15/03/2014

הפסדי בנק ישראל הם "מס נדחה" על אזרחי ישראל

בנק ישראל צובר הפסדים כבדים בגלל מדיניות רכישת הדולרים שממומנת באמצעות הלוואות שהבנק לוקח ומשלם עליהן ריבית. ספק אם קיימת דרך "לרדת מהעץ" בשלום, ללא משבר כלכלי וללא הטלת מיסים כבדים למימון ההפסדים.

בנק ישראל צבר הפסד של כ- 44 מיליארד שקל ועוד ידו נטויה. ההפסד נובע מרכישות הדולרים של הבנק אותם הוא מממן באמצעות הלוואות מהציבור שקונה מק"מ (מלווה קצר מועד). הבנק משלם ריבית גבוהה יחסית למחזיקי המק"מ, ואילו את הדולרים שקנה – הבנק משקיע בריבית נמוכה בעיקר בחו"ל. המודל "העסקי": קונים יקר ומוכרים בזול – הפסד בעסקי הריבית. מקור אחר להפסד הם ההוצאות התפעוליות הגבוהות של הבנק: כ-700 מיליון שקל בשנה בעיקר על משכורות ופנסיות.
 

1452

הנימוק המלומד לקניית הדולרים הוא מניעת התחזקות השקל לטובת היצואנים. נימוק נוסף, שנתפר להערכתי לאחר מעשה, מייחס חוכמה נסתרת לראשי הבנק: בנק ישראל צובר מלאי של דולרים לימי סגריר, לימי משבר בגלל חרם כלכלי, מלחמה עם איראן או צרה אחרת שידועה רק לשותפי סוד. ביום הדין ישלוף בנק ישראל את מיליארדי הדולרים, יעביר אותם לממשלה, או ימכור חזרה לציבור, וכך ירכך את עוצמת המכה שניחתה על עם ישראל.
 
שטויות. לבנק ישראל אין שום מידע נסתר על אסון מתקרב. ואילו היה – אז מזמן כבר היה נחשף. אין סודות.
 
הציבור הרחב ורוב אנשי התקשורת מתייחסים ל"יתרות מטבע החוץ" כעתודה כספית, כ"רזרבה". שמירת "שכבות שומן" לחורף זו תכונה חיובית, כמו כל חיסכון ברמת המשפחה. אבל הדולרים של בנק ישראל אינם "רזרבה", אלא חוב גדול שנושא ריבית. האם הייתם לוקחים הלוואה כדי להפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון?
 
רזרבה אמיתית יוצרים מחיסכון – כאשר ההכנסות גבוהות מההוצאות ולא מהלוואות והפסדים שוטפים.
 
בנק ישראל יתקשה לרדת מהעץ עליו טיפס
 
אם הבנק יתחיל למכור דולרים בשוק הפתוח כדי לצמצם את יתרות מטבע החוץ אז השקל יתחזק במהירות ושער החליפין ירד ל-3 שקלים לדולר ופחות. הזעזוע שייגרם לעסקי היצוא יהיה חד ומהיר.
 
בתסריט אחר אולי יתגשמו החלומות הרעים של יודעי הנסתרות: שער הדולר יטפס באופן חד (נניח ל-5 שקלים לדולר) – בנק ישראל ימכור דולרים ל"ריסון" העלייה, ירוויח הפרשי שער ויכסה את הפסדי העבר.
 
שער הדולר נקבע בעיקר על ידי זרמי מטבע החוץ שנכנסים ויוצאים מישראל – המאזן השוטף. דולרים נכנסים לישראל מיצוא סחורות ושירותים, מהשקעות של תושבי חוץ בישראל, ממכירת חברות הזנק, מרווחים שישראלים מפיקים בעסקיהם בחו"ל וגם מעלייה של תושבי חוץ מבוססים לישראל. דולרים יוצאים מישראל על יבוא סחורות וחומרי גלם, על השקעות של ישראלים בחו"ל וכדומה. המאזן השוטף נמצא בעודף כבר מספר שנים. כלומר, מצבנו הכלכלי טוב – יותר דולרים נכנסים למדינת ישראל מאשר יוצאים ממנה. זו הסיבה לתיסוף בערך השקל (התחזקותו).
 
כדי ששער הדולר יטפס ל-5 שקלים ואולי ל-7 שקלים לדולר צריך משהו רע מאד להתרחש בכלכלת ישראל. חרם כלכלי על ישראל שיזניק את עלויות היצוא, או ירידה חדה בפריון העבודה בישראל שתגרום להתייקרות עלות העבודה ותפגע ביצוא (לדוגמה: הצלחה כבירה ל"רפורמה" חברתית שתכפיל את שכר המינימום ותשלש את החופשה השנתית לעובד...).
 
אם כך, שער דולר גבוה של 6 שקלים לדולר (לדוגמה) הוא תוצאה של אקלים עסקי קשה מאד. רק בשער גבוה זה יתאזנו זרמי הדולרים הנכנסים והיוצאים מישראל. רק בשער זה יצליחו עסקי יצוא להחזיק את האף מעל למים. מה יקרה אם בנק ישראל ירצה במצב כזה להוריד את שער הדולר ולחזק את השקל באופן מלאכותי, באמצעות מכירת דולרים – תעשיית היצוא תתמוטט!  
 
או נניח, כפי שטוענים "יודעי הסוד", בזמן משבר כאשר הממשלה תזדקק למטבע חוץ בהיקפים גדולים – יעמדו לרשותה הרזרבות של בנק ישראל. איך? הדולרים מומנו מכספי הלוואות, אם הבנק יעביר את הדולרים לממשלה – אז איך יפרע בנק ישראל את ההלוואות שלקח ממחזיקי המק"מ? ידפיס כסף, או שהממשלה תטיל מיסים. את זה אפשר לעשות גם ללא הרזרבות.
 
כיום השקל מתחזק (הדולר יורד) כתוצאה מהצלחה כלכלית של תעשיית היצוא –  למרות זאת – התעשיינים מייללים; קל לתאר מה יקרה כאשר השקל יתחזק על רקע של סביבה עסקית קשה – היללות יהפכו לחרחורים.
 
לכן, טעות להניח שבנק ישראל יממש רווחי שער כאשר השקל יתחזק מאד וכך יכסה על הפסדיו הנערמים.
 
הפסדי הבנק רק ילכו ויגדלו אפילו אם הבנק יפסיק לקנות דולרים. את מיליארדי השקלים של הריבית על המק"מ הבנק חייב לשלם. אלה ממומנים מהלוואות חדשות שהבנק לוקח כדי לפרוע מקמי"ם ישנים שפירעונם מתקרב. כדור שלג.
 
והכול בהנחה שבנק ישראל לא יפסיד "כסף גדול" על השקעות יתרות המט"ח שלנו בחו"ל (כי מיטב יועצי ההשקעות עומדים לרשותו...), השקעות באגרות חוב של מדינות ובמניות. ובהנחה שריבית המק"מ שהבנק משלם לא תזנק – כלומר הבנק לא יאלץ להעלות את הריבית שהוא משלם כדי לשכנע יותר ישראלים לקנות מק"מ. ובהנחה שלא יתגלה "לפתע" חוב ענק בלתי ידוע לפנסיה התקציבית של עובדי בנק ישראל... הנחות חיוביות רבות מידי.
 
את ה"בור" של בנק ישראל נצטרך כולנו לכסות. מישהו יצטרך לשלם את מחיר ההרפתקאות של "המבוגרים האחראיים". הבנק יצטרך לקבל כסף מהממשלה שייגבה מאתנו כמיסים, או ידפיס כסף ויטיל עלינו מס-אינפלציה. בינתיים המס רק "על הנייר".    
 
אין פוליטיקאי בישראל שמודאג מכך. כולם מניחים שאיכשהו הדברים יסתדרו, או במקרה הגרוע – זה יקרה הרחק מעבר לקדנציה שלהם וקל יהיה להאשים מישהו אחר.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב 28/05/2016
תגובות  
0 #1 פייגלין מתכנן לעשות בנושא זה!שלמה קליש 16/03/14 2016-04-30 08:33
.
ציטוט
0 #2 סטנלי פישר היה עדיין "שמרן"יעקב 16/03/14 2016-04-30 08:34
הוא הרשה לעצמו לעשות הרפתקאות של קניית דולרים (החלטה אישית ללא ביקורת, התיעצות, או בקרה). אבל - לממשלה יעץ לנהוג באחראיות, ולא לעשות מה שהוא עשה - לא לעשות גרעונות גדולים. בזה, לפחות, הוא היה בסדר, וגם ראה בעין אחת עם "נערי האוצר", ואכן, הממשלה נהגה (פחות או יותר) באחריות.

אבל עכשיו יש לנו נגידה "חברתית" (להבדיל מה"מבוגר האחראי"), והיא מדרבנת את נערי האוצר הקמצנים לעשות יותר גרעונות, "למען היעדים החברתיים".
קרנית פרוג היא ממשכית דרכו של סטנלי פישר רק בקטע של הכשלונות (קניית דולרים, הורדת הריבית). בקטע של ה"אחריות" היא יצאה לדרך חדשה (חסרת אחראיות).
ציטוט
0 #3 פישר פעל כסוכן הדולר האמריקאייופיטר 16/03/14 2016-04-30 08:35
מי שלא רואה את זה עיוור. החשש מיום סגריר קיים בכל הארצות, למה אחרים לא רוכשים דולרים?
ציטוט
0 #4 מה קורה בארצות אחרות עתירות הכנסותאורי רפאלי 16/03/14 2016-04-30 08:36
מה קורה בארצות אחרות עתירות הכנסות במ"ז כמו סעודיה, נורווגיה
ציטוט
0 #5 החזר חובותאורי רפאלי 16/03/14 2016-04-30 08:36
יש להחזיר את כל חובות המדינה באמצעות הדולרים העודפים וכך גם להקטין את התקציב בהרבה וגם להפסיק לשלם רבית אדירה
ציטוט
0 #6 מתוך העתונותיופיטר 16/03/14 2016-04-30 08:37
חברת אמי מתום שנבחרה לפיקוח ובקרה בהקמת פרויקט מחלף דרור, כשלה בתפקידה: המחלף שהוקם בהשקעה של 320 מיליון ש"ח ניזוק כבר בגשם הראשון באופן שהיה עלול לסכן חיי אדם מנהל אמי מתום, מיכה לאונוב, שכשל בתפקידו, מסרב להגיב הנהלת משרד התחבורה טרם הסיקה נגדו את המסקנות החברה שכשלה ממשיכה בתפקידי הבקרה והפיקוח כאילו כלום, בעוד השר ישראל כ"ץ ממשיך לגזור סרטים
ציטוט
0 #7 אי אפשר "להחזיר את חובות המדינה"טל 17/03/14 2016-04-30 08:38
אי אפשר להשתמש ביתרות הדולרים של בנק ישראל כדי "להחזיר את חובות המדינה".
תקרא טוב בכתבה: הדולרים נרכשים באמצעות הלוואות שבנק ישראל לוקח.
לכל היותר אפשר להמיר את חובות המדינה הדולריים בחובות מדינה בשקלים.
על פי ההשקפה הרווחת שלמדינה "מותר הכול" - גם זה משהו, כי לחובות בשקלים קל יותר בעתיד לבצע "תספורת".
ציטוט
0 #8 מספר טעויות חוזרותאליהו, חיפה 17/03/14 2016-04-30 08:57
1. אין עניין של תיסוף השקל מול הדולר - הדולר יורד גם מול "סל המטבעות" העיקריים.
כאשר חל תיסוף מול אותו סל מטבעות - פעלו. ניתן לראות את היורו ששומר על ערכו. תודות להתערבות.
לכן המניפולציה על הדולר - טיפשית.

2. השקפת פישר לא נבעה כי הוא "איש שוק חופשי" כנטען בתקשורת, אלא מרצונו להקטנת עלויות מימון החוב.

בארץ הוא הטיף ל"הידוק חגורה" תוך כדי טריקים משונים, ואילו בארה"ב הוא מייעץ נגד קיצוצים.
הריבית שם נמוכה ולשיטתו אין צורך לקצץ.
וראה הפלא - למרות ירידת הריבית בארץ - פלוג תומכת בפזרנות.
פישר ופלוג - אינם שונים בהשקפתם.

3. "הר המט"ח" הענק, איבד משמעות בהקשר ביטחוני. הגדלתו היא מניפולציה. מניפולציות לא עובדות בטווח הארוך.

4. לאורי שטען לטובת החזרי החוב. ראשית - לא מדובר על כסף שלנו, אלא על הלוואות שניתנו והלוואות שכנגד כאשר הפער הוא לרעתנו.
שנית - אכן המדינה העבירה את החובות שלה מחובות דולריים - לחובות שקליים. זאת אחת מהסיבות ללחץ על השקל - גורמי חוץ חייבים לקנות שקלים כדי לקנות אג"ח ממשלתי.

5. שער דולר נמוך רע למי שמייצא. מחירו גבוה. לכן הוא טוב לצרכנים וליבואנים.

בקיצור - גורמים מסוימים לוחצים כדי להגדיל את רווחיהם.
פעם הייתה מקובלת שיטת "רצועת האלכסון" שמנעה תיסוף או פיחות מהיר מדי, והמדינה התערבה רק במצבים אלו.
השיטה ההיא סייעה לסחר ומנעה "שוק תזזיתי" הפוגע בעסקים, אבל נחשבה "התערבות מוגזמת" ובוטלה.
היום היקף ההתערבות - גדול משמעותית.
לפי השיטה ההיא - היות ורמת השקל קבועה כבר הרבה זמן - יש להתיר לו לרדת מול המטבעות.
ציטוט
0 #9 לבטל את השקל ובנק ישראליעקב 18/03/14 2016-04-30 08:58
כו המשחקים שקל עולה - שקל יורד מיותרים לגמרי. זהו משחק בקקה.
צריך לבטל את השקל, ואת האבא שלו - בנק ישראל. הם מיותרים.
ציטוט
0 #10 אני תומך בהפיכתו למטבע וירטואליאליהו, חיפה 18/03/14 2016-04-30 08:59
שווה ערך ל"סל מטבעות סחורות ומטבעות" באופן מלא ומגובה.
על פעילות כזו גובים בשוק ההון חצי אחוז עמלה - גם כשהכמויות קטנות משמעותית לעומת המסחר בשקל.

בצורה כזו נשיג עלות מינימלית מצד אחד,
אבל אף גורם בודד לא יוכל להדפיס מטבעות על חשבוננו.

לצד זאת - יש לאפשר שימוש חופשי במטבעות וירטואלים מגובי ערך אחרים.
ציטוט
0 #11 יהיה שימוש חופשי בכול מטבע שהואיעקב 18/03/14 2016-04-30 08:59
אבל, בפועל, אני מניח שכול המחירים יהיו נקובים בדולרים, מבלי שהדבר יקבע בחוק או ייכפה על ידי הממשלה.

למשל: קבלן רוצה למכור דירה? הוא והקונה יסכימו ביניהם על מועדי התשלומים והמטבע. משכירי דירות? מעבידים? סוחרי שוק הכרמל? כול אחד ישתמש במטבע שנוח לו ולקליינטים שלו.
אם בנקים ירצו להציע מטבעות משלהם - גם זה אפשרי, בתנאי שיהיו לקוחות שירצו להשתמש במטבעות אלה.
ציטוט
0 #12 חברות מנהלות מאזנים בדולאריםיעקב 18/03/14 2016-04-30 09:00
חברות גדולות מנהלות את המאזנים שלהם (דוחות כספיים) בדולרים, כבר היום. בייחוד כאלה שעיקר הכנסתם מייצוא.
ציטוט
0 #13 לאליהו: מטבע וירטואלי ?יעקב 19/03/14 2016-04-30 09:00
מנוהל על ידי מי ?
ציטוט
0 #14 בשלב הראשון - הדפסה בידי בנק ישראלאליהו, חיפה 19/03/14 2016-04-30 09:00
ע"י הפיכת השקל למטבע כזה.

אבל לאחר קביעת כללים לשקיפות מטבע כזה (ובראשן הבטחה לגיבוי מלא בידי המנפיק): הדפסתו בידי כל גוף פיננסי גדול.
ציטוט
הוסף תגובה