ראשון, 22 מאי 2011 00:00

אמריקה על הטיטאניק

ארה"ב הגיעה לתקרת החוב המותרת על פי חוק (14.3 טריליון $). כדי להמשיך ללוות כסף צריך לשנות את החוק. צמיחת המשק האמריקאי מטעה כי היא ממומנת באמצעות הלוואות. אמריקה נחה על הטיטאניק ונעה לאט אל הקרחון.

ארצות הברית הגיעה לתקרת החוב הלאומי המותרת על פי חוק (14.3 טריליון דולר). כדי שאמריקה תוכל להמשיך ללוות כסף צריך לשנות את החוק. אל דאגה, חוק זה שונה כבר 74 פעמים בחמישים השנים האחרונות ויש להניח שגם הפעם הדמוקרטים והרפובליקנים יגיעו להסכמה. אם יקרה הבלתי צפוי, אז בעוד כ- 8 שבועות ארצות הברית תעמוד בסכנה לחדלות פירעון. כשליש מהוצאות המדינה ממומן על ידי הלוואות כי אין די במיסים כדי לכסות על ההוצאות. הכלכלן פול קרוגמן כותב בניו יורק טיימס על ההשלכות הקשות של "תרגיל הסחיטה הרפובליקני" (התנגדותם להעלאת תקרת החוב המותרת): "... הממשל ייאלץ להפסיק לשלם כשליש מחשבונותיו... האם הוא יפסיק לשלם ביטוח לאומי? משכורות רופאים בבתי החולים שמטפלים בחולים במסגרת תוכנית הסיוע הרפואי הממשלתי (מדיק-קר) או אולי יפסיק לשלם ריבית על החוב?" אכן, מדינת הרווחה האמריקאית ממומנת על ידי הלוואות הולכות וגדלות. 

"התקציב החברתי" של הממשל האמריקאי מורכב מקצבאות הביטוח הלאומי, קצבאות בריאות לקשישים, קצבאות בריאות לנזקקים, מענקי אבטלה, סיוע בתזונה (בולי מזון), פנסיה תקציבית לעובדי מדינה וצבא ועוד. צמיחה של "התקציב החברתי" יחסית לגודלו של תקציב המדינה מעידה על התרחקות מכלכלת שוק והגברת תלותו של האזרח במדינה – רווחתם של אמריקאים תלויה פחות בעבודה ויותר בקצבאות. מימון "התקציב החברתי" מתבצע באמצעות הטלת מיסים על החלק היצרני באוכלוסייה, אלה שמייצרים את העושר ממנו גובים מיסים. מיסוי מייקר את עלות העבודה, מייקר מוצרים ומקטין את כושר התחרות של מוצרים אמריקאים בעולם. המשק מאבד מקומות עבודה, הממשלה מגדילה קצבאות וחוזר חלילה. יש כמובן סיבות נוספות לאובדן כושר התחרות. 

עלויות "התקציב החברתי" צומחות בתלילות וכפי שניתן לראות בגרף מגיעות לכ- 2.3 טריליון דולר (2011) וזה עוד לפני יישום תוכנית ביטוח הבריאות הממלכתית של אובמה. כל זאת מתוך תקציב כולל של כ- 3.8 טריליון. כלומר, מדינת הרווחה האמריקאית מהווה לפחות 60% מהתקציב הפדראלי. הממשל אינו מסוגל (מבחינה פוליטית) לממן את התקציב ממיסים כך שנוצר גירעון אדיר שמוערך השנה בכ- 1.4 טריליון דולר – גירעון עתק של כ- 37% מהתקציב. הגירעון בתקציב ממומן על ידי הלוואות שנוטלת ממשלת ארצות הברית מהעולם באמצעות מכירת אגרות חוב ממשלתיות. המספרים מפחידים, לשם השוואה – מדינת ישראל מודאגת, ובצדק, מגירעון צפוי בתקציב המדינה של כ- 6%. 

1158 1

ההסכמה אליה הגיעו הדמוקרטים והרפובליקנים, בדבר קיצוץ של 38 מיליארד דולר בתקציב, מצחיקה לנוכח גירעון שנמדד בלמעלה מטריליון דולר. אמריקה מדשדשת בבוץ עמוק עם אבטלה רשמית של 9% ובלתי רשמית למעלה מ- 10% אם מביאים בחשבון אמריקאים שהתייאשו מלחפש עבודה ושהיו בכוח העבודה ב-2008. למעלה מ- 40 מיליון אמריקאים מקבלים "תלושי מזון" – כל אזרח שמיני! המגמה של הגרף מדאיגה לא פחות מהמספרים עצמם. ב- 1970 עמד "התקציב החברתי" על כ- 31% מתקציב המדינה ומאז הוכפל.

המשק האמריקאי צומח, אך צמיחה זו מטעה כי היא ממומנת באמצעות הלוואות. גם אנחנו יכולים בקלות ולטווח קצר להעלות את רמת החיים של המשפחה באמצעות הלוואות. לכן, כדי לקבל תמונה אמיתית על צמיחת הכלכלה האמריקאית די לעיין בגרף הבא: הקו הכחול העליון מציין את התוצר לנפש בארצות הברית. צמיחת התוצר לנפש היא קנה מידה לעלייה ברמת החיים. הקו אכן עולה. הקו הצהוב שתחתיו מבטא את שיעור הצמיחה לנפש כאשר מנכים ממנו את הלוואות הממשל, הלוואות שהמשפחה לקחה כדי "לחיות טוב" בינתיים. קל לראות שחלק ניכר מהצמיחה ממומן באמצעות חוב ממשלתי וכלל אינו מבטא צמיחה מבנית (Structural GDP) – תוצאה של פעילות כלכלית של המשק האמריקאי. הקו התחתון הירוק מציין את חלקו של הסקטור הפרטי בתוצר לנפש. מסתבר באופן "מפתיע" שהוצאות הסקטור הפרטי נמצאות היום ברמתן כמו ב- 1998 – כמו לפני כמעט 13 שנים! גם נתונים אחרים מאמתים את "הדריכה במקום": מספר מקומות העבודה בסקטור הפרטי קפא מאז שנת 2000 למרות שהאוכלוסייה גדלה ב- 30 מיליון תושבים. 

התפתחות התמ"ג לנפש בארצות הברית - תוצר בניכוי הלוואות

1158 2

"אם אתה מוצא את עצמך בבור – הפסק לחפור", אמר הקומיקאי וויל רוג'רס כבר לפני כ-80 שנים (When you find yourself in a hole, stop digging). קשה לראות איך אמריקה יוצאת מהבור. איך ניתן יהיה מבחינה פוליטית לקצץ באופן משמעותי את מדינת הרווחה יחד עם העלאה משמעותית של המיסים, לאזן את התקציב ולהחזיר את אמריקה לפסים מהם ירדה. 

אמריקה נמצאת על הטיטאניק ונעה באיטיות אל עבר הקרחון. לא נותר אלא לקוות ולהאמין באינסטינקטים המובנים של הקאובויס – אולי רגע האמת יגיע והם יתגייסו למלחמה הכלכלית כפי שהתגייסו למלחמות העולם – תידרש לא פחות ממהפכה של ממש – כלכלית וחברתית. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 07:08
תגובות  
0 #1 שחור כתום 2011-05-23 00:00
ישראלים מטומטמים
סוגדים לאמריקה-והיא הולכת ליפול...
ציטוט
0 #2 משה 2011-05-23 00:00
לא קשור לכתבה. אשמח לתגובות
http://mymoney.nana10.co.il/Article/?ArticleID=790664

סרטון ששלח לי חבר. אשמח לשמע את תגובותכם.
ציטוט
0 #3 דביל 2011-05-24 00:00
אינפלציה, מילת המפתח.
יש הרבה אמריקאים שיש להם כסף ולא רכוש ולכן הם לא רוצים ולא צריכים לעבוד.
אפשר לקחת להם אותו, והם יאלצו לעבוד. הם הפוטנציאל בכל מקום בו יש הרבה אנשים שלא עובדים.

כי אלה האנשים שיודעים לעבוד עם פוטנציאל, ובכל מקרה, כשהם לא יהיו, אז יבואו במקומם כאלה שיודעים לעבוד. החינוך המודרני יצר קונספציה שההשכלה הגבוהה היא ההשקעה עם הכי הרבה פירות. גם אם היא עולה רק 120 אלף דולר.

אינפלציה תהפוך את האנשים עם הכסף, לאנשים עם הצורך לכסף. כשהעובדים יתרבו, אפשר יהיה שוב לרסן את האינפלציה.

הממשלה האמריקאית עדין לא איבדה את יכולתה להדפיס כסף.
ולהביא אותו לאלה שמתחרים איתך בדיוק על אותם משאבים שיש לכולנו.
ציטוט
0 #4 יעקב 2011-05-24 00:00
לא, רק כ 6%
הגרעון שלנו ממומן מהלואות. לא 1/3 התקציב.
גם זה הרבה...
ציטוט
0 #5 אאא 2011-05-24 00:00
למה ללכת כלכך רחוק ?
האם שליש מהתקציב שלנו לא ממומן בהלוואות ?
ציטוט
0 #6 שמעון דיסקין 2011-05-24 00:00
לא די באיזון התקציב
הגם שאיזון התקציב הינו מרכיב חשוב מאוד להבראת כלכלת ארה"ב, לא די בו. ארה"ב זקוקה נואשות לשינוי מבני עמוק בכלכלה, אשר אפשרי רק אם תוחזר ניידות כח האדם וחופש חוזי העבודה.
ציטוט
0 #7 יעקב 2011-05-25 00:00
לאמריקאים יש הרבה כסף
מה שהדביל אומר הוא בערך כך:
לאמריקאים (כאנשים פרטיים) יש הרבה מאד כסף. הממשלה עדיין רחוקה מלקחת את כול הכסף הזה (אבל היא בדרך). תהליך הדעיכה יהיה ארוך.
כאשר מרבית האמריקאים יתרוששו (בגלל האינפלציה), לא יהיה לממשלה מאיפה לקחת עוד כסף, אז התכניות הסוציאליות להעברת כספים תפסקנה, והאמריקאים (האזרחים) יחזרו לעבוד - מי שיכול. מי שלא - זבש"ו.
כן. הם בדרך לשם, אבל ייקח עוד הרבה זמן.
ציטוט
0 #8 דביל 2011-05-26 00:00
זו גם דרך לנסח את זה.
הכלכלה האמריקאית, מסורתית מאוד יעילה. העדרם המסורתי של הקצבאות הסוציאליות הפך את הכלכלה שלהם ליעילה להפליא.
זהו הנכס היקר ביותר של האומה האמריקאית. כשהאינפלציה תגיע לרמה בלתי נסבלת, הם יעשו בדיוק מה שאנחנו עשינו- קיצוצים בקצבאות.
אינפלציה גבוהה זה לא בהכרח תהליך דעיכה. זה יכול להיות תהליך התעוררות. הרי יכול להיות שאותה אינפלציה תייצר צמיחה שתייתר את הצורך באינפלציה.
בנוסף, מי שהיה לו כסף, והיום אין לו בגלל האינפלציה, והוא גם לא יכול לעבוד- אכן זבש"ו. זו בדיוק ערכה של האומה האמריקאית. הוא יהיה חייב למצוא את הדרך לעבוד.
זה לא שחסר כסף לממן את הקצבאות, זה חסר כסף זמנית כי המיסים לא מייצרים מספיק.
ציטוט
הוסף תגובה