חמישי, 06 אוגוסט 2015 16:08

האם צריך "להילחם" בבעלי הרכב הפרטי?

אל מבחר המיתוסים הירוקים מתווסף מיתוס הערגה ל"מדינות אירופה הנאורות" – שם כולם רוכבים על אופניים. כמה רומנטי. ואם לא על אופניים, אז "כולם" נוסעים בתחבורה הציבורית, ובמיוחד ברכבת.

לרוב המשפחות בישראל יש רכב פרטי אחד לפחות – כ- 66% מהמשפחות (גם בישובים הערבים). בישובים הכפריים היחס עולה לכ- 83%. בערים הגדולות אחוז הבעלות על רכב פוחת, כ-60% בתל אביב. אלה נתונים מ-2012 – הנתונים ל-2015 גבוהים באחוזים ספורים.

"שונא רכב" אידיאולוגי, שבבעלותו מכונית פרטית, מתרץ את חטאיו ב"בתחבורה הציבורית הגרועה בישראל". לעיתים קרובות מפורסם סקר ש"מוכיח" טענה זו:

סקר של עמותת "אור ירוק" העלה כי "76% מנוסעי הרכב הפרטי ציינו כי אילו הייתה תחבורה ציבורית נוחה וזמינה מביתם למקום העבודה או הלימודים הם היו משתמשים בה".

מנכ"ל עמותת "אור ירוק" מדקלם (בכתבה שבקישור) את הסיסמאות הרגילות: "התחבורה הציבורית בישראל מפגרת אחרי התחבורה הציבורית בעולם ולכן, רבים מהתושבים מדירים רגליהם משימוש בה". לאחר הראיון, מן הסתם נכנס המנכ"ל ליונדאי 4X4 הצמודה שלו ומיהר הביתה. הוא לא חזר הביתה באוטובוס בגלל "התחבורה הציבורית הגרועה בישראל".

מי שמסתובב בגושים העירוניים בישראל, יתקשה להסכים עם הסיסמא שרבים מדקלמים. ערי מטרופולין גוש דן, מחולון ועד לפתח תקווה – עמוסות במשך רוב שעות היום והערב בשיירות של אוטובוסים שברוב הזמן כמעט ריקים. אין מחסור בתחבורה ציבורית.

יש גם נתון סטטיסטי שתומך בניפוץ מיתוס "התחבורה הציבורית המפגרת". רמת המינוע בישראל (מספר המכוניות לכל 1000 תושבים) נמוכה ביותר. אצלנו יש כ-350 מכוניות לכל 1000 תושבים (2013), כאשר במערב אירופה הנתון כמעט כפול: 600 מכוניות. ובצפון אמריקה למעלה מ-800 מכוניות לכל 1000 תושבים. ואם בודקים את מספר כלי הרכב, לא ל-1000 תושבים, אלא ל-1000 תושבים מגיל 15 ומעלה – הפיגור מול אמריקה או אפילו איטליה – חד יותר. "הפיגור" אצלנו הוא דווקא במספר כלי הרכב הפרטיים...
 

1565 3

תכופות מזכירים את התחבורה הציבורית הנפלאה באירופה ובייחוד בברלין. ובכן, ביקרתי שם מספר פעמים וקרובת משפחה שלי התגוררה שם תקופה. אמת, אפשר להגיע לכל מקום. אבל כנראה שהמטיף המייצג של עמותת "אור ירוק" לא השתמש כל כך בתחבורה הציבורית שם, אחרת היה מבחין ב"חוויה": הולכים 5-10 דקות לתחנת האוטובוס או החשמלית, ממתינים עוד כ-10 דקות בתחנה, מחליפים חשמלית או אוטובוס בתחנת מעבר (עוד כ-10 דקות, אם הכול מתוזמן ויעיל), ממשיכים לנסוע עוד כ-10 דקות. את המקטע האחרון. אם לא נזקקים לאוטובוס נוסף, הולכים ברגל כ- 10 דקות הביתה. פועל כמו שעון שוויצרי.

אתם מוזמנים לנסות את החוויה היעילה בייחוד אם את אישה על נעלי עקב, או אם יש לכם שקית קניות ביד (רצוי  מנייר ממוחזר ללא ידיות, כזאת "מתקדמת" שצריך להחזיק בשתי ידיים – אלה ש"הירוקים" נלחמים להנהיגם בארץ במקום שקיות הניילון הנוחות), ממש כיף. וכל זה לפני שהבאנו בחשבון טמפרטורה של מינוס 11 מעלות בחורף הברלינאי, או 35 מעלות לחוֹת בקיץ של פתח תקווה. אותה קרובה מברלין אמרה לי: "מעולם לא התגעגעתי כל כך לסוברו הישנה שלי מתל אביב".

אני לא יודע למה הסוקרים אף פעם לא מגיעים אלי... גם אני מוכן לפתוח את חלון האוטו הממוזג ולדקלם להם: "אילו הייתה תחבורה ציבורית שהייתה מסיעה אותי ישר מהבית אל רופא השיניים שממתין לי, בדיוק בשעה הנכונה, ואילו הייתה תחנת ירידה ממש ליד המרפאה וכך גם בדרך חזרה – הייתי מעדיף תחבורה ציבורית"... ועוד תנאי קטנטן: שלא יהיו יותר מידי תחנות עצירה בדרך".

התחבורה הציבורית שמתנגדי המכונית הפרטית מדמיינים היא מקסם שווא, לא קיימת, פנטזיה. הפנטזיה הבלתי ניתנת למימוש היא התירוץ של שונאי הרכב הפרטי, בייחוד כאשר מישהו מבחין בהם משתחלים ליונדאי העממית. הם "קדושים מעונים" בגלל ש"אין תחבורה ציבורית יעילה בישראל".

אבל יש תחבורה ציבורית בישראל ותמיד הייתה. אם כמות כלי הרכב הפרטיים בישראל כה נמוכה יחסית, אז איך רוב הציבור בישראל מגיע לעבודה, או בכלל מתנייע? ברגל? על גמלים? כמובן שבתחבורה ציבורית. והיא גם השתפרה מאד, למרות שילוש האוכלוסייה מאז שנות ה-60. השיפור נובע גם בזכות המעבר לרכב פרטי של חלק ניכר מהציבור. המבוגרים שבינינו שכחו את התקופה שלכל אוטובוס היו נדחסים למעלה מ-70 נוסעים וללא מזגן. בקווים עמוסים בתוך גוש דן היה כרטיסן בנוסף לנהג, בעיקר בקווים העמוסים לרמת גן ופתח תקווה, וקווים 4 ו-5 בתל אביב. גושי-אדם היו נדחפים בדלת האחורית אל עבר הכרטיסן בקרבה פיזית שנחשבת היום ל"הטרדה מינית". לעיתים תכופות לא הצליח הכרטיסן לסגור את הדלתות האחוריות הרחבות על רקע זעקות הנדחסים: "לא לעלות יותר – האוטובוס מלא".

אל מבחר המיתוסים הירוקים מתווסף מיתוס הערגה ל"מדינות אירופה הנאורות" – שם כולם רוכבים על אופניים. כמה רומנטי. ואם לא על אופניים, אז "כולם" נוסעים בתחבורה הציבורית, ובמיוחד ברכבת. אין פלא שרוב "הירוקים הדתיים" שייכים למחנה השמאל הכלכלי, כי כל דבר שאפשר לשלב בו את המילה "ציבורי" נעלה בעיניהם, לעומת המילה החזירית המאוסה "פרטי". כך גם יחסם המרומם והמקדש לצמד המילים "תחבורה ציבורית". אז הנה המספרים המעודכנים מ"אירופה הנאורה" והרומנטית – מספרים, לא תחושות בטן:


1565 1מקור: OECD

שימו לב להיקף השימוש ברכב דו-גלגלי שכולל גם אופנועים וקטנועים – לא רק אופניים רומנטיות.

רכבת – החלום האלטרנטיבי

רבים מ"אויבי" המכונית מצביעים בהערצה על רשת הרכבות הצפופה באירופה, על תחנות הרכבת הענקיות במרכזי הערים. הרכבת נולדה באירופה. קו הרכבת הראשון בין שתי ערים נחנך ב-1830 באנגליה. ההמשך היה מהיר ותוך מספר עשורים כוסתה אירופה (ואמריקה) ברשת צפופה של מסילות ברזל ותחנות רכבת. צריך לזכור כי הרכבת הייתה אמצעי התחבורה ההמוני היחיד עד לתחילת המאה העשרים, עד לתחילת הייצור הסדרתי של מכוניות.

תשתית הרכבת באירופה הונחה כאשר לא הייתה חלופה אחרת להתנייע ממקום למקום (למעט כרכרות סוסים ושיט בנהרות). תחנות הרכבת הענקיות שאנחנו רואים נבנו בשולי הערים של אז. כמובן שבחלוף כמעט מאתיים שנים, עם התפתחות הערים סביב לתחנת הרכבת – מיקום התחנה הפך למרכז העיר... בשנת 1830 מנתה אוכלוסיית לונדון כ-1.7 מיליון תושבים, כיום מונה לונדון כ- 9 מיליון תושבים – לא פלא שתחנות הרכבת ממוקמות כיום בלב הערים.     

כלל לא בטוח שמדינות אירופה היו משקיעות היום בבנייה של אלפי תחנות ורשת מסילות כה צפופה אילו היו צריכות להתחיל היום מאפס (או כמעט מאפס כמו בישראל). ב-25 השנים האחרונות חלה באירופה התפתחות מדהימה באורך הכבישים לעומת דריכה במקום ואפילו ביטול של מסילות ברזל:


1565 2OECD
 
הרכבות באירופה מסובסדות מידי שנה בסכום עתק שלכ-36 מיליארד אירו (2012). סכום זה אינו כולל רכבות תחתיות בערים. חבית ללא תחתית שיונקת כסף ציבורי ללא הרף. למרות הצמיחה במספר הנוסעים, רק כ-6% מהאירופאים משתמשים ברכבת יותר מפעם אחת בשבוע.

עיקר הנסיעות ברכבת באירופה הן לטווחים קצרים יחסית. בקווים בינוניים וארוכים הרכבת מפסידה לטובת תעבורה אווירית ורכב פרטי, כמו בארצות הברית. זול ומהיר יותר לטוס מאשר לקנות כרטיס לרכבת. מספר הנוסעים הממוצע לרכבת במעברי הגבול שבין 12 המדינות המובילות באירופה (12EU) עומד על 43 נוסעים (דו"ח 2010 עמוד 25). כמו אוטובוס בודד אחד! ממוצע הנוסעים חוצי הגבולות בכלל אירופה – עומד על 103 נוסעים לרכבת. נתונים שמקלקלים את המיתוס הירוק של הרכבת. הזיהום הסביבתי של הרכבת גבוה (לפחות למרחקים ארוכים) מכל חלופה תחבורתית אחרת.

רכבת ישראל מפסידה מידי שנה (2013) כמיליארד שקל בשנה מפעילות שוטפת. הפסד זה אינו כולל את ההשקעות האדירות בפיתוח קווים חדשים, פרויקט החשמול, והרכבת המהירה לירושלים. הרכבת בישראל היא מונופול ממשלתי מובהק ומושחת כמקובל. מידי מספר חודשים (ואולי שבועות) מופיעה כותרת בתקשורת: "ממחר שביתה ברכבת". ובמקביל חוזרת ומופיעה הכותרת: "הסכם עבודה חדש ברכבת ישראל". עלות ההעסקה החודשית של "בעלי תפקידים" ברכבת חצתה כבר את קו 50,000 השקלים בחודש, וזה כנראה לא כולל מיני תוספות וקומבינות משונות. רק ניהול עמוד הפייסבוק של הרכבת עולה 503,000 ₪ בשנה (2014)... כמעט כמו עלות ניהול עמוד הפייסבוק של נמל אשדוד.

משק התחבורה מורכב ומסובך. היחס בין עלות הנסיעה בחלופות התחבורה השונות מעוות בגלל המעורבות הממשלתית-פוליטית העמוקה בתחבורה. הכוחות הפוליטיים קובעים כמה יושקע בסוגי התשתית השונים (רכבת או כבישים), מה יהיה מחיר הדלק, כמה סובסידיות להזרים ולמי, גובה "קנס" המיסוי שמוטל על רכב פרטי ועוד. בתנאים אלה, אין משמעות להשוואת עלות הנסיעה האמיתית בין תל אביב לחיפה בחלופות השונות. "העלות" נגבית מכיסנו מספר פעמים ובדרכים עקיפות: דרך תקציב הפיתוח, דרך מחיר הדלק, המכס ועוד. אי אפשר לחשב. קשה גם לבדוק את "העדפות הציבור" – שינוי שרירותי בשיעור המכס, המיסוי או הסובסידיה בהחלט ישפיעו על "העדפות הציבור". "הציבור" תמיד יעדיף את הפוליטיקאי שיציע "תחבורה חינם" וש"העשירים ישלמו" את המיסים.

למרות פקעת קורי העכביש ניתן לראות בברור שבעלי הרכב הפרטי משלמים מכיסם את עלות תשתית הכבישים ואת העלות השוטפת של המכונית. הכנסות המיסוי על רכב פרטי (דלק ורכישת רכב) גבוהות משמעותית, מידי שנה, מהשקעות המדינה בתשתיות תחבורה יבשתית ותחזוקתה השוטפת. לא כך משתמשי הרכבת – מחיר הכרטיס לא מכסה השקעות תשתית ואפילו לא פעילות שוטפת. כביש 6 חוצה ישראל נבנה כולו בהשקעה פרטית, העסק רווחי ועלות הנסיעה בו סבירה. מוניות שרות בערים רווחיות – ללא שקל בודד של סובסידיה, להיפך – נהגי המוניות מעבירים מע"מ ומס הכנסה למדינה. למרות זאת, מחיר הנסיעה במונית שרות נמוך מנסיעה באוטובוס מסובסד. למרות הסבסוד הכבד של התחבורה הציבורית והקנס המעיק על רכב פרטי – ברוב הנסיעות זול יותר לנסוע ברכב פרטי (אם יש לפחות 2 נוסעים במכונית) מאשר בתחבורה ציבורית.

ובאשר ל"נזק הסביבתי" – גם זה לא מובן מאליו. קשה להשוות. כמה מזהם אוטובוס מפלצתי שרובו כמעט ריק בנסיעות רבות, לעומת נסיעה של רכב פרטי. כללית ניתן להסיק שהעלות הכספית האמיתיתשל שימוש באמצעי תעבורה משקפת גם את היקף הזיהום הסביבתי שנוצר. אנחנו מתקשים למדוד ולהשוות, אבל גם השקעה בתשתית ותחזוקתה יוצרת זיהום. גם עלות שכר מופקעת לעובדי הרכבת יוצרת זיהום אוויר (כמה דלק לרכב פרטי, או חשמל בבית, צורכת משפחה של עובד רכבת יחסית למשפחה של נהג מונית?).

העיוותים המבניים במדינת ישראל שזורים אלה באלה. אי אפשר "ליישר" את העיוותים בתחבורה מבלי לשנות את חוקי העבודה "החברתיים"; בלתי אפשרי לשנות את "זכויות העובדים" מבלי לשנות את שיטת המשטר. הכול גם יחד, כולל רכבת ישראל ועמותת "אור ירוק" – תורמים את חלקם הלא-צנוע לעליית מחיר המילקי.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שישי, 27 מאי 2016 17:30
תגובות  
0 #1 כל הכבוד ל מוטי הכל אמתכל הכבוד 2016-03-01 19:50
כל הכבוד ל מוטי הכל אמת
ציטוט
0 #2 הרכבות נוסעות ריקותיעקב 06/08/2015 2016-03-01 19:51
תמיד כשאני נוסע ברכבת (לא לעיתים קרובות) או רכבת עוברת על פני, אני מסתכל וסופר (באופן גס) כמה נוסעים יש ברכבת.
תשובה: אין נוסעים.
אולי יש קצת בשעות העומס (בבוקר) או ביום ראשון...
רוב הזמן הרכבות נוסעות כמעט ריקות, גם בארץ וגם בעולם. יש מעט נוסעים.

כולם אומרים: "רכבת זה דבר טוב". טוב בשביל מי? בשביל הנוסעים - לא - כי אין נוסעים. עובדה. אולי זה טוב בשביל עובדי הרכבת ומנהליה...

צריך לשאול את חובבי הרכבות: האם רכבת ריקה זה דבר טוב?
ציטוט
0 #3 מבריק - וזאת עוד מבלי להביא בחשבוןשלמה קליש 06/08/2015 2016-03-01 19:52
את המהפכה שקוראת מול עיננו בתחום הרכב (רכב ללא נהג). כך שאנשים יוכלו ליסוע ברכבם לעבודה ולקרוא עיתון, הרכב יחנה את עצמו וכו. או לחילופין, מוניות ומוניות שרות ללא נהג, יקחו אותנו בעלות נמוכה בסדר גודל מהיום, ליעד. זה לא חלום - זה כבר קורא בקלפורניה, כולל עם טכנולוגיה של חברה ישראלית בשם מוביל איי.
ציטוט
0 #4 skalish@jgv.comשלמה קליש 06/08/15 2016-03-01 19:53
נושא מסי הרכישה הגבוהים על רכבים ועל חלפים בארץ הוא צריך להיות נושא מספר 1 של עמותת אור ירוק. בגלל זה נוסעים בארץ ברכבים ישנים, ולא מתוחזקים!!!! שלא לדבר על פגיעה בחופש הבחירה של האזרח הישראלי.
ציטוט
0 #5 מוטי,שלח לפרסום בדה מרקר או כלכליסטשלמה קליש 06/08/15 2016-03-01 19:53
!
ציטוט
0 #6 ברירת עובדותמישהו 06/08/2015 2016-03-01 19:54
הדברים הנכתבים האתר זה סובלים באופן עקבי ממה שנקרא cherry , קרי picking קרי ברירת העובדות לפי המסקנות הרצויות. אני מבין שהתחבורה הציבורית בברלין גרועה אבל הייתי בלונדון והגעתי ממקום למקום בתחתית בקלות מדהימה. אז מה זה אומר? לא יודע. אני לא עוסק בcherry picking.
ציטוט
0 #7 הנודניק התורןגרי 06/08/2015 2016-03-01 19:55
וכנהוג אצל נודניקים: אפילו לא טורח לבחור כינוי נורמלי, כאילו שזה עולה לו כסף.

אין שום צ'רי פיקינג, לא כאן, ולא במאמרים אחרים. ברלין נבחרה, אני משער, כי היא נחשבת לעיר שבה התחבורה הציבורית טובה וכן לעיר שהשמאל האדום לוטש אליה את עיניו.

המצב התחבורתי של לונדון רלוונטי בדיוק ללונדון ולא לשום מקום אחר. בטח שלא לישראל.
ציטוט
0 #8 זה תמיד מסתורי בעינידור 07/08/2015 2016-03-01 19:56
מה יש לסוציאליסטים מרכבות...
ציטוט
0 #9 הנודניק ממשיך לנדנקמישהו 07/08/2015 2016-03-01 19:56
אולי לא הבנתי. האם לא הועלה כאן תיאור התחבורה הציבורית בברלין כדי להראות שניהול ציבורי של תחבורה מזיק? כי אם כן אז נראה לי שסיפור על תחבורה ציבורית יעילה דווקא כן רלוונטי.
או שאולי אתם סתם מעלים כאן עובדות ללא משמעות, למען תהילת הטריוויה ותועלת התיירים?
ציטוט
0 #10 התחבורה בפאריז מסריחהיעקב 07/08/2015 2016-03-01 19:57
לעומת זאת אני הייתי בפאריז, ושם שיכור הקיא ברכבת התחתית, והייתי צריך לברוח מהקרון. גם אם לא מקיאים, התענוג של הנסיעה ברכבת התחתית לא גדול, כי הצרפתים לא כול כך אוהבים להתרחץ.

התחבורה הציבורית יש לה יתרונות וחסרונות, בכול הערים, אבל בעיקר חסרונות.
אם אין לך מכונית - אתה מסתדר וסופג את החסרונות, בלית ברירה. אם יש לך מכונית אתה נוסע במכונית. אם יש לך כסף, אתה נוסע במונית ופתרת בעיותיך. אם יש עוד כסף, אתה נוסע במכונית עם נהג פרטי, ואם עוד יותר - אז בהליקופטר.
תחבורה ציבורית - מבחינת איכות החיים, היא בתחתית המדרגה. אבל, בלית ברירה, בערים גדולות, רבים נוסעים בתחבורה ציבורית.
ציטוט
0 #11 ברלין לא "נבחרה" כדוגמהמוטי היינריך07/08/15 2016-03-01 19:58
ברלין אינה "מדגם מייצג" של תחבורה ציבורית ולא "נבחרה" כדוגמה.
"ברלין" כמודל אהוד ומודרני מוכרת לי אישית. זהו.

התחבורה הציבורית בברלין מפותחת ומסועפת. ייתכן שכך גם בכרכים אחרים. אבל אלו פניה של "תחבורה ציבורית".

בתחתית של לונדון, או עיר אחרת, אפשר להגיע "לכל מקום", רק אם ה"כל מקום" נמצא במרחק הליכה קצר מנתיב הרכבת.
ציטוט
0 #12 לא משקף בכלל את המצבחולוני 07/08/2015 2016-03-01 19:59
אני רק יכול להעיד מהנסיון שלי, שעד לפני 3 שנים הייתי ללא רכב, ובתור אחד שגר בחולון "עיר מטרופולין בגוש דן" להגיע ולחזור כל יום למשרד בהרצליה פיתוח היה סיוט. החל מאוטובוסים מלאים עד אפס מקום, בתדירות לא רציונלית, למצב נסיעה בכל כיוון לוקחת במקרה הטוב שעתיים ואף יותר. אחרי חצי שנה עברתי לרכב - הזמן והעצבים שאני חוסך שווים את זה. שלא נדבר על הנוחות שבלשבת ברכב ממוזג לעומת אוטובוס צפוף מלא באנשים בלי דאודורנט.
ציטוט
0 #13 צריך חוק חדש עם שינייםמוטי היינריך. 2016-03-01 20:00
חוק שיחייב שימוש בדאודורנט בתחבורה ציבורית.
החוק יגדיר בדיוק את סוגי הדאודורנטים המוכרים על ידי הממשלה לצורך זה.
שר התחבורה יתקין תקנות ויאכוף אותן באמצעות ביקורות פתע של משרד התחבורה. קנסות דיפרנציאלים יוטלו. פטור מדיאודורנט רק יינתן לאימהות חד-הוריות ולזכאים להשלמת הכנסה.
ציטוט
0 #14 צריך חוק היגיינהיעקב 07/08/2015 2016-03-01 20:01
שיחייב אנשים להתקלח פעמיים ביום, ויציב פקחים (בעלי חוש ריח מפותח) להריח את העבריינים ולהענישם בחומרה.
דיאודורנט זה לא פתרון טוב, המקובל על ש"ס.
ציטוט
0 #15 רכבת תחתית כמו תחנה מרכזיתיעקב 07/08/2015 2016-03-01 20:02
אם הרכבת התחתית שניבנית בת"א תיראה כמו התחנה המרכזית (ה"חדשה") בת"א, או כמו זו בחיפה, בכניסה לבת גלים ("אגד" שכבר נהרסה בינתיים, ב"ה) - אז חבל על הכסף והמאמץ והסבל. לא צריך, תודה רבה.

והסיכוי שרכבת התחתית לא תיראה כמו התחנה המרכזית הוא אפס.
ציטוט
0 #16 קשקוש דוגמטיאגוזי 07/08/2015 2016-03-01 20:03
האידאולוגיה הפנטית נשפכת מכל שורה.
הנתונים מוטים (רמת המינוע הנמוכה נובעת ממיסוי אסטרונומי, טבלת תעבורת הנוסעים כוללת את כל האיזורים ללא הפרדה בין אזורים כפריים לאזורים עירוניים, ועוד ועוד).
רוב ה"מאמר" הוא התרשמויות סוביקטיביות של אדם שאינו משתמש בתחבורה ציבורית (אוטובוסים ריקים - אולי זה בכלל מסלולי הקווים לא נכונים? אנשים בוחרים ברכב? אולי זה בגלל שלאזורי תעשיה ענקיים כמו האיירפורט סיטי או אזור תעשיה רעננה צפון אין תחבורה ציבורית כמעט בכלל?
שטויות על גבי שטויות שנועדו לומר "אני צודק והירוקים מגוחים!"

לא אומר שהיינריך בהכרח טועה, רק אומר שאין מה להקשיב לאנשים שמונעים מאידאולוגיה קיצונית.
ציטוט
0 #17 טריוויאלימישהו 07/08/2015 2016-03-01 20:03
יעקב ידידי, אני מודה על תשובתך אבל נדמה לי שגם אתה לא יותר משהעלית קורבן לאלוהי הטריוויה. בוודאי, מטוס עדיף על רכב שעדיף על אוטובוס. איפה כאן המסר שאמור לעניין אותי?
ציטוט
0 #18 המסר פשוט: תחבורה ציבורית היאיעקב 07/08/2015 2016-03-01 20:04
רע הכרחי, אולי, אבל לא "פתרון פלא" לכול דבר, כפי שאומרת האידאולוגיה הרווחת.
התחבורה הציבורית אינה מחליפה את המכונית הפרטית. היא נותנת פתרון כולשהו, (לא הכי טוב) למי שאין מכונית.
ואין דבר כזה "תחבורה ציבורית טובה". כול התחבורה הציבורית היא בהכרח מה שהיא: לא נוחה, מסריחה, איטית, מעצבנת, ויקרה עד לב השמיים (יקרה לתקציב הסובסידיות). לא יכול להיות אחרת.
התחבורה הציבורית האידיאלית שמציגים אותה כתחליף למכונית - לא קיימת ולא יכולה להיות קיימת.

יש שנאה אידאולוגית עמוקה למכונית הפרטית בקרב כול האינטלקטואלים (הייחוד אנשי שמאל שמכנים עצמם אינטלקטואלים). הם אומרים שהיא מסמלת, יותר מכול דבר, את האסון של המהפכה התעשייתית, חברת השפע, האינדיבידואליזם.

האמת הפוכה: המכונית הפרטית היא האלמנט החשוב ביותר בדרך אל הרווחה החומרית ואיכות החיים של האנושות.
תחי המכונית הפרטית! בלי מכוניות פרטיות החיים הרבה יותר קשים ועלובים.
ציטוט
0 #19 אגוזי, מגיב 16: "קשקוש דוגמטי"טל מאיר 07/08/2015 2016-03-01 20:05
הביקורת שלך לא לעניין. קרא שוב, המאמר לא דן בנושא למה רמת המינוע נמוכה. הנתון מובא רק כדי להוכיח שבישראל כן משתמשים במידה רבה בתחבורה ציבורית.

אתה צודק, האתר הזה כן נובע מ"אידיאולוגיה קיצונית" שדוגלת בחופש הפרט.

האתר הזה קיצוני בדעותיו ומייחס את רוב החוליים והעיוותים בחברה ובכלכלה בישראל למגבלות המוטלות על חופש הפרט, זכות הקניין וזכותו של הפרט למצות את אושרו לפי הבנתו. אתר "דוגמטי" להחריד.
ציטוט
0 #20 ל-9גרי 07/08/2015 2016-03-01 20:06
ניהול "ציבורי" (פוליטי) של תחבורה זה מזיק, אבל הבעיות של תחבורה ציבורית נובעות מאופי השירות. אתה נדרש ללכת לתחנה, להמתין, לעלות לכלי תחבורה גדול אותו אתה חולק עם אנשים זרים שהנוכחות שלהם עלולה להיות מעיקה. כלי התחבורה הזה זוחל, כי הוא צריך לעצור שוב ושוב ושוב, וגם לאחר שהגעת ליעד הסופי, זה לא בהכרח היעד שאתה צריך וההרפתקה לעתים קרובות נמשכת.
ציטוט
0 #21 הפתרון לכשלי התחבורה הציבוריתבתיה אבן 07/08/2015 2016-03-01 20:13
החסרון העיקרי של התחבורה הציבורית הוא בתחום הגמישות, המהירות והנגישות. האדם זקוק להגיע מנקודה א. לנקודה ב. ואילו האוטובוס או הרכבת מסיעים אותו רק חלק מהדרך, ובחלק האחר צריך לפסוע ברגל או להחליף אוטובוס. ובשל ריבוי העצירות של האוטובוס, התנהלותו איטית ומסורבלת
הפתרון הוא שילוב של רכב אישי קטן (אופנים חשמליות למשל), יחד עם כלי ציבורי גדול המסיע את האדם על אופניו.
טווח האופנים החשמליות גדול, ולכן יהיה צורך רק בעצירות מעטות של הרכב הציבורי, ויאפשר תנועה מהירה ורציפה.
שיפור מערכות התקשורת, מאפשרים זימון וחיוב תשלום יעיל והעמסה מהירה ופשוטה של האופנים אל מתחת הרכב הציבורי.
שימוש במערכת כזו יחד עם הטלת מיסוי כבד על שימוש ברכב פרטי בערים הצפופות, יאפשר יצירת מסלולי אופנים בטוחים, דבר שיביא לכך שתנועת האופנים תהיה מהירה וקלה. בת"א די בכך שיהיו 5 תחנות לאורך איילון למשל, אליהם יזרמו האופנים.

שימוש באופנים מתאים לארצנו. ושילוב של מקלחות ומלתחות במוסדות הציבור והעבודה יוזיל ויקל על כולם.
בשיטה הקיימת המכונית הוא הפתרון הנוח, אך יקר ובזבזני, ומתקיים בשל העדר תחבורה ציבורית.

המוצע ישפר את מערכות החיים: הקטנת תאונות וזיהום אויר, הקטנת הצורך בתשתיות יקרות. שיפור בריאות בשל הפעילות הגופנית. יצירת יחסי חברה טובים ונוחים בשל ביטול מחסום הפגוש ושמשת הרכב הפרטי. הוזלת עלויות העבודה והקטנת בזבוז הזמן והדלק.
זה אפשרי, אך זה מחייב קבלת החלטה ויישומה על מערכת ציבורית - ממשלתית.
ובאתר זה, עצם הרעיון של שיפור איכות החיים באמצעות החלטות מרכזיות נשמע ככפירה וכחטא
ציטוט
0 #22 בתיה עוד נביא...יעקב 08/08/2015 2016-03-01 20:14
יביא לשיפור מערכות החיים בכל כיוון ונושא: הקטנת תאונות דרכים, הקטנת זיהום אויר, הקטנת הצורך בתשתיות יקרות המונעות הגבהת מבנים ותוספת דירות. - משמע הוזלת הדיור. שיפור בריאות הציבור בשל הפעילות הגופנית. יצירת יחסי חברה טובים ונוחים בשל ביטול מחסום הפגוש ושמשת הרכב הפרטי. הוזלת עלויות העבודה והקטנת בזבוז הזמן והדלק בדרכים."

נשמעת כמו פוליטיקאי שמבטיח לבוחריו הרים וגבעות שהכול בהם סיפורי מעשיות. גם פתרון דיור וגם פתרון בעיית הבדידות והניכור של האדם המודרני! הכול. רק תחבורה ציבורית ואופניים.

יש לי הפתעה בשבילך - בתיה: זה כבר קיים - גם תחבורה ציבורית וגם אופניים. כול מה שאת מציעה כבר קיים. הוא רק לא נראה כמו כמו בתיאור האידילי שאת מביאה. המשיח עדיין לא בא, עדיין הדיור יקר, ועדיין יש אנשים בודדים...
ציטוט
0 #23 ריבוי מכוניות פרטיותנחמיה תנא 08/08/2015 2016-03-01 20:15
למרות המיסוי הגבוה על הרכב ועל הדלק עדיין מספר המכוניות הנרכשות מדי שנה רק עולה. לכך כמה גורמים: הרצון לאי תלות תחבורתית, במיוחד בשבתות וחגים, ובמסלולים בהם אין תחבורה ציבורית. תופעת "רכב חברה" המעודד שימוש מופרז. גם הממשלה בעצם מעוניינת בריבוי רכב פרטי בגלל ההכנסות הגבוהות. שימוש בתחבורה ציבורית הוא אכן נוח וזול במרבית המקרים, וחוסך בעיות חניה, אך אנשים נמנעים משימוש בה בגלל טראומות עבר, עצלנות, והרגשה סובייקטיבית של אי תלות ונוחיות (לעיתים מדומה).
ציטוט
0 #24 תחבורה ציבורית זה זיפט, מכונית אחלהיעקב 08/08/2015 2016-03-01 20:16
אתה לא צריך להסביר למה קונים מכוניות פרטיות: מכונית היא טובה לאנשים. היא מאפשרת לחיות הרבה יותר טוב. מכונית זה טוב. לא צריך לחפש הסברים מלומדים למה אנשים קונים מכוניות - זה מובן מאליו - חוץ מאשר לקוקואים שחיים על הירח ואומרים שמכונית היא אסון.

באשר לתחבורה ציבורית - זה זיפט, זה מסריח, זה איטי, זה רע. מי שאין לו ברירה נוסע בתחבורה ציבורית.
תחבורה ציבורית אחרת - אידיאלית טובה, נקיה מהירה - היא ייצור דמיוני, היא פאנטזיה, לא רק שלא קיימת, לא יכולה להיות קיימת.
אז - יש לנו את התחבורה הציבורית שיש, על כול תכונותיה (ולא תחבורה דמיונית).
כול אחד בוחר לפי מה שטוב לו.
מובן מאליו שמי שידו משגת יקנה מכונית.

מובן מאליו שמי ששונא אנשים שונא גם מכוניות.
ציטוט
0 #25 כמה פעמיים הבלוגרים הכלכלים מסביריםבנימין 08/08/2015 2016-03-01 20:16
שמסילות ברזל בשביל שתעבור קווים של רכבת זה לא כלכלי. גם אני נגד כל הרעיונות(לא בכל הדברים) של "הירוקים הדתיים" בכל מה שקשור להלחם ברכב הפרטי בעיקר באזורי מרכז של גודלי אוכלסייה, זה לא סיבה לפתח תחום הנדסי של חיבור לאזורים רחוקים כמו מסילות ברזל לנקודות פריבור ולאזורים חוץ ארציים(כמו מצרים ועיראק) ,זה יותר עניין גיאוגרפי וגיאואסטדרגי מאשר כלכלי. כאשר העניינים אלו הסתדרו כמו הביטחון והגיאוגרפיה גם מסילת הרכבת תהפוך ליותר כדאית מבחינה כלכלית. השקעה תחזיר את עצמה.
ציטוט
0 #26 בחו"ל יש יותר מכוניות לנפש, פשוט כיענת 09/08/2015 2016-03-01 20:17
זה הרבה יותר זול שם.
אם זה היה עולה כמו בחו"ל גם אנחנו היינו קונים רכב שני.
ציטוט
0 #27 למספר 16אילן אוזן 09/08/2015 2016-03-01 20:18
למספר 16 - אתה מזכיר בצורה מדהימה איזה משפט שקראתי במרד הנפילים.
אם הוא צודק - אין שום סיבה בעולם לא להקשיב לו.
בעולם שבו הרכבת מופרטת - כוחות השוק יכריעו האם היא הכרחית וכדאית.
בעית המקור היא שהרכבת מולאמת, ולכן מותר לה להפסיד.
ציטוט
0 #28 27 - אילן אוזןאגוזי 17/08/2015 2016-03-01 20:18
לא מפתיע שצמד המילים "קשקוש דוגמטי" מזכיר לך ספר של איין ראנד.
ציטוט
הוסף תגובה