שבת, 21 פברואר 2015 21:43

מה יקרה אם ווארן באפט וביל גייטס יחלקו את כל הונם לעניי אמריקה?

100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני, ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?

כתבה שלישית ואחרונה בסדרה "מעודדים את הכלכלה".

כתבה 1 – דנה במיתוס הסוציאליסטי שהמדינה צריכה לקחת כסף מהעשירים ש"רק חוסכים את הכסף" ולפזר לעניים ש"צורכים" את כל כספם – כך יגדלו הביקושים ותגבר הצמיחה.

כתבה 2 – דנה ב"עידוד הכלכלה" על ידי הדפסת כסף.

הנה הכתבה השלישית:

האם הכלכלה "תתעודד" אם ווראן באפט וביל גייטס יחלקו את כל הונם לעניים?

100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. כל משפחה תקבל למחרת 10,000 דולר לחשבון הבנק – מתנה מזוג הטייקונים הנדיב. זה כמובן אינו כסף מודפס, אלא ממשי מאד. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?

 
1527
 
עשר מיליון משפחות באמריקה יגדילו את צריכתן. בכמה? קשה לדעת כי הצריכה השוטפת (על פי מילטון פרידמן) אינה תלויה בהכנסה השוטפת, אלא בהכנסה הקבועה (הפרמננטית) הצפויה לטווח רחוק. נשמע הגיוני. אם נקבל מתנה של עשרת אלפים דולר לא נרוץ מייד לחנות ונקנה את מה שחלמנו מזמן. נחסוך חלק גדול מהכסף, אלא אם יבטיחו לנו שנקבל מתנה כזאת כל שנה.

אבל נניח שעניי אמריקה לא נענים למודלים הכלכליים ומוציאים את כל הכסף על צריכה תוך זמן קצר: קונים מקררים, מסכי טלוויזיה  וסמארטפונים חדשים, יוצאים לחופשה ומשדרגים את הרכב. היצרנים אולי יגבירו במקצת את קצב הייצור, אולי יעלו קצת מחירים. ייתכן אפילו שההשקעות בתעשייה יגדלו.

למה "ייתכן"? כי היצרנים לא ימהרו להשקיע בהרחבת הייצור, אלא אם יזהו שינוי קבוע בדפוסי הצריכה; אם מישהו יבטיח להם שכל שנה יימצאו הטייקונים שיוותרו על כל הונם ויחלקו אותו לעניים. שימו לב: לביל גייטס ולווארן באפט שבדוגמה כבר "נגמר" הכסף אחרי שתרמו את כולו...

האם השתנה משהו בשיווי המשקל הכלכלי? האם המשפחות העניות מייצרות יותר מוצרים ושירותים כתוצאה מהמתנה שקיבלו? האם העשירים מייצרים יותר מוצרים ושירותים כתוצאה מהמהלך הנדיב? – סביר יותר שהמחירים יעלו במשהו, עודפי כושר ייצור במפעלים ינוצלו, אבל לא יהיו השקעות בהרחבת מפעלים. הכסף של גייטס ובאפט ינחת לבסוף בחשבון הבנק של יצרנים עשירים אחרים. שיווי המשקל הקודם יחזור ולכן הכלכלה לא ממש "תתעודד".

להשלמת התמונה נתבונן בחשבון הבנק של שני הטייקונים הנדיבים. הם משכו מהבנק סכום עתק של 100 מיליארד דולר. איך יגיבו הבנקים? הרי הכסף לא רבץ בכספות הבנק ללא תנועה. הכסף שימש את הבנקים למתן הלוואות ליזמים, לאנשי עסקים וגם כאשראי למשפחות להקדמת צריכה שוטפת. מרגע משיכת הכסף – הבנק יצמצם מתן הלוואות: פחות אשראי לעסקים, פחות אשראי לצריכה. הבנקים אולי יאלצו להעלות את הריבית כדי לגייס במהירות פיקדונות חלופיים. העלאת ריבית תגדיל את הסיכון ליזמים ועלולה להביא לביטול תכניות השקעה מתוכננות ברמת סיכון גבולית. הצריכה שתקטן (בגלל קיצוץ אשראי צרכני) תקזז את הצריכה המוגברת במקצת אצל העניים שזכו למתנה.

קרוב לוודאי שאפילו מתנה פילנתרופית ענקית למשפחות העניות, שתספק להן רווחה זמנית, לא "תעודד" את הכלכלה ואפילו תזיק. שימו לב: תרומה נדיבה זו היא מנגנון ה"חלוקה מחדש" האידיאלי – ישירות מהתורם אל ארנקו של העני, ללא סוכני תיווך ממשלתיים בזבזניים. מלוא התרומה מגיעה אל העני.  

מדיניות ה"חלוקת מחדש" של ההון כדי "לעודד" את הכלכלה גורמת לנזק מתמשך. עושר ורווחה מקורם במוח האדם החופשי: אין תחליף ליזמות, להשקעות בפיתוח, ללקיחת סיכונים עסקיים. אפילו "חלוקה מחדש" פילנתרופית אינה יוצרת עושר חדש, אלא רווחה זמנית בלבד אצל מקבל התרומה.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שישי, 27 מאי 2016 17:27
תגובות  
0 #1 כל זה נכון, אבל לדעתי הבעיה היוםאדיר 2016-02-20 18:42
בעולם היא שכמות הבעלים על חברות וכספים מצמצמת מה שגורם למצב ש90 ומשהו אחוזים מכל הכסף שקיים מרוכז אצל מיעוט, מה שנותן להם את הכוח להשיג מה שהם רוצים. אני מהמר שתוך כמה עשרות שנים ואולי מאות, יהיו כמה טייקונים עולמיים. וכמו שהיום אנחנו כל פעם כועסים על הטייקונים בישראל יהיה את אותו דבר רק גלובלית, וכמות הכסף שתיהיה להם תיתן להם אפשרות להשיג כל דבר חדש ובעצם הם ירכזו את העושר לעצמם.(אפילו יוכל לתת להם את הכוח לשלוט בערך המטבע, ובעצם שליטה גלובלית.
ציטוט
0 #2 הרבה משפחות מה10 מיליון שאין להםמשה 2016-02-20 18:43
כסף לקנות השכלה טובה לילדים יקנו בו השכלה לילדים וילדים אלו יהיו יצרניים בזכות ההשכלה שקנו
ציטוט
0 #3 כסף אבודנחמיה תנא 2016-02-20 18:43
שני הטייקונים יודעים כיצד להשתמש בכספם באופן המגדיל תעסוקה ורווחה . הם מפתחים את עסקיהם וגם מה שהם תורמים, משמש ביעילות למטרות מוגדרות. עדיף לעולם שיישאר אצלם.
ציטוט
0 #4 אל תילחמו בעוני, ברכו אותו.בתיה אבן 2016-02-20 18:44
בעבר המושג עוני פירושו היה רעב, סבל וקור, בורות ותוחלת חיים נמוכה. אך היום המושג "עוני" במערב, פירושו הקטנת צריכת המותגים, צמצום הבזבוז, והקטנת שחיקת משאבי כדור הארץ והזיהום הנלווה לכך.
עלינו לחדול להשתמש בססמאות מתקופת הצאר. עלינו להבין שצרכנות חומרנית נמוכה ושקולה היא הדרך הנכונה והבריאה. עלינו לעודד את "העוני" ולחדול להלחם בו.
ציטוט
0 #5 טעות נדירה של מוטיאשר פט 2016-02-20 18:46
אני נותן הרבה מחמאות למוטי על מאמריו המצוינים אך כאן הוא עושה טעות בנתוח, טעות אותה עושים 99% מהכלכלנים המלומדים שמושכים במקטרתם ומתחלקים עימנו בהגיגיהם היקרים.

ובכן, מוטי פותח בהנחה שמשמעותה "חיסכון הוא רע, צריכה היא טוב" ולכן, העברת כסף מה"טייקונים" (חמסה, חמסה, חמסה) ש"חוסכים" לעניים (הצחורים) ש"צורכים" תגרום ל"צמיחה" ובא לציון גואל.

מה שמוטי שוכח זה שלכל עסקה יש שני צדדים - כשהטייקון המשוקץ שלפתע ראה את אור היקרות של הסוציאליזם רוצה להייטיב עם ה"עניים", הוא (הטייקון) צריך למכור את מניותיו או למשוך חיסכון מהבנק, פעולה המונעת מהקונה של המניות ל"צרוך" ומנטרלת את ההסבר מדוע כל הסיפור הזה התחיל!
ציטוט
0 #6 אשר, מוטי כותב בדיוק את מה שכתבתעפר 2016-02-20 18:47
!
ציטוט
0 #7 טעות קטנה של אשר פטהקונה של המניות 2016-02-20 18:48
הקונה של המניות אינו מקרב האוכלוסיה שקניית מניות על ידה משפיעה כהוא זה על צריכתה השוטפת . וככל שפערי ההכנסות גדלים ומעמד הביניים מצטמצם , התופעה מתרחבת . כלומר , עבור העשירונים העליונים מתקיימת צריכה די קבועה והעודף מופנה לחיסכון . עבור כל השאר , כמעט כל שקל פנוי הולך לצריכה , שאכן מגדילה את התוצר... ( זה לא שאני בעד חלוקת כסף , אבל כך העולם נוהג... )
ציטוט
0 #8 הקונה של המניות - עוד נקודה למחשבהעפר 2016-02-20 18:49
אם היה קיים שוק חופשי של ריבית על ההלוואות, אזי חיסכון של העשירים ( הגדלת היצע הכסף) היה מפחית את הריבית ומקל על יזמים וצרכנים להגדיל את ההשקעות.
ציטוט
0 #9 לעופר - העשירים חוסכים בכל מקרההקונה מניות 2016-02-20 18:49
!!
ציטוט
0 #10 כסף מושקע וכף לצריכהיעקב . 2016-02-20 18:50
באופן כללי כסף שמושקע (בעסקים - אין השקעות אחרות) הוא כסף "יצרני" - הוא תורם ליצירת עושר נוסף.
לעומת זאת - כסף ש"נצרך" הוא מתכלה - אחרי שצרכנו את המוצר שקנינו - אין יותר כסף. הבטן שלנו מלאה, אבל זה חד פעמי, אנו לא יותר עשירים (ההכנסה הקבועה שלנו לא גדלה).

הכסך של ביל גייטס ווארן באפט אינו שוכב במתפרי פורט-נוקס או בכספת בבנק. הכסף של באפט וגייטס מושקע בעסקים - כלומר - באמצעי ייצור. לכן יוצר עושר חדש כול הזמן.
כאשר בוחנים מה מעודד יותר את הצמיחה הכלכלית: כסף של צרכנים, של צריכה, או כסף של משקיעים - השקעה - אני חושב שהתשובה ברורה - השקעה.
כשגייטס ובאפט מושכים כסף כדי לחלק לעניים הם גורעים מהכסף המושקע ישירות בעסקים ומפעלים, והכסף הזה חוזר לעזרת העסקים בדרך ארוכה ופתלתלה של הוצאות צריכה.
מוטב לכלכלה ולאנשים שהעניים ירוויחו את כספם תוך השתתפות פעילה ומתמדת בתהליכי הייצור (עבודה), במקום שיקבלו כספם בצורת מתנות חד פעמיות (ללא עבודה).
האפקט המצטבר חייב להיות קיטון בעושר הכללי.
ציטוט
0 #11 הצריכה בארה"ב אחראית ל 70% מהתוצראפרים 2016-02-20 18:51
באפט יושב היום על כ 50 מיליארד מזומן . וכנ"ל עוד הרבה אנשי עסקים שמחכים להזדמנויות . הצריכה תמיד הייתה מנוע הצמיחה העיקרי של כל משק , כי גידול בצריכה מחייב גידול בהשקעות . אני יודע שזה נשמע קיינסייני , אבל אין זאת אומרת שזה לא נכון.
אגב , הטיעון המרכזי של באפט בעד הגדלת המיסוי על העשירים מאוד היא בדיוק הטיעון הזה. הגדלת המיסוי עליו לא תגרום לו לצרוך פחות, אך אם במקביל יורידו את נטל המיסוי ממעמד הביניים , ההורדה תופנה לצריכה . הואיל ובמקרה זה מדובר על גידול מתמשך בהכנסה הפנויה , הטיעון של גידול חד פעמי לא תופס כאן...
ציטוט
0 #12 מנוע הצמיחה הוא החסכוןחשבון פשוט 2016-02-20 18:52
הן אמפירית והן תאורטית (לפי הזרם האוסטרי בכלכלה) ניתן לראות קורלציה חיובית בין צמיחה לחסכון.
ציטוט
0 #13 בשביל חשבון פשוט צריך לדעת חשבוןאפרים 2016-02-20 18:53
עכשיו הבנתי למה סין צומחת 30 שנה בקצב מטורף. כנראה בזכות החיסכון הסיני האדיר. הצריכה של המערב מצמיחה את סין , לא חיסכון ולא נעליים.
כן , קיימת קורלציה בין צמיחה לחיסכון - כשיש צמיחה שיעור החיסכון גדל . וזה עושה שכל , כי כשיש צמיחה יש סיבה טובה לחסוך - להנות מפירות הצמיחה.
ציטוט
0 #14 באפט לא יושב על מזומןיעקב . 2016-02-20 18:54
באפט לא יושב על 50 מיליארד מזומן. הכסף מושקע.
וגם אם זה מזומן - אז הבנק הוא שמשקיע, אלא אם כן הוא מחזיק איגרות חוב ממשלתיות - במקרה זה זה כסף שכבר בוזבז והוא פיקטיבי.
ציטוט
0 #15 צריכה איננה מנועיואל 2016-02-20 18:55
לאפרים
התפיסה שצריכה מניעה את הצמיחה/משק שגויה.
ניתן להתפלפל ולהביא מחקרים ומחקרים נגדיים ומשוואות וכו'
ואפשר כמובן להשתמש בראש... הדרך הכי טובה היא לבצע רדוקציה של סוגיות כלכליות לרמת אדם יחיד, משם ל-2 אנשים וכו'
ניסוי מחשבתי - המטוס שלך התרסק בלב ים ואתה נסחפת לאי-בודד, לבדך, בידיים ריקות, בלי אוכל ומים, בלי מחסה.
אתה צריך להתחיל מאפס, האם "תניע" את כלכלת האי ע"י צריכה? הרי הביקוש המצרפי שהיה אפס עד שהגעת עלה באינסוף אחוזים כרגע שהופעת באי! אז האם מזון, מים, אוהל, מדורה, בגדים חמים וכו' פשוט יופיעו יש מאין בגלל שאתה ממש רוצה אותם ויש להם "ביקוש"?
ציטוט
0 #16 צריכה היא המנוע האמיתי היחידליואל 2016-02-20 18:55
באפריקה חיו אלפי שנים אנשים שלא צרכו כלום וצמחו בהתאם.
גם ברוסיה הקומוניסטית ביזו את הצרכנות של המערב - ראינו את התוצאות.
הנורה החשמלית, המכונית , המחשב האישי והאייפון פותחו מתוך מחשבה על מליוני צרכנים פוטנציאליים שבזכותם צמח המערב . בהעדר צריכה אין צמיחה - שלא לומר אין בה צורך...
ציטוט
0 #17 ליעקב - באפט יושב על כסאאפרים 2016-02-20 18:56
אבל הוא מחזיק אג"ח ממשלתיות בכ 50 מיליארד דולר . לא הבנתי מה פיקטיבי בזה . הלוואי עליך ועלי פיקציה כזאת.
ציטוט
0 #18 באפט מחזיק בחברות רבות, כולליעקב . 2016-02-20 18:56
למשל 20% בגולדמן זאקס.
הוא לא מחזיק איגרות חוב ממשלתיות.

איגרות חוב ממשלתיות זה פיקציה - כי זה כסף שבוזבז כבר. אולי בעתיד תשדוד הממשלה אנשים יצרנים אחרים כדי לשלם לך את איגרות החוב שלך, אבל אם לא יהיה את מי לשדוד, אתה לא תוכל לגבות את איגרות החוב.
ציטוט
0 #19 סין צמחה בזכות השקעותמוטי היינריך. 2016-02-20 18:57
סין הייתה על הקרשים לפני שלושים שנה. בהעדר משקיעים וחסכונות (כמעט) יכלה סין להציע בעיקר עבודה זולה. ואכן המוצרים הסינים הראשונים היו טקסטיל ונעליים שאלפי סינים תפרו במכונות תפירה ביתיות באולמות ענק.

הרווחים של תעשייני הטקסטיל הפכו לחסכונות (ולהשקעות). פתיחת הכלכלה הסינית אפשרה לחסכונות של טייקוני הונג קונג, טייאן וסינגפור להיות מראשוני המשקיעים בסין.

צריכה של תוצרת סינית במערב התאפשרה רק לאחר שהסינים יכלו להציע סחורה עדיפה (שילוב של מחיר ואיכות).

לא לשכוח: כולנו יצרנים וכולנו מחליפים בינינו מוצרים ושרותים. לא שלחנו פקס לסין לפני שלושים שנה וביקשנו מהם לייצר כי "אנחנו הביקוש". הם השקיעו עבודה והון (שמקורו בחיסכון של מישהו) והציעו לנו מוצר עדיף. הפסקנו לקנות חולצה ממפעל טקסטיל בדימונה והחלפנו את "הצריכה" בשתי חולצות משנחאי.
ציטוט
0 #20 ייצור הפריון התפוקה הם מנועי הצמיחהעפר 2016-02-20 18:58
הצריכה הפוטנציאלית היא אין סופית.
כל אחד רוצה גם וגם וגם.
אם היו משאבים אינסופיים כל הצרכנים היו מקבלים את כל מה שהם רוצים.
המשאבים הם סופיים ולכן צריך להתפשר ולהסתפק במה שיש.
אם מישהי (מדענית\יזמית\מהנדסת וכו') מוצא דרך להפיק יותר ממשאב מסוים או להשתמש במשהו שלפני זה לא ידעו להשתמש בו ועכשיו הוא הפך למשאב אז עוגת המשאבים גדלה. זה הצעד הראשון כדי לספק יותר צרכים של הלקוחות.
הדרך להעלאת הפריון\תפוקה היא ע"י חיסכון המושקע בייצור\מחקר ופיתוח.
ציטוט
0 #21 הביצה והתרנגולת - צריכה ויצוריעקב . 2016-02-20 18:59
צריכה וייצור הם אותו דבר. בן אדם מייצר כי הוא צריך (וגם צורך) - והוא צורך כי יש לו מה לצרוך - דהיינו יצר קודם את מוצרי הצריכה או שווה ערך להם. בן אדם לא יכול לצרוך בלי שיצור קודם.
בן האדם הקדמון (וכול אחד) עבד, התאמץ, בחקלאות כדי לגדל את מזונו כי הוא צריך את המזון וגם צורך (אוכל) אותו. לו נפל המזון משמיים, האדם לא היה מתאמץ לעבוד בחקלאות.

כדי שאדם יוכל לצרוך משהו הוא צריך לייצר אותו קודם (או לייצר שווה ערך ולסחור). הייצור קודם לצריכה - אבל הרצון (או הצורך) לצרוך הוא המניע של הייצור.

צריכה שמונעת מכסף מודפס היא צריכה מסוג אחר - היא צריכה ללא ייצור... זה נראה אותו דבר כמו צריכה רגילה, אבל היא לא. כמו צריכה של רכוש גנוב היא נראית כמו צריכה רגילה, אבל היא לא - היא רק מסיטה את הצריכה מ א' (הבעלים המקורי) ל ב' - הגנב.

עידוד הכלכלה על ידי הדפסת כסף היא כמו עידוד הכלכלה על ידי שבירת חלונות. ראה האגדה על החלון השבור.
ציטוט
0 #22 עידוד הכלכלה באמצעות מלחמהיעקב . 2016-02-20 19:00
ידוע כי אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה צמיחה כלכלית אדירה, הן באירופה והן בארה"ב ויפאן. אפשר לאמור שההרס הגדול של רכוש במלחמה גרם לעלייה גדולה בביקוש ודירבן את הכלכלה (הייצור).
אז - פתרון לבעיית הצמיחה הכלכלית היא לעשות מדי פעם מלחמה גדולה, להרוס הכול, ואז תהיה צמיחה מהירה...
או להשליט משטר קומוניסטי (שמשול בכוח ההרס שלו למלחמה עולמית) ואח"כ, כאשר המשטר יפול, כמו בסין, תהיה צמיחה כלכלית אדירה - צמיחה מבסיס נמוך מאד...
צמיחה שמונעת מהדפסת כסף היא דומה לצמיחה שמונעת על ידי מלחמה...
ציטוט
0 #23 ל-16 (אפרים?)יואל 2016-02-20 19:00
לא רק מה שכתבת איננו נכון אלא הוא בדיוק 180 מעלות הפוך למציאות!
באפריקה במשך אלפי שנים לא *ייצרו* שום דבר ו*לכן* צרכו בהתאם(שום דבר).
רוסיה הקומניסטית לא הגיעה לתוצאות עגומות בגלל ביזוי הצרכנות, הכלכלה הריכוזית יצרה את התוצאות העלובות ומכונת הפרופוגנדה הרוסית ניסתה לבצע מעשה "בתיה-אבן" - לשכנע את ההמונים שזה טוב ונאצל להסתפק במעט.
כל אותן המצאות לא פותחו בשביל מליוני צרכנים אלא עבור מליוני יצרנים, אנשים שיחליפו את תוצרי עבודתם תמורת המצאות כאשר כסף משמש רק מתווך.
אם הממציא מפתח עבור הצרכנים אז הוא צריך לחלק את המוצרים בחינם!
ציטוט
0 #24 אפריקה עניה לא בגלל היעדר ביקושיעקב . 2016-02-20 19:01
הביקוש הוא תמיד אינסופי.
מה שחסר זה האמצעים לקנות את המוצרים המבוקשים. את האמצעים האלה מקבלים כתוצאה מעבודה יצרנית - כלומר מיצור...
הביצה והתרנגולת...
ציטוט
0 #25 אפריקה ענייה בגלל היעדר ביקושאפרים 2016-02-20 19:02
אתה לא מבחין בין הרצון לקנות לכח קניה . רצון לקנות אין פירושו ביקוש . ביקוש בא לידיי ביטוי בכח קניה .
כל עוד לא יהיה לאפריקנים כח קניה , לא יקומו משקיעים שיבנו על השוק האפריקאי. אין השקעות ללא קונים פוטנציאליים .
היזמים והמשקיעים מהווים אחוז קטן מקרב האוכלוסיה - אך ללא צרכנים פוטנציאליים אין להם תקומה . לכן ההטפה הבולשביקית של בתיה להסתפקות במועט לכלל האוכלוסייה היא מתכון בטוח לחזרה לימי הביניים.
וליואל : הממציא מפתח עבור צרכנים שיש להם תוצרי עבודה או שווי ערך לתת לו בתמורה . אם אין צרכנים פוטנציאליים כאלו , הממציא לא יפתח כלום . בהעדר צרכנים בעלי כח קניה לא תהיינה השקעות.
קצב ההתפתחות הטכנולוגית הוא פונקציה ישירה של קצב התפתחות כח הקניה ההמוני. אין כאן ביצה ותרנגולת . גידול בכח הקניה של האוכלוסיה הכללית מביא בעקבותיו גידול בהשקעות . ההשקעות בסין באו כשהיה ברור למשקיעים שיש במערב צרכנים פוטנציאליים לתוצרת הסינית . המשקיעים שהגיעו לסין , באו לשם כדי לתת מענה לצרכנים במערב.
ציטוט
0 #26 ולעניין חלוקת ההון לענייםאפרים 2016-02-20 19:02
גם כותב המאמר מסכים עם ההנחה שגידול קבוע בצריכה מחולל השקעות שמביאות לצמיחה . הספק היחידי המועלה במאמר הוא האם ההזרקה החד פעמית שתוארה במאמר , תחולל צמיחה בת קיימא לאורך זמן . קיינס ומילטון פרידמן טוענים שכן - אצל הראשון ההזרקה צריכה להתבצע ע"י הגדלה זמנית של הוצאות הממשלה ואצל השני ע"י הדפסת כסף זמנית . האייק טוען ששניהם סוציאליסטיים ואין צורך בהזרקה כי בטווח הארוך השוק יעשה את שלו . על זה אמר קיינס - בטווח הארוך כולנו נמות..
אידיאולוגית אני הולך עם האייק , השאלה מה קורה עד שהשוק מתקן . בפעם האחרונה שחיכו לשוק שיתקן את המיתון בגרמניה - הגיע היטלר המתקן.
ציטוט
0 #27 האחזקות של באפט והנחרצות של יעקבאפרים 2016-02-20 19:03
באפט מחזיק 20% מגולדמן סקס ? אולי רק 3% ? באפט לא מחזיק אג"ח ממשלתי ? בדקת?
בכל מקרה , כשממלשת ארה"ב לא תשלם את חובותיה האחזקות של באפט בגולדמן סאקס לא תהיינה שוות כלום...
ציטוט
0 #28 לאפריםיואל 2016-02-20 19:03
הסבר למה אתה מתכוון שאתה אומר "כח קניה"? מאיפה הכח הזה מגיע?
ציטוט
0 #29 הביצה והתרנגולת חוזריםיעקב . 2016-02-20 19:05
"כל עוד לא יהיה לאפריקנים כח קניה "
מאיפה יהיה להם כוח קניה? רק מייצור. ייצרו יותר תוצרת חקלאית, אולי ליצוא לאירופה, אז יהיה להם כוח קניה...
"אין כאן ביצה ותרנגולת . גידול בכח הקניה של האוכלוסיה הכללית..."
מאיפה בא "גידול בכוח הקניה" ? רק מיצור.

"אצל הראשון ההזרקה צריכה להתבצע ע"י הגדלה זמנית של הוצאות הממשלה ואצל השני ע"י הדפסת כסף זמנית"
מה ההבדל? מאיפה הממשלה מגדילה הוצאות - אם לא מהדפסת כסף? כי אם לא מדפיסים כסף - גידול הוצאות הממשלה פירושו קיטון המקורות הזמינים להשקעה או צריכה פרטית.

ה"טריק" היחידי שכול הכלכלנים יודעים, היחידי שקיים - הוא הדפסת כסף. אין להם שום חוכמה אחרת, שום אמצעים אחרים, שום שיטות אחרות, שום תובנות אחרות. רק הדפסת כסף - בזה מתמצה כול מקצוע הכלכלה. כול השאר הם סיפורים כדי לייפות או להסתיר את השרץ (הקלה כמותית, הורדת ריבית וכו'...).

באשר לעליית היטלר לשלטון - מסיבות כלכליות - אתה מאמץ את התיאוריה של קרל מרקס שנקראת "האינטרפטציה המטריאליסטית של ההיסטוריה". אני לא קונה את זה.
היטלר עלה לשלטון כי הגרמנים הם עם פרימיטיבי ורצחני. עובדה. (גטה אחד ובטהובן אחד לא משנים את העובדה הזו)
ציטוט
0 #30 כח הקניה של האפריקאיםאפרים 2016-02-20 19:06
כח קניה של כל אדם בא ממקור אחד : יש לו משהו שמישהו אחר מוכן לשלם בשבילו . זה יכול להיות כסף , זה יכול להיות ירקות, פירות, עבודה או שירות . גידול בכח קניה מגיע כשהאנשים נהיים יותר "חומרניים" כדברי בתיה , ואז הם מוכנים להשקיע יותר זמן/מאמץ על מנת להגדיל את כוח הקניה שלהם. שימו לב שבמקרים הפשוטים שתיארתי , המשקיעים עדיין לא הגיעו . קודם צריך שחלק ניכר מהאוכלוסיה יביע נכונות בפועל להשקיע מאמץ ולהגדיל את כח הקניה שלו . המשקיעים מגיעים רק כשהם מזהים שיש אוכלוסיה מספיק גדולה שתוכל לצרוך את המוצרים שהם רוצים ליצר.
לעניין התיאוריה של קרל מרקס , אינני מכיר אותה ולכן אינני מאמץ אותה , למרות שתמיד מחמיא לאמץ תיאוריות עם שם כל כך פלצני . אבל בכל מקרה , הנתון שזו תיאוריה של מרקס רק מוכיחה שאפילו מרקס צדק לפעמים...
ציטוט
0 #31 לא מכיר זה לא תירוץיעקב. 2016-02-20 19:07
"לעניין התיאוריה של קרל מרקס , אינני מכיר אותה ולכן אינני מאמץ אותה , למרות שתמיד מחמיא לאמץ תיאוריות עם שם כל כך פלצני . אבל בכל מקרה , הנתון שזו תיאוריה של מרקס רק מוכיחה שאפילו מרקס צדק לפעמים..."

ההיפך.
ראשית - זה שאתה לא מכיר זה לא אומר שלא אימצת אותה. ספגת אותה עם חלב האם, כמו הרבה תיאוריות של מרקס, בבית הספר, בעיתונות ובספרות. הרעיון שגורמים חומריים (מטריאליסטיים) מניעים את ההיסטוריה, וכול מלחמה נגרמת בגלל רדיפת הבצע או רדיפה אחרי משאבים - היא מאד בסיסית ומקובלת על כולם. איני בטוח שמרקס היה המקור הראשון שלה - אבל הוא כתב הרבה על זה וזה היה אחת מאבני היסוד של התיאוריות שלו.

אבל התיאוריה (כמו כול שאר התיאוריות שלו) בלתי נכונה לחלוטין.
קח למשל, דוגמה קטנה - דאע"ש - הם נלחמים על פנטאזיות דתיות ולא על דברים חומריים... דוגמה קטנה...

רבים "מתרצים" את היטלר בגלל המשבר הכלכלי, או בגלל פיצויי המלחמה שהטילו על גרמניה. אך מה עם מלחמת העולם הראשונה, שבה גם הגרמנים הם שהחלו, שהייתה טירוף לא פחות מהשנייה, ושאין הסבר "מטריאליסטי" שיסביר אותה?

למעשה שום דבר לא מסביר את מלחמת העולם הראשונה - חוץ מההנחה, הנכונה כנראה, שבני האדם - הגרמנים לפחות - מטורפים - כלומר לא רציונליים.
ציטוט
0 #32 מציאות פשוטה - לא תיאוריהאפרים 2016-02-20 19:08
אכן , קשה להסביר מניעים של מטורפים . אבל הטירוף נשאר מתחת לפני השטח אצל מטורפים שבעים ולפעמים השובע הופך מטורפים לשפויים .
אבל שילוב של מצוקה קיומית יום יומית, רגשות קיפוח, וטירוף שנובע מרגשות דתיים/לאומניים, יחד עם יכולת ביצוע , כמו אצל דעאש וכנראה גם אצל הגרמנים , יכול להוביל למעשים נוראיים .
אין לזה שום קשר למארקס או לאיזו אידאולוגיה אחרת . זו פשוט המציאות
ציטוט
0 #33 המניע המטריאליסטי..יעקב . 2016-02-20 19:09
"אין לזה שום קשר למארקס או לאיזו אידאולוגיה אחרת . זו פשוט המציאות"

אתה רואה את המציאות דרך משקפיים אידיאולוגיים אדומים, ובטוח שהיא אדומה.
הרבה גורמים משפיעים, וביניהם גם הגורם הכלכלי חומרי. אבל זה לא הגורם היחיד, או העיקרי, כפי שמרקס, ואתה טוענים.
לאמור שהיטלר צמח בגלל המשבר הכלכלי זה לא נכון, אם אתה משוכנע שזה ככה, תבדוק שנית.
שתי מלחמות העולם - הגורם העיקרי שלהם היה שהגרמנים חיפשו את ה"כבוד" שלדעתם מגיע להם - כלומר האופי הבלתי רציונלי שלהם. (לא ששאר העמים הם הרבה יותר רציונליים כולם).

דרך אגב, על בסיס אותה אידאולוגיה אמר פעם שמעון פרס שאם נעזור לערבים להתפתח מבחינה כלכלית, הם יוותרו על מלחמה ויעשו שלום. קישקוש.
ציטוט
0 #34 המשקפיים שלי לא צבועים בשום צבעאפרים 2016-02-20 19:09
בניגוד לך, אני משתדל לבחון את המציאות, כל מקרה לגופו . לעניין היטלר , סביר שיש הרבה גורמים , אבל עם שבע לא היה מעלה אותו לשלטון .
ציטוט
0 #35 לאפריםיואל 2016-02-20 19:10
לא נעים להיכנס לויכוח בינך ליעקב אבל...
כדאי שתדע מראש, גם אם תצליח (איך?) להוכיח שהיטלר עלה לשלטון בגלל המצב הכלכלי עדיין תצטרך להוכיח שהמצב הכלכלי הוא תוצר של המתנה עד ש"השוק יתקן את עצמו".
רוצה לומר, עליך להוכיח שהמשבר הכלכלי הוא תוצר של שוק חופשי ולא של התערבות ממשלית בכלכלה.
לפני שאתה מגיב תזכור - ערמות השטרות של מיליון מארק כ"א לא הופיעו מעצמן. מישהו היה צריך להדפיס את כל זה.
ציטוט
0 #36 ליואל - התבלבלת בנתוניםאפרים 2016-02-20 19:11
היטלר לא עלה לשלטון בגלל ההיפראינפלציה של תחילת שנות העשרים . הוא עלה לשלטון בגלל אבטלה של כ 30% 10 שנים מאוחר יותר, בעקבות המיתון העולמי.
אגב , לצערי, ולמרות שאני מחסידי השוק החופשי, היטלר גם הראה איך מעורבות ממשלתית יוצרת צמיחה ושגשוג מדהימים שהשוק לא יודע ליצר...
ציטוט
0 #37 המשך ליואלאפרים 2016-02-20 19:11
ולעניין האשמה במשבר כלכלי , זה ממש לא חשוב מי אשם במשבר שנוצר. השאלה היא האם יש היקף מסוים של משבר שמחייב התערבות ממשלתית או שבכל מקרה נאפשר לשוק לתקן את עצמו . למרות הסתייגותי מכל מעורבות ממשלתית , הרי כשם שאני מקבל מעורבות ממשלתית בכלכלה בשעת מלחמה , כך אני יכול לקבל מעורבות ממשלתית במשבר כלכלי מעבר להיקף מסוים.
ציטוט
0 #38 לאפריםיואל 2016-02-20 19:12
בוודאי שחשוב לברר "מי אשם במשבר שנוצר". איך תמצא דרך לפתור המשבר בלי להבין את הסיבות? ואם מי שיצר את המשבר הוא גם זה שמנסה שאחראי לפתור אותו?
בנוסף אם אתה מקבל מעורבות ממשלתית בכלכלה בשעת < > אז אתה לא מסתייג מכל ממעורבות ממשלתית. תנסה להיות עקבי ולא לסתור את עצמך כל משפט שני.
טיפ אחרון - אם אתה מנסה להטעות אחרים שאתה תומך בשוק חופשי אל תשתמש בביטוי "חסיד שוק חופשי", זה חושף אותך ואת דעותיך.
ציטוט
0 #39 ליואל - אוי ואבוי , חשפת אותי !!!אפרים 2016-02-20 19:12
!!
ציטוט
הוסף תגובה