03/12/2015

למה בחישת פוליטיקאים בכלכלה נוטה לרוב להזיק?

"חוק התוצאות הבלתי צפויות" אינו הגורם היחיד לנזק שבבחישת פוליטיקאים בכלכלה, אלא הסבר נוסף לתופעה מדוע ניהול ממשלתי-ריכוזי של הכלכלה (בניגוד לחופש כלכלי) מסתיים לרוב בנזק.

"חוק התוצאות הבלתי צפויות" אינו הגורם היחיד לנזק שפוליטיקאים גורמים בבחישתם במערכות כלכליות במדינה (כל מדינה), אלא הסבר נוסף לתופעה מדוע ניהול ממשלתי-ריכוזי של הכלכלה (בניגוד לחופש כלכלי) מסתיים לרוב בנזק.  

השימוש הנפוץ במילה "חוק" בהקשר זה מטעה. לא קיים ניסוח של חוקיות מדעית לתופעות בלתי צפויות, אבל הן בהחלט חלק בלתי נפרד מחיינו.    

תוצאות בלתי צפויות – לרוב שליליות

מערכות החיים סביבנו מורכבות אך מגיעות לרוב למצב של שיווי משקל בו כל מרכיבי המערכת מסונכרנים פחות או יותר. התערבות חיצונית, שמשנה אפילו רק רכיב בודד במערכת, עלולה להפר את שיווי המשקל ולגרום לתוצאות בלתי מכוונות מראש –  Unintended Consequences.

ישנן דוגמאות רבות, בתחומים שונים, לתוצאות בלתי צפויות של התערבות חיצונית – התוצאה לא תמיד שלילית. התכשיר הרפואי לאין-אונות גברית, הוויאגרה, פותחה במקור כתרופה להורדת לחץ דם. להפתעת חברת התרופות דיווחו מטופלים גברים על תוצאה שונה... 

ברוב המקרים של התערבות חיצונית במערכת ניתן לצפות ליותר תוצאות שליליות מאשר חיוביות. המחוקקים האמריקאים בשנות העשרים שהצביעו בעד החוק לאיסור ייצור ושתייה של משקאות חריפים ("חוק היובש") לא העלו בדעתם כי התוצאה תהיה שגשוג חסר תקדים של הפשע המאורגן.

תוצאה בלתי מכוונת מראש תהיה לרוב שלילית ומזיקה מסיבה פשוטה: בדרך כלל יש רק דרך אחת (או מעט דרכים) לפיתרון "נכון" לבעיה, לעומת זאת קיימות אינספור דרכים לשגות. לדוגמה: כדי למצוא תרופה יעילה למחלה מסוימת מנסים יצרני התרופות אינספור תרכובות, לבסוף נמצא פיתרון אופטימאלי בודד. כל היתר שגויים. דוגמה אחרת: כדי לצעוד אל עבר מטרה מסוימת קיימת דרך אופטימאלית אחת (או מספר דרכים בודדות), אך יש הרבה יותר דרכים "להתברבר" בדרך...

"רוח האדם" – המערכת המורכבת ביותר

התקדמות הגזע האנושי נובעת מיכולתו של האדם להתערב בשיווי המשקל הטבעי ולשנות אותו לטובתו. ההתערבות הטכנולוגית בשיווי המשקל הטבעי, מבוססת על מוח-העל של גזע האדם. נדרש כושר המצאה, נדרש שיתוף פעולה ונדרשת השקעה של עבודה ואנרגיה כדי לשנות שיווי משקל טבעי: כדי לייצר ברזל צריך לאתר קודם עפרת ברזל שנמצאת במצבה הטבעי כעפר ולאלץ אותה להפוך לברזל.

במקצועות הטכנולוגיים שהאדם רכש בהם מיומנות, הצליח להבינם, גילה חוקיות טבעית, והגדיר אותה בנוסחאות – אפשר לחזות את התוצאות לפעולה מסוימת. חימום עפרת ברזל – ייצור ברזל. חישוב מדויק יחזה היכן יפגע טיל.

גם מדע פיתוח התרופות, שמבוסס על שיטתיות שהולכת ומשתכללת, הגיע להישגים והדביר את במקרים רבים את "הטבע" – מחלות שהיו חשוכות מרפא. כך התארכה תוחלת החיים.

האדם טרם הצליח לשכלל נוסחאות למערכות מורכבות רבות. מערכות אקולוגיות, או אפילו חיזוי מזג האוויר – אלו מורכבות מידי ליכולות שלנו כיום – אין דרך לחשב ולחזות במדויק את מזג האוויר בעוד כחודש.

המערכת המורכבת ביותר היא האדם עצמו. הכוונה אינה לגוף האדם – כאן דווקא התקדמות המדע לרוב מהירה (אם כי רב הנסתר); אלא ל"רוח האדם" – למערכות החברתיות.

שיווי משקל בטבע הוא בין חלקיקים ללא מחשבה ורצון, כאשר אנחנו מדברים על מערכת המורכבת מבני אנוש המצב משתנה. מיליארדי "החלקיקים" האנושיים הם מיליארדי מוחות שונים, מחשבות שונות, העדפות משתנות, אופי אחר ושוֹנוּת ביכולות. המים לא "חושבים" איך ולאן לזרום, שני חומרים שיוצרים תרכובת כימית לא מנהלים מו"מ ביניהם על תנאי המיזוג, וגלי האור ההופכים לקרן לייזר מאולצת ומרוכזת לא מוחים על תנאי עבודתם. 

לכן מערכות חברה וכלכלה הן מהמערכות המסובכות הקיימות, כנראה המורכבות ביותר, והקשות לחיזוי. גם מערכת זו נמצאת בשיווי משקל (שמשתנה מתקופה לתקופה וממקום למקום). כל התערבות חיצונית, כל כפייה על רכיב במערכת – עלול לגרור גם לתוצאות בלתי צפויות. ואלה כאמור, לרוב שליליות. כפיה היא ההפך מחופש.

תוצאות בלתי צפויות לחקיקה "חברתית"

הקריירה הפוליטית תלויה בבחירה מחדש של המועמד. כדי לנצח בבחירות צריך לחלק מתנות מידיות לבוחרים, גם אם השי המיידי יסתבר כ"פצצת זמן עתידית". כל מה שפוליטיקאי זקוק הוא מנגנון השהיה ארוך מספיק ל"פצצה". כמה ארוך? הרבה מעבר לקדנציה שלו – עד שהציבור יתקשה לזהות את הקשר בין התוצאות ההרסניות לבין זהות מחלק המתנה. לכן תוצאות עתידיות "בלתי צפויות" לא מפחידות פוליטיקאים.     

שוק הדירות רחוק מלהתנהל כשוק חופשי. המדינה מעורבת בכל שלב במהלך ייצורה של דירה משלב הקרקע ועד למפתח. המעורבות מתמשכת ומתגברת מיום ליום: תקנה חדשה, חוק חדש מקורי, פרשנות משפטית, פסק דין "פורץ דרך".

לאחרונה מתגבר קצב שיווק היתרי הבניה בתוכנית הממשלתית החדשה של "מחיר למשתכן". מבלי להיכנס לפרטים המייגעים של התוכנית "החדשה" נזכיר: יזמים רוכשים קרקע ממשלתית במחיר נמוך ומתחייבים מראש על מחיר מכירה סופי נמוך יחסית לזכאי משרד השיכון. הדירות במסלול זה נבנות לרוב ב"פריפריה". הגדרת הזכאות הורחבה כדי "לפתור את בעיית הדיור היקר" וכוללת, לדוגמה, גם רווקים מעל גיל 35. נאסר על הזכאי שזכה בהגרלה למכור את הדירה במשך 5 שנים, מותר להשכיר.

עכשיו צריך רק להמתין בין 5 ל-10 שנים עד שנחזה בתוצאות הבלתי צפויות של המעורבות הממשלתית החדשה בשוק הדירות – עד שנקרא את שטף האירועים ה"בלתי צפויים" בתקשורת: איך התעשרו קבלנים... או פשטו רגל בגללו... איך החוק נוצל לרעה על ידי הזכאים... למה גורמים ממשלתיים לא הביאו בחשבון מראש?... מדוע החוק מלא בפרצות?... היכן היה הרגולטור?... מדוע צעירים שרכשו דירות קורסים כלכלית?... ולבסוף תגיע גם "דרישה תקיפה" למינוי וועדת חקירה ממלכתית. 

ואיפה יהיה אז כחלון? את הפירות הפוליטיים הוא כבר יקצור עד אז...

השר שישב בעתיד על כסאו של כחלון, לאחר כ-3 מערכות בחירות מהיום, יאשים את "קוצר הראיה של ממשלות העבר" ואת אוזלת ידם של קודמיו. הוא כמובן יזום "תוכנית ממשלתית חדשה"...

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב 28/05/2016
תגובות  
0 #1 עברו 5 שנים מאזגרי 03/12/2015 2016-03-04 17:36
שפרסמת את המאמר: "מחירי הדירות בתל אביב ימשיכו לעלות - מדוע?", ולמרבה הצער, צדקת, הם אכן עלו ב-5 השנים הללו.

http://www.kav.org.il/100994/b1092

אני לא רואה איך יוצאים מהפלונטר הזה.
ציטוט
הוסף תגובה