31/01/2016

ערוץ 20, "מורשת ישראל", משקף את שעבוד התקשורת

שלטון מפא"י חלף מהעולם, אבל הווירוס הסוציאליסטי התנחל במוחו של הציבור. כולם משוכנעים שהתקשורת המשודרת חייבת להיות מוסדרת ומפוקחת לאורכה ולרוחבה. הרגולטורים הם התחליף המודרני והיקר למפא"י ההיסטורית.

יחס הממסד הפוליטי לתקשורת ההמונים (רדיו וטלוויזיה) התבסס, מאז הקמת המדינה, על השקפת עולם קומוניסטית-טוטליטארית. חופש הפרט לא היה בראש מעייניו של שלטון מפא"י, אלא הבטחת "ההגמוניה הפועלית" במדינת ישראל – המשכיות שלטון מפלגות השמאל הכלכלי על גווניו.

במסגרת השקפת עולם זו נאסר לחלוטין על אנשי עסקים ליזום הקמת ערוצי רדיו וטלוויזיה. נאסרה על האזרח בחירה חופשית במה יצפה ולמי יאזין. מונופול השידורים נשמר בידי "המדינה". כלומר, בידי הקבוצה השלטת.

מדינה ומונופולים ממשלתיים מגיבים תמיד באיטיות אחרי התפתחויות טכנולוגיות (משרדי הממשלה טרם הצליחו לאמץ עד היום את השימוש במיילים... צריך לשלוח פקס...). הממשלה ומונופול התקשורת מטעמה התקשו "לעכל" את "החידוש" האחרון של אז – הטלוויזיה; ולכן, נאסרו כליל שידורי טלוויזיה בעשרים השנים הראשונות שלאחר קום המדינה. במדינה עם מוקד שליטה ריכוזי, כל יוזמה "מהפכנית", כמו שידורי טלוויזיה, צריכה להתבצע על ידי "המדינה". אבל לבן גוריון היו בעיות אחרות, דחופות יותר, להתעסק בהן  –  אז העניין נדחה: "חיינו 2000 שנה ללא טלוויזיה אז לא נורא עם נמתין עוד מספר שנים".

כל דיקטטורה, עוינת לחופש הפרט, מצדיקה את הגבלת החופש בנימוקים "לאומיים" ובנימוקים של "דאגה לציבור" – דאגת השליטים הנאורים להמונים הנבערים.

עם השנים הותר הרסן. הותרו בהדרגה שידורי טלוויזיה ואפילו צבעוניים. גם שידורים בכבלים הותרו – לא לפני שמאות יזמים "פיראטיים" התחברו לבניינים בשכונה ושידרו סרטים בתשלום באמצעות קלטות וידיאו.       

שלטון מפא"י אמנם עבר מהעולם, אבל הווירוס הסוציאליסטי התנחל במוחו של העם היושב בציון. כולם משוכנעים שתקשורת ההמונים המשודרת חייבת להיות מוסדרת ומפוקחת לאורכה ולרוחבה. כך קמו לנו רשויות שידור, מועצות שידורים – גופי פיקוח ורגולציה מסועפים ששואבים את כוחם ממאות דפים של חוקים ותקנות סבוכים ומעסיקים מאות או אלפי עובדי ציבור יקרים ומיותרים. הרגולטורים הם התחליף המודרני והיקר למפא"י ההיסטורית.


1603
 
"ההתחכמות" של ערוץ 20

כתבה בגלובס על ערוץ "מורשת" החדש יחסית, מאפשרת הצצה אל סבך האיסורים והמגבלות שבדרך כלל נסתרים מאתנו.

מסתבר ש"המדינה החליטה" לפני שנים ספורות שאנחנו ("העם") צריכים 6 ערוצים ייעודיים כגון ערוץ חדשות, ערוץ ערבי, ערוץ מורשת ישראל ועוד. למה 6 ערוצים ולא 16? למה בנושאים אלה ולא באחרים? כי הממשלה חכמה ויודעת מה "העם" צריך ורוצה. ההחלטה על "הערוצים הייעודיים" התקבלה ב- 1997, אבל ערוץ מורשת הוקם רק לפני פחות משנתיים, וערוץ החדשות כלל לא הוקם... יש זמן.

כמקובל במדינה קומוניסטית, המועצה ("סובייט" ברוסית...) – מועצת הכבלים והלויין, מאשרת את תוכן השידורים ואת תמהיל התכניות. אלה מוגדרים ב"רישיון" שהערוץ קיבל מהקומיסרים בירושלים. הכתב של גלובס תוהה "מה בכלל מטרתו של ערוץ 20?... האם הוא מבקש להיות ערוץ מסחרי לכל דבר, המשדר בכסות של ערוץ מורשת?".

במדינה חופשית השאלה כלל לא עולה. לא צריך "רישיון" ולא "דמי רישיון". מה אכפת לכם מה מטרתו של הערוץ? יזם מגלה אוכלוסיית יעד ומנסה לספק את צרכיה כדי להשיג את מירב שעות הצפייה. היזם קשוב לצרכנים הרבה יותר מ"המועצה". יש לו מה להפסיד, בעוד שלחברי "המועצה" המשכורת והפנסיה מובטחים.

במסגרת תנאי הרישיון נאסר על ערוץ 20 לשדר חדשות, אירועים, סדרות ועוד. מסתבר שהערוץ העז לשדר מבזק חדשות בניגוד להוראות הצאר ונקנס מייד ב-151,000 ש"ח. בסוף 2014 ביקש הערוץ הסורר לשדר משחק של הפועל ירושלים – בקשתו נדחתה על הסף.

הערוץ מפר בשיטתיות את הוראות הקומיסרים שמקבלים משכורת כדי לשבת מול המסך ולרשום בצורה מדויקת מה משדרים. בישיבה של סובייט הכבלים העליון הוקרנו תכניות מתוך השידורים ועלה החשד האיום: הערוץ משדר יותר מידי אייטמים של אקטואליה "שלא נמצא בהם סממן למורשת". וואו!

המתחרים מערוץ 2 וערוץ 10 נאלצו לשלם בערך 164 מיליון שקלים למדינה כדי לזכות ברישיון לשידורים כלליים (אחרת מאיפה יהיה כסף לשלם את המשכורות והסנדוויצ’ים של סובייט הכבלים?).

אך לא רק הקומיסרים מפעילים את הרגולציה. כמו בכל משטר סובייטי מוצלח, מנגנון הלשנות יעיל עושה את העבודה בדרך לגולאג. הערוצים המתחרים דואגים לעקוב מקרוב אחרי כל תוכן בערוץ 20 ולהתריע בפני ה-ק.ג.ב. – בייחוד כאשר מדובר בתוכן בעל אופי שנשמע דומה ל"חדשות". בערוץ 20 נזהרים מלהזכיר בשידור מילים מהם עלול להשתמע שזו כתבה "חדשותית" מידי... אסור, לדוגמה, להשתמש במונח "כתבֵֵנו" (כתבנו בכנסת, או כתבנו הכלכלי). "כתבים" מותרים רק לערוצים שקיבלו רישיון לשדר "חדשות".

קל לדמיין את פניהם חמורי הסבר של 20 משתתפי הדיון סביב השולחן במשרדים המפוארים של סובייט הכבלים בירושלים, כולם חכמים ונבונים (אפילו בעלי תואר דר') ויודעים מה הציבור צריך לראות בשידורים. לנוכח הממצאים החמורים שעולים בדיון, הרגולטורים מהנהנים בראשם כאיש אחד, כאשר ימינם אוחזת במיני-סנדוויץ ושמאלם בכוס קפה. והכול על חשבוננו, כולל שכר עבודתם המיותרת.
   
צריך לשחרר את ענף התקשורת ממשקולת הרגולציה. יזם שרוצה לשדר – שירכוש תדר שידורים פנוי בשוק החופשי (תדרי השידור יהיו קניין פרטי ויסחרו בשוק), או ערוץ אחר קיים, ישקיע וישדר. כדי להרוויח הוא חייב לשדר את מה שהצרכנים מעדיפים. בעולם של תקשורת חופשית – הצרכן מחליט על "תמהיל השידורים" ולא הקומיסרים בירושלים.

אנחנו מביטים לאחור ומתקשים להבין איך נאסרו והוגבלו שידורי רדיו וטלוויזיה בשנות החמישים והשישים, איך השקיעו כסף כדי למחוק את הצבע משידורי הטלוויזיה ולשדר בשחור-לבן בשנות השבעים. נראה לנו כאבסורד, כגחמה של דיקטאטור מופרע. אבל לא כך. האקדמיה, העיתונות, ואנשי ציבור קיבלו אז בהבנה את הטירוף – איש לא מחה, איש לא כתב. כך מקבלים היום כולם את מפלצת הרגולאטורים בתקשורת – אלה שמחליטים עבורנו מה אנחנו "צריכים" ובמה ראוי לצפות. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב 09/03/2016
תגובות  
0 #1 מסכים לגמרי, מקווה שמשהו ישתנהאדיר 31/01/2016 2016-03-10 05:15
ראיתי עכשיו שביבי הולך לפתוח קצת את שוק התקשרות. אומנם לא שוק חופשי אמיתי אבל יותר טוב מהיום.
מקור:
http://www.themarker.com/advertising/1.2829469
ציטוט
0 #2 כל כך פשוט ונכון,עמי 31/01/2016 2016-03-10 05:15
מודה שגם אני הייתי שבוי בתפיסות עולם לפיהן הממשלה היא המחליטה. והאמת ואיך שהדברים יכולים להתנהל באופן שונה נכון והגיוני נפחים העיניים רק עם בוא הניסיון ואתר דוגמת אתר זה.

יישר כוח!
ציטוט
0 #3 הוירוס הזה הוא לא סוציאליסטיאפרים 31/01/2016 2016-03-10 05:16
הווירוס הזה קיים עוד לפני שהמילה סוציאליזם נהגתה . ברוב ארצות אירופה התקיימה רגולציה על העיתונות כבר מהמאה ה17 .
הסוציאליזם אשם בהרבה רעות חולות אך רוב הרעות של דיכוי החופש נולדו הרבה לפניו...
ציטוט
0 #4 זכויות יוצרים על דיכוי הפרטמוטי היינריך. 2016-03-10 05:17
אכן, הסוציאליסטים יתקשו לרשום פטנט על דיכוי חופש הפרט. יש לכך היסטוריה ארוכה.
בכל דור ודור מוצא לו "הווירוס" גוף מארח אחר. זה לא כה חשוב אם הסוציאליזם יצר מוטציה חדשה של דיכוי או העתיק מקודמיו.
ציטוט
0 #5 הסוציאליזם והשקריעקב 01/02/2016 2016-03-10 05:18
נכון, רגולציה של העיתונות ופגיעה בחופש הדיבור - אלו לא המצאה של הסוציאליזם, זה היה קיים הרבה קודם.

אבל הסוציאליזם טוען שהוא בעד חופש הביטוי וההומניזם (כלומר חופש האדם). מה שאולי חדש בסוציאליזם שהוא עוטף את הדיכוי העתיק בשקר, ברטוריקה ותעמולה שקרית בממדים שלא היו קודם.

אז בוודאי תטען שגם את השקר לא המציא הסוציאליזם... נכון, אבל הוא פיתח אותו ושכלל אותו מאד....

וחוץ מזה - הרצח והדיכוי - מכול הבחינות - שהיה קיים בעולם הקומוניסטי הגיע לממדים מיוחדים, שלא היו קודם.
ציטוט
0 #6 דילמת "וועד הבית" וחופש האזרחבתיה אבן01/02/2016 2016-03-10 05:19
בלי להיות סוציאליסטית חלילה, וחרף היותי תומכת נלהבת של איין ראנד, נקלעתי לדילמה בתור "וועד הבית". האם נכון לנסות "לחנך" את הצעירים לא להרעיש, ואת בעלי הכלבים לא לזהם ולא להרוס את הגינה, או שזכותי וחובתי מסתכמת בכך שאגדיל את התשלומים לגנן ולשומר בכניסה - או להזמין משטרה במקרה של רעש...
וכאשר תליתי מודעה על לוח וועד הבית (פלשתי לתחום התקשורת), וניסיתי לפנות למצפון וליושר האזרחי, המודעה כוסתה חיש מהר ע"י מודעות פרסומת (להם יש תקציב גדול יותר למודעות צבעוניות ודביקות). וכתוצאה מכך כולנו מבזבזים ומתלכלכים.
ומתוך המקרה הפרטי אני שבה ושואלת האם אין זה נכון לאפשר לוועד הבית, (או לוועד המדינה - בנמשל), לקבוע דפוסי התנהגות אזרחיים, כולל לעסוק בחינוך במקום להזמין משטרה, ולקבוע גבולות גם לתקשורת?
ציטוט
0 #7 לא, חינוך הוא תפקיד של הוריםיעקב 01/02/2016 2016-03-10 05:19
"לקבוע דפוסי התנהגות אזרחיים, כולל לעסוק בחינוך..."

לא. וועד הבית אין תפקידו לעסוק בחינוך. החינוך הוא תפקיד ההורים, המשפחה והמורים. (ועד הבית יכול לתלות מודעה בה הוא מבקש שקט).

וועד הבית (והממשלה) צריכים לקבוע נורמות שמעבר להם הופכת הפעילות למזיקה, (למשל רעש יתר), ותפקיד הממשלה (לא וועד הבית) הוא להגן על האזרחים מפני נזקים (נזקים גדולים, כמוגדר) מצד אחרים.

קיימת גם אופציה לתביעה אזרחית בגין נזקים.
מותר גם לנסות לחנך, מי שרוצה בכך. אבל אין זו חובתו של וועד הבית.
ציטוט
0 #8 אבירי זכויות הפרטנחמיה תנא 07/02/16 2016-03-10 05:20
מה שמפליא אותי הוא שיורשי מפא"י ההיסטורית (המחנה הציוני) ויורשי מפ"מ (מרצ) שכבר מזמן אינם מייצגים את הפועלים ואת "המוני העם" - נלחמים בעד חופש הביטוי וחופש הפרט. איך זה מסתדר עם דרישתם לרגולציה בכל תחומי החיים ?
ציטוט
הוסף תגובה