שני, 03 מרס 2014 19:42

נחנקים - ישראל מובילה בצמרת הבירוקרטיה בין מדינות ה-OECD

עודף בירוקרטיה נובע מעודף מעורבות ממשלתית בכלכלה. "תסמונת ההסדרה הענפית" תורמת חלק משמעותי לבירוקרטיה. מדובר בפגיעה בחופש הפרט של העוסקים בענף, חופש הפרט של הרוצים להיכנס לענף וחופש הבחירה של הצרכן.

"כלכליסט" של ידיעות אחרונות מפרסם דוח של ה- OECD על פיו ישראל מובילה ברגולציה שמגבילה תחרות. בעקבות הכתבה הקלדתי בגוגל את המשפט המדויק "להסדיר את הענף"  (במירכאות כפולות) – התקבלו כמעט 40 אלף תוצאות – הביטוי פופולארי. הנה חלקן על קצה המזלג:

השיפוצניקים דורשים להסדיר את הענף כי יש הרבה חאפרים; ענף חברות הניקיון כבר הוסדר כי היה "פרוץ ובלתי מוסדר"; צריך להסדיר את עניין מכירת האלכוהול; וועד הפעולה של חברות חיפושי הנפט והגז שוקל "להסדיר את הענף העומד לשנות את פניה של מדינת ישראל"; העמותה להסדרת הזנות קוראת להסדיר את הזנות תוך דיאלוג פתוח, אמיתי וליברלי; קציני הבטיחות בתעבורה אומרים שהגיע העת להסדיר את הענף החשוב הזה בתחבורה; ערוץ 2 מדווח שהמדינה החליטה להקשיח את מבחני ההכשרה למתווכים במטרה להסדיר את הענף (שכבר מוסדר); מועצת החלב מסדירה עוד יותר את ענף החלב שמוסדר כבר מזמן; ענף החוקרים הפרטיים הוסדר כבר לפני 40 שנה אבל יש גם חוקרים פרטיים שפועלים ללא רישיון וצריך "רפורמה"; היקבים המבוססים דורשים הסדרה ואכיפה בענף היין; חוק הדבש המוצע מסדיר את ענף גידול הדבורים; החוק לאימון אישי (coaching) עבר בקריאה ראשונה ונועד להסדיר את הענף ולהרחיק חובבנים; גם את ענף תיירות המרפא חייבים להסדיר כדי שלא יהיה על חשבון החולה הישראלי. להסדיר את ענף תיירות הצימרים, את מוניות הספיישל, את ייצור שמן הזית, את הדיור המוגן לקשישים. די.

עודף בירוקרטיה נובע מעודף מעורבות ממשלתית בכלכלה. כלכלה חופשית מחסלת עודף בירוקרטיה באמצעות "היד הנעלמה" של השוק. בירוקרטיה עולה כסף לעסק. בירוקרטיה עודפת, יחסית למתחרים בענף, מקטינה את כושר התחרות של העסק. כך מגביל השוק את הנטייה הטבעית של ארגון להתכסות בנהלים, ניירות וחתימות.

ככל שהמדינה מעורבת בכלכלה, גדל מספר הגופים הממשלתיים שמוציאים לפועל את אותה מעורבות; ביצוע התקנות והחוקים שכרוכים בהתערבות המדינה בכלכלה היא הבירוקרטיה. לאותם טפסים ונהלים אין גורם מאזן ובולם. מה איכפת לעירייה או לבנק ישראל שהאזרח מפסיד שעתיים נוספות מחייו על החתמת נוטריון על טופס חדש. את התוצאה רואים בפריון עבודה נמוך, במיסוי גבוה למימון הבירוקרטיה, בבלימת העלייה ברמת החיים.  

"תסמונת ההסדרה הענפית" תורמת חלק משמעותי לבירוקרטיה. למילה "סדר" יש משמעות חיובית ולכן משתמשים בה כדי לחפות על תופעה שלילית, כדי לבלבל את הציבור בקלות רבה. מה רע שכל ענף כלכלי יהיה "מוסדר"? הרי "זה רק לטובת האזרח הקטן"? "הסדרת ענף" כלכלי באמצעות צו ממשלתי (בניגוד להתאגדות וולונטארית של העוסקים בענף) מתחילה תמיד ביוזמה של עסקים מתוך הענף עצמו. בשלב מסוים מתעוררים מספר עוסקים בענף שפתוח לתחרות ומחליטים להקטין את איומי התחרות באמצעות פניה לפוליטיקאים. השיטה המקובלת היא אימוץ חבר כנסת ל"מטרה החשובה", לפעמים בסיוע לוביסטים, ניסוח מטרות "ציוניות" (טובת האזרח הקטן) להסוואת המטרה האמיתית וקידום חקיקה להסדרת הענף. המטרה האמיתית: צמצום התחרות בענף והקניית יתרון לעסקים שכבר עלו לרכבת: "אין מקום – לא לעלות יותר". ה"הסדרה" נועדה להקטין את התחרות ולהגדיל את חסמי הכניסה לענף בעיקר באמצעות מבחני כניסה, חיוב בלימודים ארוכים, חונכות אצל וותיקי הענף ועוד. אי אפשר ליישם "הסדרה" של ענף ללא הגדלת הבירוקרטיה שמעוגנת בחוקי ההסדרה.
  
לא רק אינטרסנטים פועלים להגברת הרגולציה באמצעות "הסדרה". יש להניח שרוב הציבור, ובוודאי התקשורת, שבויים במלכודת זו, מאמינים "שהממשלה צריכה לעשות סדר". קראו לדוגמה קטע של שגיא קופר, מבקר היין הוותיק של Ynet:

"...הרי שלא יתכן שמי שמייבא יין, למשל, תהיה לו גם חנות. בארץ, החוק לא אוסר על בעלות צולבת בתחום המשקאות... אף אחד לא מפקח על מה שיש בבקבוקי הליקרים, על איכות האלכוהול... יש להסדיר מכירה של כמויות משקאות בבת אחת... גם את עניין היבוא המקביל חייבים להסדיר, גם כדי לאפשר ליבואנים הישירים לחיות  [כאן כבר עולה חשש שהכתב מדבר בשם ידידים מהענף – מ.ה.] לצרכן מגיע לדעת כמה בירה מוזגים לו. לשם כך יש לסמן כוסות ותפריטים. יש לקבוע מידת 'שוט' או מנה של אלכוהול ויש לציין ערכים קלוריים ותכולה של משקאות...  הרשויות חייבות להיכנס לעובי הקורה – הוא הגבלת המסרים בפרסום, ואפיונם בצורה מסוימת: על הרשויות לבדוק כל מודעה ותשדיר, וגם כל אריזה ותווית, ולוודא שהסגנון שלהם לא עלול לפנות לילדים או לבני נוער". 

צריך להסיר את המסכה מעל פניה של "מגפת ההסדרה". מדובר בפגיעה בחופש הפרט של העוסקים בענף, חופש הבחירה של הצרכן ממי לקנות וחופש הפרט של הרוצים להיכנס לענף. מדובר תמיד ברתימת הפוליטיקאים להעדפת העוסקים הוותיקים. מדובר בפעולה ישירה נגד חופש הבחירה של הצרכנים באמצעות אילוצם לבחור בעסקים מתוך רשימה כמעט סגורה. במקום שהצרכן ייקבע למי יש זכות קיום – המדינה מפעילה את כוח הכפייה שלה ומחלקת רישיונות ואישורים מי רשאי למכור או לעבוד. העוסקים הוותיקים מפעילים כוח וכפיה על הצרכן באמצעות זרועה הארוכה של המדינה.

אני לא קליינט של ברים. אבל לפעמים יוצרים "בעיה" במקום שאינה קיימת כדי להצדיק פגיעה בחופש הפרט. "לעזור לזקנה לחצות את הכביש" אפילו אם כלל אינה רוצה לחצות את הכביש. ואם אכן קיימת בעיה שצרכני הברים סובלים קשות מהעדר מידע על מידת "השוט" – אז התחרות החריפה בתחום זה תצמיח בוודאי רשת ברים (או התאגדות וולנטארית של ברים) שיתחייבו כלפי הלקוחות על כמה מיליליטר מכיל כל "שוט" אצלם. גילוי נאות כדי לבדל את עצמם מאחרים. לא צריך לשם כך למנות שר לענייני משקאות חריפים.

בנימין נתניהו רוצה לקצץ ברגולציה, לדבריו "יש 200 רגולטורים ואלפי תקנות". מה פתאום נתניהו נזכר לפני כשבוע ברגולציה? מסתבר שהנושא עלה לאחרונה בביקורה של הקנצלרית הגרמנית אנג'לה מרקל ושרי ממשלתה בישראל (מידע פנים שקיבלתי). הגרמנים סיפרו לעמיתיהם הישראלים שגרמניה טובעת בים של רגולציה וכי הגרמנים הגיעו למסקנה שעודף הרגולציה פוגע באזרחי גרמניה, מייקר את חיי האזרח ומעלה את האבטלה בקרב צעירים (עקב חסמי השתלבות בשוק העבודה). ממשלת גרמניה החליטה שכל תקנה רגולטיבית תיבחן מחדש במבחן עלות-תועלת – תשונה ואף תבוטל.

ייתכן שהגרמנים יצליחו לגרד את עודף הרגולציה בשוליים באמצעים טכניים (בדיקת עלות-תועלת היא משימה קשה במיוחד), אצל נתניהו זה סתם דיבורים. הבעיה היא אידיאולוגית: כוחה של המדינה לפגוע בחופש הפרט. כוח שמתורגם לרגולציה באמצעות לחץ של אינטרסנטים על פוליטיקאים בסיוע לוביסטים, כי אין דרך אחרת. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שישי, 22 אפריל 2016 06:49
תגובות  
0 #1 זו ההוכחה הטובה ביותר בצורך הדחוףרבי דוד, נהריה 2016-04-30 07:17
להסדרת ענף הבלוגים והבלוגרים. לא יעלה על הדעת שכל פוץ עם מקלדת יתחיל להפיץ את מאמריו ודעותיו מעל דפי האינטרנט בלי שעברו סינון ראשוני מטעם "מחלקת הפיקוח על הבלוגים". מי ידאג לצרכן הקטן שמכלה את זמנו בקריאת פוסטים חסרי טעם? אבן מקיר תזעק...
ציטוט
0 #2 עודף רגולציה נובעת מעודף כוח אדםבתיה אבן 03/03/2014 2016-04-30 07:18
תופעות הרגולציה והבירוקרטיה אינן דווקא המצאה "ממשלתית" או מוסדית, כל גוף גדול, כל חברה (גם פרטית לחלוטין) ברגע שעברה גודל מסוים מתחילה לצייר טפסים ודוחות ותרשימי זרימה, ומבנה ארגוני. הדבר המשפיע הוא ציר הזמן והגודל, ולא סוג הארגון.
כך הדבר גם בחברות ההיטק הפרטיות, מרגע שהגיעו לגודל ולוותק נאה, הן מתחילות להסתרבל, להגדיל את היקף העובדים במינהלה, ומקטינות במקביל את שיעור מביאי התועלת.

הפתרון לכן לבעיות הרגולציה הוא פשוט להקטין את כמות העובדים, להקטין את מחזורי הגיוס בצבא למשל, ולהגביל את כמות העובדים ברשויות ובמשרדים.
כדי לעשות זאת יש למצוא אפיק לעודף כוח האדם, למצוא מגזר המסכים להסתפק במועט במובן החומרי ומוכן לא להתנפל על מקומות התעסוקה ולא להגדיל ולנפח עוד ועוד את המנגנון.
למזלנו יש בישראל מגזר כזה, ולכן הפתרון שלנו הוא לעודד ולתמוך ולהרחיב ולחזק את המגזר המעדיף תלמוד במחיר נמוך על פני פקידות בעלות גבוהה
ציטוט
0 #3 1 מתכוון - בתיה אבן מקיר תזעק!אשר פט 03/03/2014 2016-04-30 07:18
.
ציטוט
0 #4 מאוד מאוד מוזר ליאירופאי 04/03/2014 2016-04-30 07:19
בתור עובד עצמאי בעיקר באירופה הדו״ח שישראל מובילה ברגולציה מונעת תחרות נשמע לי מאוד מוזר. אני אקרא אותו בהזדמנות. יתכן שזה תקף לתחומים מסויימים. כשאתפנה לקרוא את הדו״ח אם יהיה לי פידבק רלוונטי אני אתיחס בהתאם.
ציטוט
0 #5 עודף רגולציה, ובכלל עודף פקידיםיופיטר 05/03/2014 2016-04-30 07:19
למה אין מדד של אחוז עצמאיים באוכלוסיה? ועודף אזורים, מדינה של מטר על מטר, עם אזורי פתוח א, ב, ג , ד. רמות שונות של הטבות מס, כל כך מגוחך
ציטוט
0 #6 כתבה מעולהשי בוסקילה 05/03/14 2016-04-30 07:20
.
ציטוט
הוסף תגובה