13/03/2016

פיקוח בריאותי על מזון...

האם חייבים פיקוח ממשלתי על עסקי מזון? האם ממשלה יכולה בכלל לפקח? האם אין תחליף טוב יותר?

להלן דברי משרד הבריאות בנושא:


תחלואה במחלות הנגרמות בגלל מזון שאינו בטוח מהווה בעיה חשובה ביותר. באזורים גדולים בעולם (מדינות עולם שלישי) המזון מהווה סיבה עיקרית לתחלואה ולתמותה.
תפקיד משרד הבריאות הוא לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון מיקרוביאליים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון.
העסקים שמספקים מזון לאוכלוסיה הינם רבים ומגוונים:

  • מפעלי יצור מזון ובכלל זה קייטרינג – מפוקחים במשרד הבריאות על-ידי שירות המזון הארצי.
  • מסעדות, עסקי אירוח לסוגיהם (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניותאיטליזים, מרכולים גדולים, שווקים מפוקחים במשרד בריאות על-ידי המחלקה לבריאות הסביבה...
  • ובהמשך...

אדם או ארגון המתכננים פתיחה של עסק מזון נדרש לאישור המחלקה לבריאות הסביבה בלשכת הבריאות לתוכניות העסק לפני תחילת עבודות להקמת העסק
 
האם מישהו רוצה לחלות בגלל מזון קלוקל ?  נצא מהנחה שלא.
אבל, יצרני המזון וספקיו עלולים לייצר ולספק מזון קלוקל, נכון ?   אכן, בעיה.
 
האם נובע מכך בהכרח שדרוש פיקוח ממשלתי, במקרה זה באמצעות משרד הבריאות, לפתור את הבעיה?
 
מנקודת המוצא "המקובלת" – שאלה זו בכלל לא מובנת. מי אם לא הממשלה צריך לפקח?! 
 
 
ומנקודת המבט "שלנו"?
 
לפני כחצי שנה נפתח בתל אביב 'שרונה מרקט'. זהו מתחם קולינרי יחודי, ובו קרוב ל-100 עסקי מזון, שזוכה להצלחה מדהימה: במהלך תקופה זו ביקרו בו כ- 4.5 מיליון איש.
 
 


כמקובל, ובהתאם לחוק – עסקי המזון מפוקחים ע"י משרד הבריאות.
 
ערוץ 2 של הטלוויזיה ערך תחקיר על איכות המזון ב'שרונה מרקט'. הממצאים פורסמו, והם לא מהווים מקור לגאווה, בלשון המעטה. ושלא בלשון המעטה – חלקם נוראיים.
 
מה ניתן ללמוד מזה? שפיקוח בריאותי על המזון יכול להעשות ע"י התקשורת. כעת הציבור הרחב יודע, ויכול להמנע מלקנות שם אוכל.
 
כעת ספקי המזון יודעים שמישהו מפקח עליהם. אם לא יתנהגו יפה – הלקוחות לא יכנסו אליהם. כלומר, אין צורך בענישה חוקית – שלילת החופש באמצעות מאסר ה"עבריינים", או פגיעה בקניינם באמצעות קנסות. ה"שוק", דהיינו התנהלות חופשית של הצרכנים, יכול להעניש מצויין.
 
גם אין צורך ברשיון ממשלתי להקמת עסק, אפילו לא בתחום המזון. לצרכן שנפגע עומד מכשיר נוסף: הגשת תביעה אזרחית לפיצוי בגין הנזק שבית האוכל הקלוקל גרם לו.
 
ממצאי הכתבה מוכיחים שמשרד הבריאות נכשל במלאכת הפיקוח. הרגולציה הכבדה והדקדקנית הנדרשת טרם הקמת עסק מזון ו"הפיקוח הממשלתי" במהלך פעילות העסק – מזיקים לצרכן בתרומתם לייקור שירותי המזון, אך ספק אם הם מועילים יותר מתכנית טלוויזיה.
 
 
לוי
.

עודכן לאחרונה ב 27/04/2016
תגובות  
0 #1 פיקוח בריאותי על המזוןדוד 13/03/2016 2016-04-16 14:44
גם וגם.
קודם כל רגולציה של משרד הבריאות וגם בקרה פומבית של הציבור והתקשורת.
ציטוט
0 #2 פיקוח ממשלתי הוא יקר ולא יעיל באופןאלון 13/03/2016 2016-04-16 14:45
קיצוני.

כצעד ביניים לפני שמחזירים את כל האחריות לצרכנים (שרגילים שהממשלה אחראית לכל דבר) אפשר להחליף את הפיקוח של משרד הבריאות בפיקוח של חברות פרטיות.

כדי להיות מוגדר "חברה לפיקוח על מזון" יהיה צריך להפקיד ערבות של כמה מליוני שקלים, שישמשו כפיצויים ואולי גם כקנס במקרה שהעסקים שתחת פיקוחים ימכרו מזון מקולקל.

כשאנשים פוחדים על הכסף הפרטי שלהם - היעילות מרקיעה שחקים.

מחיר הפיקוח יהיה נמוך בהרבה מהאגרות שמשלמים עסקים למשרד הבריאות.
ציטוט
0 #3 יוכשרו משגיחי הכשרותיעקב 13/03/2016 2016-04-16 14:45
להיות גם פקחי בריאות והרגנו שני ציפורים במשכורת אחת
ציטוט
0 #4 צר לי להגיד , אבל הפעם אין בסיס אמישפירול 13/03/2016 2016-04-16 14:46
צר לי להגיד , אבל הפעם אין בסיס אמיתי לכתבה, ועדיף שלא היית נכתבת.
להפקיר את בריאות הציבור בידי התקשרות , שהיא כרגע לטעמי הגוף בעל האמינות הנמוכה ביותר. אם נעזוב לרגע את ההנפצות והסנסציות שהגוף הזה מתפרנס ממנו, הרי זה רק ברור שגופים גדולים יממנו את התקשרות ויזכו בחסינות, (לדוגמא : רפי גינת , האיש והסלמונלה שלאחרונה מפרסם את תנובה וכמובן יש לו רק מילים טובות). לגבי ההצעה שמשגיחי כשרות יפקחו על האיכות המיקרוביאלית של האוכל שלנו, צר לי אבל לדעתי מדובר בחומרים אנושיים שונים בתכלית , לא הייתי רוצה שאדם שמעוניין להיות משגיח כשרות יהיה אחראי גם על האיכות הוטרינרית של האוכל. אולי להפך ....
ציטוט
0 #5 לשפירוללוי 13/03/2016 2016-04-16 14:47
אם השינוי היחידי במדינת ישראל יהיה העברת הפיקוח על המזון לידי התקשורת - הצדק מן הסתם איתך.
אבל לא זו כוונת הכתבה !

להזכירך, "קו ישר" מציג מבנה חלופי חובק כל להתנהלות המדינה. תחת מבנה של מדינת חופש - השלטון יחדל מלעסוק במרבית הנושאים והפעולות שהוא מבצע כיום.

הכתבה באה להראות שאין צורך בפיקוח ממשלתי בנושאי מזון. השוק, בין השאר באמצעות התקשורת, יכול לעשות זאת בהצלחה.
הדוגמא של שרונה מרקט היא מקרה פרטי מוצלח, אפילו בתנאי המדינה הלא חופשית דהיום.


בנוסף, ואפילו חשוב יותר: הכתבה, תגובתך ותשובה זו הם במישור הביצועי.
בבסיס של מדינת החופש עומד המישור הערכי העקרוני. ממנו נגזרות כל הפעולות במישור הביצועי.

המישור הערכי מקדש את הזכויות לחרות ולקניין.
הפיקוח הממשלתי של משרד הבריאות בנושאי מזון, והתנאי המקדמי לקבלת רישיון לעסק מזון מפרים זכויות אלה.

ושוב למישור הביצועי ...
האם במדינת החופש לא יהיו מנוולים, וכל עסקי המזון יהיו למופת בהיבט הבריאותי ? מן הסתם לא.
לכן צריך פיקוח יעיל על המזון, אבל... ללא הפרה של הזכויות לחרות ולקניין.

בהעדר פיקוח כפייתי של השלטון, מי יכול לספק פיקוח כזה ? תשובה: התקשורת.
בטכנולוגיה הקיימת כיום - גם רשת חברתית היא תקשורת.
תשובה נוספת: גופי פיקוח עסקיים, שזו תמצית עיסוקם - לפקח.
ציטוט
0 #6 השוק החופשי פותר כל בעיהחשבון פשוט 13/03/16 2016-04-16 14:48
אם יש חשש צרכני מלקנות אוכל מקולקל
אז יקומו ארגוני פיקוח מזון פרטיים
כדוגמת ארגוני הכשרות הפרטיים
והפיקוח האורגני הפרטי (למשל אגריאור).

הצרכן יוכל לבחור על מי הוא סומך ועל מי לא.

אני מסכים שבאופן אידאלי הממשלה פשוט היתה עושה את עבודתה נאמנה ובתקציב סביר
אבל זאב יגור עם כבש לפני שזה יקרה.

הממשלה תעשה עבודה מזעזעת בתקציב שערוריתי ותשמש קרדום לחפור החוצה מתחרים עבור המקושרים והמושחתים

כך שהאזרחים גם יאכלו את הדגים הסרוחים (קרי ישלמו עבור הפיקוח הממשלתי ויציתו להוראותיו) וגם יגורשו מן העיר (קרי, יאכלו אוכל מקולקל ומסוכן לעיכול).

כמו כן, יש בעיה קשה להפטר משירות ממשלתי
ציטוט
הוסף תגובה