שלישי, 07 ינואר 2014 05:37

האבא של הריכוזיות - בנק ישראל

בנק ישראל רואה עצמו ממונה על "יציבות" הבנקים – כלומר, הוא דואג לרווחים שהם גורפים כדי "להבטיח את יציבותם". הרגולטור אינו "ידידו של האדם" כפי שמטיפים לנו. במציאות, הרגולטור מבטיח את שוד הציבור.

"ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום(30.12.2013) תיקון להצעת חוק רשות ניירות ערך, שלפיה גם בתי השקעות יוכלו לשווק פיקדונות לציבור באמצעות השקת הקפ"מ".

הרעיון הוא ליצור תחרות מה לבנקים  כך שגופים שאינם בנקים יוכלו להציע לציבור פיקדונות נושאי ריבית – שיתחרו ישירות עם פיקדונות הפק"מ בבנקים. פיקדונות הפק"מ בבנקים מציעים לציבור ריבית אפס, אבל הם מייצרים לבנקים הכנסות ענק בשיעור של אולי 5 מיליארד שקל לשנה, כי אין בארץ אלטרנטיבה לפיקדונות מזומנים, והרבה קרנות מוסדיות ובתי השקעות נאלצים להחזיק את המזומנים השוטפים שלהם בפק"מ. הבנקים, והפטרון שלהם, בנק ישראל, מרוצים מאד מהמצב שהציבור נאלץ להלוות לבנקים כסף רב (פיקדונות) בריבית אפס. זו מציאה גדולה.

נגד הניסיון הקטן והקלוש הזה להגביר את התחרותיות בבנקים יוצא הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל: "החשד הרווח בשוק ההון הוא שלשם בדיוק מכוון הפיקוח על הבנקים: אימוץ באזל 3 באופן מלא, כאמצעי אלגנטי לחסום כל אפשרות לתחרות מול הפיקדונות השקליים בבנקים".

בנק ישראל רוצה לאסור כל תחרות. הוא רואה עצמו ממונה על "יציבות" הבנקים – קרי הוא דואג שהם ירוויחו רווחים גדולים, על חשבון הציבור. הפיקוח על הבנקים הוא אם כן, המכשיר של הבנקים באמצעותו הם ממשיכים לשדוד את הציבור ומונעים ממנו יכולת להשיג שירותי בנקאות טובים יותר ופיקדונות עם ריבית טובה יותר.

האידיאולוגיה או תפיסת העולם הסוציאליסטית, השולטת במדינת ישראל, אומרת שהרגולטור הוא הידיד הטוב והמגן על הצרכן (האדם הפשוט) מפני הטייקונים הטורפים. זה קיים במישור האידיאולוגי. המציאות היא שונה – הרגולטור הממשלתי הוא מגינם של טייקוני הבנקאות, הנותן יד ומבטיח את שוד האדם הפשוט. היעדר התחרות היא אויב הצרכן, לא הטייקון, ומי שמונע תחרות זה הרגולטור. בינתיים, יושבים הטייקונים (שרי אריסון) בבית, ונהנים מרווחים גדולים, כי בנק ישראל (כלומר מדינת ישראל) דואג להם.

ממשיכה מירב ארלוזורוב, בדה-מרקר:


מהלך כזה [איסור פיקדונות על ידי הפיקוח על הבנקים] יהיה בבחינת ההוכחה הניצחת שבנק ישראל מדבר גבוהה־גבוהה על תחרות בבנקים, אבל בפועל עושה עמם יד אחת כדי לחסום כל תחרות אפשרית.

העובדה שעד כה לא קם בישראל בנק אינטרנטי, לא נפתח שוק הסליקה של כרטיסי האשראי לסולקים מחו"ל, וגם לא הוקם אף בנק חברתי או אחר, יכולה להיות מוסברת בחוסר הרצינות של היזמים שאמורים להתחרות בבנקים. עם זאת, היא יכולה להיות מוסברת גם בשמרנות יתר של בנק ישראל, שמרוב רצון להגן על יציבות הבנקים – הוא חוסם את כניסתה של כל תחרות להם. מבחן ההוכחה מוטל לפתחו של בנק ישראל.

אני חוזר ומציע: יבוטל בנק ישראל. יבוטל השקל. תהיה בנקאות חופשית. בנק ישראל מבטיח "יציבות הבנקים??אנו לא צריכים יציבות בנקים. אנו צריכים שבנקים רעים יפשטו את הרגל. רק האיום בפשיטת רגל ייצור בנקאות אחראית וטובה, ויאפשר לאדם הפשוט (והפחות פשוט) לקבל שירותי בנקאות טובים. האמונה שהרגולטור הנוכחי (בנק ישראל) אולי טועה ומגזים בהגנה על הבנקים, ולכן צריךרגולטור יותר טובוחוק כזה או אחר בכנסת שינסה להשיג קצת יותר תחרות – זו אמונה נאיבית. זה לא יקרה כל עוד בנק ישראל שולט שליטה אבסולוטית על הבנקים. אין לו שום אינטרס שתהיה תחרות, אלא ההפך – האינטרס שלו שלא תהיה תחרות, שכל הבנקים יתנהלו בצורה זהה, על פי התכתיבים שלו. לא אכפת לבנק ישראל מתשלומי היתר וההפסדים של הציבור כל עוד ההפסדים הם אחידים ותמידיים, ולא תוצאה של משבר פתאומי. לא איכפת לו כל עוד לא קיים בנק אחר שנותן שירותים יותר טובים (מציע יותר ריבית למפקידים), וחושף את השוד המאורגן. לכן בנק ישראל מונע פתיחת בנקים חדשים. בנק ישראל, וכל רגולטור, בהכרח, דואגים בראש ובראשונה לעצמם ולכוחם, למשכורות העתק שלהם ולפנסיות התקציביות האסטרונומיותההנחה שהרגולטור מגן על הציבור היא אוטופית לחלוטין.

אל תאשימו את הטייקונים במעללי בנק ישראל. לא הטייקונים (היזמים הפרטיים) אשמים בריכוז הכוח הגדול בבנק ישראל. האשמה היא באידיאולוגיה ששולטת עדיין במדינתנו, בממשלה ששבויה בידי האידיאולוגיה הזו. רוצים לפרק את הריכוזיות? אל תחקקו חוקים מצחיקים נגד פירמידות כביכול. תפרקו את בנק ישראל. הוא מיותר ומזיק (וכתבנו על כך הרבה מאד), הוא אבא של כל הריכוזיות במשק.

תקציב בנק ישראל לשנת 2014 יעמוד על 939.3 מיליון שקל. מיליארד פה, מיליארד מיותר שם... הכול למשכורות ופנסיה של העובדים.
"המועצה המנהלית של הבנק [פרסמה] את יעדיו לשנה הקרובה. היעדים כוללים: קידום רפורמות להגברת התחרותיות במערכת הפיננסית; שמירה על יציבות במשק" בלה... בלה... והעיקר שמירה על המעמד, הכוח והמשכורות של עובדי בנק ישראל.

יעקב

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:47
תגובות  
0 #1 תקציב בנק ישראל אינו 939 מליארד...דורון 07/01/2014 2016-04-29 05:10
אולי 939 מליון
ציטוט
0 #2 ביטקויןשלמה קליש 07/01/2014 2016-04-29 05:11
אולי הביטקוין יחליף את השקל באופן טבעי כמטבע מועדף לטרנסקציות - יפתור אותנו מחלק מהרעות החולות הנ"ל..
ציטוט
0 #3 אכן, 939 מיליון שזה כמעט מיליארדיעקב 08/01/2014 2016-04-29 05:11
כתוב נכון בטקסט 939 מיליון - זה בערך מיליארד.
יש בבנק ישראל מחלקת מחקר גדולה... מה הם חוקרים? הם קוראים את העיתנונות הכלכלית???
יש בבנק ישראל משהו כמו 800 עובדים+
כולם חוקרים, כול הזמן חוקרים... חוקרים קשה מאד.
והמשכורות... חבל על הזמן...
ציטוט
0 #4 אין מדינה בלי בנק מרכזירון וייס 08/01/2014 2016-04-29 05:12
האם אתה מכיר איזושהי מדינה בעולם שאין לה בנק מרכזי שמפקח על הבנקים?
ציטוט
0 #5 האם אתה מכיר מדינה בהיעקב 08/01/2014 2016-04-29 05:13
הפוליטיקאים לא שודדים את האנשים?
ציטוט
0 #6 האם בשוויץ יש פיקוח על הבנקים ?יעקב 08/01/2014 2016-04-29 05:13
האם אנשים מפקידים כסף בבנקים בשוויץ בגלל שהם מאמינים שממשלת שוויץ (באמצעות הבנק המרכזי השוויצרי) יצילו אותם במקרה של פשיטת רגל של בנק?

אני לא חושב שחייבים פיקוח ממשלתי על בנקים. יכול להיות קיים פיקוח וולונטרי, של אירגון פרטי, שיעיין בספרי הבנקים שמוכנים לכך, וידווח לציבור. הבנקים יהיו מעוניינים בפיקוח כזה כדי להוכיח אמינותם ולמשוך לקוחות.

אני לא חושב שצריך פיקוח ממשלתי בעל סמכויות רחבות, כולל סמכות וטו. אני לא חושב שהבנק המרכזי צריך לאסור פתיחת בנקים חדשים (או להעמיד תנאים בלתי אפשריים לכך). אני לא חושב שהממשלה, והבנק המרכזי צריכים להתערב בעסקי הבנקים.

דרך אגב - בבני ברק פועל "בנק" שנקרא גמילות חסד, ללא פיקוח. החיים אפשריים גם ללא דיכוי ממשלתי.
ציטוט
0 #7 מדוע לבטל את השקלליברטאן 08/01/2014 2016-04-29 05:14
לא כדאי שיהיה מטבע ישראלי עצמאי?? אני רק שואל... מישהו יכול להסביר את היתרונות בביטול מטבע השקל??
ציטוט
0 #8 השקל מיותר, הוא גורם אי וודאותיעקב 08/01/2014 2016-04-29 05:15
השקל והריבית בישראל צמודים כבר הרבה זמן, פחות או יותר לדולר. מאז שכלכלתנו פתוחה (הוסר הפיקוח על המט"ח), אין לשקל משמעות.
התנודות של השקל למעלה ולמטה (בין 3.5 ל 4.9) מיותרות, ומכניסות גורם תזזיתי שמפריע לתכנון הכלכלי של היזמים והמדינה.
הצעקות הרמות של היצואנים "שקל חזק פוגע בייצוא" וההתערבות של בנק ישראל בקניית דולרים - כול אלה פעולות מיותרות.

בשביל מה צריך שקל? בשביל גאווה לאומית? זו לא סיבה מספקת. ביטול השקל יאפשר לנו להפטר מהצרה הזו ששמה בנק ישראל, שעולה לנו כמיליארד שלק בשנה.
ציטוט
0 #9 הפיקוח הבלתי יעיל והמיותר מרדים אתיופיטר 08/01/2014 2016-04-29 05:15
ערנות המפקידים. לולא הפיקוח, לא הייתה ברירה ובני אדם היו צריכים להחליט בעצמם אם הם סומכים על הבנק או לא, וגם הבנקים היו צריכים להתאמץ הרבה יותר כדי לשכנע את הצרכן
ציטוט
0 #10 והיורו, הדולר והזהב גורמים לוודאות?אפרים 08/01/2014 2016-04-29 05:16
.
ציטוט
0 #11 לא יכולה להיות וודאות, רק גורם אחדיעקב 09/01/2014 2016-04-29 05:17
של אי ודאות שרירותית פחות, במסכת גורמי אי הוודאות הרבים שאנו צריכים להתמודד איתם כול הזמן.
גורם שרירותי ומיותר.
אנו לא צריכים לחיות עם החשש מגחמות בנק ישראל.
מספיק החשש מגחמות הפדרל רזרב. לא צריך גם זה וגם זה...
ציטוט
הוסף תגובה