שבת, 06 פברואר 2016 05:06

סינגפור – דיקטטורה "טובה"

סינגפור מנוהלת, כמו עסק פרטי ענק של כ- 5 מיליון עובדים. האב המייסד של סינגפור, לי קואן יו, הלך לעולמו לפני כשנה. שליט שניחן בחושים נדירים. שליט שידע היכן עובר הגבול העדין בו הרגולציה הופכת לשעבוד.

דיקטטורה יכולה להיות "טובה" רק אם אני אהיה הדיקטאטור. אני לא סומך על אף אחד אחר שיהיה "דיקטאטור טוב"...

סינגפור היא הוכחה שדמוקרטיה אינה תנאי הכרחי לשגשוג כלכלי. 

בתנאים מסוימים ונדירים ייתכן שאופי הנורמות הנכפות (הרגולציה) על ידי הדיקטאטור והעונשים למי שלא מציית – זוכים להסכמה מצד רוב מוחץ של האוכלוסייה. כמו העונש "הלא מידתי" למי שזורק בדל סיגריה במקום ציבורי. והראייה – אזרחי סינגפור רשאים להגר מהדיקטטורה מתי שיחפצו, אבל הם לא בורחים, נהפוך הוא – אנשים מוכשרים ממדינות רבות נוהרים אל סינגפור.

"הדיקטאטור הטוב" של סינגפור החליט לנהל מדיניות רווחה מינימאלית כי לא נעים לו לראות אנשים מחטטים בפחי אשפה. כל כך מינימאלית שההוצאה הציבורית בסינגפור היא הנמוכה במערב. אין הסתדרות, שביתות אסורות, אין שכר מינימום ואין דמי אבטלה. אין איסור על קיצוצים בשכר העובדים ("הרעת תנאים") כאשר המציאות הכלכלית מאלצת זאת, העובד כמובן חופשי לחפש מקום עבודה אחר. למרות העדר "זכויות עובדים" – הפלא ופלא: כוח הקניה של השכר הממוצע בסינגפור הוא מהגבוהים בעולם (בדומה לקנדה ולגרמניה). במדינת ישראל, בה העובדים "מוגנים" במיוחד – השכר הממוצע (מתואם לכוח הקניה) עומד על כ- 1,800 דולר לחודש; בסינגפור כ- 2,600 דולר.

סינגפור מנוהלת, במידה רבה, כמו עסק פרטי ענק של כ- 5 מיליון עובדים. העדר הדמוקרטיה, מהזן המקובל במערב, מונע את התהוותו של "הבאג הדמוקראטי" שגורר פוליטיקאים להציע לבוחרים ולקבוצות לחץ "יותר כסף תמורת פחות עבודה" – על חשבון קבוצות אחרות באוכלוסיה. "דיקטאטור טוב", שאינו תלוי בבחירות חוזרות ונשנות, לא חייב לשחד את הבוחרים ואת קבוצות הלחץ. לכן גם אין צורך בתקציב מדינה גירעוני, שמכוסה באמצעות הלוואות והנפקת אגרות חוב. המדינה לא מנפיקה אג"ח כדי לכסות חורים בתקציב כמו ב"דמוקרטיות הנאורות", אלא אך ורק למימון פרויקטים מוגדרים של פיתוח. גרעון בתקציב המדינה, או משרדי הממשלה, אסור על פי החוקה.

בדיקטטורה קיים איום פוטנציאלי של מהפכה בכוח הנשק, אבל כאשר "הדיקטאטור טוב" – קשה לאופוזיציה מיליטנטית להתארגן.   

"המודל הסינגפורי" מוצא חן בעיני מנהיגי סין. הם רואים בו מודל אפשרי לשמירת כוחה של המפלגה הקומוניסטית בשילוב עם כלכלה חופשית מבוססת ענפי שירותים. סינגפור קטנה בשטחה ובאוכלוסייתה מהעיר שנחאי שבסין... אך הסינים לא מסתירים את הערכתם ל"מודל הסינגפורי" ושולחים מידי שנה מאות עובדי ציבור להשתלמויות בסינגפור.  

אבל לא לעולם חוסן. האב המייסד של סינגפור, לי קואן יו, הלך לעולמו לפני כשנה. לי קואן כנראה  ניחן בחושים נדירים של שליט שיודע היכן עובר הגבול העדין בו הרגולציה הופכת לשעבוד בפועל. הבן הממשיך, או הנכד הממשיך, קרוב לוודאי ידפקו את העניינים – הערכה פרטית שלי. "דיקטאטור טוב" הוא נדיר ביותר.

אתר "קו ישר" נושא את דגל חופש הפרט. "כלכלה חופשית" אינה המטרה, אלא חופש הפרט. כלכלה חופשית ושגשוג כלכלי הם תוצאה ישירה של חופש הפרט והגנה על זכויות הקניין שלו – גם מעושק השלטון. שגשוג כלכלי יכול להשיג גם שליט יחיד מזן נדיר כפי שמוכיחה סינגפור. אנחנו דוגלים בחופש.

מוטי היינריך

אדיר 07/02/2016
השאלה אם ניתן לקיים מדינה כזאת
כמו סינגפור שהיא גם דמוקרטית או שהבאג הדמוקרטי הוא בלתי נמנע..
0
תחריראל 07/02/2016
אין מנוס מדמוקרטיה
אכן טענתי בתגובה לפוסט קןדם שההימנעות מהבאג הדמוקרטי בסינגפור היא הסוד לכך שגם בניהול מדיניות רווחה מסויימת עם רגולציות תואמות, ניתן לקיים כלכלה משגשגת.אני תומך בעמדתו של מוטי. המטרה היא החופש לפרט לחיות את חייו כהבנתו וכרצונו.מתעוררת שאלה פילוסופית: האם החופש גם חייב להיות חופש פוליטי? היינו לבחור ולהיבחר כדי להיות מרוצה?מוטי כבר נתן את התשובה. דיקטטור נאור וחכם הוא נדיר מאוד. כזה שיש לו מעצורים. למשל להגביל את חופש הביטוי אבל לא לשים סייגים לחופש התנועה, בחירת מקום מגורים ובטח לא לאסור את אזרחיו בתוך הטריטוריה שלהם.הנדירות של דיקטטור כזה מכתיבה את ההכרח בחופש פוליטי, ז"א נשאף למשטר דמוקרטי.רק נזכור... הדמוקרטיה איננה צורת המשטר העדיפה בכל תנאי ומצב. יש מקומות וזמנים שהיא מתכון לאסון. למשל אפשר להסתכל סביבנו במזרח התיכון...
0
יעקב 07/02/2016
גיא רולניק הסוציאליסט הברניסט
אם מישהו הזכיר את גיא רולניק והמסע המתמשך שלו למען... למען מה בדיוק?הנה התשובה:גיא רולניק מריע לברני סנדרס, המועמד הסוציאליסט הזקן (מהאסקולה הישנה). ברני, הסבא הטוב המאמין שהמדינה היא האלוהים והיא תיטיב עם כולנו.גיא רולניק הנכד שלו (מבחינה אידאולוגית) חי בעולם אוטופי.http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2842296
0
חשבון פשוט07/02/2016
שביל הזהב הוא כוח הצבעה יחסי לתרומה
אם כל אזרח יקבל ״מניה״ עבור כל שקל מס שהוא מעלה וכח ההצבעה שלו יהיה פרופורציונלי לכמות המניות שצבראז יווצר איזון שבו קבוצה מנוצלת מבחינת מס תתחזק עם הזמן ותהדוף את נטל המס ממנה והלאה.גם שירות צבאי יזכה במניות וכמות המניות תקבע לפי מכרז בקרב כל חייבי הגיוס.אם כי עקרון חלוקת העבודה (division of labor) שהוא הבסיס לכלכלת שוק קובע שצבע מקצועי יהיה עדיף על צבא העם, כך שלכל הפחות ניתן להגביע את שירות החובה לשנה וכל שאר המטלות הבטחוניות יעשו על ידי חיילים מקצועים.
0
עפר 07/02/2016
חשבון פשוט - רעיון נחמד אבל בעייתי
אם האליטה מקבלת זכויות מונופול על אוצרות טבע, נמלים, כבישים , סלולרי , חינוך וכו'. מרוויחים משכורות עצומות בגין המונופול ומשלמים מיסים גבוהים - אז הם מקבלים יכולת הצבעה גבוהה המשמרת את זכויות היתר שלהם. הדבר מזכיר את הדמוקרטיה הרומית שבו בעלי בתים = בעלי קרקעות הצביעו ולכן שימרו את מערכת העבדות והמעמדות
0
תחריראל 07/02/2016
חשבון פשוט - רעיון הזוי ומסוכן
כמו שהעירו כאן למטה, אין לנו שום עניין בהתפתחות של מעמד אצולה ומעמד עבדים.יש צורך בחוקה ברוח זו המוצעת ע"י קו ישר.ההתערבות של השלטון בכלכלה צריכה להיות מינימלית, תשלומי העברה צריכים לעבור מהעולם והמיסוי צריך להיות אחיד, נמוך ופשוט.אם השלטון יגן על חיי ורכושי, ישמור את זכותי להתבטא כרצוני, יגן עלי מאוייבים מבחוץ ויפעיל מערכת משפטית יעילה וצודקת, אז דיינו.לכל אזרח שמור אותו קול בדיוק בקלפי בלי קשר לכמה מס הוא משלם.אפשר בהחלט לחשוב על עונש קשה למעלימי מס (כאשר המס נמוך ואחיד) - השעיית זכות ההצבעה לסבב בחירות אחד (או יותר).
0
אפרים 07/02/2016
סינגפור וסנדרס- המדינה כאלוהים נאור
!
0
חשבון פשוט07/02/2016
תגובה ל 5:
זו נקודה מענינת שאני צריך עוד לחשבו עליה.יש כמובן גם את הבעיה של אזרח שהוא סוכן של ממשלה זרה עוינת שמשקיע הרבה כסף, משלם עליו מס, מקבל מניות ומצביע בכוונה נגד האינטרסים של המדינה.כמובן, שבשוק חופשי של מדינות האזרחים פשוט היו נרשמים לקבל ״שירותי מדינה״ מארגון אחר אולם אם אנו מגבילים עצמנו לממשלה שהיא מונופול אזי האזרחים הם לקוחות שבויים וככאלה הם חשופים למתקפה הזו.דרך אגב, גם כיום אנו חשופים למתקפה כזו שב ״מועמד מנצ׳ורי״ נבחר לראשות הממשלה ופועל נגד האינטרסים של בני עמו (אנג׳לה מרקל?)וקרוב לודאי שהרבה יותר זול להוציא אותה לפועל מאשר בשיטה שאני מציע.
0
focus 07/02/2016
ל-8: מס בשיעור אחיד אינו מפלה
לחשבון פשוט (4, 8): מס בשיעור אחיד על כל ההכנסות (או המוצרים) מבטא יחס נייטרלי כלפי האזרחים ואינו מנסה לערוך הבחנות או אפליות ביניהם. לפיכך, אני סבור שבמקרה שהמס הוא בשיעור אחיד אין הצדקה למתן זכויות הצבעה שונות.לדעתי, אם בכלל יש לקשור בין זכויות הצבעה ומיסוי, יש לעשות זאת בהתאם למדרגת המס שאליה האדם מגיע, ולא לפי מספר השקלים ששילם במסגרתה.
0
focus 07/02/2016
להשתתפות במיסוי רלוונטיות מוגבלת
אם אדם משלם מסים הרבה יותר מחברו, ואפילו במדרגות גבוהות (=מפלות) לעומת חברו, זה אולי אומר שצריך להיות לו משקל יתר בהחלטות על מדיניות מיסוי (ואולי גם על השימוש בכספי המסים), אבל זה לא אומר שצריך להיות לו משקל יתר בכל ההחלטות. בית המחוקקים משפיע על היבטים רבים בחיינו. יש החלטות כמו "חזקת הגיל הרך", חלוקת הרכוש בגירושין או חוק הירושה -- שלא ממש נוגעות לכספי מסים או שיש להן היבט תקציבי אבל שולי, עקיף או לא ברור.אפשר להתגבר על זה אם יש בית עליון ובית תחתון, שלתחתון מצביעים כולם ולכל אחד יש קול אחד, ולעליון מצביעים בהתאם למדרגות המס, והעליון מתמקד במדיניות מסים. (ואולי גם בעל זכות וטו על החלטות תקצוב ראשיות).
0
focus 07/02/2016
משאל עם בקרב מגוייסים/ממוסים
דרך נוספת להגן על המיעוט בידי עושק מצד הרוב הדמוקרטי, היא באמצעות משאל עם, אבל לא סתם משאל עם, אלא רק בקרב אלה שמוטל עליהם חובת גיוס מיוחדת, או מדרגת מס מיוחדת.למשל, במשאל העם על גיוס חובה או הארכת גיוס החובה וכו', לא ישתתפו אלה שפטורים מגיוס. במשאל עם על מדרגת המס השלישית לא ישתתפו אלה שלא מגיעים למדרגה זו. (בכל משאל משתתפים רק האנשים הרלוונטיים, ולכל אחד מהם יש קול אחד).
0
focus 07/02/2016
אנשי מנגנון ונתמכי מנגנון
לעובדי מדינה, מקבלי פנסיות תקציביות, ומקבלי קצבאות, יש אינטרס לתמוך בהגדלת הממשלה.אולי צריך להתחשב בכך, בעת קביעת זכויות ההצבעה. למשל, בהצבעה לבית העליון מי ששילם מסים מהכנסתו בשוק הפרטי יקבל שני קולות, ומי ששילם מסים ממשכורתו הממשלתית (או פנסיה תקציבית או קצבה ממשלתית) יקבל רק קול אחד.
0
אפרים 07/02/2016
מדיניות רווחה מינימלית ? עוד אגדה
ההפרשה לפנסיית חובה בסינגפור CPF ( מקביל לביטוח לאומי + פנסיה בארצות אחרות ) עומדת על 37% מהשכר - 20% עובד ו 17% מעביד . כנראה שזה לא חלק מתקציב הממשלה ולכן ההוצאה הנמוכה לכאורה על רווחה ... ראו קישור להלן :http://thehearttruths.com/2013/11/04/shocking-facts-about-our-cpf-in-singapore-part-1/
0
מוטי היינריך07/02/16
הפרשות כפויות מעסיק-עובד
ההוצאה לרווחה מתקציב המדינה בסינגפור נמוכה. איך עושים את זה?"השליט הנאור" מכריח את תושבי סינגפור להפריש לחיסכון-מינימום-כפוי (CPF).זו ההפרשה עליה אפרים כותב בתגובה הקודמת. זו אינה "הפרשה לפנסיה".תכנית חיסכון זו נועדה לממן פנסיה מינימאלית, ביטוח בריאות בסיסי, ביטוח שארים ואפילו תשלומים לרכישת דירה. זה שונה מהביטוח הלאומי במערב שמבטיח קצבאות אחידות ללא קשר לתרומתך האישית לביטוח הלאומי. בסינגפור עומד לרשותך רק הכסף שחסכת אישית.מערכת הרווחה של המדינה מתערבת רק במקרים קיצוניים ביותר. האזרח בסינגפור יודע שאינו יכול לסמוך על קצבאות מתקציב המדינה כגון דמי אבטלה או קצבת זקנה קבועה. לכן, שיעור החיסכון בסינגפור הוא הגבוה בעולם (מעבר לחיסכון הכפוי).
0
תחריראל 08/02/2016
ואצלנו ובמערב - הפרשות כפויות לטובת
כיסו של האחר.תמצית השיטה המשחיתה את הפרט והחברה
0
יעקב 08/02/2016
הבדל בסיסי בשיטת הפנסיה והביטוח
שתי שיטות כלליות לביטוח פנסיה, בריאות וסעד:האחת: חוסכים בחשבון אישי. הכסף שלך עומד לרשותך לכיסוי הוצאות בריאות, פנסיה בעת זקנה, אבטלה וכו'. אם אתה נפטר - יורשיך מקבלים את יתרת החיסכון שלא ניצלת.זו "השיטה" הטבעית. כך אנשים עושים בלי קשר למדינה. בסינגפור (ומדינות אחרות כמו צ'ילה ושבדיה) הוסיפו לכך כפייה מצד המדינה: מכריחים לחסוך (להפריש מהכנסתך), ומגבילים את האפשרות למשוך כסף מהחיסכון (רק לבריאות, פנסיה וכו').השנייה - היא שיטת הביטוח הלאומי אצלנו: המדינה מכריחה "לחסוך לפנסיה" לא בחשבון אישי, אלא המדינה לוקחת את כספך (באמצעות הביטוח הלאומי) כשאתה עובד, ומעבירה לאחרים (קצבאות). המדינה מבטיחה לך שכשתזדקן, היא תיקח מאחרים (הצעירים) כסף ותעביר לך. בתור בן אדם - אין לך תכנית חסכון, אין לך כסף בקופה, קיבלת הבטחה של המדינה שהיא תעזור לך בעתיד.אין קשר בין כמה שאתה "חוסך" (משלם לביטוח לאומי) - לפי הכנסתך, לבין מה שאתה מקבל לעת זקנה (קיצבה אחידה). ואם אתה, חו"ח, מת בגיל צעיר, הלכו כל תשלומיך לביטוח לאומי - למדינה (לא ליורשיך).השיטה הראשונה מכירה בזכות הקניין והבעלות של האדם על חסכונותיו.בשיטה השנייה האדם הוא עבד המדינה, המדינה לקחה את כספו ועתידו תלוי בחסדי המדינה.אחרי שמסכמים את תשלומי הכפייה אצלנו לביטוח לאומי, בריאות ואבטלה - זה כנראה יותר מאשר בסינגפור. (לא בדקתי בדיוק).ולבסוף: כספי הביטוח הלאומי מממנים את תקציב המדינה - את הבירוקרטיה והפקידות. "כאילו" יש "קרן של הביטוח הלאומי" אבל בפועל הכסף מבוזבז בתקציב המדינה השוטף.
0
אפרים 08/02/2016
השוואה רלונטית - הכנסה לנפש בחציון
הנתונים לגבי החציון משקפים באופן מדויק יותר מאשר הכנסה ממוצעת את רמת החיים של התושבים במדינה .להלן כמה מספרים : ( בדולרים אמריקאים PPP )נורווגיה - 19308שוודיה 18632דנמרק 18262פינלנד 15725ארה"ב 15480ןכך הלאה במקום 21 ישראל 7847ובמקום 24 סינגפור - 7345למען ההגינות נציין שמדובר בהכנסה ברוטו - אבל ברמת הכנסות אלו המיסוי זניח ברוב המדינות.
0
אפרים 08/02/2016
והערה לעניין הפנסיה הסינגפורית
"החיסכון שחסכת אישית " בסינגפור עומד לרשותך ברמת תשואה מצטברת עליה החליטה הממשלה ( תשואה מובטחת עד שהממשלה משנה את ההבטחה ) - עד לפני שנה 4% ועכשיו 2.1% . הקרן מרוויחה בממוצע פי 4 אבל העודף שייך לממשלה ...
0
אפרים 08/02/2016
מקור הנתונים להערה 17
https://en.wikipedia.org/wiki/Median_household_income
0
אפרים 11/02/2016
יחס חוב ממשלתי לתוצר
להלן הנתונים ל 2014 : ישראל 67.5% סינגפור 99.3% .
0
יעקב 11/02/2016
כלומר, גם שם יש מקום לשיפורים..
!
0
יעקב 11/02/2016
מצבם יחסית טוב...
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2848324
0
חמו
ישראל היא מדינה קומוניסטית
מה ששלך שייך למדינה. היא תעשה בו מה שתרצה. העיקר שהפקידים הקומוניסטים יקבלו פנסיה תקציבית.
0

3000 תוים נשארו