שישי, 13 פברואר 2015 21:23

הדרך האחרת ל"עידוד הכלכלה" - הדפסת כסף

הדפסת כסף כמוה כהוספת מים למרק טעים כדי להגדיל את כמות המרק. האם מרק שהוסיפו לו מים ישביע אותנו יותר? אולי בטווח הקצר. מתי נבחין שרימו אותנו? רק אם תוספת המים תתמשך.

פוליטית, לא נעים להשתמש במונח "הדפסה", לכן מאז משבר 2008 קוראים לזה "הקלה כמותית". הממשלה מדפיסה אגרות חוב והבנק המרכזי "קונה" את האג"ח של המדינה. העברת כסף מכיס ימין לכיס שמאל.

הקונה פיקטיבי – הבנק המרכזי (זרוע של המדינה) מדפיס כסף לרכישת אג"ח של המדינה. זה בעצם מה שממשלת ארצות הברית עושה מאז משבר 2008, ממשלת יפן והבנק האירופאי המרכזי החל מינואר 2015.

כדי להבין מדוע הדפסת כסף וחלוקתו באמצעות תקציב המדינה אינה "תרופה" למיתון, צריך לחזור לתיאור הבסיסי של הפעילות הכלכלית האנושית.

אנשים יוצרים, באמצעות עבודתם, ערך ממשי ושפע (wealth) בצורה של שירותים ומוצרים – האדריכל מוכר שירותי תכנון ליזם, והמלצר מוכר שירותי מלצרות לבעלי המסעדה. אין חלוקה בין "יצרנים" לבין "צרכנים", כולנו "יצרנים" (מי שבאמת עובד). אנחנו מייצרים תועלת למישהו אחר – ההוא שמשלם לנו. כולנו כיצרנים, מחליפים זה עם זה מידי יום את פרי עבודתנו, את התועלת שייצרנו עבור אחרים. הכסף הוא רק אמצעי חליפין שמקל על חילופי המוצרים והשירותים בינינו. כל כסף שבארנק ובחשבון הבנק מקורו בערך שיצרנו עבור מישהו אחר. אין כסף מבלי שמישהו ייצר משהו בעל ערך תמורתו. גם אם קיבלתם ירושה, המוריש הוא שייצר מוצר או שרות שתמורתו קיבל כסף. גם הכסף שבידי השודד נגנב ממישהו שייצר כנגדו מוצר בעל ערך, כי אחרת לא היו משלמים לו בכסף. גם הכסף שבידי מובטל נכה שמקבל קצבה מהמדינה – מקורו באזרח אחר שעבד, יצר ערך שחלקו הוחרם על ידי המדינה כמיסים.

בכל העברת כסף מאדם לאדם – ממשלם למקבל הכסף – מתבצעת עסקת חליפין. כל אחד משני הצדדים לעסקת החליפין "תרם" מוצר או שירות ל"פול" הענק שנקרא "כלכלה". כאשר אנחנו קונים בהפסקת הצהריים עוגה בקונדיטוריה – בעל העסק תרם ל"כלכלה" עוגה שייצר. אנחנו שולפים את הארנק ומשלמים עבור העוגה בכסף שמקורו ב- 20 דקות של עבודה, בשירות מועיל שהענקנו למעסיק שלנו. באותו רגע מתבצעת עסקת חליפין בערכים כספיים שווים: החלפנו 20 דקות עבודה במשרד תמורת עוגה. בכל עסקה תמיד מעורבים שני מוצרים שהצדדים בעסקה יצרו והם מחליפים ביניהם את המוצרים.

 

1525


עכשיו נכנס לתמונה הליקופטר הכסף הממשלתי ומחלק לעשירונים הנמוכים ולמקורבי השלטון טונות של כסף טרי שהודפס. הכסף המודפס מגיע לארנקם שלא בתמורה למוצר או שירות שהעניקו למישהו אחר. הכסף לא נלקח מ"העשירים" שייצרו מוצר תמורת הכסף הזה והועבר לעניים כמו במקרה של גיוס אג"ח על ידי המדינה (ראו מאמר קודם). אף אחד לא תרם ל"כלכלה" שום מוצר או שירות תמורת הכסף המודפס. לכן הכסף המודפס אינו מייצג תוספת עושר ל"כלכלה".    


כלכלה יכולה לצמוח רק אם מתווסף עושר – מוצרים ושירותים חדשים. אלה יכולים להתווסף רק מהגדלת מספר העובדים היצרנים או שעות עבודתם, או מעליה בפריון העבודה (מצליחים לייצר יותר מוצרים תמורת אותה "כמות עבודה"). גורמים אלה אינם משתנים כאשר הליקופטר מפזר כסף מודפס.

מי שמאמין שאפשר להגדיל את העוגה הכלכלית ללא השקעת עבודה והון, סתם על ידי הדפסת כסף – מאמין בניסים. מי שמאמין בכך חייב גם להאמין שאם פושע ירכוש מכונת דפוס איכותית, ידפיס שטרי כסף ויצליח להפיץ אותם – המשק יצמח והכלכלה תפרח.

אפשר לרמות את ה"כלכלה" בטווח הקצר

על שטרי הכסף אין סימון למקורם, הם אחידים. על שטר הכסף שבכיסו של נהג המונית לא כתוב שהוא קיבל אותו בתמורה לשירות שמכר לנוסע. את מוכר הפלאפל לא מעניין מקורו של השטר שהוא מקבל מנהג המונית שסועד אצלו.

כאשר ממשלה משלמת משכורות לעובדיה אין סימון על הכסף אם מקורו בהלוואה שהממשלה לקחה, או בכסף שהדפיסה. ההשפעה של הגדלת הוצאות המדינה בטווח הקצר אינה שונה בין אם הממשלה מגייסת הלוואה או בין אם היא מדפיסה את הכסף. בטווח הקצר, הדפסת כסף אפילו עדיפה על פני הנפקת אג"ח מדינה, כי המדינה לא מתחרה ביזמים על הלוואות.

הדפסת כסף כמוה כהוספת מים למרק טעים כדי להגדיל את כמות המרק. האם מרק שהוסיפו לו מים ישביע אותנו יותר? אולי בטווח הקצר. מתי נבחין שרימו אותנו? רק אם תוספת המים תתמשך.

כמה זמן זה "הטווח הקצר"? איש לא יודע. אבל, אין ניסים – לבסוף הכלכלה "סוגרת חשבון". התהליך כואב ומלווה בירידת מדרגה ברמת החיים של רוב האוכלוסייה. הציבור יגלה את האמת המרה – תוספת המים למרק לא השביעה את הרעב.

המשך יבוא.

 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:02
תגובות  
0 #1 מה לגבי כסף מודפס הניתן ב-*תמורה*?דוב הקוטב 2016-02-20 18:22
חלוקת כסף שלא בתמורה למוצר או שירות היא אכן שטות מוחלטת והיא גם לא תגדיל את התעסוקה - כי הכסף ישמש ישמש (אצל המקורבים ובעלי העסקים) לקנית זהב כסף מטבע חוץ - כל דבר שיוכל לשרוד את ירידת ערך המטבע כמה שיותר מהר..

מצד שני כסף מודפס הניתן בתמורה (לעבודות תשתית חיוניות למשל) ב-*תנאי אבטלה קשים* הוא בעצם אשראי שניתן על תנאי - והתנאי הוא שהעליה בתוצר תדביק פחות או יותר את העליה בכמות אמצעי התשלום.

כלומר הדפסה חייבת להיות מגובית בעבודה וביצור - כלי לשבור את מעגל מיתון-אבטלה לא יותר מכך.

לא יודע מהיכן הסיפור של ״הגדלת הביקושים הגיע״ - קיינס התייחס במפורש רק למצבי משבר של שווי משקל *המלווים באבטלה* - לא במצב של תעסוקה מלאה (גם אם בשכר נמוך).
ציטוט
0 #2 אסור להדפיס כסף בישראלרון וייס 2016-02-20 18:23
לפי החוק אסור לבנק ישראל להדפיס תוספת כסף.
ציטוט
0 #3 אבל מדפיסים בכול זאת, תחת שם אחריעקב . 2016-02-20 18:24
!
ציטוט
0 #4 הבטיחו לנו היכחדות של דובי קוטבגרי 2016-02-20 18:27
1. תנאי אבטלה קשים בשוק חופשי זה פלא שלא ייתכן (אלא אם אנשים מעדיפים לגווע ברעב, רק לא לעבוד). עצם הרעיון שאתה מבטא מהווה סתירה במונחים.

2. התשובה לשאלה מה "חיוני" לא נקבעת לפי דעתו של דוב הקוטב. אם עבודות התשתית הן "חיוניות", הרי שיימצא מקור מימון ואם לא נמצא, כנראה שאין כה חיוניות.

3. אין הבדל בין הדפסת כסף וחלוקתו לתושבים "סתם", לבין הדפסת כסף וחלוקתו לתושבים תמורת "עבודות חיוניות". לכאורה הרווחנו את ה"עבודות", אבל היות שאין יש מאין, הפסדנו משהו אחר.

4. אם יש תועלת והגיון בהדפסת כסף לשם ייצור עבודה "חיונית" אין טעם שנחכה למועד בו יהיו "תנאי אבטלה קשים" וגם אין טעם שנגבה מסים, המדינה פשוט תדפיס כסף ותייצר מה שהפקידים חושבים שהוא רצוי.

5. אם המצב הכלכלי במשק קשה הדבר האחרון שצריך לעשות זה להשקיע ב"תשתית". תשתית שאינה קיימת היא בהכרח גם פחות נחוצה מדברים שנחוצים בחיי היום יום לתושבים. התושבים תמיד יצטרכו יותר בדחיפות מזון, מחסה, טיפול רפואי וכיוצ"ב על פני מוצר "תשתית" שכלל לא היה קיים עד כה, ואילו הוא היא כזה חשוב, הוא כבר היה נבנה בטרם החלה אותה אבטלה פלאית.

אתה מאמין בכלכלת הוקוס פוקוס. למה שהמדינה לא תדפיס כסף, תקים מפעלי רכב, גם תספק תעסוקה וגם תספק מכוניות חינם לתושבים? התשובה: כי אנחנו לא חיים בעולם של פנטזיה. הדפסת כסף היא מיסוי לכל דבר ועניין, בכל מקרה ובכל מצב (גם אם יש "תנאי אבטלה קשים").
גם תעסוקה במקרה זה תבוא על חשבון תעסוקה בענפים חיוניים יותר למשק. האזרח יקבל מכונית חדשה, אבל ייאלץ לוותר על דברים שנחוצים לו אף יותר.
ציטוט
0 #5 בנק ישראל רק מדפיס כסףיעקב. 2016-02-20 18:27
זה מה שהוא עושה כול הזמן, זה הדבר היחידי שהוא יודע לעשות.
למשל: בספרי כלכלה כתוב, ובחוק בנק ישראל: "בנק ישראל קובע את הריבית".

כיצד הוא קובע את הריבית? ידוע למשל שכעת הריבית נמוכה - 0.25%.
בשוק חופשי הריבית נקבעת על פי היצע וביקוש של כסף. כיצד מתגבר בנק ישראל על מגבלות היצע של הכסף? כיצד זה הוא מעמיד לרשות הבנקים אשראי בכול כמות שהיא במחיר של 0.25%?? אם בנק בא ומבקש כסף מבנק ישראל - הוא מקבל. מאיפה?
הדפסת כסף היא לא רק חלק אינטגרלי, הכרחי, מהותי - בפעילותו של בנק ישראל. זהו החלק היחידי.
ציטוט
0 #6 לא "כולנו יצרנים", הרוב לא יצרניבתיה אבן 2016-02-20 18:28
צבא למשל אינו "יצרני". ומי שעובד בצבא ומקבל שכר, אינו "מייצר תועלות" . הוא קיים ועובד כדי למנוע ולסתור את הנזקים שעשויים להגרם למשלם שכרו מ"עובד" של צבא לעומתי.
כך הדבר בין צבאות מדינות, כך הדבר אצל "עובדי" הפשיעה מול "עובדי" מניעתה. כך הדבר אצל "עובדי" הספורט התחרותי על שפע עסקניהם וההון העצום המעורב בכך
.
העולם הקפיטליסטי בנוי סביבת נושא התחרות. ואכן עיקר שעות העבודה אינו מושקע ביצירת תועלת - נכסים - כסף - אושר. אלא במאמץ תחרותי לסתור את הפעילות של החברה והעסק המתחרים, להתגבר ולהתאמץ כדי לסתור את הבירוקרטיה שמציבה הרשות והמדינה.
והרשות והמדינה משלמות עבור "העובדים" שתפקידם להצר את צעדי העסק ולאלצו להעביר למדינה מפירותיו - כך שתוכל להמשיך ולהגדיל את היקף העובדים העושים זאת.
לפי הערכת מומחים, פחות משליש משעות העבודה מושקעות בנושאים המביאים תועלת, וכל השאר מושקע בניטרול הדדי של הגורמים במשק.
"ראובן חופר בור, ושמעון מכסה אותו, ויוסי מפקח, וחיים משלם וכולם "מתפרנסים"

עלות "הניטרול ההדדי" היא עצומה. שכן "העובדים" מקבלים "שכר עבודה" גבוה, והעלות העקיפה של אחזקתם במשרד ובלישכה היא מכופלת.

אך כפי שנכתב במאמר, בדעת הקהל כיום "אין אבחנה בין יצרנים וצרכנים" ושלטת האמונה "כולנו יצרנים".
ציטוט
0 #7 לשיטתך גם יצרן מנעולים אינו יצרני?לבתיה 2016-02-20 18:28
כלומר, אין תועלת במנעול? הרי גם המנעול לא נועד לשפר מצב, אלא למנוע הידרדרות (אובדן רכוש, אלימות וכו').

לשיטתי, אם מישהו מוכן לשלם על משהו מרצונו, אז כנראה שהדבר מועיל עבורו -- בין אם הדבר נועד כדי לשפר את מצבו ובין אם כדי למנוע הידרדרות.

דוגמה נוספת: מברשת שיניים ומשחה, שנועדו "למנוע ולסתור את הנזקים שעשויים להיגרם" על ידי חיידקים.
ציטוט
0 #8 בנין מוציא משק ממיתון,יש לבנות הרבהבן-- הארץ 2016-02-20 18:29
!!
ציטוט
0 #9 להכשיר ישראלים לבנין בשכר הוגן!בן-הארץ 2016-02-20 18:30
!!
ציטוט
0 #10 המיתון שנות ה60 הסתיים כשבנו והרבהבן-הארץ 2016-02-20 18:32
זה כלל ידוע בכלכלה , שתנופת- בנייה , מפעילה את כל המשק בכל תחום !
ומביאה ליציאה בריאה וחזקה ממיתון !
ציטוט
0 #11 ל 7, בריאות= תועלת, מלחמה = איוולתבתיה 2016-02-20 18:33
מערכת של יצירת נזקים הדדית, גם אם המשתתפים בה מקבלים שכר, אינה יכולה להחשב כמביאה תועלת.
כאשר ראובן תולה שלטי ענק האומרים "שופרסל הכי זול", וחיים תולה שלטי ענק " מגה - זולה מכולם", הם אינם מגדילים את הקניות, הם מכערים את העיר והסביבה ומשכורתם מייקרת את הקניות. ופוגעת בלקוחות כמו גם בחברות המזון המעסיקות אותם.
אך בשל "קדושת התחרות" הם נדחפים לסוג זה של פגיעה דו צדדית שעיקרה ביטול תוצאות עבודת האחר.

רוב העובדים כיום אינם מביאים תועלת, הם אינם עוסקים בתפירת השמיכה בהשאלה, אלא במשיכתה זה מזה. - ותוך כדי כך השמיכה נפגעת ומתפוררת.
הדוגמא המתאימה אינה זו שהבאת, משחת השיניים כמענה לחידקים (שכן החיידקים אנם מקבלים שכר). אלא תופעת המחיקון והאנטי מחיקון שבזמנו העסיקו אלפי אנשים, שעסקו בביטול השטות זה של הצד האחר
ציטוט
0 #12 מה לגבי יצרן המנעולים?לבתיה 2016-02-20 18:33
האם הוא יצרני או לא?

בעולם ללא גנבים אין תועלת במנעולים. בעולם שלנו -- יש תועלת.

תחרות בין יצרנים ומשווקים על מחיר, איכות וזמינות -- מועילה לצרכן. בעולם בו הצרכנים תמיד יודעים הכל ותמיד שמים לב להכל ותמיד נותנים צ'אנס גם בלי פרסום, אין תועלת בפרסום. בעולם שלנו -- יש תועלת.
ציטוט
0 #13 לגרידוב הקוטב 2016-02-20 18:34
1.עובדתית לא נכון - שוק באמת חופשי לא קיים. ב-29 התוצר ירד ועלתה האבטלה בארה״ב מ-5% עד לשיא של מעל !20%. ב-35. התוצר חזר לרמתו הקודמת כבר ב-39 והאבטלה ירדה - אם כי נכון הוא שהאבטלה חזרה לממדיה הקודמים רק בשנות המלחמה.

2. החלק הראשון נכון לחלוטין אכן בעיה להגדיר מהו חיוני מסכים כי לא ברור שצריך דוקא תשתית - החלק השני אני לא כ״כ בטוח - מחנק אשראי זה דבר שקורה עובדתית.

3. (1) הא ? - לפי מה שאתה אומר לא קיימת צמיחה כלכלית. בשוק מאוזן קיים שווי משקל בין התוצר לאמצעי התשלום.

4. טיעון איש קש - ברור שהדפסת כסף כשלעצמה ״ליצור יש מאין״ אין בה כל תועלת. לא לזה התייחסתי.

5. תחליף את המילה ״תשתית״ בכל מה שאתה חושב שנחוץ. המפתח הוא שבירת מעגל האבטלה והאשראי אין שום התעקשות על ״תשתית״ דווקא.

הפסקה האחרונה נכונה לחלוטין - אבל כאמור - זה לא מה שאמרתי.
זהו טיעון איש קש קלאסי - אף אחד גם לא מדבר ולא רוצה קומוניזים.

שים לב גם לכך שקיינס לא התייחס רק למצב של מיתון מלווה באבטלה אלא בשנים של גאות הוא קרא לעשות בדיוק את ההיפך מהדפסת כסף - ליצירת עודף תקציבי - דבר שנוח לפוליטיקאים להתעלם ממנו.

בכל מקרה גישה דוגמטית גם בעד הדפסת כסף וגם נגד הדפסת כסף בכל מצב היא שגוייה - הכשל העיקרי של ממשלות - אלא וגם אלא - זה שהם לא יודעים מתי להפסיק ולשנות כיוון כשנדרש ולא כשכבר מאוחר מידי ...
ציטוט
+1 #14 יש לי חבר שעבד בעבר בבניהאליהו, חיפה 2016-02-20 18:34
במסגרת תוכנית ממשלתית להכשיר בחינם בוגרי צבא לתחום.
הם קיבלו את השכר הממוצע במשק החל מסיום ההכשרה.

חודשיים לאחר סיום ההכשרה, האחרונים עזבו.
החבר עבר להייטק.
ציטוט
0 #15 ל-13גרי 2016-02-20 18:35
אני לא רואה איך ענית לדברי.
ציטוט
0 #16 נראה שלא עלה בידי להסביר :דוב הקוטב 2016-02-20 18:35
אני לא יודע כיצד להסביר טוב יותר מבלי לחזור על עצמי. נעצור כאן ונסתפק בכך שאומר שאני מסכים עמך לחלוטין שלא ניתן ליצור יש מאין ע״י הדפסת כסף - לא לכל היתה הכוונה.
ציטוט
0 #17 לדב הקוטב: עבודות יזומות לא תורמותחשבון פשוט 2016-02-20 18:36
אם הממשלה היתה יודעת לנהל עסקים
אז רוסיה הקומוניסטית והחברות הממשלתיות של ממשלת ישראל
לא היו נראות כמו שהן נראות.

גם אם נניח שהממשלה לא עושה פרויקטים מיותרים רק בשביל להעביר כסף מהציבור לקומץ מקורבים לשלטון (מה שבפועל קורה באחוז משמעותי מהזמן).
הרי שהממשלה לא יכולה לחשב את הנחיצות הכלכלית של תיקון/שדרוג/הקמת כביש חדש אל מול העלות.

כך שבסופו של יום היא גורעת מהכללכלה במקום לתרום לה.
ציטוט
0 #18 שלושת חוקי התנועה של בתיהאנטי-חברתי 2016-02-20 18:37
1. הפה נשאר בתנועה מתמדת
(אפילו כשמוח ישן)
2. התמיכה בטענה מסוימת היא ביחס הפוך למידת ההגיון שיש בה.
3. לכל הסבר הגיוני יש תגובת נגד
(אם כי לוא דוקא טעם).
ציטוט
הוסף תגובה