28/10/2015

הפסקות החשמל – ביזיון אידיאולוגי

כל עוד חברת החשמל חברה ממשלתית צריך לאסור בחוק על שביתה. לאסור על עובדי מדינה וציבור לשבות.

"בזיון לאומי" מכריזה כותרת ב- Ynet על הפסקות החשמל. הביזיון אינו "לאומי" אלא אידיאולוגי – תוצאה של האידיאולוגיה השלטת במדינה – האידיאולוגיה הסוציאליסטית.
 
עשרות אלפים מתושבי ישראל סבלו ועדיין סובלים, השבוע, מהפסקות חשמל שערורייתיות, שנמשכות לעיתים 3 יממות. הנזקים עצומים. מפעלים ומשרדים לא עובדים, אוכל התקלקל במקררים, נכים לא יכולים להגיע הביתה או לצאת ממנו בגלל עצירת המעליות, רמזורים לא עובדים, אנדרלמוסיה.

1579
זה משמיים, אומרים בחברת החשמל – פגע טבע, כוח עליון. "לא נכון" אומר מנכ"ל חברת החשמל: "ארגון העובדים הפעיל עיצומים". וועדת הכנסת קיימה ישיבת חרום, ראשי הערים שיגרו מכתבים לראש הממשלה, מבקר המדינה חוקר.

אין פה הרבה מה לחקור, העניין ברור לגמרי וכל אדם בישראל יודע בדיוק את הסיבה לשערורייה: ההשתוללות חסרת הרסן של עובדי חברת החשמל. אומנם החוטים נקרעו בעקבות הסופה (פגע טבע), אבל האיטיות בה מתבצעים התיקונים היא פגע של עובדי חברת החשמל לא של הטבע.
 
אנו, במדינת ישראל, שבויים בידי אידיאולוגיה סוציאליסטית מיושנת ומשחיתה, שרואה ב"עובדים" דבר קדוש, לא חשוב כמה עשירים, חזיריים, פוגעניים ומושחתים הם. האידיאולוגיה רואה ב"שביתה" דבר קדוש (שבוייה בידי מושגים מהמאה ה-19) בעוד השביתה אינה אלא כלי בידי השכבה הכי עשירה וחזירית במדינה (וועדי העובדים הגדולים) כדי להתעלל בכלל הציבור. המדינה – שאמורה להגן על הזכויות של כל תושבי המדינה ניצבת חסרת אונים מול חבורת בריונים משתוללת.

אנו צריכים לעשות סוויצ' אידיאולוגי חד, ולשנות, בעקבות זאת את חוקי המדינה והתנהלות הממשלות.

במדינות הקומוניסטיות, בברה"מ לשעבר, מדינות מזרח אירופה וקובה (עדיין היום) – לא הייתה קיימת זכות השביתה. איש לא יכול היה לשבות, מי  ששבת נשלח לסיביר או הוצא להורג. ההיגיון היה פשוט (וגם נכון): כל המפעלים (אמצעי הייצור) היו של העם (של הממשלה).  לא ייתכן לשבות נגד העם. אנו חייבים לאמץ עקרון נכון זה במדינתנו: חברת החשמל איננה חברה פרטית השייכת לקפיטליסט "חזירי ונצלן", שמתעשר מניצול הפועלים המסכנים והעניים של חברת החשמל. חברת החשמל היא ממשלתית. היא שייכת לעם. אסור לשבות נגד העם. אסור לעשות נזקים שערורייתיים לעם. ה"פועלים" של חברת חשמל אינם עניים ומנוצלים, הם השכבה העשירה ביותר בישראל, מרוויחים בערך פי 10 משכר מינימום, עם משכורות והטבות בשמיים, ושום דבר לא מספיק להם – תמיד הם דורשים יותר ומצפצפים על חוקי הכנסת וצווים של בתי המשפט כדי להגן על "זכויותיהם" הקדושות – קרי הזכות לסחוט מהציבור כמה שבא להם.

צריכים לחוקק חוק האוסר לחלוטין שביתות במגזר הציבורי והממשלתיאסור לשבות בחברת החשמל, בבתי חולים, בבתי ספר, בביטוח הלאומי או בלשכת העבודה, או בנמלים ושדות התעופה, או בעיריות ובאיסוף הזבל. אסור לשבות נגד העם, ולגרום סבל שרירותי לאנשים חלשים וחסרי אונים (חולים, תלמידים, עניים) אנשים שאין בידם כוח או סמכות לטפל בדרישות העובדים. אסור לשבש בצורה שרירותית וחסרת רסן את חיי כל העם. כדי לחוקק חוק כזה צריך התפקחות אידיאולוגית.

זכות השביתה אינה אותה פרה קדושה שהמציאו במאה ה- 19. זכות השביתה הפכה כלי בידי גופים כוחניים ואלימים כדי לסחוט עוד ועוד הטבות חזיריות מציבור אנשים חסר אונים. שימוש בכלי השביתה היא אלימות נגד אנשים חסרי ישע. המדינה אמורה להגן על זכויות האדם, תפקידה להגן על אזרחיה נגד אלימות. המדינה צריכה להפעיל את כוחה וסמכותה להגנת האיש הפשוט (כולנו). אבל כדי שתוכל לעשות זאת דרוש קודם כל מהפך אידיאולוגי – ואח"כ מהפך תחיקתי שיאסור שביתות בגופים ציבוריים. עובדים הרוצים לעבוד בשירות הציבורי ייהנו מתנאי תעסוקה משופרים, ביטחון תעסוקתי (קביעות), תנאים סוציאליים (פנסיות, חופשות) טובים, אבל הם יצטרכו לוותר על שימוש באלימות השביתה. תביעות שכר יתבררו בפני "וועדה ציבורית" שתוקם לקביעת השכר במנגנון הציבורי, והחלטותיה יחייבו את המעסיק הציבורי והן את העובדים.

חקיקת החוק לאיסור שביתות במגזר הציבורי לא תספיק. חבורות העובדים האלימות מצפצפות על החוק, על כל חוק. חוק צריך לאכוף. השביתות לא ייעלמו מאליהן, ללא צעדי אכיפה תקיפים. לא ניתן למגר את תופעת האלימות של השביתות ללא שימוש בכוח המדינה. עובד שישבות (כולל שביתה איטלקית או עיצומים או "עבודה לפי הספר") יפוטר מיידית (אחרי אזהרה), על סמך תצהירים שיגישו מנהליו. [אין צורך לשלוח אותו לסיביר]. בתי המשפט ידונו בתביעות בגין פיטורים לא מוצדקים, לכאורה. יש לבטל את בתי הדין לעבודה, שמאוישים על ידי אידיאולוגים סוציאליסטים, הפוסקים תמיד לטובת ה"עובד" –  לא חשוב כמה עשיר, חזירי או אלים הוא, וכמה נזקים הוא גורם לחסרי ישע.

כל עוד לא יתבצע המהפך האידיאולוגי-תחיקתי-ביצועי הזה – אנו נמשיך לשבת בחושך לפי שרירות ליבם של וועדי חברת החשמל.
 
תוספת:

ביום (ג') פורסם כי ועד חברת החשמל הורה לעובדים במטות החירום שהקימה ההנהלה לסיים את משמרתם ב-17:00 ולעזוב את המקום. כמו כן, אסר הוועד על ניוד עובדי תחזוקה בין מחוזות שונים. הוא לא אפשר לעובדים מאשדוד, למשל, לנסוע לרעננה כדי לסייע לחבריהם שקרסו תחת עומס התקלות בשרון. נוסף על כך, מנע הוועד מעובדי תחזוקה לסייע בחיבור חשמל לבתים, היות שזו לכאורה לא בליבת תפקידם.
 
כאילו שהיה למישהו ספק קל שבקלים שזאת התעללות בציבור מצד הוועדים של חברת החשמל...
 
עו"ד דן לפידור טוען שניתן לתבוע את הוועד והעובדים על הנזקים שגרמו אגב השביתה הבלתי חוקית. נו טוב... שיתבע... אני רוצה לראות את השופט שפוסק נגד "עובדים"... אני רוצה לראות את המדינה מוציאה לפועל פסק דין שכזה, ומחייבת את אנשי הוועד לשלם פיצויים מכספם הפרטי. אין מצב. אנו שבויים בידי חבורה של בריונים אלימים שמשתוללים ללא רסן, והמדינה חסרת אונים, כי היא שבויה בידי אידיאולוגיה מטורפת.


יעקב

עודכן לאחרונה ב 23/01/2016
תגובות  
0 #1 כל מילה בסלעקרביץ נתן 29/10/15 2016-03-04 04:19
!
ציטוט
0 #2 יישר כח יעקב!יוסי היים 29/10/15 2016-03-04 04:19
!
ציטוט
0 #3 דו״ח מבקר המדינהדוב הקוטב 30/10/15 2016-03-04 04:20
מעניין לקרא את דו״ח מבקר המדינה בנושא: http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_347/71903b87-518a-4e63-9c92-046394525171/007-004-elec.pdf

אמנם הוא לא מפחית מאחריות הוועד לנעשה אחרי שכבר נגרם נזק - אבל הוא מצביע על מחדלים בתיפקוד משרדי הממשלה במניעת / הקטנת הנזק. חלקם יהוו בעיה גם לחברה פרטית בשל מגבלות חוק.

המדינה לא רוחצת כאן בנקיון כפיים.
ציטוט
0 #4 המדינה היא האלוהיםיעקב 30/10/15 2016-03-04 04:21
"המדינה לא רוחצת כאן בנקיון כפיים."

איך אתה מעז לטעון כזה דבר? אתה לא יודע שהמדינה היא האלוהים, היא בעלת חוכמה עילאית ויכולת אין סופית?
איך אתה מעיז לדבר נגד המדינה שלך?
ציטוט
0 #5 totally unacceptableלוי. 01/11/2015 2016-03-04 04:22
כופר לחלוטין במסקנת הכותב: "צריכים לחוקק חוק האוסר לחלוטין שביתות במגזר הציבורי והממשלתי".

מעשה בבחורה צרפתיה שטיילה בג'ונגל ונתפסה ע"י קניבלים. למזלה היא היתה שדופה, והם - שבעים. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, לכן החזיקו אותה בשבי. היות וכבר היתה שם, בחרה לשחק לפי כללי המשחק הנהוגים במקום, אבל ... כצרפתיה. לכן לימדה אותם נימוסי שולחן. בסעודתם הבאה, שכללה פולקע אנושי עסיסי - השתמשו בסכין ומזלג.

לכל אדם זכות טבעית לחרות. יעוד המדינה להגן על זכות זו. חוק האוסר שביתה - פוגע בזכות לחרות ! זכות טבעית לא תלויה באופי מקום העבודה - פרטי, ציבורי, או ממשלתי. היא לא תלויה ברצון הטוב של השלטון. היא בלתי תלויה.

אי אפשר לדבוק בעקרונות החרות תחת מדינה וחוקים הכופרים בזכות הטבעית לחרות. התוצאה היא גול עצמי - אדם חופשי המציע חוק מגביל חרות !

לביזיון ה"לאומי", או לביזיון ה"אידיאולוגי", יש רק פתרון ענייני ומוסרי אחד - לסלק את המדינה וחוקיה מכל מעורבות בנושא החשמל. ובהיבט כלל משקי - גם מיחסי עבודה.
ציטוט
0 #6 נפלת קורבן לחשיבה המקובלתיעקב 01/11/2015 2016-03-04 04:24
יעקב (01/11/2015)
"חוק האוסר שביתה - פוגע בזכות לחרות !"
לחולטין לא נכון.
לאדם זכות לעבוד או לא לעבוד - על זה אין עוררין. זו זכות "החרות" שלו.

אבל - זכות השביתה היא **משהו אחר**: זכות השביתה היא ה"זכות" להשתלט בכוח על מקום עבודתך (שאינו שייך לך), ולמנוע מבעל הבית להפעיל את המפעל והעסק, ולמנוע ממנו להעסיק עובדים אחרים. "זכות השביתה" היא גם ה"זכות" להפעיל אלימות לא רק נגד המעביד ורכושו (זכות הקניין שלו על המפעל) אלא גם נגד אנשים אחרים - נגד עובדים שרוצים לעבוד במפעל המושבת.

אין כזה דבר "זכות שביתה" - מעבר לזכות שיש לאדם, וגם לקבוצה של אנשים, לסרב לעבוד, או יותר נכון - לבחור שלא לעבוד.

הזכות הטבעית של האדם היא לעבוד או לא לעבוד - אך לא להשתלט בכוח על נכסים שאינם שלו, ולא למנוע, באלימות, מאנשים אחרים לעבוד - אם הם חפצים בכך.

התודעה של רבים כול כך מקולקלת על ידי האידאולוגיה האבסורדית הזאת (שבאה לידי ביטוי בתחיקה) שהם קופצים וזועקים: "אבל זו זכות בסיסית של אדם". לא, היא לא "זכות בסיסית של האדם". היא לא זכות בכלל - היא ההיפך מזה - היא מעשה של אלימות כלפי אחרים (גם אם בחסות החוק) - ובתור שכזה - לא יכולה להיות "זכות" - לאיש אין זכות להפעיל אלימות כלפי אחרים.
ציטוט
0 #7 הבה נראה מה בדיוק טענתי ...לוי 01/11/2015 2016-03-04 04:26
האם טענתי ל"זכות השביתה" ? לא כתוב בשום מקום (זולת בתגובה 6).

טענתי: "חוק האוסר שביתה - פוגע בזכות לחרות". האם חוק האוסר על אדם לעשות פעולה כלשהי, שאיננה מפרה את זכות הזולת לחיים, חרות וקניין, איננו פגיעה בחרותו ?

"זכות השביתה" פרושה הגנה של החוק על השובתים. פרושה שזהו בלתי חוקי למעביד לפטר שובתים.
טענתי: "לסלק את המדינה וחוקיה מיחסי עבודה". פרוש רש"י ללא מבינים: במדינה חופשית אין דיני עבודה. הסבר: לעובד זכות לפעול בחופשיות - היינו לשבות. למעביד זכות לפעול בחופשיות - היינו לפטר. והמדינה ? והחוק ? לא רלבנטיים. לא מעורבים. יחסי העובד והמעביד (ולהיפך) הם עניינם הפרטי, במסגרת הסכם פרטי ביניהם.

מכאן:
1) הטענה על נפילת קורבן לחשיבה מקובלת לא בדיוק מדוייקת.
2) הדרישה לחוק (חוק !) המתערב בהסכם פרטי בין אנשים בגירים ושפויים הוא הפרה של הזכות לחרות.
ציטוט
0 #8 עובדי מדינה אינם עובדים בשוק הפרטיתוהה 01/11/2015 2016-03-04 04:26
עובד בשוק הפרטי לא יכול לסחוט את המעביד לנצח, כי החברה בה הוא עובד תקרוס. עובד מדינה יכול גם יכול, כי המדינה תמיד יכולה לממן את השיגיונות שלו, מהמיסים שלנו.

בנוסף, חשיבותה של חברת החשמל למשק מודרני אינה נופלת מחשיבות המשטרה או הצבא. בלי חשמל לחלוטין המדינה תקרוס בדיוק כמו בלי צבא. ולכן, אם לחיילים אין זכות שביתה, גם לעובדי חח"י לא צריכה להיות.
ציטוט
0 #9 ללוי: יותר מדי פלפוליעקב 01/11/2015 2016-03-04 04:27
"הדרישה לחוק (חוק !) המתערב בהסכם פרטי בין אנשים בגירים ושפויים הוא הפרה של הזכות לחרות."

החוק הזה (חוקי השביתה) **קיים**.
כדי שלא יהיה קיים דרוש מעשה חקיקה.

עד שנשכנע אידאולוגית שמוטב שהמדינה לא תתערב ביחסי עבודה בכלל יעברו הרבה מים בירדן.

יותר קל להסביר לקניבלים שזה לא יפה לאכול קניבלים. (לא יפה לשבות "נגד העם"). זה כלל שקיים בממלכות קניבליות מתקדמות, אולי הם יוכלו להבין זאת.

אח"כ נמשיך וננסה להסביר שלא טוב להיות קניבל.
ציטוט
0 #10 לתוהה: היכן טוב לשבות?יעקב 01/11/2015 2016-03-04 04:28
חברת החשמל שרות חיוני - לא צריך לשבות בה - טוב.

היכן כן טוב לשבות? במערכת הבריאות? במערכת החינוך? בעיריות? באיסוף הזבל? בביטוח הלאומי?

בכול המוסדות האלה זה בסדר שתהיה שביתה כול שנה או שנתיים? זה בסדר שהדרך הרגילה והשגרתית לבירור תביעות שכר תהיה באמצעות שביתה?
ציטוט
0 #11 יש דרך נוספתאריה פרלמן 01/11/15 2016-03-04 04:29
לחייב בהודעה מראש של שבועיים-שלושה לפני שביתה (זה כבר קיים) ואז לקיים בחירות חשאיות בפיקוח חיצוני בין העובדים האם לשבות או לא, וזאת בידיעה שהשכר ינוכה ולא יוחזר, ומי שיפריע למחליפים לתפעל את המערכות - יפוטר. כמובן ששביתות איטלקיות ופראיות ילוו בסנקציות מיידיות עד פיטורין.
ציטוט
0 #12 ליעקב (11) - לזרום ... לזרום ?לוי 01/11/15 2016-03-04 04:30
"זכות השביתה" המוגנת בחוק היא משהו **קיים**. בהחלט.
גם מעורבות השלטון בבניה היא משהו **קיים**. וכנ"ל **קיים** המצב הקיים בבריאות, בחינוך, במיסוי, בחוק הספרים, ובחוק המתווכים, ובמה לא ?

אז מה, נזרום עם המציאות ?
וקדימה, נציע הצעות שיפור במסגרת ה**קיים** ?
זוהי המטרה של 'קו ישר' ???

לתומי חשבתי שהאתר וכותביו (מוטי, יעקב, ואחרים) מציגים דרך שונה, פשוטה, ברורה, עקבית ומוסרית. מהפכנית במונחי ה*קיים*. וזהו היחוד של האתר המיוחד הזה.

(יעקב, לך צריך לאמר זאת ?)
ציטוט
0 #13 לחבר התוהה (8)לוי 01/11/15 2016-03-04 04:31
1 במדינה חופשית, ענף החשמל לא נמצא בבעלות המדינה. לכן העובדים בו אינם עובדי מדינה.
הוא פועל באמצעות עסקים פרטיים, בדיוק כמו ענף המזון.

2. כנ"ל ענפי "השרותים הציבוריים" כבריאות, חינוך, תרבות, וכו'.

3. תפקידי המדינה החופשית ספורים, ועיקרם: הגנה על הבטחון (חוץ ופנים), ניהול מדיניות החוץ של המדינה, ומערכת בתי משפט.

4. במדינה חופשית חוקי המדינה לא מתערבים ביחסי עובד-מעביד. לא כאשר מדובר בסקטור הפרטי, וגם לא כאשר זהו הסקטור הממשלתי (אנשי קבע בצבא, שוטרים, שופטים, וכו').

5. מכאן שהמושג המקובל "זכות שביתה" - היינו הגנת החוק על "זכות" העובד לשבות - לא קיים.
ולכן, לעובד, כולל בצבא ובמשטרה, זכות טבעית לחרות, ובמסגרתה הוא יכול להכריז על שביתה. אבל למעסיקו, פרטי או ממשלתי, גם כן זכות טבעית לחרות, ובמסגרתה הוא יכול לפטר את העובד.

6. אז כיצד נקבעים יחסי העבודה ? ע"י הסכם מרצון בין המעביד לעובד, כאשר החוק לא רלבנטי.

7. הסכם כזה בין הצבא כמעסיק, לבין אנשי הקבע (למשל טייסים, או מג"דים בשריון) יכול לכלול סעיף המחייב לבישת מדים, וסעיף אחר האוסר שביתה. איש קבע שיכריז על שביתה לא עובר על כל חוק. הוא מפר הסכם, והמעביד, אם ירצה, יתבע אותו על הפרת הסכם.
ציטוט
0 #14 לתקן את העולם גם לפני בוא המשיחיעקב 02/11/2015 2016-03-04 04:31
זה לא חטא לתקן את העולם, בינתיים, בקטן, גם לפני בוא המשיח.
ציטוט
0 #15 חטא, יעקב. בהחלט חטאלוי. 02/11/2015 2016-03-04 04:32
זוכר את הצרפתיה שנשבתה ע"י הקניבלים ?
בשבוע השני היא עברה לשלב ב': לימוד הקניבלים להשתמש בתבליני המטבח הצרפתי.

וכך את מרק הרגל (רגלי אדם) שאכלו בעקבות השעור שלה, תיבלו באורגנו.

טוב, עד שיבוא המשיח ויעלים את הקניבליזם - לפחות שהחבר'ה יאכלו אוכל מתובל כהלכה. לא ?!
ציטוט
0 #16 ללוי: אין המשל דומה לנמשליעקב 04/11/2015 2016-03-04 04:32
קח משל אחר:
יש אדם אפיקורס גמור, מחלל שבת, אוכל טריפה וכו'.
במרוצת הזמן מתקרב האדם ליהדות, בא לשיעור תורה פעם בשבוע בחוג של חילונים, בא לבית כנסת רפורמי במכונית, בחגי ישראל, חדל מאכילת טריפות.

האם תגיד - זה לא שווה, עד שלא יהיה חרדי גמור, חוזר בתשובה מלא, המקיים את כול המצוות - הדבר לא שווה כלום?
ציטוט
0 #17 שווה - למי ?לוי. 04/11/2015 2016-03-04 04:34
רב אחד עשוי לאמר: שווה. בהחלט שווה. רב אחר יאמר: שעור תורה של חילוניים ? בית כנסת רפורמי ? שיקוץ משוקץ !

היות ומטרת המצוות היא לעבוד את ה', הרי שהתשובה לשאלה 'האם זה שווה' - נמצאת בהנהלת החשבונות של רבש"ע.
בעיה: כנראה אף אחד, כולל הרבנים, לא יודע אל נכון מהי הנהח"ש זו. לכן, כנראה אין תשובה נכונה.

כמובן, אפשר להניח שלחוזר בתשובה זה שווה, אולי אפילו מאד - אחרת לא היה נוהג כך.


ומכאן אל הנמשל - החשמל ...
האם ההצעה לשיפור הקיים, באמצעות איסור שביתה, היא דבר טוב ? לצרכנים - כן. לעובדי חברת החשמל - לא.

ולערכי החרות ש'קו ישר' מבקש להנחיל ? לדעתי לא ולא ! הצעות לשיפור הקיים באמצעים הסותרים את ערכי החרות הן הצעות רעות, עבור שוחרי החרות.

היש בישראל עניים אמיתיים ? יש. והמדינה מטפלת בהם מספיק טוב ? כנראה שלא.
הנה הצעה לשיפור המצב: הבה נגבה מס מיוחד מהעשירים, ונייעד אותו אך ורק לטובת העניים האמיתיים.

האם קיימים יצרנים וסוחרים תאבי בצע ורעי לב ? כן. האם, כתוצאה מכך, ציבור לקוחותיהם משלם מחירים גבוהים מאשר היו משלמים אילו היו הם טובי לב ומסתפקים ברווח סביר ? כן.
הנה עוד הצעה: הבה נטיל עליהם רגולציה ופיקוח על המחירים.

האם זה שווה ? קרוב לוודאי שרוב הציבור, רוב הפוליטיקאים, רוב התקשורת יענו: כן. שווה.

ומה יכתבו על כך מוטי ויעקב ב'קו ישר' ? מה יאמרו שוחרי הזכויות לחרות ולקניין ?
מהי המטרה שלנו - ליעל את משק החשמל, או לקדם תפיסת עולם המבוססת על ערכי החרות ?
ציטוט
0 #18 הוא שאמרתי - פילפוליםיעקב . 04/11/2015 2016-03-04 04:35
"רב אחד עשוי לאמר: שווה. בהחלט שווה. רב אחר יאמר: שעור תורה של חילוניים ? בית כנסת רפורמי ? שיקוץ משוקץ !"

צודק.
ומה אומר ר' לוי?

באשר למשלים הנוספים שהבאת - שוב הם אינם דומים לנמשל.

איסור שביתה בחברות ציבוריות הוא צעד בכיוון הנכון, גם, אם , ייתכן... לא מרחיק לכת כפי שהיינו רוצים.
זה בהחלט צעד בכיוון נכון.
קודם כול נפסיק את הנגע בגופים הציבוריים וננהיג שם שיטה טבעית ונכונה: כלומר העובדים - ירצו-יעבדו, לא ירצו - לא יעבדו (ויפוטרו).

אח"כ אי"ה נרחיב את השיטה לכול המשק.
ציטוט
הוסף תגובה