שלישי, 03 מרס 2015 04:33

דו"ח מבקר המדינה על הדיור: האם נתניהו דפק גם את שוק הדיור באירופה?

ההמלצות בדוח מבקר המדינה על "משבר הדיור" מיושמות באירופה מזה שנים רבות. התוצאה: "משבר דיור" מעמיק באירופה... הדוח הוא אוסף של פנטזיות ומשפטים נפוחים. המבקר מדקלם את האידיאולוגיה השלטת. דרך ללא מוצא.

חיפשתי בגוגל על "משבר הדיור" במדינות אחרות. לא הקלדתי שמות מדינות כמו קובה, וונצואלה או וייטנאם, אלא חיפוש על מדינות מערביות "נאורות" – סוציאל-דמוקרטיות ו"חברתיות" למופת. מדינות שהשדולה החברתית אצלנו חולמת להידמות להן. מדינות שחוקקו, כבר לפני עשרות שנים, חוקי דיור סוציאליים "מתקדמים", שאצלנו טרם הגיעו אפילו לקריאה טרומית בכנסת.

בכל המדינות "הנאורות" מיושמות כבר מזמן תוכניות ל"דיור בר השגה", קיימת בנייה ציבורית נרחבת, והמדינה מעורבת עד צוואר בהשכרת דירות. "התשתית החוקית" (מינוח של מבקר המדינה) קיימת, מוסדרת ופועלת באותן מדינות מזה עשורים. אפילו הקרקעות רובן בבעלות פרטית (לא בבעלות ממשלתית כמו אצלנו) ולא צריך "לשווק" אותן – למעט בהונג קונג, שם כמעט כל הקרקע בבעלות המדינה. ברובן יש מע"מ מופחת על דירות (או אפילו מע"מ 0). "תוכניות" חברתיות מיושמות במדינות אלו כבר שנים רבות. גן עדן למבקר מדינה שם – הכול דבש. אז הנה מקבץ תוצאות החיפוש:

באנגליה זועקת כותרת ב"טלגרף" כי "בקצב זה של התחלות בנייה לעולם לא ייפתר משבר הדיור"... זינוק תלול בשכר הדירה... משבר דיור חסר תקדים בהיקפו".


1529 5
משבר הדיור בבריטניה: 6 שותפים צעירים לדירה הופכים את חדר המדרגות לסלון.
מקור: The Telegraph



בהונג קונג
 מעמיק משבר הדיור לנוכח מחירי הדירות והשכירות המאמירים, למרות היקפו הגדול של הדיור הציבורי (כמחצית מהאוכלוסייה גרים בדיור ציבורי), מאות אלפי אזרחים רשומים ברשימות המתנה לדיור ציבורי.
 

1529 4
הפגנת אוהלים נגד מצוקת הדיור בהונג קונג.



הוול-סטרייט ג'ורנל מדווח כי "הגרמנים מודאגים מהזינוק במחירי הדירות ובשכר הדירה".

משבר הדיור בצרפת מדווח על ידי CNBC: "האיש החולה של אירופה [כך מכונה צרפת] נלחם במשבר הדיור... התחלות הבנייה התדרדרו לשפל היסטורי של 17 שנים". כל זאת למרות חבילת צעדים ממשלתית מטורפת לעידוד ענף הדיור הכוללים משכנתאות בריבית אפס (על תוכנית זו אפילו זהבה גלאון ממרצ טרם חלמה). המדינה הצרפתית מגוננת על "זכויות המוכרים והקונים" ומספר העמודים בהסכם מכר סטנדרטי לדירה עלה בשנים האחרונות מ-100 עמודים ל-650.

בצרפת מאשימים את הרגולציה הכבדה על ענף הדיור ואת אי הוודאות של מדיניות המיסוי [יש להם יאיר לפיד שלהם] – והכול למרות תוכניות הממשלה לבנות 500,000 דירות עד 2017... פריזאים ששוכרים "דירות" בשטח של 4 מ"ר תובעים את בעלי הדירות "העושקים".

אינדקס מחירי דיור בצרפת:

1529 2

1529 1הסכם לרכישת דירה בצרפת...                          מקור: CNBC
 



בלומברג
 מדווח על בועת הנדל"ן המאיימת להתפוצץ בנורבגיה. הממשלה תאלץ בנקים לבצע הפרשות גבוהות כנגד סיכון להפסדים צפויים מהלוואות לדיור. שוק הנדל"ן הבוער (Overheated) ונטל החוב על משקי הבית בנורבגיה הגיעו לגבהים חסרי תקדים. מחיר דירה ממוצעת במדינת הנפט האירופאית הכפיל את עצמו מאז 2002 ושיעור החוב למשפחה הגיע ל-200% מההכנסה המשפחתית הפנויה (הנתון בישראל עומד על כ- 100%). בנורבגיה מאשימים את ריבית המשכנתאות הנמוכה...

בועת מחירי הדיור השבדית זוכה לסיקור נרחב באתרים רבים – (גם ב"קו ישר"). אין צורך לחזור ולתאר את היקף המעורבות של ממשלת שבדיה בשוק הדיור: דיור ציבורי בשפע, רוב הדירות להשכרה ממשלתיות, חקיקה "מתקדמת" להגנת שוכרי דירות, פיקוח הדוק על שכר דירה ושפע תוכניות ל"דיור בר השגה". אין שום סיכוי שממשלת ישראל, אפילו בהרכב הסוציאליסטי הקיצוני ביותר, תצליח אי פעם להגיע ל"הישגים החברתיים" שקיימים בשבדיה כבר עשרות שנים. והתוצאה: רשימות המתנה של 6 שנים בממוצע לדיור ציבורי בשכירות, כאשר זמן ההמתנה במרכז שטוקהולם מגיע ל-17 שנים... שחיתות עממית מקיפה בניסיון נואש "להסתדר". קראו בלינק שבתחילת פסקה זו.
 
 1529 6
מדד מחירי הדיור בשבדיה           מקור: GlobalPropertyGuide.com
 


ואם טרם השתכנעתם בהיקף "משבר הדיור" במדינות "הנאורות", אז הנה אוסף כתבות (כאן).


1529 3מקור: משרד המבקר
 


פנטזיות, סהרוריות של מבקר המדינה

דוח המבקר
 האחרון מתאים כמעט לכל תחום אותו מנהלות ממשלות ישראל. אפשר להתאים אותו בקלות למערכת הבריאות הממשלתית, למונופול הממשלתי על מערכת החינוך, למשק החשמל והמים, לחברות הנמל הממשלתיות ועוד.

מבקר המדינה מביא בביקורות אחרות, לא מעטות, נתונים השוואתיים מהעולם. הדוח הנוכחי נעדר השוואות בינלאומיות. המבקר היה נבוך, אילו בדק את המדינות "הנאורות" בהן מיושמות כהלכה כל המלצותיו. מדינות שהשלימו כבר מזמן את "התשתית החוקית" שתגן על "זכות היסוד החברתית לדיור נאות" כדבריו.

קריאת הדוח נותנת תמונה על ההיקף המדהים של התוכניות הממשלתיות הקיימות לפתרון "משבר הדיור", להכוונה ולשליטה בשוק המקרקעין והבנייה. אין ממשלה בעולם שמסוגלת ליישם תוכניות אלה... פנטזיה מוחלטת של אנשים מנותקים שמייחסים כישרונות כאלה לממשלות. התוכניות קיימות כי פוליטיקאים נדרשים על ידי הציבור "לתת פיתרון" – אז מכינים תוכנית. למזלנו, התכנית נתקעת בשלב שלאחר גיוס ומינוי העובדים לג'ובים החדשים – כך מצטמצם הנזק הטמון בתוכניות לתשלום המשכורות המיותרות בלבד. אילו התוכניות היו באמת מיושמות, הנזק כבר היה עצום... קשה למצוא בפרק ההמלצות שבדו"ח המבקר אפילו פסקה אחת שפקידי ממשלה מסוגלים ליישם במלואה – לא בישראל ולא בשבדיה.

המבקר קורע את ליבנו מצער כאשר הוא מתאר את קובץ הנתונים על עסקאות הנדל"ן שמפרסמת רשות המיסים (עליה מסתמכים גם שמאים פרטיים, עיתונאים והוגי ה"תוכניות"):

"פקידי הרשות עושים שגיאות רבות בהזנת הנתונים... מקלידים אותם ידנית ובאופן לא מדויק".

לא מדובר בטעות פה ושם – כ- 80 אחוז מההקלדות שגויות! מסתבר שפקידי ממשלה אפילו מתקשים לבצע משימות טכניות לא מורכבות במיוחד... למה? כי המתכנת הראשי בחופשה ללא תשלום ואי אפשר למנות אחר במקומו – עזריאל מהוועד תוקע את העניין כבר שנה. רוב העובדים גויסו לבחינת 100,000 הצהרות ההון במסגרת המצוד אחרי בעלי דירות להשכרה שאינם משלמים מס. המקלידים טוענים שהטפסים מבלבלים. הוועד מתנגד לפיטורי עובדים שנתפשו במשלוח הודעות SMS תוך כדי הקלדת נתוני הנדל"ן. "תוספת שחיקת הציפורניים" שהובטחה לקלדניות בהסכם הפשרה שלאחר השביתה האחרונה טרם התקבלה – והן לא "פרייריות". כך פועל כל שירות ציבורי. המבקר המרחף דורש שעובדי ציבור אלה גם יוציאו לפועל את שלל התוכניות הממשלתיות שמתוכננות... נו.    

הנה פסקה, אחת מרבות, מתוך פרק ההמלצות:

"מאחר ששוק הדיור מתאפיין במחזוריות, על הממשלה לשפר את יכולתה להגיב לתנודתיות שבו ולצמצם את הנזקים העלולים להיגרם מתנודות קיצוניות ומעליית מחירי השוק ולהיערך מראש לשינויים מעין אלו. על משרדי הממשלה להביא בחשבון את הצורך בקביעת מדיניות דיור לאומית כוללת וארוכת טווח ובקביעת לוחות זמנים בני מימוש להשגת יעדי הממשלה לכל אחד משלביה של שרשרת הייצור של יחידות דיור, לרבות דיור בר השגה."

וואו!

אז רבותי הפקידים, הבנתם מה צריך לעשות? קדימה לעבודה! צריך למנות פקיד אחד שיכין תוכנית "לשיפור יכולת הממשלה להגיב לתנודתיות"; פקיד אחר ש"יזהה תנודות קיצוניות במחירי השוק"; מנהלה חדשה, משותפת למספר משרדי ממשלה, שתפקידה יהיה "להביא בחשבון את הצורך במדיניות לאומית כוללת"; צוות של מהנדסי תעשייה וניהול שיקבע "לוחות זמנים בני מימוש"... ויחבר הנחיות "לשלביה של שרשרת הייצור של יחידות דיור". "שרשרת הייצור" היא מינוח חדש של המבקר; עשרות עמודים בדוח מתארים בפרוט את ה"שרשרת" שכוללת עשרות וועדות ארציות, מחוזיות ומקומיות, תוכניות ארציות לרוב... עשרות אלפי עובדים ויועצים; ואת כל זה נדרשים ציפי או הרצוג או נתניהו ליישם...

אחת המשימות הבלתי אפשריות היא  זו המוטלות על יד המבקר על משרד הבינוי בקשר ל"מלחמה במשקיעים בדירות". האויב החדש של הלובי החברתי:

"משרד הבינוי ינתח את השפעת פעילותו של פלח שוק זה [המשקיעים] ויעמוד על הפעולות שיש לנקוט, בעת הצורך, כדי לאזן את התנודתיות בשוק הדיור שמקורה בפעילות זו."

כלומר, בכוחו של משרד הבינוי "לנתח" את הנתונים (השגויים לרוב), "לקבוע" כמה דירות צריכים משקיעים לקנות, לזהות תנודות בשוק הנדל"ן, לדעת לייחס אותן לגורמים שונים, להחליט אלו מהתנודות מקורן במשקיעים הנוראיים. לאחר מכן צריך משרד הבינוי להכין סדרה של פעולות "מעשיות": לדאוג לחקיקה מתאימה, להקים מנגנוני ביצוע לאותן פעולות, להחליט באיזה מינון להפעיל את הצעדים – והכול כדי לאזן את "התנודתיות" שזיהו במדויק פקידיו החכמים. לאחר שהמשרד יגמור לאזן את התנודתיות, מומחיו צריכים ללחוץ על הדוושה, להפסיק את הפעולות עד לזיהוי התנודתיות הבאה... ממש פשוט – איך לא חשבו על זה קודם?... 

פנטזיות דומות בונה המבקר סביב גופי שלטון אחרים: בנק ישראל שיידע לכוון נכון את הריבית, משרד הפנים שיכין "קריטריונים צודקים" לדיור בר השגה, משרד הבינוי שיידע להפיק לקחים ולהציב יעדים.

וכמובן, איך לא, כולם התרשלו ביעד "פיזור האוכלוסייה". נושא שמדברים עליו מידי שנה מאז שנת 1950, והאוכלוסייה משום מה מסרבת "להתפזר". להזכירכם, בתל אביב התנהל מאבק ארוך של שנתיים עקב סירובם של פקידי מס הכנסה "להתפזר" מהבניינים הישנים למרחק של כ-500 מטרים אל בניין משרדי הממשלה החדש מול מרכז עזריאלי. ההסתדרות תמכה במאבקם הצודק לפיצוי.

במישור האידיאולוגי קובע המבקר שהזכות לדיור נאות היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות וכי אנחנו מפגרים אחרי מדינות המערב המפותחות בהנחת המסד החוקי, במסגרתו תבטיח המדינה מימוש של זכות יסוד זאת. המבקר, כמו כולם, שבוי בקונספציה שהפיתרון מצוי בידי הממשלה וכל מה שעליה לעשות הוא לחוקק עוד מספר חוקים שחסרים לנו בספר החוקים העבה, עוד מספר תוכניות, יישום, אכיפה – ואז ייפתר "משבר הדיור". המבקר דורש מממשלת ישראל להיות יעילה משבדיה, נורבגיה ובריטניה.

השימוש המעשי היחיד לאוסף הפנטזיות של המבקר הוא נייר טיוטה לדוח מבקר המדינה הבא.

המשותף לשוק הדיור ב"מדינות הנאורות"

עיוותים כלכליים מתנקזים, כמו המים, למקום הנמוך ביותר: אל מנגנון המחירים ואל מרקם השחיתות העממית. במדינות סוציאליסטיות קיצוניות (ונצואלה, קובה, ברית המועצות לשעבר) העיוותים כה גדולים שהמחירים מזנקים לאינסוף – המוצרים נעלמים מהשוק. במצב כזה "השחיתות" העממית הכרחית כדי להתקיים. הסוציאליזם המתון (סוציאל-דמוקרטיה) שדוגל ב"אחריות המדינה" לתחומים מוגדרים, כמו דיור – מצליח לעוות את שוק הדיור, בשלל חוקים, רגולציה כבדה על השוק והתערבות ממשלתית ישירה (בניה, סבסוד, השכרה ממשלתית). גם בשוק הדיור מתנקזים כל העיוותים אל מנגנון המחירים והשחיתות.

כיצד מגיבות אפל או סמסונג כאשר הביקוש למוצר שלהן מזנק? הן מגבירות את קצב הייצור כדי לעמוד בביקושים הגואים. הביקושים לדירות התגברו במערב ממספר סיבות ובעיקר עקב עיוות שערי הריבית על ידי הבנקים המרכזיים. אבל למה השוק לא מייצר יותר דירות כדי לענות לביקוש הגואה? אם בלונדון, שטוקהולם ותל אביב יש ביקוש עצום לדיור בהשכרה – למה היזמים לא מגבירים את ייצור הדירות להשכרה?

האם חסרות קרקעות בשבדיה, בנורבגיה או בפינלנד דלות האוכלוסייה? בנורבגיה ובפינלנד יש בקושי 5 מיליון תושבים על פני שטחים עצומים ביחס לישראל. האם חסרים שם חומרי בנייה? הרי רוב בנייני המגורים בערים הם בני 2 עד 5 קומות בלבד, אז מהיכן צומח "המחסור בדירות"?

דיור הוא מוצר צריכה בסיסי והמוני שנבדל מיתר המוצרים במחירו הגבוה. מיקום הדירה במרחב (אזור וקומה) קובע רבות את מחירו. מכאן נוצרים הבדלים גדולים במחיר של דירות זהות בשטח ובאיכות. פערים בלתי נמנעים אלה הם כר נרחב לפעילות פוליטית ואידיאולוגית.

האידיאולוגיה הסוציאליסטית השלטת במאה האחרונה בפוליטיקה ובאקדמיה גורסת שצריך לחתור לשוויון, ל"צמצום פערים". המשימה הוטלה על המדינה מתוך הנחה שבעיר הבירה יושבים אנשים חכמים, ישרים ומוכשרים שמסוגלים לפתור כל בעיה של הפרט ובמיוחד את "בעיית הדיור". כולם מדקלמים שבני האדם "לא רציונאליים", התנהגותם מושפעת ממצבי רוח, אקראיות והטיות קוגניטיביות – אבל כולם מסכימים, בנשימה אחת, שהמלאכים הלבנים מבין בני האנוש מרוכזים במשרדי הממשלה – הם יצורי-העל ש"אחראים" ו"יודעים".

האידיאולוגיה פגשה את הדמוקרטיה. הדמוקרטיה יצרה את "הבאג הדמוקרטי": הדרך של פוליטיקאים לזכות באהדה פוליטית היא באמצעות חלוקת מתנות ל"עם". פגיעה בזכויות הפרט לטובת קבוצת לחץ. הכשל המובנה בשיטה הדמוקראטית הנוכחית, שמאפשר לממשלה (כל ממשלה) לבצע בקלות יחסית תשלומי העברה, או העדפה אחרת לקבוצות באוכלוסייה, על חשבון החלק האחר.

ענף הדיור היה תמיד כר נרחב ליישום האידיאולוגיה ולמיצוי הבאג הדמוקרטי. כך התרבו משנה לשנה התוכניות הממשלתיות לסייע בדיור להמונים, התפתחה חקיקה ענפה ל"הגנה על הציבור" מפני "הרס הנוף האורבאני הוותיק" (חוקי שימור), "הגנה על הציבור" באמצעות שלל תקנים מחמירים ופיקוח מטעם המדינה, הגנה מושלמת על שוכרי דירות. ומי יכול לספק את שירותי ההגנה והפיקוח האלה? – כמובן שרק פקידי מדינה באמצעות רגולציה.

תמנון הרגולציה על הבנייה צמח למימדים מפלצתיים; אסר למעשה, בלם והאריך את משך הבנייה כמעט בכל מרכזי הערים במערב. קשה, ולפעמים כמעט בלתי אפשרי, לבנות במרכז רומא, שטוקהולם או תל אביב. אילו אותה רגולציה על הבנייה הייתה קיימת לפני 300 שנים, כי אז כל הערים היו תקועות עם חושות של טרום ימי הביניים.

מדינת ישראל השיגה את כל העולם "הנאור" ברמת הטמטום בענף הבנייה. במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום ה-121 בקשיים לקבלת היתר בנייה (יחד עם מדינות באפריקה).

הרגולציה בישראל, כמו ביתר המדינות "הנאורות", בולמת כמעט כל בנייה חדשה במרכזי הערים.

התקווה – שלא יצליחו ליישם את דוח מבקר המדינה...

"משבר הדיור" יכול להיפתר בהקדם אילו חוק התכנון והבניה הנוכחי, על שלל איסוריו, היה נזרק לפח והממשלה הייתה מסלקת ידה ממעורבות כה עמוקה בשוק המקרקעין.

בינתיים, עלינו לקוות כי ממשלות ישראל ישקדו וימשיכו לעבוד על דרישות המבקר ל"היערכות", ל"עבודת מטה מושכלת", ל"פיתוח מודלים", ל"שכלול הכלים", ל"פיתוח מודלים לאפיון ביקושים",ל"קביעת מדיניות דיור לאומית כוללת וארוכת טווח" ועוד מיני משפטים מפוצצים שמפוזרים בשפע ב-300 עמודי דוח המבקר – כך יצטמצם נזקם לתשלום משכורות לעובדים ושכר דירה למשרדים – ולא מעבר לכך.

הממשלות טוו שפע קורי עכביש של "תוכניות" "חוקים", ו"מדיניות" – הסתבכו בהם, וכך שיתקו את עצמן. וטוב שכך, כי זה הנזק במיעוטו.

בכל מקרה – עדיף פי אלף מונים שהבלגן הממשלתי יימשך, על פני יישום "מוצלח" של רוב התוכניות הממשלתיות שהמבקר מתריע על אי-ביצוען. השבדים הצליחו יותר מכל ממשלות ישראל ליישם תוכניות ממשלתיות "חברתיות" גדולות וכך סיבכו לחלוטין את שוק הדיור בשבדיה – ללא יכולת פוליטית להיחלץ מהבוץ. הבאג הדמוקראטי לא מאפשר לפוליטיקאים להיחלץ ממלכודת של "מדיניות חברתית", אלא בעת משבר מקיף ועמוק מאד. אילו יושם דוח המבקר המצב היה גרוע הרבה יותר.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שישי, 27 מאי 2016 16:23
תגובות  
0 #1 יישר כוח !עמי 2016-02-20 21:05
יישר כוח ! צריך לא מעט אומץ לאמור כי המלך הוא עירום. אכן רק יוזמה פרטית יכולה לעזור ובלבד שלא תיכשל על ידי פוליטיקאים חסרי אחריות אשר נכנעים לקבוצות לחץ. וכאלה יש רבות ועוד יתרבו שהרי ככל שאתה "מסכן" כך מתרבים זכויותיך. ההמון עצלן נרפה רמאי אך לא טיפש. ולכן לא יהסס לבחור במסכנות כאשר זו תעניק לו ההטבות/דיור להם נכסף.
ציטוט
0 #2 דיור ציבורי להריסהיעקב . 2016-02-20 21:06
כאן אולי המקום להזכיר את עלילות הדיור הציבורי במפותחת שבמדינות - ארה"ב. כאשר, בלחץ האידיאולוגיה והדמגוגיה בנו בארה"ב גופים ממשלתיים שיכונים לדיור ציבורי, נוצרו כאלה סלאמס נוראיים, חממות לפשע, שאפילו העניים ביותר סירבו לגור בהם, אפילו בחינם.
אז נאלצו בסוף לפוצץ את הבניינים.
http://www.kav.org.il/100994/b1138
ציטוט
0 #3 פתרון כולל לטווח ארוךיעקב . 2016-02-20 21:07
כאשר אתה שומע את המשפט "פתרון כולל לטווח ארוך" כדאי שתוצאי את האקדח ותירה בדובר.
זהו משפט אופנתי ריק מתוכן שנועד לטשטש ולשקר. הדובר מזבל בשכל ומנסה למכור לוקשים.
מזכיר גם את דו"ח טרכטנברג... עשה קריירה מזיבולי שכל חסרי תוכן, אבל לא בלתי מזיקים.
ציטוט
0 #4 מצוקת דיור בסטייליעקב . 2016-02-20 21:07
"משבר הדיור בבריטניה: 6 שותפים צעירים לדירה הופכים את חדר המדרגות לסלון."

אבל... סלון מעור תוצרת נטוצי... אם כבר החיים בזבל, לפחות שזה יהיה בסטייל...
מזכיר את המחאה החברתית של ילדי השמנת.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=12659167
ציטוט
0 #5 היעדר מחלט של רגולציהיעקב . 2016-02-20 21:08
גם היעדר מחלט של תכנון או רגולציה אינה מניבה תוצאות מרנינות.
אני ממליץ כלולם להיכנס בקישור למטה ולראות סדרת תמונות מהממת על העיר קולון בהונג קונג.
http://www.dailymail.co.uk/news/article-2139914/A-rare-insight-Kowloon-Walled-City.html
ציטוט
0 #6 מאמר ארוך מידי.למד לתמצת ולקצררון וייס 2016-02-20 21:08
ואז יהיה כוח וזמן לקרוא את המאמר,ואולי תוכל לשכנע בנכונות טעוניך.
ציטוט
0 #7 לוייס: נשמח אם יש לך משהו עניינייעקב . 2016-02-20 21:09
להגיד
ציטוט
0 #8 כל הכבוד, מאמר נבון וכתיבה שנונהבתיה אבן 2016-02-20 21:10
וחבל שמאמר זה או לפחות המידע על המצב ההשוואתי באירופה כמו גם על תופעת "הדיור הציבורי" - הסלאמס המודרני, אינו מגיע לידי הציבור הרחב.
יש לקצר ולהפיץ, ואוי מוטי יצליח להגיע לאיזה תוכנית טלביזיה בנושאי כלכלה ולהביא את תורתו אל עם ישראל.
כל הכובד
ציטוט
0 #9 ל-5 אם הדירות לא לרוחך אל תגור בהםחשבון פשוט 2016-02-20 21:10
אינני יודע אם אכן לא היו שם מגבלות ממשלתיות מכל סוג שהוא שהפריעו לקולון.
נדיר להצליח לחמוק מזרעותייה הארוכות של התמנון הממשלתי.

אולם גם אם נניח לצורך הדיון שזה כשלון שהוא 100% של השוק הפרטי.
אז מה?

לא כל חברה פרטית מצליחה.

אבל את הכשלונות של חברות פרטיות
אוכלים הבעלים ואולי גם הלקוחות.
בעוד שחברה ציבורית מאכילה את כלל הציבור בקש

וקש למאכל יש בשפע!
ח. חשמל לבדה נמצאת בבור של 70 מיליארד שקל ועוד ידה נטויה.
ציטוט
0 #10 הונג קונג - הקרקעות בבעלות המדינהמוטי היינריך. 2016-02-20 21:11
בהונג קונג, כמו בישראל, כמעט כל הקרקעות בבעלות המדינה. יש שטחים ריקים בשפע.
למתעניינים, שתי כתבות שכתבנו על הונג קונג:

http://www.kav.org.il/b1350-1.html

http://www.kav.org.il/b1350.html
ציטוט
0 #11 לא כל דבר באשמת "הממשלה"אראל סגל-הלוי 2016-02-20 21:12
אני מכיר אנשים שגרים ביישובים, ותקנות היישוב מחייבות אותם לבנות בית מאבנים, בעלות של חצי מיליון ש"ח. הם לא יכולים לעמוד בזה ולכן נאלצים לגור בשכירות או לקחת משכנתא.

ללא התקנות, היו יכולים להסתפק בבנייה קלה וזולה, ולשפר במשך הזמן.

העניין הוא, שזו לא הממשלה קובעת את התקנות! אלה אנשים, תושבי היישוב, הרוצים לשמור על חזות נאה ואחידה ליישוב שלהם.

ולמעשה, לפי עיקרון הבעלות הקפיטליסטי, כל אדם שיש בבעלותו קרקע, רשאי לקבוע כל תקנה שהוא רוצה על מי שבונה בקרקע שלו... ורוב הסיכויים שבעלי-קרקעות אכן ימציאו תקנות מסוג זה, כדי לשמור על "חזות היישוב" ולמשוך דיירים עשירים.

כלומר הבעיה היא לא הממשלה... הבעיה היא בעלי הקרקעות!
ציטוט
0 #12 בעלי הקרקעות לא הבעיהיעקב . 2016-02-20 21:12
בעלי הקרקעות רוצים לשמור על חזות השכונה וקבעו תקנון (רגולציה)? זו זכותם, וזו לא בעיה. מי שלא רוצה את התקנון הזה שיחפש קרקע במקום אחר שיש בו תקנון אחר.

"בית מאבנים, בעלות של חצי מיליון ש"ח".
לא צריך להגזים. אני בניתי בית מאבן, העלות היא באזור 100 אלף שקל (תוספת לעומת בניה "זולה") או פחות, כלומר אחוז לא גדול מעלות הבנייה. וזה מקטין את הוצאות התחזוקה בעתיד.
ציטוט
0 #13 בעלי קרקעות מול מונופול ממשלתיעפר 2016-02-20 21:13
נניח שיישוב מסוים מחייב רמת גימור\בניה גבוהה ויישוב אחר מתיר רמת גימור\בניה נמוכה יותר.
מחיר הקרקע בשני היישובים יהיה שונה. ביישוב שקבע חוקים פחות מותאמים לטעמו של הצרכן מחיר הקרקע יהיה יותר נמוך.
בעלי הקרקע ביישוב משלמים מכיסם את מחיר התקנון הלא טוב.
לעומת זאת הפקידים שקובעים את התקנון האחיד\חוק של מונופול ממשלתי לא משלמים מכיסם את עלות ההחלטות הגרועות.
ציטוט
0 #14 בן הארץגרי 2016-02-20 21:14
החברים הסוציאליסטים שלך לא רוצים שנבנה על האדמות האלה.
ציטוט
0 #15 יש רשימת מאמרים עדכנית יותר?איציק 2016-02-20 21:14
נכנסתי לרשימת המאמרים דרך הלינק בכתבה. מאד מרשים. אולם כל המאמרים הם מ 2010 2011 ומיעוטם מ 2012. האם יש רשימה מעודכנת?
ציטוט
0 #16 לכותביםנ קו ישר מגמתי מוחק תגובותבן הארץ 2016-02-20 21:15
בניגוד לתדמית שהוא מנסה ליצר!

מוחקים כאן דברים שכתבתי על האמת מאחורי שמסתתרת בעיית הדיור החריפה בארץ!
ציטוט
0 #17 מוחקים תעמולת בחירותיעקב. 2016-02-20 21:15
הדברים שאתה כותב חסרי תוכן, ויש בהם רק קללות כלפי אישיות זו או אחרת.
אנו לא נספק במה לתעמולת בחירות סמויה.
ציטוט
0 #18 שגית בתיאור הנעשה ברשות המיסיםאפי 2016-02-20 21:16
מה שכתבת על מיסוי מקרקעין הוא סיפור מארץ האגדות.
ציטוט
0 #19 ראוי להפצה המוניתיוסי ברנע 2016-02-20 21:16
תשובה הולמת לדמגוגית השמאל בנושא החשוב הזה
ציטוט
0 #20 את העיקר לא בדקת ולכן שגיתדוד סיון 2016-02-20 21:17
א. אתה שבוי באידיאולוגיה שמעורבות הממשלה מזיקה ("הבאג הדמוקראטי").
ב. לא הצגת כאן דוגמאות ש"משבר הדיור" נגרם על ידי המגזר הפרטי.
ג. לפחות במקרה אחד כזה פירוק הרגולציה היה הזרז העיקרי.

ב. הממשלות לא יודעות מספיק טוב את המשקיםבשלל הדוגמאות שהצגת כאן לא
ציטוט
0 #21 הזרז העיקרי: פירוק הרגולציהדוד סיון 2016-02-20 21:18
כפי שכתבתי בהודעה קודמת (#20) אתה שבוי של הפנטסיה מבית מדרשה של איאן ראנד שמודגשת בלוגו שלך.

א. המיתון הגדול שפרץ בסוף 2007 בארה"ב ובעוד מדינה אחת לפחות) נגרם על ידי השתוללות המגזר הפרטי.
ב. הזרז העיקרי היה תהליך ארוך שנים של ביטול חוקים ורגולציות.
ג. המשבר שנוצר פגע בכל חלקי המשק והמעורבות הממשלתית היתה הסיבה העיקרית לתחילת היציאה מהמשבר.
ד. יותר חשוב המשבר בארה"ב השפיע לרעה על משקים אחרים.
ציטוט
0 #22 דוד סיון - תגובותיך ריקות מתוכןיעקב . 2016-02-20 21:19
אם אין לך משהו עניני להגיד, תמנע מלהגיב. הצהרות ריקות לא מקדמות את הדיון.
ציטוט
0 #23 תגובה ל 20/21חשבון פשוט 2016-02-20 21:20
הרבה חוזרים מבלי דעת על המיתוס שהשוק הפרטי גרם למשבר הדיור בארה״ב.
אם הם רק היו מעיינים בערך הויקיפדיה המתאים, זה כנראה היה נמנעhttp://en.wikipedia.org/wiki/Causes_of_the_United_States_housing_bubble

שים לב שגם הטיעונים נגד הדה רגולציה
נובעים מהתערבות ממשלתית אחרת שקיימת (העובדה שהממשלה כופה על ציבור משלמי המיסים לשמש הלכה למעשה ככרית הבטחון של הבנקים).
ציטוט
0 #24 תשובה לתגובות שגויות (מס' 21, 22)!דוד סיון 2016-02-20 21:21
א. חבל שאתם מגיבים מבלי דעת...
ב. מי שמסתמך, מבלי דעת (מבלי לבדוק את המקורות), על ויקיפדיה עשוי לטעות.
ג. אתן לך רמז: קרא טוב את הקטע על ה-Deregulaton בערך בויקיפדיה שעליו המלצת.
ד. עוד רמז שכתב חתן פרס נובל בכלכלה (http://krugman.blogs.nytimes.com/2015/03/09/demand-policies-in-two-big-recessions/): המיתון הגדול נגרם על ידי " was caused by private-sector overreach".
ה. בזמנו כתבתי את "על הנבואה שהתגשמה" (http://www.faz.co.il/story_5314). ניתחתי שם את הגורמים למיתון הגדול. אלה ודאי תומכים במה שכבר הערתי בהודות הקודמות שלי: המגזר הפרטי יצר את המיתון הגדול בסיוע של תהליך פירוק הרגולציה.

-----

ללא ברור העובדות והנתונים הפנטזיות של איאן ראנד לא מספקות פתרונות ותשובות לבעיות במציאות.
ציטוט
0 #25 תיקון: התגובות השגויות היו 22, 23!דוד סיון 2016-02-20 21:21
!!
ציטוט
הוסף תגובה