ראשון, 08 נובמבר 2015 16:53

סין עדיין כופרת בזכות ללדת

ההיתר בסין ללדת ילד שני אינו מהפך רעיוני. הקומוניזם הסיני כופר בזכויות הפרט. האדם חסר זכויות, לא קיים. קולקטיב המדינה מעל לכל ומיוצג ע"י הנהגה "נאורה". גם "החופש הכלכלי" שם אינו זכות, אלא מתנת המנהיג.

כותרות גדולות מכריזות "היסטוריה – סין מבטלת את מדיניות הילד האחד". מאז 1979 התירה ממשלת סין לכל זוג להוליד רק ילד אחד. עכשיו הם הודיעו על שינוי המדיניות המדינה תתיר כעת הולדת שני ילדים .

זהו שינוי מספרי, ושינוי קוסמטי – לא שינוי מהותי, רעיוני, מחשבתי. סין הייתה ונשארה מדינה קומוניסטית – המבוססת על האידיאולוגיה הקומוניסטית-מרקסיסטית. האידיאולוגיה הזו כופרת בהיות האדם (כפרט) ישות עצמאית, בעלת ייחוד וזכויות. רק הקולקטיב קיים, והקולקטיב – המיוצג על ידי המדינה. המדינה היא הריבון, היא האלוהים. הפרט הוא גרגיר אבק, חסר חשיבות וזכויות, הוא לא-ישות, הוא כלום, לא קיים.

סין אומנם סטתה סטייה מהותית מהאידיאולוגיה המרקסיסטית, בזאת שהתירה בעלות פרטית על אמצעי הייצור, בעצם בעלות פרטית על כל דבר חומרי. בכך היא יצרה כלכלה מאד קפיטליסטית ומאד פורייה ומצליחה. אבל סין רחוקה מלהיות מדינה של כלכלה חופשית – מרבית החברות הגדולות והבנקים הם ממשלתיים, והממשלה עדיין מנהלת את הכלכלה מלמעלה, עם תכניות חומש. היא לא שינתה את האמונה הבסיסית והעיקרית של המרקסיזם – המדינה מעל לכול, והאדם, כפרט חסר חשיבות, חסר זכויות, חסר ערך.

הדבקות האידיאולוגית באפסות האדם מתבטא גם בהחלטה החדשה להתיר לזוגות להביא שני ילדים – לעומת ילד אחד בעבר. במדינה חופשית, המאמינה בעליונותו של הפרט, ובזכויותיו – עניין המשפחה, יחסי בני הזוג והילודה הוא כולו בתחום ההכרעה הבלעדית של הפרט. זכותו של הפרט לחיות מבלי שמישהו – בייחוד לא המדינה – יכתיב לו את התנהגותו בעניינים פרטיים אלה. זכותו של הפרט לחתור לאושרו בדרכו שלו, ללא הפרעה וכפייה מצד אחרים. עיקרון זה, הסותר את הגישה הקולקטיביסטית–קומוניסטית לא מקובל על מנהיגי סין.

את החוק הראשון, הדרקוני, בדבר ילד אחד – הנהיג רודן סין, דנג שאופינג, ב- 1979 מתוך רצון להקל על העוני הנוראי של הסינים. הוא חשב שהעוני נגרם על ידי ריבוי האוכלוסייה (באותו זמן – ממוצע הילדים למשפחה היה 3), ובעיית העוני תיפתר אם יהיה פחות ילדים (ופחות אנשים). האנשים היו לדעתו הבעיה – והפתרון – להקטין את כמות האנשים, בכוח. כמו הקומוניסטיים בכל הארצות (בייחוד ברה"מ) עסקו גם הסינים ב"פתרון" בעיית "האנשים" (העוני) על ידי רצח של עשרות מיליוני בני אדם, וכאשר זה לא הספיק ולא שיפר את העוני – החליטו על אכיפת חוק הילד האחד. זו שיטה אכזרית של פלישה לבטן האישה, ביצוע הפלות בכפייה, ורצח האנשים בטרם נולדו. הכול בשם "טובת הכלל" ועל סמך החוכמה האינסופית והסמכות האינסופית של "המדינה" – כלומר של הרודן התורן, שהוא, בשם המדינה, האלוהים.

בברה"מ נלחמו בבעיית העוני, והמחסור בדיור, באותה שיטה – שליחה של עשרות מיליוני בני אדם למחנות של עבודות כפייה בסיביר (לגולאג), ולמוות. הרצח שימש כמכשיר להקלה של מצוקות כלכליות, מתוך אמונה אידיאולוגית שבני האדם (רבים מהם) מיותרים, והעושר והאושר יגיעו כאשר ידללו את האנשים, ויהיו פחות אנשים.

הם לא הבינו שהעוני נובע בדיוק מהשיטה הקומוניסטית – שיטה שמרכזת את כל הסמכויות בידי רודן אחד, ולא מאפשרת לבני אדם לפעול בצורה חופשית למען התפתחותם ורווחתם. הם לא הבינו שהעוני הוא תוצאה ישירה של השיטה  שלא מאפשרת לבני האדם לפעול ולהתקיים בכוחות עצמם. דנג שיאופינג הבין זאת במקצת, והנהיג את הרפורמות הקפיטליסטיות בסין, שהתירו לאנשים פעילות כלכלית יותר חופשית (ובעלות על קניין), יחד עם זאת הוא הנהיג את מדיניות הילד האחד, כי חשב שגם זה יעזור. מיותר לציין שכל האנשים ה"מתקדמים" במערב (השמאל) מחאו כפיים והריעו תרועות גדולות של תמיכה במדיניות ה"חכמה" וה"מתקדמת" (והאכזרית בצורה קיצונית) של ילד אחד.

לחוק הילד האחד היו גם תוצאות "לא צפויות", "לא מכוונות" – unintended consequences –  כמו שיש לכל שיגעון. התוצאה היא שבסין, היום, יש אוכלוסייה מזדקנת, ואין מי שיתמוך בזקנים – אין מי שיעבוד ויחזיק את מערכת הכלכלה והייצור. מעריכים שעד שנת 2050 יהיו יותר זקנים בסין מאשר צעירים. יש גם חוסר איזון בין נשים לגברים. יש בסין 25 מיליון יותר גברים מאשר נשים – זה נובע מכך שהמשפחות העדיפו שהילד האחד שלהם יהיה בן ולא בת. כל הגברים האלה נידונו לחיי בדידות ללא יכולת להקים משפחה. [הם ייאלצו לאמץ את האופנה המערבית של נישואים חד מיניים].

גם כאשר הבינו את הבעיות המעשיות (מעבר לבעיית האכזריות מהותית) של חוק הילד האחד, לא נסוגו הסינים מהעמדה המרכזית – האידיאולוגיה הקולקטיביסטית, והותירו על כנו את העיקרון שהמדינה מעל לכל, והמדינה תתערב בנעשה ברחמה של האישה, והמדינה תקבע הכול. הם רק מתירים עכשיו, ברוב טובם ורוחב ליבם – הם מתירים ללדת שני ילדים. אחרי הילד השני – חזרה להפלות, בכוח.

כל הפרשנים המלומדים והחכמים במערב – המסבירים את  הסיבות לשינוי החוק מילד אחד לשני ילדים (הזדקנות האוכלוסייה). איש מהם לא כותב על האכזריות הקיצונית של התערבות המדינה בענייני המשפחה, על הכפייה הכוחנית הזוועתית נגד האדם, על האופי הרצחני של הקולקטיביזם הקומוניסטי. איש מהם לא מבין בכלל את הבעיה המהותית ולא מגנה את האידיאולוגיה הקולקטיביסטית העושה מהמדינה אלוהים ומהאדם אפס. איש מהם לא מבין שזו בעיה של זכויות אדם, וזכויות הפרט – ולא בעיה של "מה טוב למדינה".

יעקב

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 06:42
תגובות  
0 #1 פרדוקסדניאל חממה 08/11/15 2016-03-04 17:08
המאמר מעניין, תודה. יחד עם זאת אני רוצה להעיר את תשומת לבך לפרדוקס שהוא אגב לא פרטי שלך. אתה כותב "הקולקטיב מעל הכל". אתה לא שם לב שזהו משפט פרדוקסלי. דווקא במדינות טוטליטריות "קולקטיביסטיות הכל מנוהל מגבוה, חיי כל פרט ופרט מנוהלים ע"י המדינה עם אפס חופש. קולקטיב הינו "רקמה אנושית אחת חיה" כמאמר השיר ולא משהו שניתן לנהלו בצורה מתוכננת. קולקטיב הוא רצון העם, רצון טבעי שבא מלמטה ולא מלמעלה. ראית מה קרה לתרבות ולדת הסינית לאחר עליית הקומוניזם שם. השמאל הוא הראשון שמתנגד בעוז לכל דת ולכל תרבות אתנית שמסכנת את השוויון שלו ולכן אם הוא יאפשר תרבות זה יהיה "תרבות לעם" מטעם השלטון. הקבוצה האתנית תתקיים בפסטיבלים וטקסים מטעם השלטון. גם בגרמניה הנאצית לא היתה תרבות גרמנית אותנתית.
ציטוט
0 #2 מסכנת את השיוויון? לא.יעקב 08/11/15 2016-03-04 17:09
"השמאל הוא הראשון שמתנגד בעוז לכל דת ולכל תרבות אתנית שמסכנת את השוויון שלו"
מסכנת לא את השיוויון שלו אלא את **השלטון** שלו.
ההתנגדות של השמאל (והקומוניסטים) לדת נובעת מכך שהם פחדו ממוסד (הכנסיה) וממנהגים שאינם נתונים למרות הרודן העליון ("מנהיג" העם, סטאלין או מאו).
זו לא מחמת השאיפה לישוויון שהתנגדו לדת אלא בגלל השאיפה לשלטון מוחלט ללא עוררין מצד גורמים עצמאיים כמו הכמורה.
ציטוט
0 #3 מהו קולקטיביסםיעקב 08/11/15 2016-03-04 17:10
"קולקטיב הינו "רקמה אנושית אחת חיה" כמאמר השיר ולא משהו שניתן לנהלו בצורה מתוכננת. קולקטיב הוא רצון העם, רצון טבעי שבא מלמטה ולא מלמעלה. "

בחברה בה האדם חופשי, כפרט, הוא יכול להתחבר לקבוצות שונות לפי בחירתו וליצור "קולקטיב" או קהילה - לפי רצונו. ויכול גם לפרוש מהקהילה אם יחפוץ בכך.

זה לא ה"קולקטיב" של המשטרים הטוטאליטריים. שם אתה משתייך לקולקטיב כי ככה, כי נולדת בו, כי ככה הם הכריזו. אינך יכול לפרוש, אינך יכול לחיות חיים עצמאיים. אתה נתון תחת שלטון טוטאלי של המנהיג או המפלגה, אתה חסר זכויות - והכול - בשם "טובת הכלל" או "טובת העם" - כפי שהמנהיג (או המפלגה - שאיננה אלא עלה תאנה למנהיג) מגדיר.
ציטוט
0 #4 חברות בקהילה - לא לעניין הלידהיעקב 08/11/15 2016-03-04 17:11
אנשים חופשיים מחוברים לקבוצות ולקהיליות שונות, מרצונם החופשי, לפי בחירתם.

אף בן אדם (נורמלי) לא יסכים להיות חבר בקהילה שמכתיבה לו כמה ילדים מותר לו ללדת, ולוקחת לעצמה סמכות לכפות עליו הפלה או עונש אם יהיו יותר ילדים מה"מותר".

חוץ מהכנסיה הקתולים הכופה על כמריה ונזיריה חיי פרישות (המנעות מזוגיות) - אינני מכיר אף "קהילה" שמתערבת בחיי המשפחה של חבריה.
וגם מהכמורה הקתולית ניתן לפרוש - אם רוצים בכול זאת להקים משפחה.
ציטוט
0 #5 משפט שעצבן אותינדב ל 09/11/2015 2016-03-04 17:11
אני מסכים עם תוכן הכתבה חוץ מהמשפט "הם ייאלצו לאמץ את האופנה המערבית של נישואים חד מיניים" נישואים חד מיניים זו לא אופנה זו זהות (אני אוהב את האתר אבל המשפט הזה מאוד עיצבן אותי, מקווה שיעקב לא התכוון שאין דבר כזה הומואים ושזו רק אופנה )
ציטוט
0 #6 איש מהם לא מבין? רק יעקב מבין?מאו 09/11/2015 2016-03-04 17:12
ראשית לכל כדאי שתבין שהכלכלה הסינית היא כלכלה קומוניסטית קלאסית של הון - שלטון . ( לפחות על פי הגדרות האתר הזה , קפיטליזם זה משהו אחר ) .
אגב , נישואים חד מיניים זו לא אופנה , זה חלק מהחופש שאתה מטיף לו .
ציטוט
0 #7 מה זה קומונויזם - לא "הון שילטון"יעקב 19/11/2015 2016-03-04 17:13
קומוניזם זו כלכלה מנוהל כולה על ידי הממשלה, בה הכול (מפעלים, בתים, עסקים, אדמה) נמצא בבעלות הממשלה ובשליטה בלעדית שלה. בכלכלה קומוניסטית אין "הון שלטון" כי אין הון. ההון כולו של הממשלה (השלטון). יותר נכון - אין הון כי ההון נשרף תחת ניהול ממשלתי, ולא מייצרים שום דבר של ממש. הסיסמה שהפיץ מרקס לתיאור מצב זה היא: "בעלות ציבורית על אמצעי הייצור".

הכלכלה הסינית הייתה, בעידן הקומוניסטי, עד שנות ה 1980, כלכלה קומוניסטית (ללא הון פרטי). אז נעשו רפורמות בכיוון הקפיטליסטי (הותרה יוזמה והון פרטיים), וכעת, כמו כול כלכלות העולם, היא כלכלה מעורבת - קיים הון פרטי, קיימים עסקים בבעלות פרטית, קיים רכוש שאנשים צוברים, אבל המדינה מנהלת הרבה העניינים מלמעלה. הכלכלה הסינית היא יותר "מעורבת" - כלומר יותר מנוהלת על ידי הממשלה, מאשר מקובל במערב - שגם בו הכלכלה היא מעורבת.

התופעה "הון שלטון" היא אופיינית לכלכלה מעורבת, בה יש לממשלה כוח גדול וחלק מהפוליטיקאים משתמשים בכוח כדי לחלק הטבות למקורביהם, ובאופן עקיף (או ישיר) לעצמם.

קומוניזם ו"הון שלטון" הם שני דברים שונים לגמרה. השחיתות במשטר קומוניסטי מתבטאת בכך שלאנשי השלטון (הנומנקלטורה) יש זכויות כלכליות מיוחדות שאין לאזרח מהשורה.
ציטוט
0 #8 נישואים חד מינייםיעקב 19/11/2015 2016-03-04 17:14
נישואים חד מיניים זו אופנה - זה לא היה קיים קודם.

זה לא קשור ל"חופש שאתה מטיף לו". החופש הוא להתנהלותו האישית של האדם (בתנאי שאינו פוגע באחרים).
נישואים חד מיניים זה נסיון (מוצלח עד כה) לכפות על החברה מנהגים חברתיים (וחוקים) כאלה או אחרים. זה לא קשור לחופש האישי של האדם.
ציטוט
0 #9 משפט שעצבן אותינדב ל 19/11/2015 2016-03-04 17:15
יעקב זה פשוט שטות מה שאמרת נישואים חד מיניים זה לא אופנה הם היו קיימים לאורך כל ההיסטוריה להגיד שלא היה לפני העידן המודרני זוגות חד מיניים זו פשוט בורות (אני מאוד אוהב את תוכן האתר אבל מה שאמרת זו פשוט שטות
ציטוט
0 #10 משפט שעצבן אותינדב ל 19/11/2015 2016-03-04 17:15
הומוסקסואלית הייתה נפוצה בקרב הלוחמים הקלטים. גם היוונים לא ראו בכך כל פגם, אלא להפך, בירכו על התופעה וחשבו שגברים שמשרתים לצד מאהביהם צפויים להילחם בצורה טובה; כך התבנים הקימו את החבורה המקודשת של תבאי שהייתה יחידת עילית של צבאם וכל חבריה הורכבו מז
ציטוט
0 #11 משפט שעצבן אותי עריכהנדב ל 19/11/2015 2016-03-04 17:16
הומוסקסואלית הייתה נפוצה בקרב הלוחמים הקלטים. גם היוונים לא ראו בכך כל פגם, אלא להפך, בירכו על התופעה וחשבו שגברים שמשרתים לצד מאהביהם צפויים להילחם בצורה טובה; כך התבנים הקימו את החבורה המקודשת של תבאי שהייתה יחידת עילית של צבאם . (אז להגיד שזה לא היה קודם זה פשוט בורות)
ציטוט
0 #12 ההומופוביה בכתבהנדב 2016-08-15 16:28
כפי שכתבתי שנה שעברה נישואים חד מיניים זאת לא אופנה הם תמיד היו ותמיד יהיו
ציטוט
הוסף תגובה