20/01/2016

העיתונאית ליאת רון לרמי לוי: "שונא נשים... ומנצל קופאיות מסכנות".

עימות חריף בטונים גבוהים פרץ בין איש העסקים רמי לוי לבין העיתונאית ליאת רון (גלובס) בתכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10. יקיר המחאה החברתית שמכר "עוף בשקל" הפך ל"אויב העם".

1600



עימות חריף בטונים גבוהים פרץ בין איש העסקים רמי לוי לבין העיתונאית ליאת רון (גלובס) בתכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10.

ליאת רון ניסתה לקעקע את הדימוי ה"חברתי" של רמי לוי כ"רובין הוד" שעוזר לחלשים – כדבריה. הטיעון העיקרי והקולני שלה התבסס על "היחס המשפיל לעובדיו". 

כנראה שתנאי העבודה ברשת רמי לוי אכן תובעניים, כך עולה לפחות מכתבות בתקשורת. בכתבה המקדימה בתכנית "לילה כלכלי" עולות טענות של עובדים ברשת על "יחס רע", על "קיצוץ בתנאי העבודה", על ש"לא מאפשרים שעות נוספות".

רמי לוי הוא איש עסקים שזיהה דרישה למוצרי מזון במחיר נמוך (שקיימת תמיד) בשילוב עם אווירה ציבורית עוינת לרשתות המזון שהואשמו ביוקר מוצרי המזון. חושיו המחודדים זיהו הזדמנות לתקוף את מועדון רשתות-העל מבעד לסדק הצר שנוצר. התקשורת הייתה זקוקה להוכחה ש"אפשר למכור בזול",  קפצה בשמחה על "המבצעים" של רמי לוי ששיחק במידה רבה מחוץ לליגה של הרשתות הגדולות, שנואות "המחאה החברתית".

רמי לוי נקט באסטרטגיית שיווק מקובלת וידועה של  "לוס לידר" ( Loss leader). מוכרים מוצר אחד זול במיוחד, במחירי הפסד, ומרוויחים על יתר המוצרים שמכירותיהם גדלות  בזכות הלקוחות שנוהרים לחנות לקנות את המוצר המוזל עליו מפסידים. עוף בשקל.

שוק רשתות המזון הוא משוכלל ותחרותי ביותר. הרווח התפעולי יחסית למחזור המכירות הוא מינימאלי (הרווח שנותר לאחר ששולמו הוצאות המכירה, השיווק ועלות רכישת המוצרים) – פחות מאחוז אחד! ממש גבולי. זאת בניגוד לאווירת ההסתה הפופוליסטית נגד רשתות המזון שאחראיות ל"פער התיווך" הנורא ("פער תיווך" אכן קיים והכרחי בכל תחום).

כל שינוי בסביבה העסקית (כגון העלאת שכר המינימום) עלול להביא רשת מזון אל כונס הנכסים.
רמי לוי היה יקיר התקשורת כשסיפק ל"מחאה החברתית" את ההוכחה שהרשתות האחרות הן "גזלניות". אבל כדי להתמיד ולהיות זול מעבר למבצע "עוף בשקל" נדרש ניהול קשוח שמתבטא ברווחיות נמוכה, רכש אגרסיבי מספקים וגם חסכנות בשכר העובדים ובתנאי העבודה.

לא ברור אם רמי לוי אכן זול משמעותית מרשתות אחרות, אבל התדמית והמיתוג מחייבים מאבק מתמיד בכל החזיתות העסקיות. בשלב זה הופך "חביב הקהל" מרובין הוד ל"טייקון". ה"חברתיים" מצפים שרמי לוי ישלם שכר גבוה לעובדיו, "מחיר הוגן" לספקים ובייחוד לחקלאים, יאפשר הפסקות ארוכות בעבודה, שי גבוה בחגים, וכמובן – גם מחירים נמוכים ביותר לצרכן. אבל רמי לוי הקים עסק כדי להרוויח.

רמי לוי הוא איש עסקים עממי ללא MBA, הוא מבין שהתקינות הפוליטית אוסרת עליו להודות שהוא רוצה בסך הכול להרוויח ולא לטבוע. להחזיק את הראש מעל למים. הוא מנסה להתגונן מלשונה המושחזת והשתלטנית של ליאת רון ומצליח לציין נקודת זכות אחת בלבד: "אני נותן פרנסה ל-6,000 עובדים".

על פי ההתרשמות בתקשורת וברשתות החברתיות – רמי לוי כנראה גבר בנקודות בהתגוששות המתוקשרת שבסרטון. לא בזכות הנמקות משכנעות (שלא היו), אלא יותר בזכות הקולניות הדורסנית והטון המתנשא של הגברת המרואיינת והתוקפת (רמי לוי התקשה להגות את שמו האשכנזי של בעלה של ליאת – קובי טרייביטש, שהוא בעל רשת המזון המתחרה – "טיב טעם"... וגם על כך חטף).

ליאת רון הטיחה ברמי לוי שהוא שוביניסט "שונא נשים" ומתעמר בקופאיות המסכנות. רמי לוי, לדבריה, מתייחס לעובדיו כאל עבדים ומשלם להם בקושי שכר מינימום. היא גם מטיפה מוסר ומציעה: "עם חברה ששווה 2.5 מיליארד שקל יכולת להקצות לעובדים יותר משכר המינימום".

נחלץ קצת "לעזרתו" של רמי לוי.

במדינת חופשית (לא אצלנו בענייני עבודה) – זכויות הפרט של רמי לוי אינן פחותות מאלה של עובדיו. רשת המזון היא קניינם של בעלי הרשת – כולל הציבור שקנה מניות של הרשת בבורסה. גובה השכר ותנאי העבודה צריכים להיקבע בהסכמה בין העובד למעסיק. אם יש מספיק עובדים שמוכנים לעבוד בשכר מינימאלי נמוך ובתנאים "גרועים", אז זה השכר הראוי בענף.

זכותו של עובד שתנאי העבודה לא מתאימים לו – להתפטר. מי שזקוק להפסקת צהריים ארוכה יותר שיחפש מקום עבודה אחר. עבד אינו יכול להתפטר – עובדיו של רמי לוי הם אנשים חופשים. אם רמי לוי יתקשה למצוא עובדים בתנאים אלה – הוא וודאי ייאלץ לשפר את תנאי העבודה.

רמי לוי לא הקים עסק כדי "ליצור מקומות עבודה" ל-6,000 עובדים". הוא אפילו לא הקים את העסק כדי "להילחם ביוקר המחיה". יזם מקים עסק כדי להרוויח. מקומות עבודה נוצרים כאשר מקימים עסקים ולא להיפך. הדרך להתעשר בחברה קפיטליסטית תחרותית היא באמצעות יצירת ערך למיליוני צרכנים שקונים את מוצרי העסק – אחרת הם לא יקנו ויעדיפו, ללא סנטימנטים, את המתחרה. הוזלת מוצרים היא תוצאה של אסטרטגיה עסקית ליצירת ערך עבור מיליוני צרכנים כדי שהעסק ירוויח ולא כדי לחמם את ליבה של ח"כ סתיו שפיר.  

רמי לוי לא צריך להתנצל על הצלחתו העסקית.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב 18/05/2016
תגובות  
0 #1 רמי לוי לא זקוק להגנה שלךמרנצענקוועצער 2016-03-10 04:47
רמי לוי מציג עצמו כדואג לחלשים .אז מסתבר שהוא דואג בעיקר לעצמו ולמשפחתו.
ציטוט
0 #2 רמי לוי שובר גם את המיתוסים של האתראיציק 20/01/2016 2016-03-10 04:48
אמנם, היה לגיטימי לגמרי אם האינטרס היחיד של רמי לוי היה להרוויח. אבל נראה לי שהוא החליט לעשות את זה דווקא בדרך של עזרה לעניים, הן על ידי זה שהוא מוכר במחיר נמוך במיוחד (ומנסיוני, זה המצב) והן בכך שהוא מעסיק אנשים רבים. מספר העובדים בסניף רמי לוי גדול באופן ניכר ממספר העובדים בכל רשת אחרת בחנות בגודל דומה. הוא אמנם צריך להרוויח כדי לקיים את כל אותן משפחות, וגם כדי לאפשר למשפחות רבות לקנות מוצרי מזון במחירים זולים יותר. הוא לא אמר "אבל אני רוצה להרוויח" כי זו לא הנקודה. הנקודה היא שכדי שכולנו נוכל לקנות בזול, הוא צריך לשלם מעט לעובדים. הוא עושה את הדבר הנכון לדעתו, ומי שחושב שאפשר גם אחרת, מוזמן לפתוח רשת משלו ולהוכיח את זה.
ציטוט
0 #3 למרנצענצקוועטשערזילבערקראצער 2016-03-10 04:49
בא לקלל ונמצא מברך: אדם הדואג לעצמו ולמשפחתו הוא האדם המוסרי.
אדם המרע עם עצמו ומשפחתו הוא אדם לא מוסרי.

אם פלוני מציג עצמו כ"מגן החלשים" - יש 3 אפשרויות:
- הוא באמת מפעיל את העסק שלו לטובת החלשים. (והשאלה היא כמה זמן העסק שלו יוכל להחזיק מעמד)
- הוא פועל למען עצמו, ומאמין שכך ראוי. אבל ! מסיבות "שיווקיות" מתאים לו להציג את הדברים בצורה "תקינה".
- הוא פועל למען עצמו, אבל ! הוא באמת ובתמים מאמין ב"תקינות הפוליטית", ולכן איננו שלם מוסרית עם פעולתו. בישראל זה מצב סביר, ואולי אף שכיח.

האם רמי לוי זקוק להגנה של מר היינריך ? אפשר להניח לרמי לוי להסתדר בכוחות עצמו. לפחות בזירה העסקית הוא עושה לא רע.
השאלה, כרגיל, איננה עסקית אלא מוסרית. האם בזירה זו הוא חזק ? האם בזירה זו, המוסרית, צרכני התקשורת בישראל מקבלים תמונה מאוזנת, או רק צד מוסרי אחד - של התקינות הפוליטית ?
ציטוט
0 #4 ועוד על רמי לוייוסי ברנע 20/01/16 2016-03-10 04:50
רמי לוי פותח חנויות לא במרכזים היכן שהארנונה זולה יותר. זה אמור לתת לו מנעד רווח יותר גבוה. לפי המאמר לא ברור אם זה באל ידי ביטוי.
בדאמרקר היה מאמר עליו. צוינה תחלופה גבוהה של עובדים. זה מראה על אי שביעות רצון. היש לכך אלטרנטיבה.?
ציטוט
0 #5 עבדתי שם חודשייםאייל חדד 20/01/16 2016-03-10 04:50
ואני מסכים עם כל מילה שכתבת. אגב, בנוגע ליחסי האנוש - לפחות בסניף בראש העין - הם מעולים.
ציטוט
0 #6 האם רמי לוי זקוק להגנה של מוטי?יעקב 20/01/16 2016-03-10 04:51
יש אצלנו אווירה של "עליהום" על טייקונים ואנשי עסקים. כול איש עסקים נחשב לרשע כי הוא רוצה להרוויח.
באווירה כזו קשה לעשות עסקים. זה מוביל לרגולציה חונקת שמקשה עוד יותר על עשיית עסקים.

ומדינה שבה קשה לעשות עסקים היא מדינה ענייה.

אז - לא מודבר על רמי לוי אישית. מדובר על ל"חנך" את העם. שיתנו לחיות ולעשות עסקים ולהרוויח טוב, כי הדבר מוביל לשגשוג של כולם, לא רק של רמי לוי.

הללואי עלינו כמה שיותר יזמים וטייקונים, וכמה שיותר עשירים, וכמה שיותר רמי-לוים.
ציטוט
0 #7 איציק, רמי לוי לא שוברגרי 20/01/16 2016-03-10 04:52
שום "מיתוסים של האתר" ואם אתה מוצא כאן מיתוסים אתה מוזמן להסביר מהם.

1. לוי לא היה במקור בנקאי שווייצרי שהחליט למכור פסטה בזול כדי לעזור לעניים, הוא היה בעל חנות קטנה למוצרי מזון שעלה על רעיון עסקי שהפך אותו לאדם אמיד. גם אם מטרתו הייתה נטו "לעזור לעניים" הוא עשה זאת באמצעות מפעל כלכלי ואין זה סותר מילה מדבריו של היינריך. 2. מספר העובדים בסניף של לוי גדול ממספר העובדים בחנויות אחרות מסיבה מאוד פשוטה: הוא מוכר יותר סחורה פר מטר רבוע. יש עבודה רבה יותר וצריך מספר רב של יותר של עובדים כדי להתמודד איתה. 3. לוי לא משלם לעובדיו "מעט", הוא משלם להם את מחיר השוק. בענף הקמעונאות רוב העובדים הדרושים אינם עובדים מקצועיים ולכן שכרם נמוך ביחס לשכר הממוצע במשק.
ציטוט
0 #8 ואני דוקה התרשמתישירי 20/01/16 2016-03-10 04:53
נכנסתי לאחד הסניפים בשרון ודוקה התרשמתי שהקופאיות נראות יותר מנצלות מאשר מנוצלות. כשהגעתי לקופה אחת הקופאיות החלה לדבר עם האחרת בזמן שהיא עורכת לי חשבון ועד שלא הסבתי את תשומת לבה שוב - הן לא התפנו. הן נראו גאות וההתנהגות הייתה דומה יותר לגאוה מזלזלת מאשר לעובדת מדוכדכת מחמת ניצול. נראה כי מר לוי צריך להתחיל לדאוג מכיוון שלא חשב עליו...
ציטוט
0 #9 זו שגיאה ניהולית לשלם שכר כה נמוךבתיה אבן 23/01/2016 2016-03-10 04:53
מעבר ליחסי הציבור הגרועים שהדבר מביא בשל התנפלות התקשורת, גם באופן שוטף זו טעות לשלם שכר מינימום, כי זה בערך מה שתקבל מהעובדים.
רמי לוי היה יכול לחסוך כסף רב אם היה משלם מעט יותר וחוסך את תחלופת העובדים הרבה, את עלות ההכשרה, ואת חוסר הנאמנות - התסכול והזלזול הנובעים מכך שלעובד "אין מה להפסיד".
כאשר לעובד חדש יש פרספקטיבה שאם יתמיד ויהיה נאמן שכרו יעלה בקרוב, הוא ישתדל לנהוג כך.
ולעומת זאת כאשר אין סיכוי סביר לשיפור בשל התמדה ונאמנות, תכונות אלו נשחקות ונעלמות
ציטוט
הוסף תגובה