שני, 13 יוני 2011 00:00

בג''צ - בית משפט עליון לאידיאולוגיה

במקום להתמקד בהיבט המשפטי בלבד - שופטי בג"צ כופים אידיאולוגיה אישית שלהם. אידיאולוגיה שלא ניתן לבחון משפטית, ובייחוד אם מוסדות המדינה הנבחרים החליטו אחרת. העדפת אזרחים לגור בפרבר אינה נושא לבית משפט.

כפיה אידיאולוגית

פסק דין, שפורסם לפני מספר ימים, הופך החלטת ממשלה על פיה - הבסיס להחלטת הבג"ץ אינו משפטי, אלא דעתם האישית, האידיולוגית, של השופטים. השופטים כופים עלינו את האידיאולוגיה הפרטית, האישית שלהם.

הסוגייה היא מה מותר ומה אסור במושבים.

בעלי נחלאות במושבים יושבים על נחלתם 50, 70 או יותר שנים. בזמנו הם קיבלו את הנחלה מהמדינה (או מהסוכנות, לפני קום המדינה) בחינם, כדי שישבו בה, ולטענת המוסדות - כדי לעבד אותה בעבודה חקלאית. זה היה אז. אז לא היה שימוש לאדמה מלבד השימוש החקלאי. בינתיים אנשים ישבו בפועל על האדמה, ועשו מה שיכלו. שנים רבות עברו. אחדים עסקו בחקלאות אחרים מצאו פרנסות אחרות. הנחלה לא הייתה שלהם מבחינה פורמלית - לא היתה רשומה על שמם - היא של ה"אגודה" - כי לפי האידיולוגיה הסוציאליסטית של המוסדות דאז, בעלות פרטית על נכס זה פסול, זה פשע, ורק בעלות שיתופית, דהיינו פוליטית - של "האגודה" (של עסקנים פוליטיים) הוא דבר מוסרי.

המציאות חזקה מהאידיאולוגיה. במרוצת השנים הקימו המושבניקים עסקים שונים על נחלתם, חלקם קשורים קשר כלשהו לחקלאות, חלקם לא. בהמשך פרשו מושבניקים לגימלאות והשכירו עסקיהם לאחרים או מכרו את הנחלות (כלומר את "הזכויות" הבלתי מוגדרות) לאחרים. מושבניקים אחרים ראו כי טוב, והחלו להשכיר שטחים בנחלה לעסקים שונים, מחסנים, בתי מלאכה, אפילו אולמות אירועים. כך נוצרה מציאות של עסקים רבים על הנחלות במושבים, שנחשבו ל"בלתי חוקיים" - לא בגלל שבוצעו פשעים, אלא בגלל שהכללים שקבע המנהל לא היו סבירים ולא ברי ביצוע. לא נעשתה פעולת אכיפה. יש גבול כמה שאפשר להציק למושבניק, וכמה איסורים אפשר להטיל עליו.

דרך אגב: הקיבוצים עשו אותו דבר. ראה את מרכז הקניות בקיבוץ שפיים, ואת פארק המים שלהם, ואת כל מפעלי התעשייה הקיבוציים, אולמי אירועים, מסעדות, וכו' שכולם יושבים על קרקע "חקלאית", והוקמו ללא "רשיון". אלא שלקיבוצים יש יותר כוח פוליטי, אז פחות מציקים להם.

כדי להסדיר את המצב ולתת גושפנקא בדיעבד למצב קיים, הוקמה ועדת הבר. היא החליטה להתיר הקמת עסקים בנחלות במושב, בתנאים מסויימים - דהיינו היא החליטה להכיר במציאות בשטח, ובעובדה שהמצב סביר, ואינו מזיק לאיש.

גופים אידיאולוגיים, כמו האגודה "אדם טבע ודין" ואגודה חדשה שהוקמה במיוחד לעניין זה - "האגודה לצדק חלוקתי" - הגישו בג"ץ, במסגרת הנוהג המקובל אצלנו, שכל דבר, מקטן עד גדול, מגישים עליו בג"ץ. הנושא שלפנינו דווקא גדול, לא קטן.

בג"ץ קבע שחלק מהחלטת הממשלה (וועדת הבר) לא סביר. בג"ץ לא ביטל את ההחלטה כולה, אלא רק קבע שמותר להקים עסק בבעלות המושבניק, אסור להשכיר אדמה (או מחסן, או העסק) לגורם חיצוני. שימו לב: בג"ץ לא קבע שהיא לא חוקית. לא קבע שלא הייתה לממשלה סמכות. לא קבע שהחלטת הממשלה פוגעת פגיעה ישירה, חמורה, במישהו מאזרחי המדינה. הוא קבע פשוט שהיא "לא סבירה" - לא סבירה בעיני השופטים, נוכח השיפוט האישי שלהם. למה? 

"גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור, ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם; החמרת גודש התנועה והתחבורה באזורים שאינם מיועדים לכך יגרום בתורו לפגיעה סביבתית".

המושבניקים עצמם לא חששו מ"פירבור", ולא חששו מ"גודש תנועה" שאמור לכאורה לפגוע בהם, ולא התלוננו על פגיעה. (מה אכפת לעירוני אם מושבניק סובל מ"גודש תנועה"?) הבג"ץ גם לא מסביר כיצד עסק בבעלות עצמית אינו גורם ל"פירבור וגודש" ורק עסק מושכר גורם להם. הבג"ץ לא בא למנוע פגיעה ממשית במישהו, המתלוננים לא נפגעו אישית, הוא בא לכפות אידאולוגיה אנטי פירבורית ואנטי גודש - מושגים מעורפלים לחלוטין.

האם החוק מסמיך את בג"ץ להחליט כמה פירבור זה טוב? האם החוק מסמיך את בג"ץ להעריך כמה גודש תחבורתי רצוי? לפי מה החליט הבג"ץ את החלטתו? האם הם מומחים לגודש או פירבור? עניינים אלה נבחנו על ידי וועדה מקצועית שמינתה הממשלה (ועדת הבר), והמלצותיה עברו את המבחן של מומחי מנהל מקרקעי ישראל והממשלה, וכל הגורמים הנוגעים (תנועות ההתיישבות, ארגוני המושבים). אלה הגופים הנבחרים, בעלי המומחיות הרלוונטית, והמוסכמים להחליט בעניינים אלה. הם מייצגים את דעת העם, כפי שבאה לביטוי בבחירות.

בג"ץ אימץ את האידיאולוגיה הקיצונית של עמותת "אדם טבע ודין", גוף ששם לעצמו למטרה להתנגד לכל דבר, לכל מעשה פיתוח במדינה. בג"ץ החליט לכפות על כל המדינה את האידיאולוגיה של גוף קטן וקיצוני, כי שופטי הבג"ץ שותפים לאידאולוגיה זו.

בג"ץ, בהתערבותו הרבה והתדירה מביא לעצמו פחיתות כבוד, ואיבוד סמכות מוסרית. הוא יהפוך לעוד גוף פוליטי, כמו כולם, שאיש אינו מכבד ואינו מתחשב בו. פסק הדין שלהם אינו בר ביצוע, וישאר אות ריקה. המדינה לא הצליחה לכפות על המושבניקים להיות חקלאים, בכוח, או לחיות בעוני. החלטת הבג"ץ נובעת מהתעלמות מזכויות האנשים שיושבים על הקרקע עשרות שנים, היא למעשה בגדר החרמת קנין פרטי, או כפירה בזכויות הקנין המוגנות בחוק יסוד. בג"ץ אומר למושבניקים: "אתם רשאים לשבת על הקרקע אבל לא לעשות שימוש בה (למי שאינו חקלאי). אכן - גם עד היום, עומדות מרבית הנחלות ריקות ושוממות, כי המושבניקים שאינם חקלאים, אין להם מה לעשות בהן, ולהשכיר למי שכן יכול לעשות בהן שימוש - אסור. (רק מעט נחלות, בקרבת הערים, יש להן ביקוש לצרכי עסקים).

הבג"ץ הוא האייטולה חומייני של ישראל - הוא מנסה לכפות עלינו את האידיאולוגיה שלו. הכפיה תיכשל. כמו שאמר סטאלין: "כמה דיוויזיות יש לבג"ץ?" הכוח של הבג"ץ היה כוח מוסרי. בהתערבות יתר ונסיון הכפיה של האידיאולוגיה, בהיעדר ריסון עצמי, בהפגנת שיכרון הכוח - מאבד הבג"ץ את הלגיטימציה שלו, את הדימוי המוסרי שהיה מקור כוחו.

החמרת הפגיעה בזכויות ובאדם

נגד החלטת הממשלה משנת 2007 הוגשו 9 עתירות לבג"ץ, שאוחדו לתיק אחד. דיון בנושא התקיים בשנת 2009, בהרכב 7 שופטים, בגלל חשיבות הנושא. השופטת ארבל למדה את כל התיק המסובך ואת הנושא, לעומק, והקדישה לו מאות או אלפי שעות עבודה. שאר השופטים לא יכלו להקדיש גם הם כל כך הרבה זמן, ומן הסתם חתמו על פסק הדין כמו חותמת גומי, מתוך חוסר ידיעה, כי הם לא למדו את הנושא וסמכו על ארבל. המצב האבסורדי הזה הוא תוצאה הכרחית אם הבג"ץ לוקח על עצמו לדון בכול נושא, כלומר - בשיקולים שמעבר לשיקולים החוקיים, בהם השופטים מומחים.

האם השופטת ארבל היא מומחית לעניני קרקעות במושבים? האם היא הגורם המוסמך להחליט החלטה סופית בנושא?

בית המשפט העליון (וכל בית משפט אחר) מוסמך, וצריך להחליט אם הממשלה (או גורם אחר) פועלים כחוק. בשביל זה לא היה צורך לבזבז מאות שעות עבודה "ללמוד את הנושא", היה צריך להתרכז רק בהיבט המשפטי. עדנה ארבל, ושאר שופטי העליון אינם יכולים ללמוד כל נושא לעומק, ולהיות מומחים בכל תחום. הם מומחים במשפט. הם לא צריכים להתעסק בסוגיות של פירבור (sprawl ) - או גודש. זה לא בתחום המשפט, בו יש להם מומחיות ובו הם הוסמכו לפעול על ידי החוק .

בסיומו של יום, אחרי כל הזמן שבוזבז, השאיר הבג"ץ את מרבית החלטות הממשלה והמנהל על כנן, ורק שינה שני סעיפים.

הסעיף העיקרי ששונה הוא בנושא השכרת משק במושב לעסקים. הממשלה קבעה שמותר יהיה למושבניקים להשכיר עד 500 מ"ר בנחלה לעסק חיצוני. זו בהחלט החלטה רעה ושרירותית. למה רק 500 מ"ר? השופטת ארבל הפכה את ההחלטה הזו לכיוון המנוגד? במקום להכיר בבעלות המלאה והמעשית של המושבניקים על נחלותיהם, היא קבעה שאסור להשכיר שום שטח לעסקים חיצוניים, מותר רק לקיים עסק שבבעלות בעל הנחלה.

כלומר - לפי ההגיון של השופטת ארבל - עסק "חיצוני" גורם פירבור וגודש, ואילו עסק "פנימי" (של בעל הנחלה) אינו גורם פירבור וגודש.

אם בעל הנחלה הוא מבוגר, ואינו מסוגל או מעוניין לנהל עסק, נגזר על רכושו-נחלתו לעמוד בשיממונם, ללא ניצול, ועל בעל הנחלה לחיות בעוני, ללא הכנסה משכירות. החלטה זו מחמירה את הפגיעה במושבניקים ובזכות הקניין שלהם על נחלתם.

בג"ץ, במקום להגן על מי שזכויותיו נפגעו על ידי פעולת הממשלה (ההגבלה ל- 500 מ"ר), כלומר - במקום להסיר הגבלה זו - החליט על פגיעה עוד יותר חמורה בזכויות (איסור מוחלט על השכרה). הוא הפעיל את האידיאולוגיה הסוציאליסטית אנטי-קניינית של השופטת ארבל, ומצא נימוקים מאד מפוקפקים ובלתי משפטיים של "פירבור" ו"גודש" כדי לתרץ את התערבותו השרירותית.

אני לא חושב שמישהו יכול לאכוף החלטה זו, או שמישהו בכלל ינסה. אבל אם יציקו למושבניקים, הם ימצאו פתרונות יצירתיים, כמו רישום פיקטיבי של בעלות על עסקים. השופטת ארבל, עם כל הכבוד, וכל הלמדנות, אינה מחוברת למציאות במושבים.

אחידות רעיונית

את פסק הדין שמ הבג"ץ בנושא הקרקעות מאפיינת אחידות דעין אידיאולוגית מוחלטת. ההחלטה של 7 שופטים התקבלה פה אחד, פסק דין אחד בלבד נכתב על ידי השופטת ארבל, שאר השופטים חתמו על פסק הדין ורק ציינו לשבח את עבודתה הרבה של ארבל ב"לימוד הנושא". כלומר - ששת השופטים האחרים לא למדו את הנושא ולא טרחו להתעמק, ולא כתבו פסקי דין נפרדים, ואין להם דעה משלהם והם חותמת גומי. הם עשו צחוק מהעבודה. בשביל מה יש הרכב של שבעה שופטים אם רק אחד מהם ממש מעורב ומבין בנושא? שישמעו את העתירות בפני שופטת יחידה (ארבל).

האמת היא שאין מנוס מכך שהדעה האישית האידיולוגית משפיעה על פסיקת השופטים. אילו היה איזון אידיולוגי בבית המשפט, ההחלטה היתה בוודאי מתקבלת ברוב דעות עם הסתייגויות של מיעוט. השופטים שחושבים אחרת היו כותבים דעה (פסק דין) משלהם, דעת מיעוט, עם נימוקיהם המפורטים. זה לא קרה. מה שקרה מלמד על אחד משנים: או שיש אחדות רעיונית מוחלטת בין 7 שופטי העליון, הנובעת משיטת בחירת השופטים בידי חבריהם, או שששת השופטים האחרים הם חותמת גומי וחתמו על פסק הדין בלי להתעמק בנושא, או ששני ההסברים נכונים.

בכול מקרה יוצא בית המשפט העליון לא טוב.

בארה"ב יש שיטה אחרת לבחירת שופטים עליונים. הנשיא ממנה, הסנאט מאשר. יש איזון אידיולוגי בין שופטים "ליברליים" לשופטים שמרנים. כול פסק דין, בכול נושא חשוב (והם אינם דנים בנושאים לא חשובים) מתקבל בדרך כלל ברוב של 5 נגד 4, או 6 נגד 3. לא זכור לי פסק דין פה אחד. גם בתוך המחנות של הרוב והמיעוט יש דעות שונות, וכמעט כול שופט כותב דעה מנומקת משלו כחלק מפסק הדין. זה מצב נורמלי.

המצב בבית המשפט העליון שלנו לא נורמלי ולא בריא. השופטים אינם משקפים את ההשקפות השונות הרווחות בציבור. חוץ מזה - מרוב שהם מתערבים בכול דבר, אין להם זמן להתייחסות יסודית במקרה הנדיר בו הם נדרשים להכריע בסוגייה באמת חשובה, כמו זכויות הקניין במושבים ובקיבוצים.

העתירה הבאה: האם מחיר הקוטג' "צודק".

לעומת הנושא הקודם מצאו השופטים נושא "כבד" לדון בו ברצינות: האם לשלם 1000 ש"ח אגרה עבור חידוש דרכון שאבד, או רק 485. הנושא הזה נידון בהרכב שלושה שופטים, כל שופט הרגיש עצמו מומחה גדול בסוגיה האם 1000 ש"ח יותר צודק או 500. היו שלוש דעות שונות, בסוף התקבלה החלטה ברוב 2 נגד אחד, ונכתבו שלושה פסקי דין, כל שופט כתב את דעתו המלומדת בסוגייה כבדה זו.

העתירה הבאה: האם המחיר הצודק של הקוטג' הוא 7.78 ש"ח או 6.45. זה בהרכב של 12 שופטים.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:49
מיקי
בג"צ הפך להיות מושב ליצים"שופטי" בג"צ כורתים או יותר נכון "גודעים" את עצמם מהציבור הצדק והשכל הישר.
0
אילון
אני עדיין זוכר את הפס"ד המגוחך ...הפס"ד המגוחך על בתי הכלא הפרטיים. בייניש נחפשה במלוא עליבותה
0
אאא
הם אפילו לא דיקטטוריםאסד הוא דיקטטור.קדאפי הוא דיקטטור.פוטין הוא דיקטטור.הם לא מעמידים פנים שהם לא השליטים והם גם נושאים באחריות למה שהם מחליטים ומתמודדים עם התוצאות.הפיינברג,גם כאן וגם ארה"ב,רוצה להיות זה ששולט בכל אבל לא להיות אחראי לכלום כי בשביל זה יש הרי את הפוליטיקאים שאנחנו "בוחרים".הפיינברג ינהל הכל,מאחורי הקלעים,והפוליטי קאים יהיו אחראים לתוצאות (האחריות המיניסטריאלית המפורסמת שמשמעותה היא שרק הפוליטיקאים אחראים למשהו או אשמים במשהו).שילוב של כוח מוחלט עם אפס אחריות.שום רודן לאורך ההיסטוריה לא היה חלק ממערכת כזו.זה הרבה הרבה יותר גרוע מרודנות "רגילה".יש דברים שרק אלימות יכולה לסדר.
0
אאא
זה לא בתחום הסמכויות של בג"צוגם לא של הבר.תזכיר לי מי בחר את הבר ?תזכיר לי איפה במצע המפלגות שמרכיבות את הממשלה מופיע הרעיון שכל אדמות המדינה שאינן מדבר או שטחי אימונים צריכות להמסר לצאצאי הפיינברג הפיאודל או לפושעים הבדווים משריצי הילדים ?
0
אאא
גם את הבר אף אחד לא בחראתה שם לב שכל הועדות האלה שמחליטות על חלוקת כל המדינה בתור אתנן (גולדברג,הבר...) מאוישות תמיד באנשים בצבע מסוים ועם דעות מסוימות.איזה צירוף מקרים מרתק...הקרקע ניתנה כפיקדון לצורך עיבוד חקלאי.אסור לבנות עליה כי יש לה יעוד אחר שבגללו לא שולמו מיסים כל השנים,דרך אגב.אסור להשכיר אותה ואסור לבנות עליה.אתם לא רוצים או לא יכולים לעבד אותה לחקלאות ? תחזירו אותה למדינה והיא תחליט מה לעשות בה.יש הרבה אנשים שמוכנים לעבד אותה לחקלאות.בעצמם,ולא עם נחיל עבדים מעזה או תאילנד.לא אתם ולא הבדווים צריכים לקבל משאב כלכך חשוב כמו הקרקע.למה שאתה תקבל קרקע ואני לא ?מה אתה נתת למדינה הזו שאני לא ?
0
דורון
שוב בג"ץהטענה של יעקב ש"בסך הכל אנחנו זקוקים למישהו כמו בג"ץ", אינה מתייחסת כלל לעובדה שהם מייצגים בעיקר את הדעות הפרטיות ואת האידאולוגיה של עצמם. יש כאן שתי בעיות יסוד בתחום המשילות והמינהל התקין: 1. אנשים אלו מעולם לא נבחרו לתפקידם. 2. הם נכנסים לוואקום ולחולשה שלטונית של שתי זרועות הממשל האחרות - המחוקקת והמבצעת, ובכך פוגעים באיזון המתבקש והרצוי (בעיני לפחות) בין שלשת הזרועות הללו. דרוש לדעתי שינוי עמוק (אולי באמצעות חוקה מתאימה ?) שיגדיר מחדש את סמכויות הזרוע השיפוטית, מול שתי הזרועות האחרות, ואת הדרך בה מתמנים (או נבחרים) שופטי בג"ץ בישראל.צריך להוסיף גם שטועה מי שסבור שפלסטינים, ערבים ובדואים הם, כשלונו של יעקב, "מיעוט מקופח אצלנו". גם אם זה היה נכון (וזה לא !! ), אפליה מתקנת היא דבר פסול בכל סיטואציה. כאמור וכעובדה, מרבית פסיקות בג"ץ בעניינם הן דווקא לטובתם. המקופח הוא הרוב שאינו חלק מהאידאולוגיה הפרטית של השופטים...
0
יעקב
התערבות מינורית, אבל מיותרתבס"ה הנושא של רישום זכויות בנחלאות חקלאיות הוא נושא מאד חשוב. השופטים התערבו התערבות מאד מינורית וקטנה. ההתערבות שלהם הייתה מיותר לחלוטין, לא לכיוון של שמירה על זכויות האדם - אלא לכיוון של הטלת מגבלות.אבל מעל לכול - ההתערבות היתה מיותרת. והיא עכבה את יישום החוק ב 4 שנים.4 שנים מיותרות של בירבורים, ובסוף - קילקול במקום תיקון.
0
יעקב
לא להגזים בביקורתלא צריך להגזים בביקורת על הבג"ץ. בסך הכול, אנו זקוקוים לגוף כמוהו.אם הוא פוסק לעיתים לטובת ערבים ובדוים - יכול להיות שפסיקתו צודקת, כי אלה מגזרים דפוקים אצלנו.הבעיה היא ההתערבות הבלתי מרוסנת בכול נושא שאינו משפטי, ואינו שייך באופן טבעי לתחום השיפוט של בתי המשפט. הדבר נובע מהמגבלות האנושיות של השופטים, ואיני יודע כיצד ניתן לתקן זאת. מסתבר שגם השופטים, כמו כול אדם, אינם מסוגלים לריסון עצמי, כאשר הכוח הגדול נמצא בידיהם.
0
מישהו
בג"ץאין הרבה חידוש בטענה המוכרת ששופטי בג"ץ, שאינם נבחרי ציבור ושבוחרים בחבריהם להשקפת העולם, מייצגים בעיקר את האידיאולוגיה של עצמם ופוסקים בעיקר על פיה.תופעות דומות ניתן למצוא גם בפרקליטות, בתקשורת ובאקדמיה.אגב, מי שרוצה להגדיל משמעותית מאד את סיכוייו לזכות בעתירה לבג"ץ, מוטב שתחילה יוולד פלסטיני, ערבי ישראלי, או בדואי, ובנוסף מומלץ מאד שידאג גם להיות מיוצג על ידי אחד הארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה...
0
שחור כתום
דיקטטורה.אין מילה אחרת!שוב ושוב אני שואל את עצמי:למה אני כל כך עויין אותם,את השופטים ה"עליונים"?זה כי הם דיקטטורים.פשוט דיקטטורים!
0
אאא
ליעקובאנחנו זקוקים למחלות מין הרבה יותר משאנחנו זקוקים לפיינברג ולמערכות בשליטתו.
0
אאא
לדורוןומה זה מלמד ?בעיקר מה הצבע של יעקוב ומה הדעות שלו.פיינברג מחורבן ממזרח אירופה שרוצה לשמר את שלטונו הפיאודלי ואת זכויות היתר הנלוות.
0
דורון
לאאאללא קשר לתוכן דבריך, מין הדין היה שלא להסחף לנימה אישית, בניסוח דבריך לגבי יעקב. עדיף היה לתת לדברים להישפט בזכות עצמם.
0
יעקב
הגודש לא יפריע למושבניקים"הוא יפריע לאותם מושבניקים לא עבריינים שכן מתפרנסים מחקלאות. לאותם מושבניקים שלא רוצים שהילדים שלהם ידרסו ע"י פועל במפעל של בעל הנחלה השכן."אבל המושבניקים לא הגישו עתירה לבג"ץ, ולא התלוננו על הפרעת גודש. טענה זו נטענה על ידי העותרים (אדם טבע ודין), ועל דעתם. להם, הגודש שעתרו נגדו לא מפריע.במושבים יש ועדים מקומיים חזקים שיודעים למנוע פגיעות ומטרדים. מה שהוקם, לרוב, במושבים - זה מחסנים, שלא ממש מפריעים לאיש.אפשר להגדיר הפרעות ממשיות שאסורות (למשל רעש או פליטת מזהמים), מבלי לאסור איסור גורף, בטענות מעורפלות כמו "גודש", שברור כשמש שהוא בעל אופי אידאולוגי.
0
יעקב
גילוי נאות: איני בעל נחלה, לצערי.אני גר במושב בשנים האחרונות, אבל איני בעל נחלה לצערי.אני ער לבעיה, וכותב למען זכויות הקניין של המושבניקים הרבה שנים, הרבה לפני שהפכתי במקרה לדייר במושב.
0
יעקב
של מי הנחלאות ?זו שאלה גדולה."הרי הנחלאות הם לא של המושבניקים. הם לא קנו אותם בכסף, והבעלות עליהם לא נרשמה."זה לב הביקורת שלנו לשיטה הסוציאליסטית שהונהגה במדינה בשנותיה הראשונות. הם כפרו בלגיטימיות של קנין פרטי (לפחות על הקרקע) וסירבו לרשות את הנחלאות על שם המתיישב, ולתת לו זכויות מלאות על הקרקע.עיוות אידיאולוגי זה מנסה המדינה לתקן, במקצת, בחוק החדש.הבג"ץ, מתוך עמדה אידיאולוגית ישנה, מנסה למנוע את שינוי הכיוון האידיאולוגי שהממשלה מנסה להנהיג, ברוח הזמן החדש והדעות החדשות הרווחות בציבור.הוא שאמרתי: הבג"ץ כופה את האידיאולוגיה שלו עלינו.
0
יעקב
בג"ץ לא הגן על המדינה אלא פסק נגדה"אבל לדעתי בשורה התחתונה יש למדינה זכות לקבוע מה יעשה בקרקע שבבעלותה ובג"ץ רק הגן עליה."בגץ הפך החלטה של הממשלה. בגץ כפר בזכותה של הממשלה (לדעתך) לעשות שימוש של בעלים בקרקע ולהחליט מה מותר בה. בג"ץ פגע גם בזכות הקניין של הממשלה והסוכנות, אם אתה חושב שיש דבר כזה.בג"ץ אמר לממשלה: "אני המדינה, לא אתם".
0
יעקב
פיינברג זה השטן, סטרא אחרא.
0
אליהו, חיפה
מי זה פיינברג?
0
דביל
בקיבוצים יש מושג שנקרא ייעוד קרקע..יש אזורים לתעשיה, יש אזורים למסחר, ויש אזורים לחקלאות.זה נכון שהמציאות בקיבוצים כמו במושבים מאפשרת לא לשמור על הייעוד המקורי של הקרקע. אך אין זה אומר שכך כולם עושים. או שנכון, או אפשר להשלים עם המצב הזה.בנוסף, הגודש כמובן לא יפריע לבעלי העניין. הוא יפריע לאותם מושבניקים לא עבריינים שכן מתפרנסים מחקלאות. לאותם מושבניקים שלא רוצים שהילדים שלהם ידרסו ע"י פועל במפעל של בעל הנחלה השכן.חוצמזה, תגדיר "ביקוש לצרכי עסקים"... תמורת מספיק מעט כסף, לכל הנחלאות במושבים יהיה ביקוש לצרכי עסקים.לסיכום, נראה שהגזמת עם הפגיעה בזכות הקניין... הרי הנחלאות הם לא של המושבניקים. הם לא קנו אותם בכסף, והבעלות עליהם לא נרשמה. על איזה קניין מדובר אז?ובכלל יעקב, נראה לי שדעתך משוחדת, ובתחילת הפוסט או בסופו אתה צריך להוסיף גילוי נאות שמפרט את האינטרסים האישיים שלך בסיפור.
0
ניקולאי
שאלה ליעקב ולכל מי שרוצהשלום. אני יחסית חדש לאתר ולרעיונות המוצעים בו ויש לי שאלה.למה לא ניתן לטעון שבג"ץ רק הגן על זכויות הקניין? (במקרה זה - של המדינה ו/או קק"ל ו/או הסוכנות היהודית). בעלת הקרקע החכירה/השכירה את הקרקע בתנאים מסויימים - שהקרקע תשמש לחקלאות. כאשר מי שיושב על הקרקע כיום משתמש בה לצרכים שלא הורשה להם הוא בעצם מפר חוזה עם המדינה (או הסוכנות). בג"ץ בסך הכל הגן על זכות המדינה לאכוף את תנאי השימוש בקרקע. וזכויות אלה אינן פוחתות, גם לאחר שמונים שנה.לדעתי, אפשר (וראוי) למחות נגד האיפה ואיפה שהמדינה נוקטת (הקיבוצים נגד המושבים). אפשר לטעון שהמדינה צריכה למכור את הקרקע במכרז, או למכור אותה במחיר נמוך למחזיקים בה, או אפילו למסור אותה ליושבים עליה. אפשר לטעון שזה לא חכם לאכוף את התנאים האלה היום.אבל לדעתי בשורה התחתונה יש למדינה זכות לקבוע מה יעשה בקרקע שבבעלותה ובג"ץ רק הגן עליה. השאלה האם זה צודק/חכם שהמדינה תמשיך להיות הבעלים של הקרקע היא שאלה אחרת לחלוטין.מה דעתכם?
0
יגאל
קצת סדר..לבית המשפט אין שום מעמד בסוגיה. זה ברור כשמש וטוב שיעקב אומר זאת ומסביר.מקסימום זה נושא לויכוח ציבורי לגיטימי שיש להכריעו בדרך חוקית כלשהי.מתן מעמד לצד שלישי, שאיננו נפגע מהחלטת הממשלה, ועצם הדיון של בג"ץ ב"סבירות" במקום בחוקיות של החלטות ממשלה היא היא השערוריה.ואולם:של מי האדמה הזו בכלל?קיימת אפשרות שהמדינה תהפוך את היושבים בנחלות לבלעלי הקרקע לכל דבר ועניין. אז שיעשו בקרקע כל מה שהם רוצים.אבל, זה לא המצב!וזו בעיה חוקית שיש לפתור. כמובן תוך שימת לב שאותם כללים חלים על כל האזרחים. למשל, להפסיק את הרדיפה אחרי אלה שמחלקים דירות לדירות קטנות יותר.אם יש חוקים שונים לאנשים בעיר ולאנשים בכפר אז יש התמרמרות מובנת ואז רצים אצים כל בוקר לבג"ץ בשם עולות אמיתיות או מדומות.נראה לכאורה שיש בעיה חוקית בהחלטת ממשלה שמתירה ליושבי נחלות לעשות בהם ככל העולה על רוחם, כולל להשכירם לחפצים בכך. איך אדם יכול להשכיר נכס שאינו שייך לו?ואם כן, למה שאני ושכני לבניין בן אני גר, לא נשכיר לגורם אחר חלק מהשטח המשותף? העירייה לא תגיד דבר על כך?
0
אאא
השמאל האשכנזי החילוניהיה הציר עליו נבנתה המדינה.צאצאיו הם אוסף בטלנים מדושנים שהפכו למיעוט משעבד (בדומה לעלוואים בסוריה) ועקב הפיכתם מקומוניסטים לליברלים + אובדן הרוב ואובדן צייתנות הרוב הפכו לאנטישמים ולאנטי ציונים קיצוניים ביותר.ג'ורג' אורוול מתייחס לתופעה הזו בספרו הידוע "חוות החיות".אריסטוקרטיה פיאודלית תעדיף לראות את האחוזה בוערת מאשר לראות את הצמיתים של אמש מושלים בה.
0
אאא
האדמה שייכת למדינה,כלומר לציבוראם הממשלה תנסה לחלק את האדמות האלה לצאצאי האריסטוקרטיה הפיאודלית,ברור שהממשלה נופלת תוך חודש והמפלגות שהיו בה גמרו את הסיפור שלהן.נכסי המדינה שייכים לכולנו ואם רוצים לשנות יעוד או בעלות שלהם,צריך לעשות משאל עם של הציבור היהודי.למה המדינה היחידה בעולם שעושה משאלי עם בנושאים מהותיים היא טורקיה ? בכל היתר יש אנשים מהסוג של יעקוב,הרואים עצמם עליונים על כל האנושות ולכן מותר להם לעולל לעמים ולפרטים אחרים כל מה שמתחשק להם....בשם הנאורות והקדמה כמובן....
0
דורון
אאא - אתה שוב גולש לפסים אישיים.אתה שוב גולש לפסים אישיים. רד מזה !!!
0
יעקב
הנחלה שייכת למתיישביםאדם שהתיישב במושב ויושב חמישים שנה על נחלה, הנחלה היא שלו, מכוח הצדק הטבעי, ההגיון וגם החוק. המדינה לא השכירה את הנחלה למתיישבים, היא מסרה להם אותה. באותה תקופה יכול היה כול אחד להתיישב - חיפשו בנרות מתיישבים.כאשר אתה אומר "הנחלה היא לא של המתיישב" זה כאילו שאמרת "הדירה שלי לא שלי, כי אני רק חוכר". שני המשפטים נכונים באותה מידה. המדינה סירבה בעבר, ממניעים אידיאולוגיים לרשום דירות ונחלאות על שם הבעלים, זה לא אומר שהבעלים אינם בעלי זכות בעלות.מושבניק זכאי להשכיר את נחלתו בדיוק כמו שאתה זכאי להשכיר את דירתך.אתה לא זכאי להשכיר את הדשא שליד הבנין שלך או את הגינה הציבורית - אלה לא שלך. גם המושבניק אינו משכיר את בית העם או הדשא הציבורי. הוא משכיר את נחלתו, שהיא שלו.אירגון "אדם טבע ודין" אינו צריך להתנגד להשכרת נחלאות יותר מאשר הוא מתנגד אם אדם קונה דירה להשכרה בעיר ומשכיר אותה. אני מניח שהם מתנגדים לשני הדברים מאותה סיבה - אידיאולוגיה קולקטיביסטית.
0
יעקב
הפיינברגים והמועלמים - ל אאארוב מתיישבי המושבים, הרוב הגדול, הם לא פיינברגים אלא מועלמים ובוחבוטים.אני מבין שאתה נגד הבג"ץ ונגד הפיינברגים. את זה הסברת היטב.אבל האם אתה נגד זכויות המושבניקים על נחלאותיהם ? אם כך אתה פיינברג.
0
דורון
"מה זה השטויות האלו" ?...מה זה השטויות האלו "פיינברגים ומועלמים" (שואלת - עדי אשכנזי...) ?זה מכבר ידוע שפיינברג הוא השטן, הסיטרא אחרא, האנטי כרייסט... ובכן, אם כך הרי שמועלם חייב להיות חבר כבוד בלהקת מלאכי עליון... לא כך הדבר ?...
0
European
O/T Can you lease fix the RSS feedYour dedication on this website is well appreciated, an RSS would greatly improve accessibility to the website and it's articles, you used to have it working.Thanks
0
דביל
אם אתה לא איתנו, אז אתה נגדנו?אלה טענות לא הוגנות לאאא.העירוניים שילמו כסף תמורת הבתים בהם הם גרים.האדמה עליה הבתים בנויים נרכשה גם היא בכסף של הדיירים.ז"א, הקבלן שבנה את הבניין רכש, והסכום התחלק בין קוני הדירות.האדמה במושבים לא הייתה למכירה באותה תקופה.היא למעשה לעולם לא הייתה למכירה, ולכן כמובן אף אחד לא קנה אותה.בג"צ הוא זרוע שלטונית במדינה. כבר אמרתי ששיטת השלטון הנוכחית שלנו חייבת אותו או שכמותו. לאו דווקא עפ"י השקפותיו. כזרוע שלטונית לבג"צ מותר לקבוע מה נראה בעיניו סביר ומה לא.אכן אין לו דיוויזיות והוא לא נבחר. אבל איכשהו בימנו הציבור עדין רוכש לו יותר כבוד מאשר לממשלה הנבחרת. מוזר, אבל מעניין איך מיעוט לא נבחר (שבפירוש גם מייצג השקפת מיעוט) רק בכח הלשון מצליח להיות מכובד יותר מהנבחרים.למתיישבי המושבים לא היה כסף כדי לגור בעיר. לכן המדינה השאילה להם את האדמה עד שיהיה להם, או לצאציהם כסף לגור בעיר ולהשתתף במשחק הקפיטליסטי.בתור עירוני, הקנאה אוכלת אותי, ולכן בג"צ פסק הפעם לטובתי.שיקנו את הקרקע וישכירו אותה למי שהם רוצים. שיהיו נתונים לתכנון עירוני ולוועדות המחוזיות המגעילות וישלמו להם על עבודתם בדיוק כמוני. אז יראה לי הוגן שהם מקבלים את הקרקע שכרגע גם שלי.
0
יעקב
נחלאות המושבניקים לא של העירוניים"ולכן כמובן אף אחד לא קנה אותה."גם הממשלה לא. מדוע אתה מניח שהקרקע שייכת לממשלה? כשאנשים מתישבים על קרקע שלא שייכת לאף אחד, היא הופכת לשלהם. זה הנוהג לאורך כול ההיסטוריה, אצל כול העמים.אל תשלה לעצמך שהמושבניקים פטורים מועדות תכנון וועדות מחוזיות וכאלה צרות. אין דבר כזה, הועדות מציקות לכולם באופן שיוויוני לגמרה.וגם החלטת הממשלה, להעניק הכרה כולשהי לזכויות המושבניקים והקיבוצניקים על בתיהם לא באה בחינם. הם יצטרכו לשלם על "הטובה" הזאת תשלום די כבד.בזמנו, לפני קום המדינה וזמן קצר אחרי כן, האופציה להתישב במושב בסיוע הסוכנות היתה זמינה לכולם. העירוניים העדיפו לא להתיישב, הם לא מחו אז מדוע מחלקים קרקעות למתישבים. הם מחאו כפיים אז, והיו מאושרים אם נמצאו מסכנים שהיו מוכנים לצאת לגלות למושבים. אז שלא יבואו היום בדרישות ויגידו "הקרקע שלכם בעצם שייכת גן לנו".בכלל השיוך, או הקישור בין זכויות העירוניים על הקרקע במושבים לבין זכויות המתיישבים אפשרי רק תחת משטר קולקטיביסטי, בו הכול שייך לכולם. אנו פוסלים על הסף משטר כזה.
0
דביל
בהתנחלויות לעומת זאת,הקרקע לא בחינםהם קונים אותה עפ"י השווי שלה.לכן, אם הם לא יגורשו ממנה, אז בניגוד למושבניקים, להם יהיה מותר לעשות בה מה שירצו.בכל מקרה, המצב הנוכחי מן הסתם מביא עסקים בעיתיים ופשע למושבים.אבל לפחות בפשרה הנוכחית שני הצדדים חושבים שהם ניצחו שזה מה שמצחיק.ממש כמו מלחמת לבנון.
0
יעקב
אין פשע במושבים ! ממש אין."המצב הנוכחי מן הסתם מביא עסקים בעיתיים ופשע למושבים."גם אתה, כמו השופטת ארבל, לא ממש מבין מה שקורה במושבים. אין שום פשע במושבים ובקיבוצים. אם אדם משכיר חלק מנחלתו למישהו אחר - זה לא פשע, בכלל ובכלל לא פשע. זה נוגד אולי את רצון מנהל מקרקעי ישראל ואת התקנות שלו אבל זה לא פשע. פשע זה מה שקורה בערים, עם משפחות עבריינים. פשע זה עיסקי הפרוטקשן של הבדוים שהממשלה לא מצליחה למגר, פשע זה גניבות רכב.השכרה של שטח שלך לעסק יצרני אינו פשע. אין ב"פשע" הזה שום צד נפגע.
0
דביל
זה פשע בדיוק כמו הסמים.אין צד נפגע, אין צד פוגע.אבל בעקבות זה שהפעילות עצמה לא חוקית, אז גם פשע שבו כן יש נפגעים מצטרף לאותה פעילות.הרי אם מישהו כבר מוכר סמים, לא אכפת לו גם לגנוב רכב. כי לגנוב רכב זה פשע יחסית קטן ללהשכיר את הנחלה למישהו אחר, או למכור בסמים.עזוב לגנוב רכב שלם, נתחיל בלגנוב רדיו מרכב, או סתם לא לשמור בכלל על חוקי התנועה.
0
לאאא
בשוויץ עושים משאלי עם מהותיים יותרמבטורקיה
0
אליהו, חיפה
ממתי בג"ץ מחליט איך גובים מיסים?ממשלה צריכה לספק שירותים מסויימים לאזרחים,ולכן היא חייבת לגבות מיסים.גם מיסוי קרקע הוא מיסוי - שהממשלה צריכה להחליט על גובהו ואופן גבייתו.כך - הממשלה יכולה להחליט לא לגבות מס, לגבות אותו באופן חלקי, או באופן מלא.לענייננו - החלטה שתושב מושבים צריך לשלם סכום מסויים כדי שיותר לו לבצע פעילות כלכלית מסויימת בנחלה - היא מס לכל דבר.אבל יש גם אופציה עקומה נוספת - להגדיר פעילות נורמטיבית של הקמת עסק כ"פשע" באופן שרירותי, היא התעללות לכל דבר.תפקיד הרשויות הוא לא להמציא דרכים חדשות להתעלל באזרחים - אלא לכל היותר להגדיר איך ניתן לבצע פעילות נורמטיבית.כנראה שבית המשפט שכח את זה.
0
דביל
להשתמש בקרקע חקלאית שלא לטובת...שלא לטובת חקלאות אינה פעילות נורמטיבית.יעקב, כשאנשים מתיישבים על קרקע שלא שייכת להם, היא לא הופכת לשלהם בעולם המודרני.הם נחשבים לפולשים, ומפונים בכוח ע"י הממשלה שהקרקע שלא שייכת לאף אחד מנוכסת לה בכוח הזרוע.
0
אליהו, חיפה
למה אסור לבצע שינוי יעוד?למדינה יש העדפה שקרקע מסויימת תמשיך לשמש לחקלאות, והדבר מתבטא בעלות הקרקע.אבל, אין שום סיבה שאנשים לא יוכלו לשנות ייעוד של הקרקע, ולשלם למדינה חלק מההפרש בין העלויות.זה אפילו לא המצב הנוכחי - במצב הנוכחי יש חוסר בקרקעות שניתן לבנות עליהן, ועדיין קרקעות משתחררות רק במשורה.לא מדובר בשדות ופרדסים - מדובר במבני עסקים שנבנו בהיתר. אין שום הבדל בין בית אריזה לתפוזים למפעל אריזה לרכיבי אלקטרוניקה.הבעלות של המתיישב נובעת מהיחס של בעל השטח אליו. אם בעל השטח אישר לו להתיישב שם, הוא ויתר על חלק מהחזקה שלו בשטח. כשאתה משכיר בית לדייר, אתה מוותר על חלק מהחזקה שלך לטובתו לפי תנאים המצויינים בחוזה. כשמדובר במתיישבים שגרים שם עשרות שנים ללא חוזה חד-משמעי חוקי ומאושרר, תוקף החזקה של הבעלים המקורי לא ממש ברור. להזכירך - זה הסטטוס של רוב הבתים והקרקעות במדינה.
0
יעקב
לדביל - אתה לא בענייניםהדוגמה שהבאת לחלוטין לא במקום. המושבניקים אינם פולשים לקרקע שאינה שלהם. הממשלה התחננה בזמנו לאנשים ויבואו להתיישב, ומסרה להם את הקרקע לצורך התיישבות. גם בארצות אחרות (קנדה, דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד), אם יש קרקע פנויה, הממשלה מזמינה מתיישבים (גם מחו"ל) לבוא להתיישב ולקבל קרקע בחינם. התנאי הוא שהם יישבו על הקרקע ויעבדו אותה. אחרי כמה שנים (בדרך כלל 10) הקרקע הופכת לקניינם של המתיישבים. זו התנהלות נורמאלית.
0
דביל
אין לי עוד מה להגיד...יותר מעניין לדבר על מחירי הקוטג'. מתי כבר הפוסט יגיע?
0

3000 תוים נשארו