בדצמבר נסגר בבריטניה מכרה הפחם התת-קרקעי האחרון
 
זו נקודת ציון היסטורית.

הפחם עמד ביסודה של המהפכה התעשייתית, הפחם הוא שהפך את בריטניה למעצמה הגדולה בעולם במאות ה-18 וה-19. הפחם הוא שהניע את גלגלי התעשייה ואת מנועי הקיטור של צי האוניות המסחריות והמלחמתיות הגדול בעולם.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו בבריטניה כ-3,000 מכרות פחם, שייצרו כמעט 300 מיליון טון פחם בשנה. עבדו במכרות כמיליון כורים. בגרף למטה רואים את הירידה המתמדת בייצור הפחם בבריטניה.

לאחר סגירת המכרה התת-קרקעי האחרון נותרו בבריטניה רק מכרות על-קרקעיים (פתוחים) אחדים. בריטניה צורכת כעת כ-50 מיליון טון פחם, מתוכם כ-8 מיליון מייצור עצמי, ושאר 42 מיליון הטון מיובאים. בגרף הבא רואים את הירידה המתמדת במחיר הפחם בעולם, מ-68 דולר לטון בתחילת 2015, לכ-44 דולר היום. זה גורם נוסף שהפך את ייצור הפחם בבריטניה לבלתי כדאי.





הסיבות לשינוי הגדול שהתחולל לאורך מעל 100 שנה הן רבות. ראשית – המעבר לשימוש בנפט ואח"כ בגז והגילוי של מרבצי נפט וגז בבריטניה, בים הצפוני. סיבה אחרת היא הגלובאליזציה. חלק גדול מהתעשייה הכבדה בבריטניה (אם לא כולה) יוצאה לסין. מפעלים נסגרו בבריטניה, והסחורות מיובאות מאסיה. גם הפחם המיוצר בחו"ל (למשל אוסטרליה או אינדונזיה) הוא יותר זול מהפחם הבריטי – לכן בריטניה מייבאת פחם במקום לכרות אותו בשטחה. צריכת הפחם העולמית היום היא בסביבות 8,000 מיליון טון פחם בשנה. אני מנחש שזה אולי פי 10 מאשר לפני 100 שנה. בריטניה לא מייצגת את העולם כולו, היא היום ארץ קטנה ולא הכי רלוונטית.

חסידים ירוקים ידברו גם על המלחמה באקלים והצורך להפסיק את השימוש בפחם. זה גם גורם, אבל, בינתיים מינורי. למרות שחוק האקלים בבריטניה, משנת 2008, מחייב סגירת תחנות כוח פחמיות. עד כה עוד לא סגרו הרבה, ולכן, עד כה, השפעת המלחמה האקלימית על הקטנת השימוש בפחם עוד לא מורגשת. אדרבה, אנו רואים כיצד התפתחויות טכנולוגיות (תחילה בניית תחנות כוח גרעיניות ואח"כ גילוי נפט וגז בים הצפוני) וכלכליות (גלובאליזציה) משנות את פני הכלכלה הבריטית והעולמית. השינויים האלה הם שינויים טבעיים ורגילים. המצב הרגיל, שאידיאולוגים מסוימים מכנים אותו לגנאי "עסקים כרגיל" הוא מצב מאד דינמי ומשתנה.

בעוד 100 שנה יהיו פני החברה, הכלכלה והטכנולוגיה שונים לחלוטין מאשר הם היום, כפי שהמצב היום שונה לחלוטין למה שהיה לפני 100 שנה. כיצד תיראה החברה האנושית בעוד 100 שנה איש לא יכול לנבא, כפי שאיש לא ניבא לפני 100 שנה את פני החברה היום. למרות זאת המון "עתידנים" (מזבלים בשכל) מתפרנסים היטב מהפצת תחזיות לעתיד.

יעקב