רביעי, 19 ינואר 2011 00:00

מי קובע את שכר העבודה?

שאלה פשוטה לכאורה: איך בכלל נקבע שכר? למה שכר המינימום לא הועלה ל- 10,000 שקל לחודש? הרי העלאה כזו יכולה לבטל סופית את "השכבות החלשות"; מדוע שהממשלה לא תקבע דרוג שכר "הוגן" בכל המשק, לכל העובדים?

ההסתדרות וארגוני המעסיקים הודיעו בתחילת החודש על העלאת שכר המינימום ל- 4,300 שקלים לחודש. הנימוק, כמובן: "דאגה לשכבות החלשות". כתבנו כבר בעבר על תופעת "שכר המינימום" ולא נחזור לכך עתה. נפנה את תשומת הלב לשאלה שנראית לכאורה פשוטה יותר: איך בכלל נקבע שכר? למה שכר המינימום לא הועלה ל- 10,000 שקל לחודש? הרי העלאה כזו יכולה לבטל סופית את "השכבות החלשות" בישראל; מדוע שהממשלה לא תקבע דרוג שכר "הוגן" בכל המשק, לכל העובדים?

כמעט כולנו קמים בבוקר ויוצאים לעבודה, אבל מה אנחנו עושים שם? אם נתעלם לרגע מעבודה בסקטור הציבורי, אז באותן שעות ארוכות אנחנו מייצרים, או תורמים לייצורו של מוצר סופי כלשהו (מוצר פיזי כגון בגד ומנה פלאפל או מוצר שרות כמו ייעוץ רפואי והתקנת תוכנה). כולנו נוהגים כך, כל אחד בתחומו. אנחנו צורכים בעצמנו מיעוט אפסי מהמוצרים המוגמרים שייצרנו ואת עודף המוצרים אנחנו מחליפים בעסקאות חליפין עם אנשים יצרניים אחרים.

אם אתם מתמחים בתפירה – תוכלו ודאי לתפור בגד לעצמכם ואם אתה רופא משפחה תדע לנצל את הידע שלך לאבחון ולטיפול יעיל בשפעת בה נדבקת. יש להניח שהמתפרה שלכם יעילה ומייצרת עשרות או מאות בגדים ביום מעבר לצריכתכם האישית ואם אתם רופאים – אז רק במיעוט מהזמן אתם מנצלים את הידע לטיפול במשפחתכם. את עודפי הייצור שלנו אנחנו מציעים לאחרים. כך נוהגים כולם בחברה האנושית – האנשים היצרניים מחפשים כל הזמן, משיקולים אנוכיים לגמרי, איך להועיל לזולת; איך לשכנע את הזולת לבצע עסקת חליפין כדאית – לתת לו את עודפי הייצור שלנו תמורת עודפי הייצור שלו. הכלכלה הקפיטליסטית מבוססת כולה על סחר חליפין בין אנשים יצרניים. אם אין לכם מה להציע לזולת – לא תוכלו לקבל ממנו דבר. אם אתם יודעים לייצר מוצר נדיר ויקר כי התמחיתם בתחום צר ומבוקש – תוכלו גם לתבוע בעסקת החליפין לקבל מוצרים יקרים. אם תרומתכם לזולת נמוכה – אל תצפו שהוא יהיה מוכן להחליף אתכם מוצר יקר פרי עבודתו.         

הכסף נועד לפשט את עסקאות הברטר (חליפין) בין האנשים היצרנים ולשמש כגורם מתווך בין עסקאות הברטר, אמצעי חליפין. בניגוד לנאמר במודלים המופשטים בספרי הכלכלה לפיהם יש "צרכנים" ויש "יצרנים" אני סבור שכולנו יצרנים. אנחנו מחליפים בינינו ללא הרף את תוצרי עבודתנו. אין חיה כזאת שנקראת "צרכנים", גוף שרק "צורך".

אם המוצר שאני מייצר שווהפחותמ- 4,300 שקל – אין אזרח יצרני שפוי אחר שיסכים להחליף תמורתו מוצרים ששווים למעלה מ- 4,300 שקל. למה שיסכים לתת לי מוצרים בסכום כה גבוה אם אני יכול להציע תמורתם רק מוצריםנחותיםיותר? ואם הוא יסכים לקבל ממני, בטעות, מוצרים ששוויים נניח רק 2,150 שקל, אז הוא בזבז את מחצית פרי עבודתו, פשוט העלה באש את מחצית המוצרים שייצר בעמל רב."שכר העבודה" הוא סל המוצרים שאנחנו יכולים להחליף עם הזולת תמורת המוצרים שאנחנו מייצרים.

לא קיים מוצר שלא צריך להשקיע עבודה ביצורו (אולי אוויר לנשימה...). גם החיות בטבע צריכות להשקיע עבודה במוצרים שמשמשים למחייתן: לחפש, ללקט, לקטוף, לצוד, ולהגן. האדם, שונה מכולם ביכולתו לסחור בעודפי הייצור שלו ומכאן הנטייה הטבעית להתמחות בתחום ייצור צר בו אנחנו מוצלחים יותר. ההתמחות מאפשרת לנו להגדיל את עודפי הייצור שלנו לצורך חליפין עם הזולת.

רובנו אינו מייצר את המוצר הסופי שנועד למכירה, אנחנו יכולים להציע לזולת את כישורינו להשתלב ולקחת חלק מועיל בשרשרת הייצור שמישהו אחר יזם – רובנו עוזר למישהו אחר לייצר מוצר סופי. כלומר, אנחנו יודעים לייצר רכיב ביניים הכרחי למוצר הסופי, אפילו אם אנחנו עובדי ניקיון במפעל.

נתעשר, ככל שנייצר כמות גדולה יותר של מוצרים שמועילים למספר רב יותר של אנשים. כך נגדיל את מספר המוצרים שנקבל בתמורה. המערכת הקפיטליסטית החופשית, מאלצת את הפרט שדואג לעצמו – לחפש ללא הרף דרכים לשפר את רווחתו של הזולת – זו הדרך להתעשר.

מכאן ברור ששכר העבודה שלנו אינו יכול להיקבע על ידי חוק, או החלטה שרירותית, אלא אך ורק על ידי כישורינו ליצר ולהועיל למספר גדול ככל האפשר של אנשים – "השוק". ככל שנצליח להניב תועלת רבה למספר גדול יותר של אנשים – שכרנו יעלה. אנחנו פועלים כך, באופן לא תמיד מודע, יום יום – כל אחד בתחומו. ביל גייטס, עשיר מופלג בזכות כישרונו לייצר מוצר שמועיל למיליארדי אנשים בעולם. אנחנו מוכנים, מרצוננו החופשי לבצע עסקת חליפין עם ביל גייטס: לעבוד מספר קטן של שעות ולהחליף את פירות עבודתנו עם תוכנת "חלונות" או "אופיס" של גייטס. ביל גייטס הצליח באמצעות הארגון שהקים לייצר מאות מיליוני יחידות של מוצרים בשנה שמשפרים לנו את החיים ומפיקים לנו תועלת בחיינו הפרטיים ובייעול עבודתנו. אנחנו מוכנים בחפץ לב לעסקת החליפין עם מיקרוסופט כי היא מועילה לנו. כך צבר גייטס "עודפי מוצרים" שמיליארדי אנשים בעולם החליפו עמו מרצונם. הוא בא על שכרו.

בחיים האמיתיים יש לנו כסף ולכן אנחנו לא שמים לב שאנחנו בעצם מבצעים עסקאות ברטר. השימוש בכסף כל כך מוטמע אצלנו שאנחנו שוכחים שהוא אמצעי חליפין בלבד וללא ערך עצמי. כסף מקבל את ערכו ברגע שנחליף אותו במוצר שאנחנו יכולים ליהנות ממנו. את הכסף עצמו, את השטרות, אי אפשר לאכול והוא אינו שווה הרבה אם נשרוף אותו כדי להתחמם בלהבה שתוצת בשטרות – הוא אמצעי חליפין נוח בעסקות הברטר שלנו עם הזולת. הכסף שאנחנו צוברים כתוצאה מעסקאות חליפין מוצלחות עם בני אנוש אחרים, הוא זכות (אופציית רכש) שניתן לממש אותה בעתיד במוצרים שאיננו זקוקים להם כרגע.

כמה "מגיע לנו"?

 "מגיע לנו" בדיוק מה שאנחנו יכולים להציע לזולת שזקוק למוצר שאנחנו יודעים לייצר. אם הכישורים שלנו מינימאליים, ומצטמצמים לאחיזה במטאטא ובמגב – אנחנו מייצרים שירותי ניקיון. אזרח במדינה עשירה, אפילו אם כישוריו מינימאליים, יגלה שימצאו רבים שמוכנים לבצע אתו עסקאות ולקנות את שרותיו תמורת פרי עמלם. ככל שכישורנו נמוכים יותר, ככל שרבים האנשים שיכולים להציע את אותו מוצר – נגלה שהתמורה שניתן לקבל נמוכה יותר. אישה ערביה חסרת השכלה שמוסכמות חברתיות אוסרות עליה לצאת לבד מהכפר לעבודה בניקיון דירות בתל אביב – מוגבלת ביכולתה לייצר מוצר מועיל לאחרים. הצעירה הכפרית יכולה בכל זאת להציע מוצר שמישהו יהיה מוכן לקנות, אבל כדי להפכו למוצר בר שיווק היא תצטרך לרדת מאד בשכרה כדי להפכו לאטרקטיבי. היא תציע את שירותיה לקבלן ניקיון ערבי, אמין על משפחתה, שיסיע אותה במאורגן יחד עם עוד עשרות משכנותיה מידי יום לנקות את קמפוס אוניברסיטת תל אביב ויחזירה הביתה בבטחה מידי ערב. אלה כישוריה – זה מה שמגיע לה ולא השכר שסבור הסטודנט שמפגין בשער האוניברסיטה נגד "קבלני הניקיון". לאף אחד לא "מגיע" יותר ממה שמוכנים לשלם לו ובתנאי שהוא חופשי לחפש את המיטב עבורו, את עסקת החליפין המשתלמת ביותר.

נניח שעבודה בניקיון מייצגת אדם בעל כישורים אישיים נמוכים. אם התמזל מזלו, ואותו עובד הוא אזרח במדינה חופשית, הרי שרמת החיים באותה מדינה תהיה מן הסתם גבוהה. במדינת שפע יכול עובד ניקיון להשתכר, כמו במרכז ישראל, כ- 50 שקל לשעת עבודה, וביום עבודה ליהנות מהכנסה שרוב אזרחי העולם מתקשים להרוויח בחודש מלא. אבל אם אותו אדם חסר הכישורים הוא גם חסר מזל, וגר בסודאן או בבורמה – מדינות עניות שהחופש הכלכלי מהם והלאה – ספק אם בכלל ימצא עבודה בניקיון. מעטים שם יכולים להרשות לעצמם להעסיק עובד ניקיון.  

הסכמים קיבוציים ושכר מינימום

ה"הישגים" של עופר עייני, ועמיתיו במדינות הרווחה המערביות, כופים (ברוב המקרים) על אחד מהצדדים בעסקת החליפין לתת מוצרים לצד השני בעסקה – מעל ומעבר לשווי המוצרים שהוא מקבל מהצד השני. שמות הקוד לעסקאות אלה הוא "העלאת השכר לשכבות החלשות" במקרה של שכר מינימום, ו"שמירה על זכויות העובדים" במקרה של עובדי נמל וחשמל. למה שהמעסיק יהיה מוכן לשלם לעובד יותר מאשר התועלת שניתן להפיק מעבודתו?

אם ממשלה כופה בחקיקה שכר מלאכותי – היא מאלצת חלק מהמעסיקים לשלם לחלק מהעובדים שכר מעבר לתועלת שהמעסיק מפיק מהם. שיבוש כזה בעסקאות החליפין ההדדיות בין עובד למעסיק אינו יכול להימשך לאורך זמן: המעסיק יאלץ לפטר את העובד ולחפש עובד יעיל יותר במקומו – עובד שמסוגל לתפוקה גבוהה יותר באותה יחידת זמן וכך יצדיק את השכר הגבוה מלאכותית. במקרים בהם רווחיות העסק גבולית, עלולה התערבות הממשלה במנגנון השכר לגרום לסגירת העסק או לנדידתו אל מדינה אחרת. אם העסק מתפקד בתחום שאינו חשוף ליבוא מתחרה, נניח בתחום הבניה (אי אפשר לייבא דירות), אז כפיית שכר עבודה גבוה על ידי הממשלה תגרום לעלייה במחיר המוצר הסופי – דירות. התהליך יחזור על עצמו בתחומים אחרים, כל המוצרים יתייקרו, ובסופו של מחזור ימצא עצמו העובד ברמת שכר ריאלית דומה לזו שהייתה לו בתחילת הדרך: העובד המאושר יגלה שכמות המוצרים שהוא יכול לרכוש במשכורתו, אחרי העלאת השכר, לא השתנתה לעומת מצבו לפני שההסתדרות "שיפרה" את מצבו.

"שכר רעב"

 התקשורת מרבה להזיל דמעות על "שכר הרעב" בסקטורים מסוימים, כגון עובדי ניקיון, עובדי קבלן, מאבטחים ועוד. הקישור ממעריב מציין כי 373 אלף שכירים משתכרים פחות משכר המינימום. בהחלט עצוב, אבל זה כנראה מה שהם שווים. קבלן הניקיון ועובד הניקיון מסכימים על עסקת חליפין שמאפשרת לקבלן למכור את מוצר הסופי, לדוגמה: שירותי ניקיון לחברת הייטק. שירות הכרחי בשרשרת הייצור של שבב שצריך להימכר בעולם. מספר גדול של עסקאות חליפין מתבצעות לאורך שרשרת הייצור עד שהשבב מגיע ללקוח מרוצה. קבלן הניקיון לא יזכה במכרז לשירותי הניקיון בחברת האלקטרוניקה אם יציע מחיר גבוה מידי. בעסקת החליפין שמתבצעת בין הקבלן לבין עובד הניקיון נסגר המחיר על 2,800 שקל לחודש.

למה שהקבלן לא "ינצל" את העובד ויציע לו רק 1,200 שקל לחודש? כי במחיר כה נמוך יש לעובד חלופות אחרות. הקבלן אינו בוס "נצלן" שרירותי; העובדה שהוא לא מציע שכר של 1,200 שקל (למרות רצונו) מעידה שיש כוחות גדולים ממנו – השוק אינו מאפשר תשלום כה נמוך בשיווי המשקל הכלכלי הנוכחי. יש להניח שאם רמת הכישורים של האוכלוסייה החלשה תעלה אז יתמעט היצע עובדי הניקיון וקבלן הניקיון יאלץ להציע שכר גבוה יותר. אפקט דומה יקרה אם מספר החברות במשק יצמח, או שרמת החיים תעלה – הביקוש לעובדי ניקיון יגדל.

בכל מצב נתון, ממשלה אינה יכולה לשנות את כישורי העובדים בשרשרת הייצור, את הרכב המוצרים שכל אחד מציע בעסקאות החליפין. ולכן, אין בכוחה להיטיב את מצב עובדי הניקיון באופן קבוע. שום חוק ביוזמת שלי יחימוביץ' לא ישנה את שטח הרצפה שעובדת הניקיון מאום אל פאחם יכולה לשטוף בשעת עבודה. זה המוצר שהיא מוכרת לקבלן הניקיון.

התערבות מלאכותית של הממשלה ברשת העדינה של עסקאות החליפין חייבת בהכרח לגרור תוצאות גרועות, כי בקצה הסולם יש תקרת זכוכית שאינה סרה למָרוּת חוקי מדינת ישראל: השבב צריך להימכר לקליינט בחו"ל במחיר נתון – אי אפשר להעלות את מחירו בגלל ששלי יחימוביץ רוצה להיטיב את מצבו של עובד הניקיון; אי אפשר להקטין את שכרו של המהנדס כדי להגדיל את זה של העובדת מטייבה כי המהנדס יעבור לחברה אחרת; אי אפשר להקטין את התשואה למשקיע בחברה כי אז הוא יעדיף השקעה אחרת.     

אשליית חקיקת גובה השכר

עסקאות החליפין בין אנשים חופשיים אינן מדע מדויק. בכל תחום יש מרווח לכאן ולכאן סביב שערי החליפין בהם אנשים מחליפים ביניהם את תוצרי עבודתם. ישנם גורמים אישיים והעדפות פרטיות שונות שמשפיעות על נכונותו של אדם לעבוד בשכר מסוים ועל סירובו של אחר לעבוד במשרה זהה באותו שכר. אנשים שונים באופיים ובהעדפותיהם אפילו אם כישוריהם קרובים מאד. ייתכן שאדם יסתפק בשכר נמוך כי הוא זוכה לפיצוי אחר בסביבת העבודה שלו. גורמים כמו סיפוק, עניין, תחזיות לעתיד, העשרת אופקים ועוד – בהחלט משפיעים. אבל לכל אחד יש "שער חליפין" בעסקה עם המעסיק – ממנו לא יסכים לרדת. דרישה לרדת מתחת לקו-מינימום זה יגרור בדיקת חלופות אחרות. מנגנון דומה, אך בכיוון ההפוך פועל כאשר עובד דורש העלאה בשכר – מעבר לקו מקסימום מסוים המעסיק יבדוק חלופות לעובד. בין לבין נקבע שער החליפין בו הצדדים מחליפים האחד בתוצרתו של השני.

ממשלה שכופה העלאת שכר יכולה להשפיע על השכר במסגרת אותו מרווח "סביר". אותו גבול עדין אינו נתון חד-משמעי שמופיע בטבלה כלשהי ואי אפשר לחשב אותו, הוא משתנה מעסק לעסק, מאדם לאדם, מתחום לתחום וממקום למקום. הוא מוכרע אך ורק על ידי ניסוי וטעייה של מיליוני אנשים שלוקחים חלק במשחק הכלכלי.

פוליטיקאים יכולים לכפות החלטות על גובה "השכר ההוגן" כראות עיניהם, אבל שום החלטה שלהם אינה יכולה לאלץ אנשים לאורך זמן לקבל תמורה נמוכה מידי עבור המוצר שהם מציעים בעסקות החליפין ההדדיות. אותן עסקאות פשוט יחדלו מלהתבצע או יתבצעו במחתרת. התוצאות יתבטאו בעליה באבטלה, עלייה נקודתית באבטלת צעירים או בעלי כישורים נמוכים, ירידה ברמת החיים הכללית כתוצאה מהקטנת התחרותיות של מוצרי המדינה בשוק העולמי, ירידת רמת חיים כתוצאה מהתייקרות מוצרי יבוא ומוצרים שמוגבלים לשוק המקומי, ירידה ברמת החיים עקב הקטנת יעילות תפקודו של המשק ועוד.

לרוע המזל, לציבור קשה לראות או לחוש את הקשר בין "חקיקה חיובית" לכאורה להעלאת שכר לבין נזק שהחקיקה גורמת בירידה עתידית ברמת החיים. קושי זה מאפשר לפוליטיקאים להרוויח נקודות זכות על טוב ליבם וגישתם "החברתית". יש להניח שחלקם לפחות פועלים בתום לב ופשוט לא מבינים את אחריותם הישירה לנזק.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 05:09
תגובות  
+1 #51 חוזר: מי קובע את שכר העבודה?נתן 2011-01-22 00:00
כמה דברים
דבר ראשון, להגיד שערך של משהו נקבע רק ע"פ היצע וביקוש זה דבר הכי מרקסיסטי שיש. לתלות ערך במוצרים באיזו נוסחה כביכול. אני לא מכיר מוצר שלא נעשה ע"י עבודה. עבודה היא הדרך של האדם לדאוג לעצמו וליצור דברים. בלי עבודה אין חיים כלל! היצע וביקוש זה השלב האחרון בקביעת הערך למוצר. אבל הערך מתחיל קודם כל בעבודה, ולמעשה אפילו קודם לכן במוחו של האדם (אבל זה לא עוזר אם אין המשך במעשים). ברור שעבודה קובעת ערך. קראו ג'ון לוק אבי הליברליזם (או שזה לא מספיק חומרני בשבילכם).

זאת הבעיה שלי עם ליברטריאנים. כל מה שאכפת לכם זה נוסחאות ומטריאליזם של חירות. אתם לא מחפשים לבסס את החירות על ערכים. אתם לא מאמינים בערכים או בדבר כזה שנקרא "אמת". לכן אתם גם תמיד תפסידו לסוציאליסטים - תמיד! יש להם תפיסה רוחנית פי אלף יותר מורכבת משלכם ולכן ינצחו אתכם מבלי להתאמץ.

שימו את הליברטריאן הכי גדול בתור שר האוצר ואני בטוח בעיניים עצומות שהוא לא יתפקד שונה משטייניץ. ככה זה כשאין לכם אידיאולוגיה.

לכן גם מה ש"אאא" אמר כל כך עצבן אתכם. הוא לא אמר שצריך לאסור או ללמד אנשים מה לקנות, אבל הוא כן אמר שיש מוצרים סתמיים שאנשים נהנים לקנות. לא רק שזה נכון, ברור שזה נכון.

כשאין "אמת" אז גם אין דבר כזה מוצר סתמי. אין ספר "טוב" יותר או "רע" יותר. יש ספרים שכל ערכם קשור ל"היצע וביקוש של השוק". מבלי לשים לב חברה כזאת שאתם שואפים אליה תתפרק מהר יותר מבריה"מ.

כן, מוסיקה מפגרת ובלתי איכותית שנמכרת בכמויות לילדות בנות 12 (מבלי להיות שוביניסט) זה משהו שמטמטם לנו את החברה ומותר לי לומר שזה לא שווה כלום (סתם בתור דוגמה).

היצע וביקוש זה רק נוסחה של קביעת ערך המוצר בסופו של יום, אבל למעשה למוצר יש ערך בפני עצמו שמתחיל קודם כל עם העבודה שהושקעה בו. לא נראה לכם שיכול להיות מוצר שנמכר הרבה למעלה מערכו ה"אמיתי"?
ציטוט
0 #52 עידן 2011-01-22 00:00
מסכים עם מוטי, אבל...
אני מסכים עם מה שמוטי אומר כאמת אבל ישנה בעיה אחת שלא מאפשרת לי לעמוד מאחורי הדברים ב-100%. לצערנו לא כל בני האדם נולדו שווים ביכולות, בבריאות, מזל ומוטיווציה. כל אחד מבין את הצורך לספק לנכים, אלמנות וחולים תמיכה של הקהילה. אבל מה עם מוכי הגורל, הטפשים וחסרי הכשרון? כמה שלא נתפלסף וניתן תמריצים אנחנו עדיין נשאר עם שכבה כלשהי של אנשים עם יכולות נמוכות מאד, ומוטיווציה נמוכה לשפר את מצבם אך עדיין מסוגלים לבצע את עבודות הדחק שאיש לא רוצה בהן. ללא קביעת סף הכנסה מינימלי קרוב לוודאי שאנשים אלו יהפכו לתלויים לחלוטין בקהילה והדרדרו לרמות של עוני שחברי הקהילה לא מוכנים לקבל מתוך חמלה אנושית. לדעתי זהו רוע הכרחי כי לא כולם בחברה מספיק חזקים לעמוד במירוץ בכבוד או אפילו לשרוד. עדיף לשלם יותר על עבודתם מאשר לסבסד אותם ב-100%. אשמח לתגובות.
עידן.
ציטוט
0 #53 ליברטי 2011-01-23 00:00
מחקר סוציאליסטי ופרסי Ignobel, סיום
וונטר נמצא ומקים חברות בארה"ב, איך לא - מדינה שמאפשרת למדען מבריק לא רק ליצור, אלא גם לקנות יאכטה. כדברי אלון מאסק, אחד מאבות תוכנית החלל ה פ ר ט י ת: I wasn't born in America, but I got here as fast as I could.

התועלת של תקציבים ממשלתיים למחקר היא שולית בדיוק כמו כל השקעה ממשלתית אחרת, והיא מביאה תוצאות רק בגלל הגודל העצום שלה. תקציבים אלה מבוזבזים בדיוק כמו כל תקציב אחר, כי מה שאין לו בעלים פרטיים - אין לו בעלים בכלל. ע"ע קולחוזים של סטאלין - גם הם הצליחו לגדל חיטה מדי פעם, אבל אם היו מעבירים את הקרקע לידיים פרטיות, לא היו מתים מיליונים ברעב הגדול באוקראינה בשנות ה- 20, וברה"ב הענקית לא הייתה יבואנית של חיטה, אוי לה לבושה, במשך רוב שנות קיומה.

המחקר הממשלתי הוא לא דבר להתגאות בו. גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגר. השוק הפרטי יודע טוב מאוד להסתדר גם בלעדיו: ר' תעשיות שלמות שצמחו בלי לקבץ נדבות: מכוניות, פרמצווטיקה, תוכנה.

אילולא הפקידות הסוציאליסטית - שהיא ממילא לא מורכבת ממדענים, וגם המדענים עצמם לא בהכרח מבינים לאן כדאי לנתב את התקציב למחקרים - הינו מגיעים לכל אותן ההמצאות אפילו יותר מהר, וכנראה גם לחשובות יותר מהן, התורמות יותר לאנושות.

המטוסים הומצאו על-ידי האחים רייט, אדיסון הקים את GE, ופורד בנה את פורד - בלי ללקק את המגף הממשלתי. הכל קרה, אגב, באמריקה, דווקא בתקופה שאתה נוהג לבטל, משום מה - אולי בגלל הדיסוננס הקוגניטיבי שמאפיין רבים כל כך מהישראלים כשמציבים בפניהם מראה עגומה של המציאות.

לא צריך לשחזר לוקשים שנועדו לשמר את כוח הפרזיטים היושבים על ברז חלוקת התקציבים. כל מה שהמדינה יודעת לעשות, השוק הפרטי יודע לעשות טוב יותר, ובצורה הרבה יותר יעילה. אם למדען מסוים יש רעיון טוב למחקר, הוא מקים חברה ומנפיק אותה בנאסד"ק. אם הציבור חושב שהוא צריך את ההמצאה - הוא יקנה את המניות, ואם חברה אחרת חושבת שהוא עלה על משהו, היא תתמזג איתו. זה קרה, וזה ממשיך לקרות, ולא צריך את הטובות שלכם.
ציטוט
0 #54 ליברטי 2011-01-23 00:00
מחקר סוציאליסטי ופרסי Ignobel
מילקן ישב בכלא. מי זה מיכלסון?

ראשית, פרסי נובל הוא מדד חשוב אבל לא היחיד לקדמה טכנולוגית. המון שיפורים "קטנים" ברמת החיים נעשים יותר מפעם בשנה: גם לפי מספר הפטנטים, החברות המוקמות, מכוני מחקר, תלמידי PHD, התהליכים הטכנולוגיים המיושמים בתעשייה עוד אין ספור פרמטרים, ארה"ב משאירה את יתר העולם הרחק מאחור.

רוב האוניברסיטאות הבולטות בארה"ב הן, הפלא ופלא, אוניברסיטאות פרטיות: ע"ע ייל, הרווארד, סטנפורד.

בישראל לעומת, זאת, "חלק גדול מהמחקר הוא תת רמה":
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3417388,00.html

כל זאת, למרות התקציבים האדירים של הוות"ת, הקביעות האינסופית לפרופסורים שחוסמים חוקרים צעירים, ושנקודת הייחוס שלהם היא ממילא ארה"ב (הם נמדדים לפי פרסומים, ורוב כתבי העת הם שם - שבעיות של ישראל לא מעניינות אותם). גם האקדמיה בישראל היא המשך מסואב של הפקידות המנופחת, שחיה גם היא מתקציבי משלם המיסים ולא מחזירה לו כלום בתמורה - אפילו לא כנס עלוב אחד בנושא החוק הביומטרי. בושה וחרפה.

אגב, אין שום תוכנית ישראלית אפילו ברשימת 100 התוכניות של מנהל עסקים המובילות בעולם, ולא פלא שהמדינה מתנהלת כפי שהיא מתנהלת.

אני לא מתכחש לכך שנתח גדול מן המחקר בכל העולם אכן נעשה בכספי ממשלות, אך כצפוי, חלק גדול ממנו הוא "פשוט תת רמה", כדברי פרופ' מואב. ר' את פרשיות ה"חימום הגלובלי": מדענים הפכו לעוד סוג של פקידים, שדואגים רק להנציח את תקציביהם, הא ותו לו.

דווקא המחקר על הגנום הוא דוגמה מצוינת, למרות שלא נראה לי שהתכוונת לזה: הוא לא תרם דבר לאנושות: http://www.spiegel.de/international/world/0,1518,709174,00.html
Craig Venter: 'We Have Learned Nothing from the Genome'
קרייג וונטר, אגב, הוא אחד האנשים החשובים ביותר היום על הפלנטה, שמפעלו מוכיח בדיוק את עליונות המחקר הפרטי על פני המחקר הממשלתי: אילולא ההתערבות הבזויה של קלינטון, הוא היה מפענח את הגנום יותר מהר מהר מכל המדענים הממשלתיים בכל המדינות שהשתתפו בפרויקט גם יחד; קרא במאמר, ועליו בכלל: מדבר בדיוק על כך שמכוני מחקר ממשלתיים הפכו לחממת פקידים אטומים לחדשנות.
ציטוט
0 #55 נתן 2011-01-23 00:00
ליברטריאן - השאלה היא האם
אתה לא יוזם אלימות כלפי מישהו אחר כי זו איזושהי אמת אובייקטיבית, או שזה סתם משהו שנראה לך הגיוני ומועיל לחברה האנושית?

כמובן שהשני יכול להיות הגורם לראשון, אבל השאלה היא האם אתה חושב שהראשון קיים? אם לא, אז לא ליזום אלימות כלפי האחר הוא לא ערך אלא סתם נוסחה. אם זוהי אמת אובייקטיבית אז כן, זה הופך למשהו ערכי.

בכל אופן, אני חושב שמושגים כמו עבודה, גניבה, קניין אישי וכו' חייבים להילקח בחשבון כשמנסים להגן על החירות. אחרת איך תתמודד עם הטיעונים של "הגז שייך לעם", ו"מותר למדינה להעלות מיסים לאחר שטעתה" וכהנה וכהנה - טיעונים שבסיסם במערכת ערכית מאוד מסוימת, וכל עוד לא תתמודד עם העולם הערכי הזה, לא תצליח לשכנע בטיעונים "הגיוניים-כלכליים" כביכול.

הנה דוגמה קונקרטית: לדעתי, הטיעון שעבודה של האדם היא שמקנה לו את הזכות לקניין תצדיק בחוזקה רבה יותר את זכותו של תשובה לשמור על נכסיו הרבה יותר מכל הטיעונים של "לא משנים חוזים רטרואקטיבית", "התערבות ממשלתית תבריח משקיעים" וכו'.

כי הזכות הבלתי ניתנת לערעור של תשובה על הגז שהוא הפיק (עם נובל אנרג'י והמשקיעים כמובן) שייכת לו בלבד משום עבודתו. זוהי זכות טבעית אובייקטיבית ולרמוס אותה זה אקט לא מוסרי.
ציטוט
0 #56 אלון 2011-01-23 00:00
Trade
The principle of trade is the only rational ethical principle for all human relationships, personal and social, private and public, spiritual and material. It is the principle of justice.
Ayn Rand “The Objectivist Ethics,” The Virtue of Selfishness, 34.

את ראנד קראתי באנגלית והבנתי מצויין, אולי איני מודע לניואנסים בשפה העברית אך בכתיבתי התכוונתי בדיוק ל - TRADE שלה.
ציטוט
0 #57 ליברטי - למיכאל 2011-01-23 00:00
עוד חניך של תרבות סתימת הפיות
הרטוריקה שלי חריפה, כי כל אלה שאני תוקף אותם לקחו ממני, בעורמה, את הדבר הכי יקר שיש לי - את כוח החיים שלי, את שנותיי הצעירות, הפעילות ביותר.

הסוציאליסטים בישראל הביאו את הוריי העניים, כמו עוד מאות אלפים, בעורמה מברה"מ כדי למלא את השורות בצבא העבדים שלהם, השפיעו מאחורי הקלעים על ארה"ב לרוקן מתוכן את תיקון לאוטנברג, וגרמו לי לבזבז שנים יקרות מפז על לפרנס אותם ואת שכבת הפרזיטים שלהם, שלא יודעת שובע.

אנשים כמוך, שמטורדים מדיבור יפה ומוכנים ללקק את היד של התליינים שלהם, הממיתים אותם מוות איטי, נושאים באחריות מלאה להידרדרות של ישראל. מה אתה נטפל אלי? תראה איפה את חי, סוף כל סוף.

אני כותב מדם ליבי. מצטער שזה לא ערב לאוזניך. לך תקשיב לרזי ברקאי ברדיו, או לשלי יחימוביץ בערוץ הכנסת. הם ודאי ישירו לך שירים נעימים יותר, עד שתתעורר יום אחד ותבין שזה לא היה סתם חלום בלהות, אלא החיים העלובים שלך ושל ילדיך, כאן ועכשיו.
ציטוט
0 #58 מיכאל 2011-01-23 00:00
לליברטי
הרטוריקה שלך אלימה בדיוק כמו כול מושאי שנאתך

התגובות הראשונות שלך ממש לא ראויות
ציטוט
0 #59 יעקב 2011-01-23 00:00
לאלון - מסחר
א. אתה מצטט ממקור משני. לא מאיין ראנד.
ב. Trade, in this broad sense - אולי אינך מודע לניואנסים של השפה האנגלית. Trade - התרגום ל"מסחר" הוא רק אחד מהמובנים של המילה באנגלית, ולא זה שאליו התכוונו במשפט זה.
במובן הרחב יותר (המודגש כאן בציטוט) trade פירושו כול חילופין הדדיים, למעשה כול היחסים הדו צדדיים ולא רק "מסחר". "מסחר" - לפי הבנתי את המילה העברית, הוא טרנזקציה מסחרית - לומר של חפצים או דברים בעלי ערך כלכלי.
ציטוט
0 #60 אפרים 2011-01-23 00:00
מילקן ומיכלסון כבר אמרנו?
כנראה שלא הבהרתי את עצמי.

כל שרציתי לומר הוא שכל המחקרים המשמעותיים בעולם ( כולל אמריקה ) בשבעים השנים האחרונות נעשו במימון של ממשלות ( כלומר, ע"י יישום השיטה הסוציאליסטית של שימוש כפוי בכספי אזרחים ).
עד שממשלת ארה"ב התחילה להשקיע במחקר , בתחילת מלחמת העולם, לא היה זה חזון נפרץ למצוא זוכה פרס נובל בפיסיקה ממוצא אמריקאי.
בלי קשר באם המחקר הוא לאמצעי הגנה נגד ה"סוציאליסטים" וה"קומוניסטים", או סתם לקידום רווחת הפרט ( ראה פרויקט הגנום ), ההשקעה הינה ממשלתית, וכנראה שמי שחפץ בהמשך התפתחות טכנולוגית בקצב של שבעים השנים האחרונות, יאלץ להשלים עם סוג זה של "סוציאליזם"
ציטוט
0 #61 ותודה לתאונה על זה שהיה לי זמן לקרוא 2011-01-23 00:00
ליברטי
דבר ראשון, זה לא נכון: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Nobel_laureates_by_country

פרס נובל מוענק ב- delay של שנים, לפעמים עשרות שנים, לאחר שהוכחה חשיבותו המדעית של ההישג. כבר עד שנות ה- 30-40-50 (תוצרי מחקר "טרום סוציאליסטי") זכו האמריקאים בעשרות פרסי נובל.

שנית, הדבר לא מעלה ולא מוריד מן הטיעון המרכזי שלי: הסוציאליסטים מעכבים את התפתחות האנושות על-ידי הסטת משאבים לאפיקים לא יעילים.

במקום להמציא תרופות, האמריקאים נאלצו לבנות רשת לוויינים כדי לקרוא קדיש על תוכניות הפוליטבורו הגרונטולוגי.

אילולא חולי הנפש החלוקתיים במקומות השונים על הגלובוס, מי יודע היכן הייתה האנושות נמצאת היום. המזל הוא שבפעם הראשונה בהיסטוריה, האנשים היוזמים שהחופש יותר יקר להם ממנת הלוף במלונה, התארגנו במסגרת מדינה ריבונית - וזכו להצלחה אדירה, שפירותיה מחלחלים לכל העולם.

למעשה, היום העולם שקט יותר מאי פעם בהסטוריה - הכל בזכות הצבא האמריקאי, שהציבור היצרני שם מאכיל. גם מדינות אירופה ה"נאורות" ייאלצו לקצץ מהר מאוד את תקציבי הרווחה המהוללים שלהם ברגע שהאמריקאים יצמצמו את הנוכחות הצבאית שלהם.

אמריקה היא אומה שהתארגנה על בסיס רעיון, רעיון של חופש, ולא על בסיס עובדת לידה אקראית לאמא בעלת אף עקום כהלכה.

אמריקה בונה אנושות חדשה, על בסיס אידיאה של חירות שמשותפת לכולם, וחברות שדבקות בהגדרות שאבד עליהם כלח, עתידות להתמזג בה או להיעלם, ירצו או לא ירצו. כל מה שהן יכולות לעשות זה לעכב את התהליך ולמרר את החיים לאלה שלא משכילים לברוח מהישג ידם.
ציטוט
0 #62 אפרים 2011-01-23 00:00
באשר לפרס נובל למדענים אמריקאיים
האמריקאים התחילו לזכות בפרסי נובל למדעים, רק לאחר שנגע הסוציאליזם פגע גם בהם, בדמות מימון ממשלתי מסיבי של כל המחקרים המשמעותיים שם.
ציטוט
0 #63 ליברטי 2011-01-23 00:00
ותודה לסטלין ולפון בראון
הדבר האחרון שברה"מ וכפיליה הטוטליטריים רצו זה לקדם את הידע האנושי, ולהפליג לכוכבים. ברה"מ הייתה כלא העמים, מכונה צבאית בגודל של קונטיננט שנבנתה על-ידי סטלין כדי לכבוש את כל העולם. הדלק שלה היה בשר ועצמות שאיש לא יספור לעולם - של האזרחים שלה.

ארה"ב נאלצה להתגונן, והורידה את ברה"מ לקבר הצודק שלה, לאחר שזו קפצה מעל הפופיק - והכל, תוך שמירת רמת חיים הגבוהה בעולם לאזרחים שלה, בזמן שברוסיה של סוף עידן הקומוניזם האנשים היו על סף אכילת דשא, כמו בעוד מעצמת מחקר מהוללת, צפון קוריאה.

המשטרים הסוציאליסטיים מאלצים את מדינות החופש להשקיע באפיקים לא יעילים, אבל גם בזה הן טובות יותר בשל ההון האנושי שלהן, החופשי ליצור, בעוד שהדיקטטורות קורסות אחת אחרי השנייה. לולא הצורך להגן על עצמה מפני צמאון הדם של סטלין, מאו ושאר אהובי ליבם של הסוציאליסטים, הגלויים והסמויים, עידן טיסות החלל הפרטיות היה מגיע 50 שנה לפני היום, וכל המשאבים שארה"ב נאלצה להשקיע כדי להיות השוטר העולמי יכלו אכן להישאר בכיס האזרחים; בכך, אפשר היה לצפות לפיתוחים נחוצים הרבה יותר לחיי היומיום, מאשר הפרויקטים הגיאופוליטיים: מכוניות, חקר הסרטן, המחשב האישי.

להגיד שברה"מ תרמה למחקר זה כמו להודות לחקירות בגסטאפו על זה שנאלצת ללמוד גרמנית.

תודה רבה, אבל בכיף הייתי ללמוד משהו אחר.

באשר לפרס נובל: לפי כל סטטיסטיקה בסיסית, אמריקאים זכו יותר מכל האומות ה"רציניות" האחרות גם יחד: http://www.rasmussen.edu/student-life/blogs/main/nobel-prize-winners-by-country/

אכן, הרבה מהם היו צאצאי יהודים שהיה להם את השכל לא להביא את ילדיהם לביצת הלבנט כדי שיפרטו את כישרונם לפרוטות להאכלת קצב, גלנט, מאיר שיטרית ומיליוני "ויקי כנפו" ו"נזקקים" מקצועיים אחרים, שצריך לרחם עליהם. בפקודה.

הבהרה אחרונה בנושא החברות החלשות: אינני תומך בהשמדה יזומה של האומות החשוכות והנכשלות, אלא אם כן הן תתחלנה לחשוב על עצמן יותר מדי (ע"ע יפן וגרמניה). ההיסטוריה מראה, שהן כבר ידאגו לכך בעצמן: ע"ע רוסיה, יוון, ישראל.
ציטוט
0 #64 אפרים 2011-01-23 00:00
לדבוק באמת - גם כשהיא סוציאליסטית
"תאר לעצמך לאילו כוכבים היינו מפליגים היום לולא האבות הרוחניים של הסוציאליזם" - אמריקה הקפיטליסטית והעולם המערבי כולו לא היו מגיעים אפילו לירח לולא מרוץ החלל שיזמה בריה"מ, וגררה את אמריקה להוציא משאבים אדירים שנלקחו בכפייה מאזרחיה.
אלמלא האתגר שהציבו הסוציאליסטים והנאצים, ההשקעה במחקר בארה"ב כמעט ולא הייתה מתקיימת .
תמנה שמות של 20 המדענים המפורסמים ביותר מתחילת המאה ה20, כמה אמריקאים מנית? כנראה שאף אחד.
עד למלחמת העולם השניה, לא היה כמעט שום מדען אמריקאי בין זוכי פרס נובל לפיזיקה .
המחקר המשמעותי בארה"ב , כולל זה שבמוסדות היוקרתיים להשכלה גבוהה , ממומן ברובו ע"י כספים שנגבים בכפיה בצורת מיסים.
אפשר לטעון שעדיף פחות קידמה ובלבד שהחופש לא ייפגע .
אך עובדתית , לצערי כנראה שאי אפשר היה להגיע להתפתחות הטכנולוגית של 60 השנים האחרונות ללא מימון ממשלתי מסיבי.
ובאשר להזדהות של ליברטי עם השמדת החברות החלשות - הנציונל סוציאליסטים האמינו בזה לפניך, אך מה לעשות - לא אתה הוא שתקבע מה זו "חברה חלשה" בדיוק כשם שאינך רוצה לקבוע מה מטמטם את החברה ומה לא...
ציטוט
0 #65 ליברטי - לנתן 2011-01-23 00:00
הקם להורגך - השכם להורגו
לא ארים יד בעצמי על אדם חסר ישע, אך לא בטוח שאעזור לשודד שבטעות ירה לעצמו בראש.

לא אבכה על אדם שגוסס מסרטן ריאות, שהוזהר אך עישן שנים, והרעיל גם אותי, בעישון פאסיבי.

אם הערכים שלך הם להתאבד על איזה מזבח תורן של מוסר מתיפייף, שלפיו צריך לרחם על אכזרים - אז אכן, אלא לא ערכיי. אנס ורוצח לא יישמע אצלי בטענה שאני צריך לרחם עליו, למרות שהוא עצמו לא ריחם על אף אחד.

חברה שמרשה לאנשים הכי מוכשרים שלה למות death by a thousand cuts, כעינוי סיני עתיק - באינספור מיסים, פקקים, חינוך גרוע, זיהום אוויר, מערכת בריאות כושלת, שחיתות, עבדות בשירות צבאי והרשימה היא אינסופית - לא תזכה אצלי לרחמים. אני כועס שאיש לא פתח את עיניי כשהייתי תלמיד, קצין, וסטודנט צעיר על מהותה האמיתית של מדינת ישראל, כארץ אוכלת יושביה קומוניסטית, ולכן לא אבכה כשהיא תגיע לסוף דרכה ההגיוני. המצפון שלי נקי: בחיי האישיים והמקצועיים אני לא עוצם עיניים מול עוולות; אני כן יצאתי להפגנות נגד החוק הביומטרי; אני מגיב באתר היחיד שראוי לקרוא בישראל, ומנסה לפתוח את עיניהם של מי שעודנו טיפש נאיבי כמו שאני הייתי (ולפעמים גם מצליח, ר' שרשור סמוך), וכעת אני בדרך החוצה.

אני את שלי עשיתי, ואם אומה שמתגאה בגאוניותה לא מסוגלת לזרוק מעליה את עול הפקידים מוצצי הדם - כי אינם אלא בשר מבשרה, בשר העבדים - תגיע לפח הזבל של ההיסטוריה, זה יגיע לכל אחד ואחד מאלה שנמנים הימנה. אומה אינה אלא סך של האנשים שמרכיבים אותה, ואזרחי ישראל הם רובם ככולם בהמות מפוחדות ונבערות שאוהבות ללקק את המגף על פרצופם.

באשר לפוסט הקודם שלך, אני לא מבין איזה ערכים עוד אתה רוצה לפתח כקונטרה לסוציאליזם? אולי אתה מקריץ נושא לעבודת דוקטורט, אבל הערכים הליברטריאניים הם גלויים ועתיקי יומין לא פחות מהזיותיו של מרקס. אין צורך להתחכם כשהכל פשוט: אל תכפה את רצונך על אחרים, תן לאנשים את זכות הבחירה שלהם, ואל תתערב בהחלטותיהם. במילים גבוהות שאולי מתאימות יותר לתזה שנראה לי שאתה כותב: כבד את אוטונומיית הרצון של זולתך.

אה, וכן, כמו שכתבו לך: מי שמפעיל אלימות כלפיך כדי לאנוסך לעשות דברים שאינך רוצה, אל תציע לו את הלחי השנייה, אלא תתגונן, ומותר לך גם להרוג אותי - כי הוא עליך לא ירחם, ולא משנה איזה סיפורים פטרנליסטיים הוא יספר בזמן שתדמם למוות את כוח החיים שלך.
ציטוט
0 #66 ליברטריאן 2011-01-23 00:00
לנתן - ערכים:
לא ליזום אלימות כלפי האחר (שימוש באלימות אך ורק לצורך התגוננות מפני אלימות שהצד השני יזם נגדך).

מערך זה לבדו נגזרת כל התורה הליברטריאנית.

מבלי ליזום אלימות לא ניתן להפעיל כפייה, לא ניתן לשדוד ("מיסים"), לא ניתן להכריח אנשים לקנות את מה שראוי בעיניך במקום דברים "סתמיים", לא ניתן לאסור על אדם לעבוד בשכר שנמוך מסף שרירותי שבחרו לקרוא לו "שכר מינימום" וכו'

לשאלה האם שיר מסויים שבנות 12 רבות אוהבות לשמוע הוא "איכותי" או "סתמי" (או באיזו מטריקה מודדים איכות של שיר) אין שום קשר לנושא.
ציטוט
0 #67 נתן 2011-01-23 00:00
ליעקב - רואה מה קורה כשאין ערכים?
כשאין אמת, צדק ומוסר?

יש מי שקורא לעצמו ליברטי וכותב משפטים כגון: "לכן, השמדת החברות החלשות היא גם צודקת, ואני שלם איתה לגמרי."

ממש ממשיך דרכו הרוחני של ג'ורג' ברנרד שואו. כל הכבוד.
ציטוט
0 #68 אזרח 2011-01-23 00:00
לעידן(42)
אם אכן קיים אותו מיעוט קטנטן שלא מסוגל לייצור שום דבר שהזולת מעוניין בו ומוכן לשלם תמורתו מספיק בשביל לקיים תנאי מחייה מינימאליים, עד כדי כך ש "חברי הקהילה לא מוכנים לקבל מתוך חמלה אנושית" - אז אותם "חברי קהילה" מדוברים מוזמנים ביותר לתרום לו כנדיבות ליבם מכספם האישי.

למעשה, גם במצב כזה אותו אדם כן מספק לזולת שירות תמורת כספו - השירות שהוא מספק הוא לתת לך הזדמנות להרגיש טוב עם עצמך על שתרמת למטרה נאה בעיניך. בזה כל אחד יכול לעבוד, וככל שאתה יותר מוגבל ומסכן כך המוצר שאתה מציע בתחום הזה איכותי יותר ותקבל תמורתו תמורה גבוהה יותר.

בכל מקרה אין צורך בגוף מרכזי שישדוד את האזרחים היצרניים ויחלק אותו "למסכנים" כראות עיניו.
ציטוט
0 #69 ליברטי - לעידן 2011-01-23 00:00
דרוויניזם או צדק?
אני מודע היטב לרטוריקה החריפה שלי, ולא בכדי אני בוחר בה. בניגוד לסוציאליסטים, אני מנסה לדבוק באמת, ולא למכור לוקשים - גם לא לעצמי.

בני אדם הם ייצורים תחרותיים, ומי שמעכב את ההתפתחות של החזקים - בסוף מושמד, כולל במלחמת אחים (חפש ברשת מאמרים של שפנגלר באסיה-טיימס, דברי-חכמה מדהימים).

הצפון המתפתח האמריקאי השמיד את הדרום חורש-הכותנה ומבוסס על עבודת העבדים ולא מנועי-קיטור במלחמה עקובה מדם, ומדינות אירופה שדבקו בערכי העבר המעופשים של זהות לאומית לא נרגעו עד שמרבית אוכלוסיית הגברים הצעירים נטבחה בשדות הקטל.

היום ארה"ב משגשגת, וכל אירופה היא בית זונות אחד גדול שבו השוודים שוכבים עם איטלקיות וכולם מעורבבים עם כולם. רק החרדים בישראל מתעקשים על זהות ייחודית, וסופם יהיה כמו סופם של כל החשוכים בהיסטוריה, לא לפני שהם יגררו את כל ישראל לגהנום של מלחמה - בפנים או בחוץ, שתנקה את האומה מטיפשים שלא השכילו לעזוב בזמן.

צורם לאוזן, אני יודע. אבל זו האמת, אמת שמרבית הבהמות בישראל לא רוצות לשמוע, אחרת היו משכילות מזמן לקום ולתקן את המצב באמצעים פחות אלימים: הפגנות או בחירה במפלגות תומכות חופש.

לכן, השמדת החברות החלשות היא גם צודקת, ואני שלם איתה לגמרי. אני לא אזיל דמעה על השמדתם של כל אלה שלא מסוגלים להוציא מעצמם הפגנה נגד החוק הביומטרי או לא נקפו אצבע כדי להציל נפשות צעירות מן הריקבון המוסרי של הסוציאליזם.

הגרמנים הרוויחו ביושר את דרזדן, היפנים - את הירושימה את נגאסאקי, וגם הישראלים את החורבן שלהם שעוד בוא יבוא.
ציטוט
0 #70 אלון 2011-01-23 00:00
מסחר
Objectivism holds that the fundamental standard for all relationships is the trader principle. This principle holds that we should interact with people on the basis of the values we can trade with them - values of all sorts, including common interests in art, sports or music, similar philosophical outlooks, political beliefs, sense of life, and more. Trade, in this broad sense, is the only proper basis of any relationship—including relationships with members of our families.

http://www.atlassociety.org/family-relationships-objectivism-objectivist-ayn-rand
ציטוט
0 #71 יעקב 2011-01-23 00:00
לאלון: אתה כמעט צודק
אלון, אתה כמעט צודק בעמדתך וגם הציטוט שלך הוא כמעט נכון: "כמובן שהיחסים הלגיטימיים היחידים בין אנשים הם של מסחר מרצון והכפייה היא אסורה "

איין רנד אכן אמרה כך, מלבד מילה קטנה אחת שאתה הוספת: "מסחר".
היא לא אמרה "מסחר".
כול יחסים בין בני אדם הם תקינים ומקובלים, בין אם במסגרת מסחר או כול מסגרת אחרת (למשל אהבה), ובתנאי שהם חופשיים וללא כפייה.

הרבה מלעיזים, כמוך, מנסים ללעוג, אבל הדבר הנלעג הוא ההבנה הלקויה שלהם, כפי שבאה לידי ביטוי בציטוט המעוות.
באשר למילה "ערך" - כאמור, יש לה הרבה פירושים ומשמעויות. אני מדבר רק על הפירוש המוגדר, והמצומצם, הפירוש הכלכלי-טכני בלבד, ראה הערתי הקודמת.
ציטוט
0 #72 עידן 2011-01-23 00:00
הערה לליברטי
ידידי - אתה חוזר מעלה את נושא האבולוציה בדיון כמעין פתרון סופי שיכחיד את החלשים והעצלנים... אני מייעץ לך להתרחק מרעיונות כאלה כמו מאש. אבולוציה אכן פועלת בחברות אדם, אבל ממש לא לפי אותם כללים שאנחנו מכירים בעולם החי והצומח... אלא בד"כ בדיוק להפך - החברות החלשות מגלות שרידות ופוריות גבוהים יותר מהחזקים והיצרניים ובד"כ החברות החזקות נאלצות להשתמש באלימות וכוח ואכזריות רבה בשביל לגבור על החברות החלשות.
רעיונות של דרוויניזם חברתי של חלשים שגוזלים את משאבי החזקים מובילים לפינות אפלות מאד. אני ממליץ לדבוק ברטוריקה כלכלית יותר וביולוגית פחות.
ציטוט
0 #73 אלון 2011-01-23 00:00
תגידו שמעתם על אובייקטיביזים ?!
ליברטי, יעקב, מה אתם רוצים מנתן ?
הוא מציג את העמדה של איין ראנד, שאין בה אפילו קמצוץ של סוציאליזם.
כמובן שהיחסים הלגיטימיים היחידים בין אנשים הם של מסחר מרצון והכפייה היא אסורה - קפיטליזם טהור היא השיטה המוסרית היחידה.
איין ראנד מגיעה לכך מתוך נסיון להבנה אובייקטיבית של המציאות והיא טוענת שיש קנה מידה אובייקטיבי למושג "ערך" - בעל ערך הוא מה שתורם לחיים.
לכן הנרקומן, שמעריך מאוד את מנת הסם הבאה שלו, שוגה בכך, והרגשות שלו אינן בסיס טוב לקביעת ערך.
בכל מקרה, זו זכותו המלאה להתמסטל ולהזיק לעצמו.
ציטוט
0 #74 יעקב 2011-01-23 00:00
"ערך" הוא דבר סובייקטיבי
ערך הוא דבר סובייקטיבי. אנו לא יכולים לדבר על "ערך" במונחים מוחלטים. ערך הוא מושג גדול וטעון.
כשאנו מדברים על "ערך" בכלכלה אנו מתכוונים רק למובן צר אחר, מוגדר ומדוייק של המילה. אנו מתבוננים בטרנזקציה (חילופים) של דברים בין שני אנשים ואומרים (לאחר מעשה) ששני הדברים שהוחלפו היו שווי ערך - שווי ערך לפי הגדרה כלכלית - כי הם הוחלפו זה בזה.
אתה רשאי להאמין שחייבת להיות עבודה מושקעת כדי שדבר יהיה בעל ערך. אתה רשאי לאמין במה שאתה רוצה. יש למושג "ערך" אינסוף פירושים (שפירושו למעשה שאין לו שום מובן).
מבחינה מעשית , כאשר שני בני אדם מחליפים דבר א' בדבר ב' ביניהם - איננו יכולים לדעת אם העבודה שהושקעה או לא, בחפץ א' או ב' , רלוונטית בכלל. הקשר בין עבודה לערך הוא בלתי מוגדר.
ציטוט
0 #75 יעקב 2011-01-23 00:00
לנתן: מה שמרקס לא אמר לא מרקסיסטי
"קבעתי שזה משפט מרקסיסטי לא בגלל שמרקס אמר אותו משפט אלא משום שמרקס היה מטריאליסט."

אתה לא יכול לקרוא בשם מרקסיסטי מה שבא לך, כי אתה חושב שהוא מרקסיסטי. זו לא אמת (ואתה טוען שאתה מאמין ב"אמת").
כדי להגיד שמשהו מרקסיסטי זה חייב להיות משהו שמרקס, או חבריו לדרך (למשל לנין) אמרו.
ציטוט
0 #76 נתן 2011-01-23 00:00
ליברטי - מצטער להודיע לך
אבל נדמה לי שהליברטריאנים הם האויבים הגדולים ביותר של החירות - מהצד הימני של המפה הפוליטית. הם כמובן טוענים שהם בעד חירות, אבל בלי עקרונות ברזל הם ימכרו אותה בהזדמנות ראשונה (ראנד פול למשל עכשיו מדבר על כך שהוא בעד להגביה את החוב האמריקני עם כל מיני תירוצים).

הסוציאליסטים לא באו משום מקום. הסוציאליזם הוא תולדה של תפיסה מחשבתית שמתקיימת כבר אלפי שנים, ולטעון שאינה מורכבת זה פשוט מגוחך. נכון, אני חושב שהפילוסופיה שהצמיחה את הסוציאליזם היא מרושעת וזוועתית, אבל היא קיימת והיא מפותחת מאוד.

אם אתה לא רוצה להתעסק בענייני מוסר, צדק ואמת - זכותך. אבל דע לך שאת המאבק על החירות הפסדת עוד לפני שהוא התחיל, כי ברגע שאינך יוצר כלים פילוסופיים חדשים משל עצמך, אתה משחק במגרש התודעתי של השמאל, ואז אתה מפסיד פעם אחר פעם.

כמו לשים שחקני כדורסל על מגרש כדורגל. מי נראה לך ינצח במשחק?
ציטוט
0 #77 דוד - לליברטי 2011-01-30 00:00
"עליה" לארה"ב
מה אתה עושה עדיין כאן?
אם הבנתי אותך נכון, מזמן היית כבר צריך להיות בארה"ב -- הלא-כן?
ציטוט
0 #78 לעידןאלון 2017-07-30 09:12
https://www.youtube.com/watch?v=IFbYM2EDz40
ציטוט
0 #79 לעידןאלון 2017-07-30 10:04
מצטט עידן:
מסכים עם מוטי, אבל...
אני מסכים עם מה שמוטי אומר כאמת אבל ישנה בעיה אחת שלא מאפשרת לי לעמוד מאחורי הדברים ב-100%. לצערנו לא כל בני האדם נולדו שווים ביכולות, בבריאות, מזל ומוטיווציה. כל אחד מבין את הצורך לספק לנכים, אלמנות וחולים תמיכה של הקהילה. אבל מה עם מוכי הגורל, הטפשים וחסרי הכשרון? כמה שלא נתפלסף וניתן תמריצים אנחנו עדיין נשאר עם שכבה כלשהי של אנשים עם יכולות נמוכות מאד, ומוטיווציה נמוכה לשפר את מצבם אך עדיין מסוגלים לבצע את עבודות הדחק שאיש לא רוצה בהן. ללא קביעת סף הכנסה מינימלי קרוב לוודאי שאנשים אלו יהפכו לתלויים לחלוטין בקהילה והדרדרו לרמות של עוני שחברי הקהילה לא מוכנים לקבל מתוך חמלה אנושית. לדעתי זהו רוע הכרחי כי לא כולם בחברה מספיק חזקים לעמוד במירוץ בכבוד או אפילו לשרוד. עדיף לשלם יותר על עבודתם מאשר לסבסד אותם ב-100%. אשמח לתגובות.
עידן.


https://www.youtube.com/watch?v=IFbYM2EDz40
ציטוט
הוסף תגובה