שבת, 19 פברואר 2011 00:00

צמיחה מדהימה של המשק - שמחה מוקדמת?

צמיחה מדהימה בשיעור שנתי של 7.8 אחוזים נרשמה בישראל ברבעון האחרון של 2010. כותרות כאלה נקשרו עד כה רק עם הכלכלה הסינית. האם האור הבוהק שבקצה המנהרה הוא של הרכבת שמאיימת לדרוס אותנו?

צמיחה מדהימה בשיעור שנתי של 7.8 אחוזים נרשמה בישראל ברבעון האחרון של 2010. כותרות כאלה נקשרו עד כה רק עם הכלכלה הסינית. רכישת מוצרים בני קיימא (כגון מכוניות ומוצרי חשמל) זינקה ב- 40% וניכר שהגורם העיקרי לצמיחה הוא העלייה החדה בהוצאות לצריכה פרטית וציבורית. שטייניץ ונתניהו רקדו משמחה, טפחו לעצמם על השכם ("...פועל יוצא של מדיניות כלכלית אחראית..." נתניהו). ממש "נמרים אסייתים". גם הכלכלה האמריקאית "מתאוששת" ראו גרף בהמשך.

ייתכן שטעינו בכל תחזיותינו הפסימיות ויש שכר למדיניות נגידי הבנקים המרכזיים שמדפיסים כסף, "מחלצים" ומעודדים את הכלכלה. ייתכן. הסבר אפשרי לדחייה בתחזיות אפוקליפטיות יכול להיות שמתחת לפני השטח הכלכליים קיים הר געש גלובלי של התחדשות, יצירתיות וחדשנות שמניעים צמיחה גדולה בפריון. כתוצאה מכך קטנות, באופן חד, עלויות ייצור המוצרים הסופיים – כלומר, בהשקעה זהה של עבודה והון מייצרים יותר מוצרים. מנגד, הדפסות הכסף המאסיביות שנשפכות לשווקים לא מאפשרות את ירידות המחירים המתבקשות, כי הכסף הטרי לוחץ על המחירים למעלה. התוצאה השקולה של הכוחות המנוגדים, ירידת ערך הכסף מצד אחד והוזלת המוצרים מאידך גיסא, היא שאזרחי העולם לא נהנים מירידות המחירים שאמורות היו להיות אבל גם לא סובלים מאינפלציה. בתסריט זה, אזרחי העולם מסבסדים את החברות והעסקים הכושלים שזכו לכספי "חילוץ" (וגם את יוון) – רמת החיים שאמורה הייתה להשתפר באמצעות ההוזלות – אינה משתנה, לפחות לא נהיה גרוע יותר.

אבל ייתכן גם תסריט שונה: האורות הבוהקים, בקצה המנהרה, הם של הרכבת שמאיימת לדרוס אותנו. הדפסת הכסף על ידי המדינות מלבה אינפלציה. השלב המוקדם של אינפלציה הוא גידול חד בביקושים, שהרי עודף הביקושים נוצר על ידי הכסף החם שנשפך מהתנור. בשלב הראשון נמדדת צמיחה ורק לאחר מכן אנו צפויים לגלי אינפלציה מתגברים. כך גם קורה מייד אחרי נטילת סמים או שתייה משכרת – מרחפים, נמצאים ב"היי", הכול ורוד ונעים – עד לקריסה.

בגרף הבא ניתן לראות את הניפוח המהיר של כמות הכסף במשק M1(המזומנים שבידי הציבור יחד עם סכום חשבונות העובר ושב, עו"ש) – זהו הכסף הזמין לקניות. סביר יותר שזה המקור ל"צמיחה האדירה" של המשק.

1131 1


הגרף הבא שמקורו בכתב העת The Journal of Economic History מתאר את "אם כל האינפלציות", בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ההתפרצות הגדולה ארעה כבר לאחר שהתמתנה הדפסת הכסף (הקו השחור) והגירעון הממשלתי הצטמצם (הקו הירוק).

1131 2
ה"התאוששות" הכלכלית ניכרת גם במשק האמריקאי וקרוב לוודאי שהיא מרימה את תרומתה לייצוא הישראלי. ראו את גרף התאוששות הכלכלה הריאלית בארצות הברית (כלכליסט):

1131 3
צר לי לשחק בתפקיד של "הורס המסיבות". אני מסתכן ב"נבואה", אבל נראה לי שהכוחות האינפלציוניים, שנוצרים על ידי פוליטיקאים, חזקים במחזור כלכלי זה לאין שיעור מהכוחות היצירתיים. אינפלציה אינה פורצת מייד עם הגדלת כמות הכסף, אלא בהפרש זמנים ובהדרגה – התהליך איטי: בהתחלה אנשים חוסכים את הכסף ונהנים מ"ריבית בטוחה". בהמשך, מצטבר מספר די גדול של אזרחים שמתחילים בסך הכול "להקדים קניות מתוכננות" כדי להרוויח את העלייה "המתונה" הצפויה במחירים. בשיאו של התהליך, מגיע השלב הסופי, כאשר האזרח לא מוכן להחזיק בכסף מזומן אפילו לא ליום אחד מבלי להמירו למוצרים או למטבע חוץ יציב. היינו בסרט זה בתחילת שנות השמונים. ימים יגידו מה הייתה תרומתו של "המבוגר האחראי", סטנלי פישר, להיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל.

מוטי היינריך



עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 05:19
תגובות  
0 #1 דורון רז 2011-02-19 00:00
יש להעביר גישה זאת
לעיתונות הכלכלית, לפרסמה שם ולראות התגובות.... בבתייחסות
ציטוט
0 #2 אילון 2011-02-19 00:00
צודק במאה אחוז
אותו "היי" קורה כל פעם אחרי שברננקי מזרים כספים ב-QE. אחרי ה-QE הראשון, שוק המניות פרח (החל ממרץ 2009), וגם השנה, בסביבות חודש ינואר, עונת הדוחות, החלו לדווח על "התאוששות" הכלכלה האמריקאית
)
ציטוט
0 #3 אמנון זאבי 2011-02-20 00:00
הסרת מסך - הבלוף הקרוי תוצר לאומי

לכל המתקשים בעיכול התחזית הקודרת שמציג המאמר, להלן הפשטת "בגדי המלך החדשים" .

בגלל הקושי הטכני לסכם את התוצר המורכב מאלפי טונות של עגבניות, ועשרות אלפי מזרונים, והרבה אלפי שעות מסאג'ים, ואלפי חצאי שעות של פיזיוטראפיה ושל ייעוץ פסיכולוגי, מודדים את ערכם (בגדול), לפי התשלומים לשכר + נלוות, + רווחי החברות בע"מ + רווחי העצמאיים-הכנסותיהם החייבות.
כדי לפשט:
כשנגדיל את מספר הח"כים ל 220, הגדלנו את התוצר השנתי ב- 100 מיליון ש"ח, כי כל ח"כ מתוקצב ב- 1 מיליון ש"ח לשנה.
כשנגדיל ל 120 חכ"ים + 270 ראשי רשויות מקומיות + 210 סגניהם, את השכר וההפרשות לקרן השתלמות ב- 5,000 ש"ח לחודש, הגדלנו את התוצר השנתי ב- 36 מיליון ש"ח.
כשנוציא מתקציב משרד הדתות או מתקציב משרד ראש הממשלה 4,000 ש"ח לחודש ל 200 מפקחי כשרות ושמירת שבת - בחצי משרה, נגדיל בכך את התוצר הלאומי השנתי ב- 9.6 מיליון ש"ח.
כשחברה של דנקנר תרוויח עוד מיליארד שקל לשנה, התוצר... נכון, יצמח, כתוצאה מכך, במיליארד שקל בדיוק.
לפירוט אופן חישוב התוצר http://www.maot.co.il/lex6/glossary/g_831.asp
או להגדרות בחשבונאות הלאומית.
ציטוט
0 #4 אאא 2011-02-20 00:00
כסף הינו מייצג של ערך
הוא אמור לשקף עבודה,ייצור,קנין רוחני,נכסים...
כאשר מנתקים את הכסף מכל זה ופשוט מייצרים אותו באותה אגביות סתמית כמו שמייצרים כרטיסי ביקור,הכסף מהר מאד יהפוך לחסר ערך וחסר משמעות כמו כרטיסי ביקור.
מה שמחכה למערב זו התרסקות אדירה שלא נראתה כמוה.מה שהיה בשנות ה 30,מה שקרה לברה"מ בסוף שנות ה 80 יראו כמו טיול שנתי לעומת מה שמחכה למערב ולדעתי ב 5-10 שנים הקרובות.

מדבר כזה,המערב כבר לא יקום.
ציטוט
0 #5 אליהו, חיפה 2011-02-20 00:00
האם ה"נבואה" הזאת רלוונטית?
כשמדובר על "הדפסת" כספים, וודאי שתיגרם אינפלציה.
אבל עולה שאלה חשובה - האם יש פה הדפסת כספים - ואם כן, לאן הם הולכים.

בשוק האמריקאי, כשכמות ההלוואות גדלה, היה חשש גדול כי קראו לזה הדפסה.
זה לא היה מדוייק. אם לדייק - היה ברור שלאמריקאים לא תהיה יכולת להחזיר את ההלוואות, ולכן תהיה חייבת להיות הדפסה - ואכן כעת הודפסו 600 מליארד דולר שלא היה סיכוי שישולמו.

אבל - האם זה מה שנעשה אצלנו?
להסתכל על מספר אחד זאת פעולה חסרת משמעות.
אם מסתכלים כך - יש בעולם הרבה כלכלות שצומחות באופן נפלא.
אבל אם מוסיפים מספרים אחרים - למצש צמיחת תוצר לעומת צמיחת החוב הממשלתי, מקבלים מספרים שונים לחלוטין:
ארהב ורוב מדינות אירופה נמצאות בשקיעה איטית, שמחריפה ככל שהחוב הלאומי גדל,
לבנון ומצרים שמראות מראית עין של צמיחה - קורסות במהירות מסחררת.
וישראל - אכן מייצרת צמיחה נאה.

זה מה שקורה שמתייחסים לחוב - מספר פשוט שקל להבין.

אבל מה קורה כשמתייחסים למספרים כמו M1, מספרים שקשה להבין?
באופן ברור - כמות הכסף המופץ רלוונטית רק כשמשווים אותה לבטחונות.
בארה"ב כמות הבטחונות התדלדלה, והייתה הדפסה מוצהרת של כסף.
בישראל - כמות הבטחונות עלתה מ30 מיליארד ב2005 ל65 מיליארד דולר ב2010. האם העובדה שגדילה זו של הביטחונות עולה על הגדילה של M1 היא חסרת משמעות?

די להתייחסות השיטחית לכלכלה.
לא כל מאמר שנכתב על ארה"ב ניתן לתרגם אוטוטית לישראל
ציטוט
0 #6 אליהו, חיפה 2011-02-21 00:00
למה בלוף?
תוצר לאומי הוא כמות המוצרים שנוצרו ב"כלכלה הרשמית" - ז"א כמות המוצרים שהצהירו עליהם למדינה (כי את כמות הכסף השחור ניתן רק לנחש). הוא גם לא כולל "מוצרים חינמיים" - ואסביר בהמשך.
מצד שני - מטבעו כל המוצרים הכלולים בו הם מוצרים שמישהו (המדינה או גורם פרטי) הסכימו לשלם בעדו.

למה אין לכלול "מוצרים חינמיים"?
אם היה פעם חוף ים "חופשי" ללא דמי כניסה, וכעת משלמים עליו, אותם אנשים שמשלמים עליו חייבים לצמצם הוצאות אחרות. זאת אלא אם עצם התשלום יגרום ליצירת הכנסה (עקב תיירים שישלמו עבור ביקור בחוף)

לכן גם הממשלה לא יכולה להכפיל את שכר הח"כים כדי להגדיל תל"ג - כי לממשלה תקציב מוגבל, ולכן הכפלת ההוצאות תיגרע בהכרח מהוצאות האזרחים בהווה (העלאת מיסים), או בעתיד (לקיחת הלוואות), ולכן - אם החכ"ים המצ'ופרים לא יגרמו להגדלת הכנסות התושבים - התל"ג רק יקטן.

מכאן נובע שלתל"ג יש רק שתי "חורים":
1. הוא מתעלם לחלוטין מ"כסף שחור" שלא מוצהר למס הכנסה ומע"מ.
2. ניתן לייצר מראית עין של צמיחה באמצעות הגדלת החוב הממשלתי.

מצד שני:
1. לא ברור האם באמת "חייבים" להכליל את הכסף השחור בכלכלת המדינה (האם צמיחה בהימורים לא חוקיים תשפר את כלכלת המדינה).
2. כשמחשבים צמיחה קל להוריד מהם את העליה בכמות החוב, ולקבל נתון מדוייק יותר לגבי השיפור בכלכלת המדינה.
תיקון פשוט זה הופך את נתוני התל"ג המתוקנים לאמינים מאוד.
ציטוט
0 #7 אליהו, חיפה 2011-02-22 00:00
היכן הפער התרחב?
האם אתה מדבר על התקופה שהשלטון בישראל היה סוציאליסטי, רמס יזמים חופשיים וביסס את צמיחתו על יצירת חוב ואינפלציה?
אז אתה בהחלט צודק.
אבל זה לא מה שקרה כאן ב30 שנה האחרונות.

מאז 1980:
ישראל עלתה מתוצר לנפש של 4.6 אלף דולר ל 29.5 (צמיחה שנתית של 6.4 אחוז)
בארה"ב עלו מתוצר לנפש של 10.7 ל 47.6 (צמיחה שנתית של 5.1 אחוז)

אבל ב8 שנים האחרונות ישראל ממשיכה לייצר צמיחה נאה בזמן שארה"ב ואירופה שוקעות:
היום הGDP לנפש בארה"ב: 47.6
לפני 8 שנים: 37.6
צמיחה של 27 אחוזים (3 אחוז שנתי)

בישראל התוצר לנפש הוא : 29.5
לפני 8 שנים: 18
צמיחה של 64 אחוז (6.4 אחוז שנתי)


כשמוסיפים את נתוני החוב, התמונה מקצינה:
בתקופה זו החוב הממשלתי האמריקאי צמח ב7.33 טריליון - 50% מהתוצר האמריקאי.
מה שאומר שהצמיחה האמריקאית שאינה נשענת על חוב ממשלתי הייתה שלילית 23%- (2.6- שנתי)

גם בישראל החוב גדל, ב 36 מיליארד - 16.7 אחוז מהתוצר
מה שמביא את הצמיחה שאינה נשענת על חוב ממשלתי ל47.3 אחוז (5 אחוז שנתי)


זאת לא הצמיחה הסינית - אבל זאת בהחלט צמיחה נאה.
ציטוט
0 #8 אמנון זאבי 2011-02-22 00:00
תיקון
תיקון:
האוצר לא משלם להם אלא רק נותן להם מונופול על אספקת המים.
כל היתר ללא שינוי.
ציטוט
0 #9 אמנון זאבי 2011-02-22 00:00
הסבר לתגובה מס' 6
תוצר לאומי סוכם לא רק מוצרים אלא גם שירותים.והם לא חינמיים,
דוגמא:
אתה ואני משלמים לאוצר שמשלם לפקידים ולמנהלים בתאגיד המים העירוני, ולחברת האבטחה שמשלמת למאבטחים ששומרים על הפקידים שלא יאונה להם רע ע"י הציבור הזועם.
ראשי העיריות צועקים מראש כל גג שהתאגידים הללו הם ביזבוז ללא צורך..., הממשלה ב- 2003 החליטה שהעיריות מיותרות גם כן ויש לצמצם את מספרן. לאחד 178 רשויות מקומיות מתוך 266.
אם אתה מאמין, כמוני, לראשי הרשויות המקומיות שהתאגידים העירוניים מיותרים, וגם מאמין לממשלה שהעיריות מיותרות, הרי שמתקבל כי המשכורות שלהם + נלוות, שנמדדות בהכנסה הלאומית, ששווה הערך שלה הוא התוצר, הם מרכיב של הבלוף.
ציטוט
0 #10 שאלה ל 3. 2011-02-22 00:00
ישראל מייצרת צמיחה נאה? ל 3
ב 30 השנים האחרונות הפער ברמת החיים בין ישראל לארה"ב התרחב , אז היכן הצמיחה הנאה ?
ציטוט
0 #11 יוסף פורביור 2011-02-22 00:00
זוהי שקליזציה של הכסף השחור
זוהי שקליזציה של הכסף השחור המהווה חצי מנפח הכלכלה
ציטוט
0 #12 אליהו, חיפה 2011-02-23 00:00
מה מקור אותו שקל?
אותו השקל שהממשלה נתנה לפקיד, הגיע ממקור כלשהו:
ממיסים (שמנעו מאותו אדם לקנות מעבד אינטל טוב יותר או לאכול עוד גבינת סקי),
או מהגדלת החוב (ובכך ימנעו מאותו אדם בעתיד לקנות את המעבד והגבינה שהוא רוצה)
במצב שבו אותו הפקיד באמת ביצע עבודה ששוה לי את אותו שקל או יותר - אין הפסד, וודאי שאין הונאה.

המקרה ההפוך והנפוץ בהרבה הוא שאותו הפקיד לא מבצע שום שירות מועיל כלל.
במצב זה הממשלה לקחה שקל שהיה אמור גם לשלם משכורת וגם לייצר מוצר כלשהו, "שרפה" את יכולת הייצור, ורק העבירה שקל מכיס לכיס.

במצב כזה, לא התווסף שום דבר - כי הפקיד לא ייצר שום דבר, לא היה ממה לגבות מע"מ - ולכן אין עליה בתוצר.
אבל יש מעדן סקי בשווי שקל שלא ימכר ,
או אפילו כלל לא ייוצר. על אותו מעדן, היה אמור להיות מע"מ ולכן הוא כן היה מתווסף לתוצר.
בעיקבות כך, שטראוס תחליט לפטר או להמנע מהעסקת עובד בשווי שקל - שהיה אמור לייצר מעדני סקי.

במקרה זה התוצר ירד בשקל.

מכאן - לממשלה קשה מאוד להעלות את התוצר הלאומי, ולרוב היא רק מורידה אותו,
ולכן אין בכלל בלוף.
ציטוט
0 #13 אמנון זאבי 2011-02-23 00:00
תשובה
כל שקל שהולך למשכורות בשירות הציבורי, נמדד כהגדלת התוצר בשקל.
אם מתאים לך ששקל למשכורת של פקיד מיותר, נותן לך שירות שווה ערך לגבינה שקנית תמורת שקל , אז אין כאן בלוף.
ציטוט
0 #14 אליהו, חיפה 2011-02-23 00:00
אבל איפה הבלוף?
אני מסכים שהממשלה והעיריות הן לא יעילות,
ושניתן היה לחסוך עשרות אחוזים מעלות השירותים אם הם היו נתונים לשוק חופשי,
אבל מה הקשר לתוצר?

הממשלה מספקת שירותים: חינוך, בריאות, משטרה, צבא, ומראית עין של מערכת משפט וענישה.
העובדה שהשירותים הללו יקרים גורמת לי לקנות פחות מעבדי אינטל ומעדני סקי הנמכרים בשוק חופשי.

לכן - העובדה שהממשלה מקבלת עוד כמה עשרות אחוזים מהכסף שלי מוביל לזה שאינטל, שטראוס ודומותיהן מקבלות עשרות אחוזים פחות מהכסף שלי.

הכסף שהממשלה מאבדת הולך לאיבוד - ליותר מדי עובדים שלא עושים כלום.
מצד שני - אם אותם כספים היו מגיעים לאינטל ושטראוס חלקו היה מתורגם להגדלת הייצור, וחלקו היה מתורגם לרווחים של בעלי החברה.


כשהממשלה הייתה לא יעילה:
הממשלה לא "ייצרה כסף", היא "שרפה כסף".
התוצר לא עלה - הוא ירד.
הדרכים העיקריות שהממשלה יכולה לרמות - היא יצירת חוב וגילגולו כאינפלציה.
אין פה קסם ואין פה בלוף.
ציטוט
הוסף תגובה