שישי, 15 אפריל 2011 00:00

תחילת הסוף של הבנק "החברתי" באמריקה

שוק המשכנתאות האמריקאי רחוק מלהיות "שוק חופשי". הוא יותר מולאם מאשר פרטי. השליטה הממשלתית על רוב השוק לא מנעה בכל אותן 70 שנות הלאמה משברי דיור ופשיטות רגל של בנקים. ועכשיו - האם הממשל "הרים ידיים"?

שוק הדיור בארצות הברית נתמך באופן מלאכותי על ידי הממשל האמריקאי מאז שהנשיא רוזוולט החליט, בשנות השלושים, שהממשלה הפדראלית צריכה לעזור להגשמת החלום האמריקאי – בית לכל משפחה. התמיכה הממשלתית ב"דיור לכל" הייתה אחד משרשרת צעדים שנועדו לחלץ ו"להמריץ" את הכלכלה מהשפל שהחל ב- 1929.

בעקבות המשבר הכלכלי שותק בתחילת שנות השלושים שוק הדיור בארצות הברית. בנקים נכנסו באופן טבעי למגננה ונזהרו במתן הלוואות לדיור, מתוך חשש ליכולת הפירעון של הלווה – עמדת הגנה סבירה של בנק, שחושש לביטחון הכספים שהופקדו אצלו. צפוי שהבנק יישאר ב"בונקר" לזמן מה עד לשקיעת אבק המשבר הכלכלי וניתן יהיה להבחין ביתר בהירות מי מסוגל לפרוע הלוואות. 

האבטלה הגבוהה הקשתה על לווים לפרוע הלוואות שנלקחו, ובתים של חייבים חדלי פירעון עוקלו. היצע הבתים בשוק גדל ומחיריהם צנחו. הבנקים התקשו לממש את הבטוחות למשכנתה כי שווי הבתים שהבנק עיקל צנח אל מתחת ליתרת החוב של ההלוואה. נשמע מוכר. בנוסף למשנה הזהירות שהבנקים נקטו, גם מקורותיהם להלוואות חדשות הצטמצמו. ואם כבר הכסף אינו מצוי בשפע בכספת, אז זו ההזדמנות לברור היטב למי להעניק הלוואה חדשה. תהליך טבעי זה מנקה את השוק מ"לווים רעים" ומבנקים שעשו יותר מידי טעויות, וביציאה מהמיתון נבנית מערכת הבנקאות מחדש על יסודות איתנים יותר. תהליך זה של השוק חופשי, משכלל באופן קבוע את הענף, על סמך ידע וניסיון מצטבר.

ממשל רוזוולט, שלא גילה חיבה לכוחות השוק, החליט להכפיף את שוק המשכנתאות ל"תכנון מרכזי" והקים את "הרשות הפדראלית לשיכון" Federal Housing Administration ((FHA. הרשות ערבה להלוואות דיור פרטיות, קבעה שיעורי ריבית וניסחה כללים ודרישות לאישור משכנתא – רגולציה. כיום, כשליש מהמשכנתאות באמריקה מבוטחות על ידי סוכנות פדראלית זו. ההערכה להפסד המצטבר של רשות זו עומדת כיום על כ- 100 מיליארד דולר. יש להניח שאלמלא התפתח בשנים האחרונות שוק המשכנתאות בסיכון גבוה של הבנקים הפרטיים (סאבפריים), היו רוב הלווים המסוכנים מגיעים אל הסוכנות הפדראלית והפסדיה היו גבוהים פי כמה... רשות זו מבטיחה למעשה הלוואות למסורבי משכנתא של השוק הפרטי, ומשמשת מעין "המלווה של המוצא האחרון" של שוק הדיור (lender of last resort). ה"לווים" שמבוטחים על ידי ה- FHA נדרשים "להביא מהבית" רק 3.5% מערך הדירה כדי לקבל זכאות לערבות המדינה. כ-12,000 בנקים ומוסדות למשכנתאות אחרים בארצות הברית נהנים למעשה מסבסוד פדראלי לשורת הרווח – רווחים ממשכנתאות ל"שכבות החלשות". 56% מהמשכנתאות בשנת 2009 זכו לגיבוי של FHA.

רשות פדראלית זו אינה היחידה שמבטחת משכנתאות. בעסקי המשכנתאות מצויה גם הרשות הפדראלית של גמלאי הצבא (United States Department of Veterans Affairs) וגם הרשות למגורי חקלאים (Farmers Home Administration). כנראה שיש עוד רשויות תומכות דיור.

להשלמת מתווה התמיכה הממשלתית במשכנתאות הוקם הבנק הידוע למשכנתאות משניות – פאני מיי שהתמחה באיגוח משכנתאות שמבוטחות על ידי הרשות הפדראלית לשיכון (FHA). מאוחר יותר הוקם ענק נוסף – פראדי מאק שהתמחה באיגוח משכנתאות בשוק הפרטי שלא היו מבוטחות על ידי הממשל. "איגוח המשכנתאות", שהיה תחת אש הביקורת מאז משבר 2007, נשלט ונבנה ברובו על ידי גופים ממשלתיים למחצה אלה. טכניקה זו מאפשרת לבנק המשכנתאות שהעניק הלוואה לרוכשי הדירה, למכור לפראדי ופאני את תזרים הפירעונות החודשיים של הלקוח (קונה הדירה) תמורת מזומנים וכך לגייס מהם כסף למתן משכנתאות נוספות לציבור. פראדי-פאני מכרו למשקיעים אגרות חוב מאובטחות על ידי פירעון המשכנתא של המוני האזרחים רוכשי בתים. כך גייסו פראדי ופאני כסף כדי לממן בנקים למשכנתאות. כיום, עומדת ממשלת ארצות הברית מאחורי המנגנון שמאבטח כלפי הבנקים כ- 80% מכל המשכנתאות החדשות שניתנות. מדובר בגיבוי הממשל בהיקף של כ-5 טריליוני דולרים. לצורך השוואה – התקציב המדינה הפדראלי בשנת 2010 עמד על כ- 3.5 טריליון דולר. 

מה רע? רע מאד שהממשלה כפתה על משלמי המיסים לממן את רצונם של חלק מהאזרחים להיות "בעלי בית". רע שהממשלה מעוותת את מחירי הדירות באמצעות יצירת ביקוש מלאכותי. רע שהממשלה מתחרה ביזמים פרטיים בשוק המשכנתאות. רע מאד שהממשלה מסבסדת את רווחיהם של בנקים למשכנתאות. רע שהממשלה מעסיקה עובדים מיותרים וגובה מיסים גבוהים, כדי לממן מפלצות ביורוקרטיות. גרוע שהעלות הגבוהה למשלם המיסים יוצרת עול כבד שפוגע בתחרותיות של מוצרים אמריקאים בעולם. וזה נכון לכל סוג של מעורבות ממשלתית בכלכלה.

שוק המשכנתאות האמריקאי רחוק מלהיות "שוק חופשי". הוא יותר מולאם מאשר פרטי. הרגולציה על המשכנתאות הפרטיות והשליטה הממשלתית המלאה על רוב השוק לא מנעו בכל אותן 70 שנות הלאמה משברי דיור, פשיטות רגל של בנקים וגם את המשבר האחרון. השיטה כפתה על משלם המיסים האמריקאי להיות לערב הסופי למרב המשכנתאות שבשוק. 

לאחרונה גוברת ההכרה בקונגרס (וביוזמת הממשל) שצריך לרדת מהעץ ולהוציא את הממשלה מעסקי המשכנתאות. לסיים באיחור רב מדיניות של 70 שנה שנזקיה למשלם המיסים טרם התבררו סופית. המהפך צריך להתבצע בקצב "איטי וזהיר" כדברי שר האוצר גייטנר. אירוני, שההצעה עולה דווקא בעיצומו של משבר הדיור הגדול מאז השפל של שנות השלושים. עקביות אידיאולוגית דווקא הייתה מחייבת את העמקת המעורבות הממשלתית בשוק המשכנתאות – כדי "לחלץ את השוק מהמשבר". הבחישה הממשלתית התחילה בשפל ההוא וכנראה מסתיימת בשפל הנוכחי. דווקא העיתוי הנוכחי של ההצעה, ואחידות הדעת, מדגישים את הסמליות – הממשלה הגדולה "הרימה ידיים". עוד ניסוי סוציאליסטי ממושך ויקר הגיע (כנראה) לקצה הדרך.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 06:54
תגובות  
0 #1 ירון 2011-04-17 00:00
מדוע רשימת הרסס לא מתעדכנת?
סליחה שאני מגיב לא לעניין.
ציטוט
0 #2 יעקב 2011-04-17 00:00
לא סוגרים את פאני ופרדי
השימחה על סגירתם האפשרית של פאני ופרדי מוקדמת במקצת. זה שטימוטי גייטנר (שר האוצר) אמר שרצוי "לצמצם" את הפעילות של מוסדות אלה - זה לא אומר כלום.
אנשי השמאל (הדמוקרטים) יתחילו מיד לקלל אותו כמו שמקללים אצלנו את "נערי האוצר", ויתלוננו על "פגיעה בחלשים" וימשיכו אם מסכת הביזבוזים הנוראית.
ציטוט
0 #3 יעקב 2011-04-17 00:00
אם עזרה אז עזרה ישירה לנזקק
אם הממשלה רוצה לעזור לעניים להשיג מגורים עליה להעביר להם כסף ישירות לתמיכה בתשלום שכר דירה או בתשלום החזרי המשכנתא. הקצאה ישירה של כסף לנזקק היא הדרך השקופה והפשוטה והיעילה ל"השיג מטרות סוציאליות".

הקמת בנקים ממשלתיים, או בניית דירות ציבוריות ממשלתיות, או אילוץ בנקים מסחריים להעניק משכנתאות למי שאינם בעלי יכולת החזר, או מתן ערבות, או הקמת בירוקרטיות מסועפות כמו FHA - אלה דרכים מאד עקומות ומאד מזיקות כדי לעשות דבר פשוט: לעזור לנזקק.
הממשלה לא צריכה להתעסק בהקמת בנקים, במתן ערבויות לבנקים, ב"הצלת בנקים" מפני פשיטת רגל. כול אלה גורמים נזקים כלכליים עצומים, ולאו דווקא עוזרים לנזקק.
ציטוט
0 #4 אוהד קמין 2011-04-17 00:00
סוגיית הדיור העממי
למאמר זה יש להוסיף הערה אחת: שהסוגיה הקרויה "דיור עממי", שנחשבת לאחת הבעיות הקשות הניצבות לפני האזרח, אשר אישים כמו רוזוולט ושאר הסוציאליסטיים מתיימרים לסייע בהן ל"עם" נוצרו מלכתחילה בגלל העלויות הענקיות של מחירי הבניה למגורים. עלויות אלה לא היו נוצרות מלכתחילה אם לא היו מעורבים בכל מהלך שקשור בבניה - החל מעלות חומרי הבנין - תעריפי מיסוי עצומים אשר הביאו לכך שבניה לא תוכל להתבסס - כמו בימי קדם - על השוק החופשי. הדבר מזכיר את המתרחש בישראל, שבה כל ענין הבינוי היקר עד כדי לחייב אדם לכל ימי חייו מבוסס תרתי משמע על מחירי הקרקע חסרי ההצדקה בשל החזקת המדינה בקרקע ובנוסף לכך בשליטתה במיסוי חומרי הבניה, שכר הבניה ועלויות התשתית. כל זה יוצר מצב שבו גם מי שרוכש בית חייב כל ימי חייו לשלם עלויות עתק מוניציפליות וכדו'
ציטוט
0 #5 אליהו, חיפה 2011-04-18 00:00
אאא: שכחת את היהודים וההומואים
שמצביעים בהמונים לדמוקרטים.

השחורים וההיספנים הם 12% מהאוכלוסיה כל אחד, אבל יש להם אחוזי הצבעה נמוכים.
והיהודים מהווים 2 אחוז - אבל הם מצביעים בהמוניהם.

בנוסף, היהודים וההומואים מרוכזים במדינות מפתח - ויש להם המון השפעה על הבחירות.

אם הם ישתכנעו לא לתמוך באופן עיוור בדמוקרטים, תוצאות הבחירות יראו מאוד
ציטוט
0 #6 אאא 2011-04-18 00:00
עושה רושם שאני היחיד כאן באתר
שלא טורח להקפיד על כללי הפוליטיקלי קורקט.
המפלגה ה"דמוקרטית" (עלק) קיימת מבחינה אלקטורלית הודות ל 2 מגזרים : כושים + היספנים.אלה הם צרכני הרווחה העיקריים.אין סיכוי ואין מצב שיקצצו משמעותית בכל מה ששני המגזרים האלה מקבלים כל עוד הליברלים שולטים בארה"ב (והשלטון שלהם לא תלוי בתוצאות הבחירות,בדיוק כמו כאן).
ארה"ב היא כמו מדינה שנשלטת בידי ש"ס,רק שמצביעי ש"ס הם יהודים וזו המדינה שלהם.

המחיר של שוק חופשי,שאמנם יעבוד מצוין,הוא שכבת עניים גדולה.האם ארה"ב מוכנה לשלם את המחיר הזה ? לא נראה לי.
בלי קשר,את ההתרסקות הגדולה בהיסטוריה כבר לא ניתן למנוע ולא חשוב מה יעשו.לא בארה"ב ולא באירופה.

דרל אגב,מדיניות הדפסת הדולרים החלה לפני 40 שנה.ניקסון ביטל את ההצמדה לזהב לאחר אולטימטום של בנקים מרכזיים באירופה לממש את הדולרים ברשותם לזהב שבידי ארה"ב (כפי שאפשר הסכם בארטון וודס).למה הגיע האולטימטום הנ"ל ? בגלל מדיניות הדפסת כסף ובזבוזים שגרמה נזק לכל מי שהחזיק דולרים.
ציטוט
0 #7 אאא 2011-04-20 00:00
לאליהו
ההיספנים מהווים כשליש מהאוכלוסיה לבדם.
עד 2030,הכושים וההיספנים יהיו יותר מ 50 אחוזים.עד 2050,ההיספנים לבדם יהיו יותר מ 50 אחוזים וארה"ב תהפוך רשמית למושבה מקסיקנית.
לא שכחתי את היהודים.מכל דולר שנכנס לקופה של המפלגה ה"דמוקרטית" עלק,70 סנט הם של יהודים.אז מי לדעתך שולט במפלגה הזו ? הבוחרים ?
ציטוט
0 #8 אליהו, חיפה 2011-04-21 00:00
מאיפה המספרים שלך?
לפי המפקד האחרון (2010), יש 50 מליון אנשים בארה"ב שניתן לזהות כ"היספנים" (חלקם נספרים גם כ"שחורים", וחלקם הם צאצאים של דוברי ספרדית מקומיים מלפני קום ארה"ב)
http://en.wikipedia.org/wiki/Demographics_of_the_United_States#Hispanic_or_Latino_origin
לפי התחזית שלהם (התחזיות כרגיל מאוד לא מדוייקות) מספרם יגיע לשליש מהאוכלוסיה עוד 50 שנה.
ציטוט
0 #9 אאא 2011-04-26 00:00
לאליהו
http://192.118.73.5/hasite/spages/1225885.html?more=1

ראיתי גם סרטים שעסקו בזה,אבל אין לי איך להפנות אותך או לצרף משם נתונים.
האחוז מהאוכלוסיה הכללית פחות חשוב.מה שחשוב זה שני פלחי גילאים כדי ללמד על המגמה : 0-10 ו 20-30.גם השאלה אם הפולשים מרוכזים בערים גדולות וחשובות משמעותית מאד.
בלי קשר לכלכלה הגוססת,ארה"ב ואירופה בדרך לההפך למדינות עולם 3 בשל האוכלוסיה בהן.
אלא אם כן תהיה מלחמת עולם לפני כן ובמהלכה גירוש\השמדה או התפצלות למדינות הומוגניות יותר.
ציטוט
0 #10 שאלה: 2011-05-03 00:00
מה זאת "רשימת הרסס"?
ציטוט
הוסף תגובה