שני, 16 נובמבר 2015 16:57

"דה מרקר" מוקיע מינויים פוליטיים במשרד התרבות של מירי רגב

אנחנו לא זקוקים לרוב "הפקידים המקצועיים" שדה-מרקר מדמיין במקום המינויים הפוליטיים. אנחנו לא רוצים "פקידים מקצועיים" שיחלקו את כספי המיסים שלנו באופן "מקצועי". אנחנו לא זקוקים לכל משרדי הממשלה האלה.

סמי פרץ וגיא רולניק, הפובליציסטים הבכירים של "דה-מרקר", מצטיינים בתיאור הרובד העליון והגלוי לעין של המציאות. הם נמנעים בעקביות מחציבה לעומק, אל שורש הבעיה, כי כאן הם עלולים להתנגש בסלעי האידיאולוגיה "החברתית" שלהם. לכן, ניתן לכנות את הביקורת שלהם כ"התבכיינות". המסקנה שלהם, כמעט בכל כתבה, היא שצריך למנות "אנשים טובים", "ראויים", "מנהלים ישרים", "לאכוף חוקים", ליישם רגולציה, לפרק ריכוזיות.

אם מתנתקים מהאידיאולוגיה "החברתית", מסתבר שרוב המשרדים הממשלתיים מיותרים. רוב ה"עשייה" הממשלתית מיותרת, רוב ה"סקטור הציבורי" מיותר לחלוטין ויש חלופות טובות יותר לביצוע אותן מטלות. עצם הקיום של רוב זרועות תמנון הסקטור הציבורי הוא "מינוי פוליטי" ענק.

קיומם של משרדים ממשלתיים משקף את האידיאולוגיה השלטת – משקף את הראייה של תפקיד המדינה. הסוציאליסטים, מקימי המדינה, ראו ב"ממלכתיות", במדינה ובמפלגה ערך עליון. תפקידה לשלוט בחיי הפרט, לכוון את מעשיו ולפקח על התנהלות הפרט ל"טובת הכלל" (כפי שהם מפרשים זאת). לכן הוקמו כבר בממשלה הראשונה משרדי החקלאות, המסחר והתעשייה, משרד העבודה, משרד הסעד, ואפילו משרד בשם משרד הקיצוב והאספקה שחסר מאד היום...

רוב המשרדים שהוקמו, נסגרו, הוקמו מחדש ופוצלו בשנים שלאחר מכן – שיקפו פרקטיקה פוליטית ללא קשר לאידיאולוגיה – משרדים (ומינויים) פוליטיים. קיומם לא סתר את האידיאולוגיה וטקס חנוכתם שָפַע נאומים חוצבי להבות על "חזון", "ציונות" ו"טובת העם"... כאשר סיבת הולדתם נבעה מצורך רגעי ליצירת ג'וב-על פוליטי שיאפשר שרשרת משנה של מינויים.

דוגמאות על קצה המזלג: משרד האנרגיה והתשתית הוא אחד מהמשרדים שהומצאו כדי לפתור בעיה פוליטית-אישית-קואליציונית של ותיקי המפלגה הליברלית ז"ל. המשרד נולד עם עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 כדי לאפשר לח"כ יצחק מודעי ז"ל לכהן כשר עם תיק. משרד המדע והטכנולוגיה הוקם בתחילת שנות השמונים בממשלתו השנייה של מנחם בגין ונתפר למידותיו של פרופ' יובל נאמן ממפלגת התחיה ז"ל. המשרד נקרא אז משרד המדע והפיתוח. לקחו סמכויות ממשרדים אחרים, הומצאה קצת פעילות חדשה והרך נולד. המשרד, כמו משרדים אחרים, שינה את שמו במשך השנים מספר פעמים, בהתאם לכוונתו של השר המכהן להוספת סמכויות, תפקידים ומינויים: משרד המדע והפיתוח, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המדע והאומנויות, משרד המדע התרבות והספורט...

עוד משרד שהוקם כדי לפתור בעיה קואליציונית הוא המשרד לאזרחים ותיקים. בבחירות 2006 זכתה באופן מפתיע מפלגה זמנית בשם "מפלגת הגמלאים" ל-7 מנדטים. במסגרת המו"מ הקואליציוני הובטח ג'וב של שר לנציג הגמלאים. הואיל וכל המשרדים היו כבר מאוישים בשרים, לא נותרה ברירה לנתניהו אלא להמציא משרד חדש.

מידי מספר שנים מוקם משרד ממשלתי חדש על רקע הצטברות לחצים קואליציוניים. עם הקמתו מסביר ראש הממשלה לעם היושב בציון את נחיצותו וחיוניותו של המשרד החדש לתפארת מדינת ישראל. מלקטים סמכויות ממשרדים אחרים, ממציאים סמכויות חדשות, מסדרים לשכה חדשה לשר הטרי, רכב שרד, נהג, עוזר, דובר, יועצים, סגן, מנגנון, תקציב, "משרות אמון" וגדוד מאבטחי שב"כ. לפעמים אפילו ממנים "מדען ראשי" למשרד החדש... כך הוקמו שלל משרדים ביניהם המשרד לשוויון חברתי, המשרד ליחסים בינלאומיים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל,להגנת העורףלאסטרטגיה כלכליתלענייני מיעוטיםמשרד ההסברה, וכמובן... המשרד לתרבות ולספורט בראשותה של כבוד השרה מירי רגב. ויסלחו לי יתר המשרדים שפרחו מזיכרוני, למרות חשיבותם... לשלמות הקואליציה...
 
נחזור למירי רגב ולמשרדה החשוב... ראו בכתבה המקושרת על המינויים הפוליטיים "השערורייתיים" במשרד התרבות של מירי רגב. סמי פרץ, מבחירי הפובליציסטים של דה-מרקר, קובע כי את התרבות צריכה לקדם "פקידות מקצועית" ולא שר פוליטי. סמי, למה פקידים צריכים "לקדם תרבות"? לא די ביוצרי התרבות? אמנים, שחקנים ויוצרים?
 

1584
 
סמי פרץ מתקומם נגד המינויים הפוליטיים במשרד התרבות:

לאחד סידרו את תפקיד "ראש המועצה לתרבות ואמנות", לשני את תפקיד "עוזר מנכ"ל המשרד", לשלישי "רכז התמיכות", לרביעית "ראש מינהל תרבות" במשרד, ולכמה אחרים חברות במועצות ציבוריות למיניהן.

סמי, איך לא עלה בדעתך שאם לא היה קיים משרד התרבות, לא היה קיימת "המועצה לתרבות ואמנות" – וכך ממילא לא היה נוצר הג'וב הנחשק של "ראשות מועצה" זו. ואילו לא היו "תמיכות" – ממילא לא היה צריך "רכז תמיכות" שיחלק את כספי המיסים שלנו. סמי פרץ מקונן מרה על המינוי הפוליטי. לדעתו, "רכז התמיכות" וראש "המועצה לאומנות" צריכים להיות "פקידים מקצועיים". הנה הבעיה של מדינת ישראל על פי דה-מרקר (וכל היתר): העדר "פקידות מקצועית" ללא רבב פוליטי.

אנחנו לא זקוקים לרוב "הפקידים המקצועיים" שדה-מרקר היה חפץ למנות. אנחנו לא רוצים ש"פקידים מקצועיים" יחלקו את כספי המיסים שלנו באופן "מקצועי". אתם מדקלמים מושגים נפוחים חסרי ממשות. אילו במקום פקידים ימונו "רובוטים מקצועיים" – תמיד בראש הפירמידה יעמדו פוליטיקאים שיקבעו את "הצרכים", והם שיפעילו את "הרובוטים המקצועיים". לא קיימת שיטה אחרת.

שוחרי חופש הפרט מוכנים לשלם רק חלק קטן מהמיסים שאתם גוזלים מאתנו ומחלקים ביניכם כדי "לצמצם פערים". מי שדוגל במשטר "חברתי" (סוציאליסטי בלע"ז) מצביע בעד החרמת כספי האזרחים היצרניים וחלוקתם לגופים שמתיימרים ליישם את "השוויוניות". מי שמפגין בעד "צדק חברתי" חותם גם על שחיתות, נפוטיזם ומינויים פוליטיים.

עומק השחיתות במדינה, כל מדינה, מוכתב על ידי היקף הסוציאליזם. "המועצה לתרבות ואמנות" היא רק אחד מאלפי הגופים שמגשימים את האוטופיה "החברתית". עוד צינורית, קטנה יחסית, דרכה דולף הכסף מכיסנו. עוד מוסד שכופה את קיומו המיותר עלינו.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 06:39
תגובות  
0 #1 ואיך יוצאים ממעגל הקסמים הזה ?Natan Kravitz 16/11 2016-03-04 17:22
!
ציטוט
0 #2 בממשלה הראשונה היו 12 שריםרון וייס 16/11/2015 2016-03-04 17:22
בממשלתו הסוציאליסטית הראשונה של בן גוריון היו 12 שרים בלבד.12 משרדים זה מספיק.
ציטוט
0 #3 אין כזה דבר מינוי לא פוליטייעקב 16/11/2015 2016-03-04 17:23
כול מינוי על ידי שר הוא מינוי פוליטי, לא יכול להיות אחרת.
כאשר סמי לא אוהב מינוי מסוים (כי הוא לא מהחברים שלו) הוא זועק "מינוי פוליטי", כאשר הוא כן מחוג החברים הוא מכריז "מינוי מקצועי". סמי מושחת בדיוק כמו כול הפוליטיקאים, ומשחק את המשחק שלהם.
ציטוט
הוסף תגובה