שבת, 26 אפריל 2014 04:15

מנפלאות התכנון המרכזי: והפעם - "המחסור בחשמל"

שר האנרגיה הקודם הזהיר מ"מחסור בחשמל", השר הנוכחי וחברת החשמל טוענים שיש "עודף חשמל". מה שבטוח, כל משפחה בישראל תצטרך להכניס את היד לכיס ולשלם בערך 40,000 שקל לכיסוי החוב המצטבר של חברת החשמל.

 

1461



לפני כשנתיים קיים שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו (שר מיותר של משרד מיותר), "מסיבת עיתונאים מיוחדת" בה התריע על מצבו הגרוע של משק החשמל. השר הדגיש את תוכניות החיסכון באנרגיה ובכלל זה סבסוד ממשלתי להחלפת מקררים ומזגנים ישנים זוללי חשמל וגם רכישת גנראטורים ניידים ענקיים שמותקנים על משאיות (וזוללים סולר מזהם). 

לפני כן, כבר ב-2008 כתב מבקר המדינה על "ההתמודדות עם מחסור בחשמל".

לא חלפו שנתיים ושר האנרגיה והמים החדש (באותו משרד ממשלתי מיותר), חתם על מזכר הבנות עם קפריסין ויוון על הנחת כבל תת ימי לקפריסין ומשם ליוון שיאפשר ייצוא של "עודפי חשמל"...
 
בינואר השנה הודיעה רשות החשמל על הקפאת הקמת תחנות כוח פרטיות כי "יש מספיק חשמל"...
 
"מזכר הבנות" כמוהו כ"מסיבת עיתונאים" – הם בדרך כלל כלים לחשיפה פוליטית של השרים ולא צריך להתייחס אליהם ברצינות רבה מידי. ה"כלים" עשו את שלהם – עובדה שאנחנו מזכירים אותם בנשימה אחת עם כבוד השרים המיותרים והנכבדים.
 
משרדים ממשלתיים מסוגלים לתכנן ולנהל את משק החשמל כמו שברוסיה הצליחו לנהל את הכלכלה באמצעות "תוכניות חומש". שר "המחסור בחשמל" וגם שר "העודף בחשמל" – שניהם צודקים ושניהם טועים, דבריהם מבוססים על ניחוש – כאשר אין שוק חופשי לא יכולים להיווצר מחירי שוק. כאשר אין מחירי שוק – פקידי מדינה הם שמחליטים על מחיר המוצר (נציבות המים ורשות החשמל). כאשר הוועדה מחליטה על מחיר הוא חייב להיות "גבוה מידי" או "נמוך מידי". אם אין מחירי שוק אי אפשר לדעת אם באמת קיים מחסור או שיש בכלל עודף. מנגנון מחירים חופשי מחסל "עודפים" על ידי ירידה במחיר ומצמצם מחסור על ידי עלייה במחיר המוצר. מחסור או עודף מתמשכים נוצרים כאשר "וועדה" קובעת מחירים במקום השוק.
 
על בסיס אי הידיעה מקבלים השרים המיותרים החלטות על השקעות יתר בתשתיות חשמל על חשבוננו – כי הם "חשים" שצפוי "מחסור" ונכנסים גם לעסקי מכירת מקררים ומזגנים מסובסדים (ל"חיסכון באנרגיה") על חשבון העלאת מחיר הקוטג' באגורה נוספת.
 
עכשיו הם "קוראים בקפה" שיש כבר "עודף חשמל". גם כך וגם כך מתפתחים עיוותים שהציבור משלם את מחירם באמצעות רמת החיים ואיכותם. 75 מיליארד שקל חובות חברת החשמל הם רק תוצאה אחת של עיוותי המעורבות הממשלתית (בערך רבע מתקציב המדינה לפני פירעון חובות).
 
ה"קפיטליזם" של הפרטת משק החשמל
 
יצרני חשמל פרטיים (כולל "יצרני" חשמל מאנרגיה סולארית) אינם שונים ממתפילי המים הפרטיים – הם זכו למעשה לקבל מכונה להדפסת כסף – הם חלק בלתי נפרד משיטת המשטר המכונה "קפיטליזם של מקורבים". כלל לא חשוב אם הם זכו במכרז להקמת תחנת כוח פרטית בדרך הגונה של מכרז פתוח, ולאו דווקא בזכות קרבה לממסד. המכרזים הממשלתיים הם על הזכות להתחבר לעטיני הכסף של השלטון.
 
שום "יזם" לא התקדם בפרויקט של "אנרגיה חלופית", או במיזם להפקת חשמל קונבנציונאלי, עד שהממשלה לא אישרה את השיטה בה המכונה תפלוט שטרות כסף באופן רציף ובלתי מופרע. הממשלה קובעת את מכסת החשמל שהם רשאים לייצר, את מחירו לצרכן, את המחיר הגבוה יחסית בו חברת החשמל הממשלתית מחויבת לרכוש מהם את החשמל – ומעל לכל – הם גם זוכים לערבות מדינה לרווחיהם. "הפרטה" ישראלית טיפוסית. זה אינו קפיטליזם.
 
הקשקושים על "רפורמה" ו"תוכניות ההתייעלות" שמועלות ונגנזות מידי שנה מספקות רק שירותי תוכן למסיבות עיתונאים. שינוי אמיתי לא יחול ללא שינוי התפיסה האידיאולוגית, ללא שינוי ברובד בסיסי ביותר במערך המושגים המקובלים כמעט על כל ישראלי: "זכויות העובדים", "קדושת השביתה", "קביעות בעבודה" ו"מגיע לנו". אידיאולוגיה שאינה מאפשרת רפורמה אמיתית בשום תחום.
 
שום תחרות לא תצמח מפירוק חברת החשמל למספר חברות והפרדת קווי ההולכה בחברה נפרדת. נקבל הרבה "חברות חשמל" עם משכורות בשמים, הרבה ועדי עובדים לוחמניים, ותעריפי החשמל ימשיכו להיקבע על ידי הממשלה ולא על ידי השוק. החברה תמשיך לסחוב על גבה לפחות 2,500 עובדים מיותרים (ואם אלה המספרים שוועד העובדים מרשה לפרסם, אז כנראה שמספר אוכלי החינם כפול לפחות...).
 
חשמל תחרותי
 
בהנחה אוטופית שהתגברנו על בית הדין לעבודה... משק החשמל צריך להיות מופרט לחלוטין ופתוח לתחרות מלאה ללא רישיונות, זיכיונות, מחירים ממשלתיים וערבויות מדינה. את חובות חברת החשמל אפשר לחלק בין תחנות הכוח העצמאיות שיופרטו – לפי גודלן. ייתכן שרעיון העמסת חובות העבר על החברות המופרטות לא מעשי כי העול כבד מידי והן לא יוכלו להתחרות בחברות הפרטיות החדשות חסרות גיבנת החוב. כנראה שלא תהיה ברירה וכל משפחה בישראל תצטרך להכניס את היד לכיס ולשלם את חלקה בחובות העבר של חברת החשמל, כלומר כ-40,000 ₪ למשפחה.
 
בעקבות הסרת הפיקוח על מחירי החשמל לצרכן, צפוי שמחירי החשמל יעלו ויתייצבו על מחיר שיפיק את הרווח המרבי לחברות החשמל (מחיר שכל עליה נוספת בו – תקטין את ההכנסה הכוללת של החברה כתוצאה מהקטנת הביקוש, שימוש חסכוני של הצרכנים). מחירים גבוהים, אם אכן יהיו, יגרמו לרזרבה עודפת של כושר ייצור. היווצרות "עודף חשמל" תהיה גורם-בולם לעליית מחירים תלולה.
  
"מחסור בחשמל" יגרור לעליית מחירים ויסמן למשקיעים כי כדאי להרחיב את כושר הייצור או להקים תחנת כוח חדשה. כל יזם חדש יוכל להקים תחנת כוח, לשכנע לקוחות חדשים להתחבר אל חברת ההולכה (אחת או יותר) ולמכור חשמל. אף אחד לא יבטיח ליזם "מחיר מינימום" – הסיכון העסקי – כולו שלו. לא יהיה צורך בסבסוד יזמים (כפי שנעשה היום) כי מחיר החשמל הגבוה ימשוך יזמים להשקעות בענף. מפעלים, בתי חולים, הטכניון, מרכזים מסחריים גדולים ואפילו שכונות מגורים יהיו מטרה נוחה ליזמים שיציעו להם חיבורים או תחנות כוח עצמאיות.
 
חברות פרטיות מתחרות לא יוכלו להציע שכר עתק בלתי סביר לעובדיהן, חשמל חינם, והעסקת חמולות משפחתיות. חברה שתנסה, לא תוכל להתחרות במחיר החשמל בשוק תחרותי. ייתכן שחברה יעילה במיוחד תצליח גם לתגמל עובדים בהתאם.
  
חברות החשמל הפרטיות יחתמו על הסכמי אספקה עם הלקוחות ויהיו חשופות לתביעות בגין הפסקות חשמל ופיצוי על נזק מוכח כתוצאה מהפסקת החשמל. החשש מתביעות פיצויים יאלץ את חברות החשמל להחזיק בעודף כושר ייצור כרזרבה וכן לחתום על הסכמי גיבוי הדדיים.
  
הפיתרון הרצוי, הוא אוטופיה במציאות האידיאולוגית הסוציאליסטית בה הולעט הציבור. רובנו מאמינים בלא-קיים ובבלתי אפשרי: למצוא את "אנשי הציבור" המתאימים לתכנון ולניהול מרכזי "נכון" ו"צודק" של הכלכלה. תכנון ללא "מחסור" וללא "עודף" בחשמל.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:33
תגובות  
0 #1 יש תקרה למחיר החשמליער דורון 27/04/14 2016-04-30 14:55
כל משפחה יכולה לרכוש גנרטור עצמאי משלה, וכך גם ישוב שלם או מפעל. העלאת מחירי החשמל תגיע לנקודה בה זול יותר יהיה לרכוש גנרטור. לכן המחיר נמוך ממחיר עלות הייצור והגירעון זורם לחוב שנופל על כולנו.
ציטוט
-1 #2 כל יזם חדש יוכל להקים תחנת כוחגרי 27/04/14 2016-04-30 14:56
וכמה שנים זה ייקח לו? ואיפה הוא יקים תחנת כוח, הרי תחנת כוח מהווה מפגע סביבתי. אני מצטער, מוטי, התוכנית לא טובה.
ציטוט
+1 #3 כרגיל, טור מצוין. תודה רבה.גלעד 28/04/14 2016-04-30 14:57
.
ציטוט
0 #4 תחנת כוח אינה מפגע סביבתי יותר מרכבאליהו, חיפה 28/04/14 2016-04-30 14:58
פרטי: רוב הזיהום מגיע מהרכבים הפרטיים ולא מתחנות הכוח.

אבל בהחלט ניתן לבנות מנגנון פיצוי ואיזון: מס הנגבה מתחנת הכוח והרכב לפי התחלואה הנגרמת מהזיהום שהם מייצרים - פונקציה של איכות הסינון (שפשוט לא קיים ברכב הפרטי המזהם) ומרחק מהאוכלוסיה (צמודת הרכב).
זיהום די מועט בכל מקרה.

מדובר במנגנון יעיל בהרבה ממנגנון המחייב קשרי הון-שלטון כדי להקים תחנה, ולקבוע את כללי ההתנהלות של אותה תחנה.
ציטוט
הוסף תגובה