רביעי, 16 מרס 2016 19:38

"משבר החוב" – מצבנו טוב יחסית בעולם מטורף

דו"ח בינלאומי מפתיע (מבחינת מדינת ישראל) פורסם לאחרונה על ידי חברת הייעוץ העסקי הגדולה בעולם – מקינזי.

דו"ח מפתיע (מבחינת מדינת ישראל) פורסם לאחרונה על ידי חברת הייעוץ העסקי הגדולה בעולם – מקינזי(בכתבה יש לינק לדוח המלא).

הדו"ח סוקר את התפתחות החוב הכולל ב-47 מדינות בין השנים 2007-2014 – השנים שלאחר "המשבר" האחרון. "החוב הלאומי הכולל" מורכב מהחוב הריבוני של הממשלה, חובות משקי הבית (המשפחות), וחובות תאגידים שאינם פיננסים. כנראה שהדוח לא כולל חובות "נסתרים" של המדינה כמו התחייבויות לפנסיה תקציבית לעובדי מדינה ומוסדות לאומיים אחרים (כגון אוניברסיטאות בישראל). התחייבויות "נסתרות" אלה, שלא נכללות בדרך כלל בדוחות מסוג זה, משפיעות אולי על גודלו האבסולוטי של החוב האמיתי. אפשר להתעלם מחובות "נסתרים" כאשר דנים בהשוואה בין מדינות מתוך הנחה שכל מדינה "מתקדמת ונאורה" מסתירה שלדים כאלה. 

היקף החובות הכוללים בעולם צמח קיצונית מאז 2007 וממשיך לצמוח בניסיון "לעודד" את הכלכלה, וללא הצלחה (הכסף המגויס כחוב מצליח, בינתיים, לדחות את המשבר "לעתיד"). החוב של כל המדינות הנסקרות צמח תוך 7 שנים מ- 142 טריליון דולר ל- 199 טריליון דולר. החוב הכולל בסין זינק באותה תקופה פי 4 בערך! מ-7 טריליון בשנת 2007 ל-28 טריליון דולר ב-2014. ספק אם הלוואות אלו ייפרעו אי פעם. סביר יותר לצפות ל"תספורת" בינלאומית במימדים "היסטוריים" – קשה לחזות את תוצאותיה.

ניתן לגרפים לדבר:

 

1615 1





הציר האנכי הימני בגרף (Y) מציין את השינוי באחוזים בהיקף החוב הכולל של המדינות המוצגות במשך 7 השנים האחרונות (עד 2014). כל המדינות "הנאורות" הגדילו את היקף החוב הלאומי הכולל. החוב הספרדי הכולל צמח בתקופה זו, לדוגמה, בערך ב-70%; החוב של פינלנד ב- 60% וכך בערך גם החוב של יפן.

המדינה הבולטת היחידה בהקטנת שיעורו הכולל של החוב היא מדינת ישראל – החוב הכולל התכווץ בערך ב-23%. הישג אמיתי ללא מירכאות כפולות.

הציר האופקי בגרף (X) מציין את יחס החוב הכולל לתוצר של המדינה. יחס זה הוא אחד המדדים לאיתנות הכלכלה וחשיפתה לסיכוני משבר. ככל ששיעור החוב ביחס לתוצר גדל – כן גדל הסיכון והקרבה ל"יום הדין". ככל שמדינה קרובה יותר לשוליים הימניים של הגרף היא מתקרבת אל התהום. מדדים אלה אינם המדדים המוחלטים והיחידים לאיתנות – יש גורמים נוספים שמשפיעים על איתנות המשק הלאומי.

המדינות עם שיעור החוב הכולל הגבוה ביותר הן כמובן יפן, פורטוגל, יוון, בלגיה וספרד. מדינת ישראל ממוקמת הרחק מהתהום הכלכלית עם רמת חוב כולל של כ- 180% אחוזי תמ"ג. מקום טוב. המדינה "הנאורה" היחידה שנמצאת ביחס חוב-תמ"ג דומה לישראל היא גרמניה.

בפירוט המדינות שמניתי התעלמתי לכאורה משלוש מדינות: אירלנד, סינגפור, והולנד. לא במקרה. החוב הכולל של מדינות אלה "מנופח" מאד מסיבות "יוצאות דופן". כדי להבין שלושה משקים אלה צריך לחפור עמוק יותר במספרים.

לשלוש מדינות אלה יש מדיניות מיסוי חברות ייחודית ונמוכה וגם רגולציה וביורוקרטיה נמוכים יחסית. ניתן לכנותן כ"חממה פיננסית". תנאים יוצאי דופן אלה מעודדים הקמת חברות בינלאומיות בתחומן. חברות ענק מיקמו חברות בת במדינות אלה. אין בנק בינלאומי בעולם ללא סניף רציני בסינגפור. גוגל, מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק ואלפי חברות בינלאומיות אחרות מחזיקות חברות בת באירלנד. חברות מקומיות אלו מגייסות חוב בשווקים הבינלאומיים והפנימיים לצורך מימון פעילותן הבינלאומית (מחוץ לגבולות המדינה המארחת). החוב שלהם נכלל בחובות הסקטור העסקי במדינות אלה. יחד עם זאת, חוב המדינה עצמה באירלנד, לדוגמה, גבוה למדי כי בעקבות משבר 2008 וקריסת הבנקים האיריים – הממשלה "חילצה" את הבנקים והגדילה את החוב הלאומי.

לסינגפור יש עודף תקציבי באופן קבוע, מידי שנה. כלומר, הכנסות המדינה ממיסים גבוהות משמעותית מהוצאותיה. כך צריך לנהל מדינה... לסינגפור אין כלל חובות חוץ. אז כיצד נצבר למדינה חוב גבוה בשיעור של כ-100% תוצר? הרי המדינה לא נזקקת להלוואות כדי לכסות גירעונות תקציביים כמו יתר "המדינות הנאורות"?

מסתבר שלממשלת סינגפור יש חברת השקעות פיננסית (GIC) שבאמתחתה מאות ביליוני דולר אותם היא משקיעה בשווקים הבינלאומיים. איך הגיע הכסף לקופת חברת ההשקעות? חברת ההשקעות הממשלתית "לוותה" את הכסף מקרן הרווחה הלאומית הסינגפורית (CPF) – קרן שייעודה לממן ביטוח בריאות, פנסיה ועוד דברים טובים. "הקרן החברתית" הסינגפורית ניזונה מהפרשות חובה של מעסיקים ועובדים בשיעור עצום של 37% מהשכר ברוטו של כל שכיר. כבטוחות להלוואה לחברת ההשקעות הממשלתית, הנפיקה המדינה אגרות חוב מיוחדות עבור קרן הרווחה שנקראות (SSGS). אגרות חוב אלו יצרו את החוב המדינתי של סינגפור. להערכתנו, ההימורים של ממשלת סינגפור בכספי חסכונות האזרחים יסתיימו, בסבירות גבוהה, במפח נפש. נחכה ונראה.

המספרים לא משקרים. אנחנו מרבים לבקר את המשק הישראלי על עיוותיו, אבל האחרים גרועים בהרבה מאתנו...


מוטי היינריך

תגובות  
0 #1 חסרים בדו"ח נתונים חשוביםאפרים 18/03/2016 2016-04-16 14:50
חסר הנתון המשוקלל של משך ההלוואות המשוקלל והריבית המשוקללת .
לצורך העניין - אם ממוצע הזמן לפירעון ההלוואות הוא 20 שנה - בריבית שנתית קבועה של 3% - הרי שהחזר שנתי ממוצע של קרן וריבית יעמוד על כ 16 טריליון דולר שהם כ 22% תוצר עולמי - לא נורא...
זה מה שקורה בעולם של ריבית יורדת לאורך זמן .
ציטוט
0 #2 בנוסףגרי 18/03/2016 2016-04-16 14:51
חלק מהחובות נקנו על ידי הבנק המרכזי של המדינה עצמה ואז זה לא ממש חוב. זו הדפסת כסף בתחפושת. הממשל הפדרלי מחזיק באגרות חוב אמריקניות בכמה טריליוני דולרים.
ציטוט
0 #3 החוב היפני חשוב יותר מ"חוב ממוצע"מוטי היינריך 18/3/16 2016-04-16 14:52
"חסר הנתון המשוקלל של משך ההלוואות המשוקלל והריבית המשוקללת".

הטריגר למשבר הבא הוא לא "החוב המשוקלל", אלא החוב של המדינות שבצרות קיצוניות. יפן לדוגמה.

החוב של ממשלת יפן מתקרב ל-250% מהתמ"ג וממשיך לצמוח כל שנה בערך ב-8%. הצמיחה ביפן 0 קרוב ל-25 שנה. אג"ח של ממשלת יפן היו פעם בין הסחירות והנזילות בעולם. היום, אם הבנק המרכזי ביפן לא יקנה אג"ח ממשלתי, למעשה כלל לא יהיה מסחר באג"ח אלה, הריבית עליהן תזנק וממשלת יפן תפשוט רגל.

אף אחד לא יכול לחשב מתי משחק הפונזי היפני ייגמר ורמת החיים של אזרחי יפן תיגדע חדות. בינתיים זה "מצליח" הרבה יותר שנים מהניחושים הפרועים ביותר של הכלכלנים.
ציטוט
0 #4 החוב היפני חשוב כמו החוב האמריקאיאפרים 18/3/16 2016-04-16 14:53
גם יפן וגם ארה"ב לא תיקלענה לחדלות פירעון כי החוב הוא במטבע שהן מדפיסות/יכולות להדפיס . למעשה החוב האמיתי של ממשלת יפן הרבה יותר נמוך ( כ 150% תל"ג ) כי חלק גדול ממנו הוא "חוב רישומי " כלומר אג"ח של ממשלת יפן שנמצאות בידי מוסדות ממשלתיים והבנק המרכזי.
האמת שממשלת יפן מנסה להעלות את רמת האינפלציה בכל האמצעים , וכמו בשאר העולם גם להם זה לא מצליח ...
ציטוט
0 #5 הדפסה היא חדלות פירעוןמוטי היינריך 15/4/16 2016-04-16 15:01
"חדלות פירעון" של מדינה אינה זהה לזו של תאגיד. חברה פושטת רגל מתפרקת ברוב המקרים והכונס מוכר את שייריה.

מדינה "פושטת רגל" כשהיא כופה על אזרחיה קריסה מהותית ברמת החיים.

כדי לצאת ממשבר החוב – המנהיגות הפוליטית צריכה לבחור בין "רע" ל"רע יותר". אין פתרון קל.

"חוב רישומי" הופך לכסף מודפס, ולאינפלציה שתפגע ברמת החיים. גם הנתיב האחר של רפורמות שיידרשו בקיצוץ תקציב המדינה ליצירת עודף שיאפשר פירעון חובות – יגרום לירידה ברמת החיים.
ציטוט
הוסף תגובה