובוהות או חסמים גבוהים לשינוי מקור הייבוא בעת הצורך.

לגיוון של הספקים יש עלות (כי אתה לא קונה את הכל מהספק הכי זול, אלא משלם סתם אקסטרה לספק אחר), ויש רשימה ארוכה של דברים אחרים שעדיף להשקיע בהם את המשאבים הללו מאשר בהתגוננות נגד תרחיש כל-כך קיצוני ולא סביר, שאפילו אם הוא יקרה ניתן להגיב אליו בזמן אמת באותה עלות...
ציטוט
0 #9 יבגני 2011-06-19 00:00
עלתה כאן בתגובות שאלה חשובה
והיא מה מידת התלות שלנו בייבוא מוצרים חיוניים. אומנם קוטג' לכשעצמו הוא ממש לא חיוני, אבל העובדה שאחוז עצום מהדגנים והבשר שאנחנו צורכים מגיע מחו"ל - מדאיגה מאוד. זה נכון שמעולם לא היה חרם מזון יעיל על אף מדינה, אבל היכולת לנצל את התלות לצורך סחיטה מדינית היא מסוכנת מאוד. אם באמת אין אפשרות מעשית (כשאני כותב "מעשית", אני מתכוון לדרך שלא תביא לרמת חיים אפריקנית) לייצר כאן מספיק מזון, כדאי לפחות להשתדל לגוון ככל האפשר את הספקים ולשאוף לכך שהצד השני יהיה תלוי במסחר איתנו לפחות באותה מידה בה אנו תלויים במסחר איתו. כן, גם אם זה יהיה קצת יותר יקר - מדובר בעניין של בטחון אסטרטגי.
זה אומר שצריכה להתקיים שיטה של מכסים דיפרנציאליים - אבל כמובן שאין מקום לדבר מטופש כמו "רישיון ייבוא".

מבחינת הצרכן, אני חושב שמה שהכי חשוב הוא לתת לשוק הפנימי לעבוד בצורה תחרותית ככל האפשר - ז"א לשים סוף למכסות חלב, רישיונות ייצור ושאר המצאות סוציאליסטיות הזויות. וכן, כמובן, להקטין את נטל המס.
ציטוט
0 #10 יעקב 2011-06-19 00:00
100% מהדגנים הם יבוא
בהערה הקודמת נפלה טעות.
הנכון הוא: 100% מהדגנים הם מיבוא, 85% מהדגים.
ראה באותו קישור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
"קרוב ל-100% מאספקת הדגנים בישראל מקורם ביבוא, כמו כן, 85% מאספקת הדגים ו-64% מאספקת בשר בקר – מקורם ביבוא."
ציטוט
0 #11 יעקב 2011-06-19 00:00
אליהו, תתעדכן !
בשנת ) 2008 תרשים א ')
85% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא .
גם התלות של ישראל ביבוא של בשר בקר , קטניות , בוטנים ואגוזים גבוהה .
ראה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2010n/07_10_245b.doc
ציטוט
0 #12 אליהו, חיפה 2011-06-19 00:00
יעקב - אתה מאוד לא מדייק
ישראל מייבאת חצי מהגרעינים - ובזאת היא לא שונה ממצרים ומדינות אחרות באזור. כשיש לך בישראל חוסר בשטח חקלאי ומים, עדיף לגדל על השטח גידולים רווחיים יותר.

העובדה שחלק גדול מייבוא הגרעינים הוא מארה"ב, גורמת לאיום להיות נמוך וחסר ייחודיות - אם יהיה חרם מצד ארה"ב, כל ענפי הכלכלה יקרסו.

וכן קמו מפעלים חדשים למוצרי חלב - די הרבה:
יטבתה, משק צוריאל, והרבה מחלבות קטנות.

בנוסף, הקוטג' לא יהנה מאוד מייבוא מתחרה מחו"ל: אין לך בחו"ל מוצר מקביל לקוטג', וכנראה שאף חברת מזון לא תתחיל לייצר מוצר כזה במיוחד בשבילנו.
מהנסיון שלי במוצרי חלב בחו"ל - ההיצע והאיכות נמוכים בהרבה ממה שיש בארץ - והיתרון היחידי שלהם הוא במחיר.
אבל גם מחיר הוא נושא חשוב: אם מישהו רוצה לקנות מוצרים פחות טובים ויותר זולים זאת זכותו.
ציטוט
0 #13 asher pat 2011-06-19 00:00
אחת הכתבות הטובות ביותר שלך!
האם זה יתפרסם באחד העיתונים? הייתי מוסיף רק "דקירה" קטנה על האגודות למיניהן של בעלי מיקצוע החוסמים כניסת בעלי מלאכה חדשים ("הסדר הענף" ל"מען הצרכן" כמובן), וכמובן את שכר המינימום שהורס מקומות עבודה ולא פחות חשוב - מושך מהגרים בלתי חוקיים (שתי ציפורים במכה אחת עבור השמאל).

וכרגיל ברצוני להיתלונן על צורת האתר הזה - אי אפשר ליקרוא בקלות (צריך "לגלגל" בתוך הכתבה, אז מגיעים לכמעט סוף, ואז צריך לחפש איך לגלגל את המסך כולו, להדפיס אי אפשר...למה!!!!
ציטוט
0 #14 יעקב 2011-06-19 00:00
אכן ישראל תלויה ביבוא מזון
ישראל מייבאת את מרבית הגרעינים (חיטה, תירס, סויה) שהיא צורכת וגם חלק גדול מהבשר. והבשר המיוצר בארץ משתמש בגרעינים מיובאים בתערובת של בעלי החיים. כלומר ישראל מייבאת את מרבית חומרי הגלם למזון.
המזון המעובד הוא כמעט כולו תוצרת הארץ - וזאת בגלל איסור יבוא, מכסים או דרישות כשרות. יש הגנה מקיפה על תוצרת הארץ במזון מעובד.
הייבוא של הגרעינים והבשר נעשה על ידי מונופול ממשלתי - כלומר - מספר מצומצם של חברות מונופוליסטיות מייבאות גרעינים ובשר בהתאם לרשיון או זכיון ממשלתי.

אין שוק חופשי במרבית מוצרי המזון.

באשר לקוטג' (ותחומים רבים אחרים, כמו הבנקאות) יש מצב של בולשביזם גליצאי - מספר קטן של תאגידים ששולטים על השוק, בחסות הממשלה, המונעת כניסה של שחקנים חדשים. במקרה של הקוטג' אלו הם תנובה, טרה ושטראוס.
מאז קום המדינה לא קם מפעל חדש למוצרי חלב וגבינות. כמו שלא קם בנק חדש.
ציטוט
0 #15 לדביל 2011-06-19 00:00
הנתונים שלך שגויים ביותר
ישראל היום תלויה האופן מוחלט ביבוא מזון מחו"ל (בעיקר דגנים), אם יהיה עלינו חרם מזון בינלאומי יעיל (דבר שמעולם לא קרה לאף מדינה) הפרות שלנו ימותו ברעב די מהר, וגם אנחנו.
ציטוט
0 #16 דביל 2011-06-19 00:00
יש ערך בייצור ישראלי, למרות מחירו.
כשיחליטו להפסיק למכור לנו קוטג', בלי מפעל בישראל נמות ברעב.

נראה לי, יחסית למדינות המערב, אחוז מאוד גבוה מהאוכל שאנחנו צורכים מיוצר כאן.
כשנוסעים לאירופה, ומבלים בסופר, לכל מדינה אירופאית כמעט יש נציגות בעגלה.

אצלנו, במקרה הטוב שמן זית ספרדי וזהו.
ציטוט
0 #17 אאא 2011-06-22 00:00
לאזרח
התמימות שלך היא תמימות של פנאט ומזכירה את הסמולנים בדברם על השלום שלהם ועל המזרח התיכון החדש.
הפוליטיקה העולמית עובדת קצת אחרת.רוב המדינות ישמחו לייצא לך אבל ימנעו ממך ליצא אליהן בדרכים שונות ומשונות.

תחרות אמיתית קיימת רק בספרי הכלכלה ובמוחם של פנטים.
ציטוט
0 #18 אאא 2011-06-22 00:00
לאלון גולדמן
טוב שאתה מזכיר את זה,כי אמברגו אנרגיה של ארה"ב על יפן היה הסיבה העיקרית למתקפה בפרל הרבור.

ועוד אומרים שיפן תקפה את ארה"ב...
ציטוט
0 #19 אאא 2011-06-22 00:00
יישוב חקלאי נועד לחקלאות
מי שרוצה אדמה למגורים,שיחזיר את האדמה שנועדה לחקלאות למדינה ואז יקנה אותה במכרז שפתוח לכולם.
הקרקע היא משאב יקר מאד במדינה קטנה וצפופה והוא לא צריך להמסר כמתנה לצאצאי הפיאודלים ממזרח אירופה.
ציטוט
0 #20 אאא 2011-06-22 00:00
מחיר מוצרים נקבעים גם
ע"י ביקושים ושערי מטבע ופסיכולוגיה שיוצרת ספקולציות במסחר בחומרי גלם ובמחירי הובלה וביטוח שמושפעים ממצב גיאופוליטי.

זה לא כלכך פשטני כמו שאתה מציג את זה.ויש לקפיטליזם את הבעיות שלו.הוא לא תרופת פלא כמו שאתה מציג אותו.
אם כי במקרה של חלב ותנובה חקלאית,יבוא יוזיל מאד מחירים אבל יחסל לחלוטין את החקלאות המקומית כשם שקרה לטקסטיל.
ולחקלאות יש משמעויות לאומיות בשל האחיזה בקרקע.
ציטוט
0 #21 אאא 2011-06-22 00:00
את הקרקע של גן שמואל ושפיים
יש להחרים מחר בבוקר לא לפני שמיישרים אותה עם בולדוזר והורסים את כל מה שנבנה בניגוד לחוק...שזה בעצם הכל.
מי שרוצה קרקע,שיקנה אותה כמו שקונים קוטג'.מי שקיבל קרקע לצורך עיבוד חקלאי,שיעבד אותה לחקלאות (ללא עובדים זרים) או שיחזיר אותה למי שנתן לו אותה
ציטוט
0 #22 יבגני 2011-06-23 00:00
לאלון ול'אאא':
1. בנוגע לאנרגיה: זה נכון שכל מדינה מודרנית תלויה במקורות אנרגיה, ואנחנו כידוע לא משופעים במחצבים. עם זאת, גילויי הגז האחרונים שינו את התמונה באופן מהותי: עצמאות אנרגטית היא בהישג יד! אם נוסיף לכך גם את הרמה הטכנולוגית המודרנית המאפשרת להפיק חשמל מהשמש - שזה אכן יקר כרגע, אבל עצם האפשרות הטכנולוגית, בשילוב עם כמות גדולה מאוד של ימי שמש - נותנים לנו ביטוח לא רע מהבחינה הזאת, לפחות להפעלת הדברים החיוניים ביותר, במקרה של פגיעה במתקני הגז.

2. לגבי המושבים אני מסכים עם אאא: מדובר באדמות בבעלות המדינה, שהוחכרו לשימוש מאוד מסויים, ואני ממש לא נכנס לשאלה אם זה בכלל רצוי שהמדינה תעשה דבר שכזה - עובדה שזה נעשה. אם המחכירים אינם מעוניינים יותר להשתמש באדמות כפי שהוגדר - שיחזירו אותן למדינה (ואז שהמדינה תבחר האם להחכיר אותן למי שכן מעוניין, או למכור במכרז פתוח), או שיקנו אותן ממנה במחיר מלא.

3. אני לא חושב שיש סיבה הגיונית כלשהי לעודד חקלאות מעצם היותה חקלאות. אין שום עדיפות לחקלאי שמגדל פרחים ע"פ מפעל תעשייתי המייצר מטהרי אוויר.
מה שכן ראוי לעודד במידה מסויימת הוא את החקלאות למזון וביגוד (וגם לדלק, אילו לא היה לנו גז) - וגם זה במינימום המוחלט הנדרש לקיום המדינה (שזה פי כמה פחות מהצריכה הרגילה), ועם שולי הרווח המינימליים המספיקים לכך שהחקלאים ימשיכו לעבוד. לא אגורה אחת מעבר לזה! הייבוא הוא דבר בריא מאוד לתחרות, ואין שום סיבה הגיונית למנוע אותו - אלא אך ורק להטיל מכסים קטנים במקרה הצורך כאמור.
ציטוט
0 #23 אאא 2011-06-23 00:00
למ.א.
לא אמרתי שהיא צריכה להתקיים או לא צריכה.פשוט הרחבתי את התמונה.
ולא כל דבר נמדד דרך החור שבגרוש.
יש למדינה עוד שיקולים מלבד שורת הרווח.מדינה איננה תאגיד
ציטוט
0 #24 אאא 2011-06-23 00:00
הנה חוצפן
שהעז לפתוח רפת חדשה.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3521900,00.html
ציטוט
0 #25 מ.א 2011-06-23 00:00
ל-אאא
"אם כי במקרה של חלב ותנובה חקלאית,יבוא יוזיל מאד מחירים אבל יחסל לחלוטין את החקלאות המקומית כשם שקרה לטקסטיל"

ותזכיר לי בבקשה, למה החקלאות המקומית חייבת להתקיים על חשבוני ועל חשבונם של שאר האזרחים? אם החקלאים לא יכולים להתחרות בצורה הוגנת, אז שיפשטו את הרגל. אף אחד לא חייב לממן על חשבונו את הפנטזיות שלך.
ציטוט
0 #26 אליהו, חיפה 2011-06-29 00:00
ליבגני: חול כתחליף למעבדים
1. לישראל יש גם הרבה חול - שהוא כמעט סיליקון טהור. למה לישראל ליבא מוצרי אלקטרוניקה יקרים, אם יש לנו כל כך הרבה חול?
כל מה שצריך זה לאסור על יבוא מוצרי אלקטרוניקה, והשוק החופשי יעשה את שלו.
אז מה אם הם יעלו פי 10 והמחבחר יהיה עלוב - זה יקטין את התלות שלנו ביבוא, ואם התעשיה תתפתח, המחירים ירדו ועוד נוכל לייצא.

זה בערך ההגיון בטיעוני ה"חופש האנרגטי".
מציעים מוצר מאוד מאוד יקר ובעל איכות ירודה כ"דבר הבא", ומנסים לכפות על הציבור לקנות אותו.

אתה היית קונה מעבד "תוצרת ישראל" עם הרבה מאוד תקלות שעולה פי 10 ממעבד אמריקאי דומה אך אמין?

אם לא - תפסיק לנסות למכור לנו את הסחורה העלובה הזאת.
אם כן - פנה דחוף לטיפול.

2. האיומים על חרם אמריקאי הם מטופשים מאוד. שליש מהייצוא הישראלי הוא לארה"ב, הם נותנים תמיכה אנרגטית, תמיכה דיפלומטית, השקעות, מימון ושת"פ בתחומי ביטחון והיי-טק ועוד. אם ארה"ב מטילה עלינו חרם, כל ענף בכלכלה הישראלית נכנס למשבר חמור. מצד שני - השילוב של שתי הכלכלות יגרום לנזקים משמעותיים בענפים אסטרטגיים לכלכלה האמריקאית: היי-טק וביטחון.

3. מבחינתנו, הדרך הכי טובה להימנע מתרחישים הזויים כאלו היא שיפור הכלכלה. ככל שהכלכלה תהייה יותר חופשית ותחרותית, יגדל המחיר של חרמות מסוגים שונים. כי סחר עם ישראל ישתלם יותר ויותר.

ואם זה אומר שיהיו בישראל פחות רפתות, זה שווה את זה.

3. להפסיק את מכסי הייבוא על מזון זה אומר שיהיה לך מזון זול יותר לעניים - ותהיה להם אפשרות בחירה. זה גם אומר שעלות המחיה תרד - ואיתו גם שכר המינימום, דמי הבטלה, וקיצבאות לאברכים יוכלו לרדת.
כל הדיבורים על אינפלציה אולי נשמעים טוב - אבל הקטנה של מכסי הייבוא יורידו מחירים ויקטינו את האינפלציה.

גם החקלאים מודים שאפילו אם יפתחו את השוק לייבוא לחלוטין רק שליש מהרפתות ייסגרו - והרפתות היעילות יישארו.


אם האירופאים נהנים למכור לנו מוצרי חלב בחצי מחיר - למה שלא נקנה מהם?

וביום שבו האירופאים יתעוררו ויבינו שהם לא יכולים לממן לכל העולם חלב זול - יהיה לנו כבר שוק תחרותי, דינמי, וזול יותר.
ציטוט
0 #27 חנן גולדבלט 2012-09-23 00:00
אבל מה עם האבטלה?
תמיד אתם אומרים לבטל מכסים להסיר הגבלות ייבוא, אבל אתם לא חושבים על ההשלכות של צעד כזה, עשרות אלפי עובדים בתעשיית החלב והמזון בכלל בישראל יאבדו את מקום עבודתם כי החברות פשוט לא יוכלו להתחרות במחירים של מדינות שעובדים בהם מועסקים בשכר עבדות כמו סין והודו.

מכת אבטלה כזאת תגרור חבטה קשה לכלכלה הישראלית השברירית, הירידה המיידית בצריכה הכללית תגרום לעליית מחירים בכלל המשק ולקריסות של עסקים רבים ממש כמו גל הדף.

לכן לא בטוח שכדאי לבטל את המכסים הגבוהים על יבוא, מחיר זול לצרכן זה לא חזות הכל.
ציטוט
הוסף תגובה