רביעי, 18 יוני 2014 04:44

ריבית שלילית - אין חיה כזאת

ממשלה שמאלצת את הבנקים להעביר את הרזרבות שלהם אל הבנק המרכזי ולקבל על יתרות אלה "ריבית שלילית", למעשה מחרימה כסף מהבנק. השימוש בכינוי "ריבית" בהקשר זה נעשה לשם התקינות הפוליטית. החרמה אינה "תשלום".

בשוק חופשי, ריבית ריאלית (בניכוי האינפלציה) חייבת להיות חיובית. אם בתנאי חופש כלכלי נוצרת "ריבית שלילית" – זו אינה ריבית אלא משהו אחר.

אין סיבה שאסכים להלוות 100 ₪ למישהו (לא כגמילות חסד) ואסכים, מרצוני החופשי, לקבל בסוף השנה חזרה רק 95 ₪. זאת בהנחה שאין שינוי בכל יתר הגורמים (מחירים, ביטחון פיזי של הכסף וכו').

ממשלה שמאלצת את הבנקים להעביר את הרזרבות שלהם אל הבנק המרכזי ולקבל על יתרות אלה "ריבית שלילית", למעשה מחרימה כסף מהבנק. השימוש בכינוי "ריבית" בהקשר זה נעשה לשם התקינות הפוליטית. אילו הבנק האירופאי המרכזי היה מפרסם שהחל מהשבוע הבא יוחרמו מידי שנה אחוז וחצי של כספי הרזרבות שהבנקים המסחריים מחזיקים... זה היה נשמע נורא – שוד לאור היום. אבל כאשר מכנים זאת "ריבית שלילית" זה עובר בשלום את העיתונות הכלכלית. המשפט האורוולייני הנפוץ לאחרונה: "הבנק המרכזי ישלם ריבית שלילית". איך אפשר לקרוא להחרמה "תשלום"? כפור חם.

הייתה תקופה שבנקים שוויצרים פרטיים "שילמו" למפקידים ריבית שלילית, כאשר הריבית הכללית בשוק הייתה כמובן חיובית. למרות זאת, רבים הפקידו כספם בבנקים בשווייץ. גם אז השתמשו במונח "ריבית" לשם נוחיות בלבד – אבל זו לא הייתה ריבית. הבנקים השוויצרים היו בעבר מבצר מוגן לכסף – הסודיות הבנקאית הייתה מוחלטת והחוקה השוויצרית הבטיחה יציבות פוליטית מירבית גם כאשר העולם סער מסביב. המפקידים שילמו למעשה לבנקים בשוויץ פרמיית ביטוח עבור שמירת הקרן. הפרמיה הייתה גבוהה מריבית השוק ולכן הפסידו המפקידים משהו מהקרן. הם שילמו עבור השרות שקיבלו מהבנק בשווייץ – לא "קיבלו" ריבית שלילית.

הבנק האירופאי המרכזי הכריז על "ריבית שלילית", בתקווה שהקנס המוטל על הפקדות בבנק המרכזי יאלץ את הבנקים להלוות את הכסף (במקום ש"ישכב" במרתפי הבנק המרכזי). הלווים, צרכנים ומשקיעים – ישתמשו בכסף. כך "תותנע" מחדש הכלכלה המקרטעת – כמו טיפול בשוק חשמלי ללב שחדל לפעום. הבנק המרכזי נקט בצעד זה מאחר וכל סדרת הורדות הריבית הבנקאית לא הועילו. גם הדפסה של למעלה מטריליון אירו של הלוואות לבנקים במסגרת תוכנית ה- LTRO, בעזרתה קנו הבנקים בעיקר אג"ח של ממשלות אירופה – לא הועילה – הכלכלה אינה מתאוששת כמצופה.

 

1474

מהי ריבית?

הלוואות ניתנות בעיקר לשתי מטרות: להקדמת צריכה ולהשקעות בעסקים.

לכל אחד מאתנו יש העדפות זמן שונות בחייו הפרטיים. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו נוטים פחות "לחסוך לעתיד", כלומר מעדיפים צריכה עכשיו על פני צריכה בעתיד. כאשר אנחנו נוטלים הלוואה לרכישת דירה, או הלוואה לרכישת מסך טלוויזיה משוכלל – אנחנו מקדימים למעשה את הקניה בעזרת ההלוואה (במקום לחסוך את הכסף בהווה ולקנות את המוצר בעתיד, רק לאחר שהיתרה בבנק תאפשר זאת) – רוב האנשים מעדיפים צריכה בהווה על פני צריכה בעתיד, כאשר מדובר במוצר זהה. לא תמיד הם יכולים לממש זאת.

לכן, כסף עכשיו שווה יותר מסכום כסף זהה בעוד שנתיים. ההווה ודאי יחסית, העתיד צופן נסתרות וסכנות, ככל שהתקופה מתארכת גדלה אי הוודאות – מי יודע אם בכלל נחיה באותו "עתיד". לכן אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון ולהלוות כסף למישהו, לתקופה מוגדרת, רק תמורת ריבית שתפצה אותנו.

עסקים לווים כסף בדרך כלל כדי להשקיע בהתרחבות העסק, או במיזם חדש. עסק לווה כסף כאשר הוא מעריך שהתשואה על ההון המושקע בעסק תהיה גבוהה מהריבית שישלם על ההלוואה. הלוואות לעסקים תורמות לצמיחת התוצר – מוצרים חדשים, יעילים יותר וזולים יותר מעלים את רמת החיים שלנו. תורמים לרווחת האדם. אם המוצר החדש אינו תורם לאדם, אז העסק שייצר אותו בסכנה.

איך נקבע גובה הריבית?

שיעור הריבית נקבע כיום שרירותית על ידי הבנק המרכזי והוא חלק מ"המדיניות המוניטארית" – מדיניות ניהול הכסף במדינה (שערי ריבית, שערי מט"ח, כמות הכסף). פעילות זו יכולה להשפיע על הכלכלה לטווח קצר בלבד – אבל זה בדיוק מה שהפוליטיקאים צריכים.

בהעדר בנק מרכזי, השוק קובע את שערי הריבית. אנשים שהכנסתם גבוהה מהוצאותיהם על צריכה שוטפת – חוסכים את "עודף" הכסף. משמעות ה"חיסכון" היא דחיית הצריכה לעתיד. מנגד – אחרים שרוצים להקדים צריכה להווה נוטלים הלוואות וקונים באמצעותן את המוצר עכשיו. החסכונות של חלק מהאוכלוסייה הם המקור להלוואות לאחרים.

כאשר מתרבים החסכונות, גדלה כמות הכסף שזמינה להלוואות והריבית יורדת כדי למשוך יותר לווים לשוק. כאשר הדרישה להלוואות מתגברת – הריבית עולה. כאשר הריבית עולה – גדלה הכדאיות לחסוך, יותר אנשים "סוגרים" כסף בפיקדונות לזמן קצוב כדי לזכות בריבית. 

כך מאזן השוק בין הביקוש להלוואות והרצון לחסוך – שיעור הריבית הוא מערכת הסליקה שמאזנת ללא הרף בין שני הגורמים – חיסכון והלוואות. שיעור הריבית פועל כמו מנגנון המחיר של מוצר מסוים. המחיר הוא שמאזן בין הביקוש למוצר לבין היצעים למוצר.

את הביקוש וההיצע לחיסכון ולהלוואות ניתן להבין גם מזווית ציורית יותר. כאשר היקף החסכונות עולה (ולכן הריבית יורדת), המשמעות היא שיותר אנשים דוחים את הצריכה לעתיד (הם חוסכים בהווה). כלומר, בעתיד הצריכה תגדל והביקושים למוצרים ולשירותים יתרחבו. יצרנים מזהים בהתרחבות החסכונות ובריבית הנמוכה סימנים לצמיחה עתידית בביקושים ולכן הם מוכנים ליטול הלוואות (בריבית הנמוכה), כדי לממן השקעות הון בהגדלת כושר הייצור. ההשקעות יבשילו "בעתיד" לכושר ייצור נוסף, כדי לענות לביקושים העתידיים הצפויים.

למה "ריבית שלילית", כפויה על ידי הבנק המרכזי, לא תאושש את הכלכלה?

ריבית שרירותית שנכפית על ידי הבנק המרכזי משבשת את תהליך קביעת שיעור הריבית "הטבעי" על ידי השוק. בנק מרכזי שמוריד שרירותית ריבית, משבש את האיתותים שהשוק משדר לצרכנים ולמשקיעים כאחד. הריבית נמוכה לא בגלל שהיקף החיסכון עלה ואנשים דוחים צריכה לעתיד, אלא בגלל שפקידים בבריסל החליטו כך. הריבית הנמוכה שאמורה לשדר למשקיעים תחזיות של צריכה עתידית מתגברת – משדרת אותות מזויפים. הסכנה היא שיצרנים אכן יפרשו בטעות את האיתות המזויף של ריבית נמוכה כאיתות אמיתי וישקיעו בהרחבת כושר הייצור. עודף כושר ייצור זה לא "יפגוש" בעתיד צריכה מוגברת ומפעלים יקרסו. השוק יחסל את עודף כושר הייצור בפשיטות רגל (ליקווידציה), ישיל מעצמו את השקעות הסרק השגויות תוך מיתון כלכלי עמוק.

סיכוי קטן שהעולם העסקי (הכלכלה הריאלית) יגיב לריבית השלילית בהרחבת השקעות ריאליות להגדלת כושר הייצור. להיפך – בינתיים נראה שאנשי העסקים מזהים את הגורם האמיתי לריבית הנמוכה וחוששים מהשקעות-יתר. הריבית הנמוכה מלאכותית מעודדת סוג עסקאות שבתנאי ריבית רגילה היו נחשבות לבעלות סיכון גבוה מידי – ריבית נמוכה מעודדת לקיחת סיכונים כי מחיר הכישלון יורד.

הכלכלן האוסטרי יוזף שומפֶטֶר כתב ב-1934: "ממשלות, לפיכך, אינן יכולות לבחור בין מצב של שפל או אי-שפל אלא רק בין שפל עתה ושפל חמור יותר מאוחר יותר. אינפלציה... אם תתמשך די זמן תוביל ללא ספק להפיכת השפל לשגשוג-כוזב, המוכר כל-כך מכלכלות אירופה אחרי המלחמה [מלחמת העולם הראשונה]... ובסופו של דבר [מדיניות מוניטארית שמסווה שפל] תוביל להתמוטטות חמורה יותר מזו שבאה לתקן".

ריבית שלילית עלולה לעודד לטווח הקצר "צריכה עכשיו". הכלכלה תראה "התאוששות" זמנית מזויפת עד שיגיע מועד פירעון ההלוואות שתדלקו את הצריכה המוגברת.

סכנה נוספת היא האינפלציה. הגברת הביקושים ומיצוי כושר הייצור הקיים ללא השקעות בהגדלת כושר הייצור תגרור סחרחורת של עליית מחירים. המסלול לאינפלציה עובר תמיד באזור של "התאוששות כלכלית" לכאורה.

הניסיון חסר התקדים "בקנה מידה היסטורי" של הבנקים המרכזיים להבריא את הכלכלה באמצעים מלאכותיים של הדפסת כסף והורדת ריבית יסתיים ב"שיעור מאלף". לקח שילמד לאורך דורות רבים בעתיד.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:26
תגובות  
0 #1 ביטקויןאלון גולדמן 18/06/14 2016-05-07 10:38
תוציאו את הממשלה מהכסף שלכם !

יש לי אפשרות למכור ביטקוין למי שמעוניין.
ציטוט
0 #2 קולח, מרתק ובהיר כהרגלךרבי דוד 18/06/14 2016-05-07 10:38
כה לחי!
ציטוט
0 #3 הפרנק השוויצרי התחזק והקרן עלתהיואב נצר18/06/14 2016-05-07 10:39
סביר להניח שכספי הריבית-השלילית משמשים כדי לרכוש טי-בילס אמריקאים דרך יורוקליר בבלגיה, כדי לאפשר ל'פד' לבצע טייפר, כדי ליצור אינפלציה בארה"ב, כדי להחליש את הדולר.
בכך מתבסס היורו כמטבע רזרבה
על-חשבון הדולר האמריקאי
ולכן יתכן שאין הפסד בקרן.
כלומר ההפך ממלחמת מטבעות - איזון מטבעות בשת"פ מראש.
ציטוט
0 #4 3, אכן, זו קנוניה ותרמיתאשר פט 18/06/14 2016-05-07 10:39
.
ציטוט
0 #5 "לקח שילמד לאורך דורות רבים בעתיד"אפרים 18/06/14 2016-05-07 10:40
אין לקחים כאלה . גם אין "שיעורים מאלפים". או כמו שאמר מישהו : לרוב האנשים יש זיכרון קצר, לשאר אין זיכרון כלל.
בדיוק כשם שרוב הציבור וההיסטוריונים מתייחסים ל "ניו דיל" של רוזוולט כמהלך נכון ומוצלח , כך כנראה יתייחסו בעתיד גם להרחבה הכמותית של ברננקי.
בישראל חיים היום הרבה מ" בוגרי עידן ההיפר אינפלציה" ועדיין , רוב הציבור ה"סולידי" לא מעלה על דעתו אינפלציה שנתית ממוצעת של יותר מ2% לשנה ב20 השנים הבאות . עובדה - הציבור הזה מושקע באג"ח ממשלתי שקלי ל 10 שנים בתשואה נומינלית של 2.9% .
הבעיה המרכזית של הכלכלה האמריקאית ( וגם הישראלית )ושל תיאוריית ברננקי היא ירידה מתמדת בצריכה של רוב הציבור.
לתפיסתו , עדיף היה שידפיס כסף ויחלק אותו ישירות לחמשת העשירונים התחתונים - שהיו משתמשים ב 100% ממנו לצריכה - מאשר לחלק אותו לבנקים שאינם מוצאים לווים ראויים . בקיצור , לתפיסתם של אלו המאמינים כי תפקיד הממשלה לתת "זריקות מרץ" לשוק במיתון , כנראה שעדיפה התפיסה של לחלק כסף לעניים שיגדילו את הצריכה , על פני התפיסה של לחלק כסף למקורבים , שיחלחל מהם למטה .
או לחילופין , מי שמאמין שבזמן "חירום כלכלי " הממשלה צריכה להתערב , כנראה שאז, עדיפה התערבות נוסח קיינס מאשר זו נוסח מילטון פרידמן .
לעניין הריבית השלילית , למיטב הבנתי כל משחקי הריבית בארה"ב , אירופה ( וגם בישראל ) נועדו בעיקר להחליש את המטבע המקומי כדי להגן על היצרנים/היצואנים ואולי סוף סוף תגיע גם האינפלציה שתשחוק את חובות המדינות.
ציטוט
0 #6 אפרים, הציבור לא יודע מהוגרי 18/06/14 2016-05-07 10:41
הניו דיל, ואם הוא זוכר משהו כזה, הוא לא יודע מה נעשה בניו דיל. אתה מבלבל "ציבור" עם אנשי אקדמיה סוציאליסטים.
ציטוט
0 #7 הציבור אכן לא יודע = לא זוכראפרים 18/06/14 2016-05-07 10:41
לכן אמרתי שאין לקחים שנלמדים לאורך דורות רבים בעתיד .
למען הדיוק יש שניים - הגורמים למהפיכה הקומוניסטית ( אי שיוויון קיצוני ) והגורמים לעליית היטלר לשלטון ( אבטלה חריגה ) . ושניהם מחזקים לצערי את אלו שמצדדים במדיניות של מעורבות ממשלתית תמידית בשוק.
ציטוט
0 #8 אי שוויון קיצוני?גרי 18/06/14 2016-05-07 10:42
זה מה שהוביל למהפכה הקומוניסטית? אי שוויון קיצוני זו סיסמה שהמציאו אנשים לבנים שבעים ואכולי קנאה בעשירים. הרוסים לא היו מוטרדים מאי שוויון קיצוני, אלא מעוני ויחס רע של האצולה.
ציטוט
0 #9 עוני ויחס רע = אי שיוויון קיצוניאפרים 19/06/14 2016-05-07 10:43
.
ציטוט
0 #10 ומה קרה? השוויון הקומוניסטי עזריופיטר 19/06/14 2016-05-07 10:43
לעניים? טוב היה להם יותר מאשר קודם? אז הלקח נלמד. כמו שאומר פרידמן יש להעמיד את ערך החופש לפני ערך השוויון עד כמה שיש ערך כזה. כפייה בכח של שויון ומיסים גבוהים גם הם סוג של כפיה בכוח גרועה הרבה יותר מאשר אי שויון.
ציטוט
0 #11 שיוויון זה לא ערךאפרים 19/06/14 2016-05-07 10:44
אבל כנראה שאי שיוויון ו/או אבטלה מעל רמה מסוימת מהווים סכנה לקיומו של משטר חופשי .
זה ממש לא משנה שהשיוויון הקומוניסטי לא עזר לעניים , כשם שזה לא משנה שהמשטר הנאצי כן פתר את בעיית האבטלה . שני המשטרים האלו קמו כתוצאה מקיום תנאי קיצון מסוימים .
ציטוט
0 #12 פשטני מידיארופאי 19/06/14 2016-05-07 10:45
חוסר שיוויון קיצוני היה המצב הטיבעי רוב ההיסטוריה הכתובה כמו גם שנאציזם וקומוניזם הינם בעלי מאפיין זה.

לאבטלה בהחלט יש קורולציה למהפיכות אך עדיין זה פשטני מדי לטעון שאבטלה היא גורם עיקרי לשינוי משטר.
ציטוט
0 #13 משנה ועוד איך. בתודעה של האנושותיופיטר 20/06/14 2016-05-07 10:45
נצרב שמשטר קומוניסטי הוא הרע האולטימטיבי. כלומר כפיית שוויון. וזה הישג חשוב מאד של התקדמות התודעה האנושית. עדיין האנושות אינה מבינה שסוציאליזם הינו קומוניזם בדרכים פוליטיות גם זה יגיע. איך איין ראנד אומרת, הקריאה לשויון לא באה ממקום של חמלה על העניים אלא מקנאה במצליחים
ציטוט
0 #14 ליעקב שאלת תם יש לי אשמח לתשובהחיים 22/06/14 2016-05-07 10:46
סליחה שאני נוטה מהנושא המדובר אך בתור סמכות ליברלית יש לי שאלה (אשמח לדעת האם יש דרך ליצור דו שיח לא רק דרך התגובות)
ובאמת שאלת תם
איך העולם היה נראה לולי המהפכה הסוציאליסטית החל מהמהפכה הצרפתית והבולשיביקית
הרי העולם היה נראה עגום מאוד
שלטון של פריצים ודוכסים ומלכים מנותקים
הסיכויים לאדם הפשוט לשבור את עול העבדות לאדון היה אפסי
אומנם בארצות הברית ובאנגליה המצב היה שונה אך לא רחוק שבו ילדים יתומים מתו במפעלים ובמכרות לולי הסוציאליסטים המצב הזה היה נמשך בצורה הרבה יותר חמורה
ואני באמת שואל את שאלה
כתלמיד בפני רבו אשמח לתשובה עניינית תודה
ציטוט
0 #15 תשובה לחיים - עבדות ילדיםמוטי היינריך 22/6/14 2016-05-07 10:47
את התשובה לשאלתך תמצא בכתבות הבאות:

http://www.kav.org.il/100994/b1041

וגם

http://www.kav.org.il/100994/b1042
ציטוט
0 #16 בסוציאליזם האדם הפרטי הוא אפס, הואיופיטר 22/6/14 2016-05-07 10:48
נמושה, הוא סכנה לקולקטיב, רק בקפיטליזם יש ערך לכל אדם. הכוח האמיתי בקפיטליזם החופשי לא נמצא בידי העשירים אלא בידי הצרכנים הציבור הצרכני הוא זה שהופך את הממציאים והיצרנים לעשירים דרך הצריכה שלהם, בסוציאליזם הצרכן הגדול זו הממשלה המושחתת שהצרכנות שלה אינה אמיתית אלא מותאמת לתשלומי שוחד וגחמות. אתה לא צריך לייצר מוצר טוב אתה צריך להיות בעל קשרים. אבל לך תמכור לאדם הפרטי מוצר גרוע בגלל הקשרים שלך אתו!
ציטוט
0 #17 ליופיטר - תובנה מעניינת ב 1322/6/14 2016-05-07 10:48
כתבת : " הקריאה לשויון לא באה ממקום של חמלה על העניים אלא מקנאה במצליחים" .
עכשיו הבנתי למה ביל גייטס ווורן באפט קוראים לצמצום פערים - הם פשוט מקנאים בעשירים.
ציטוט
0 #18 יפה על הכושר האינטלקטואלי לחלוק עליופיטר 23/6/14 2016-05-07 10:49
איין ראנד. גיטס מדבר על צמצום פערים באמצעות תרומות ולא באמצעות כפיה ממשלתית.
ציטוט
0 #19 לכל אחד שמורה הזכות לומר שטויותאפרים 23/6/14 2016-05-07 10:50
וזה כולל גם את איין ראנד, שאת ספריה ותפיסתה אני מאוד מכבד. אבל עדיין , כמו לכל אדם , זכותה לומר גם שטויות.
ביל גייטס ובאפט ,ביחד עם עוד הרבה מחבריהם שמקנאים בעשירים, קוראים להגדיל את המס על העשירים . אתה רוצה לקרוא לזה תרומה ולהשאר צודק ? אז החל מהיום נקרא למס מוגדל על עשירים תרומה . לחיי 1984 .
ציטוט
0 #20 כנס לערך ביל גיטס בויקיפדיה ותשכיל.יופיטר 23/6/14 2016-05-07 10:52
מוסכם על כולם שמפעל ההתרמה של המיליארדים שיזם גייטס עולה על כל מה שמדינות יכולות לעשות. ודווקא זה יכול להיזקף לזכות הקפילטליזם. אני לא סבור במחילה שאתה עומד ברמה הראויה כדי לבקר את דבריה של ראנד, לא שאין לך את חופש הדיבור, אבל לעניין זה צריך אינטלקט רחב ועמוק יותר מאשר רמה שטחית של קריאת עתונות
ציטוט
0 #21 ריבית שלילית לפיקדונות בבנק המרכזיאדי 23/6/14 2016-05-07 10:53
המטרה של הריבית השלילית עבור פקדונות של בנקים מסחריים בבנק המרכזי היא אחת , רכישה של אגח ממשלתיות והורדת הריבית עליהם ,במיוחד אגח מדינות כמו ספרד יוון איטליה וכו .
יש לך חוסר הבנה בנושא יצירת הכסף בכלכלה , את יתרות המזומן בפיקדונות בבנק המרכזי לא מלווים , אלה יתרות מזומן שהם הנוסטרו של הבנק המסחרי .כשבנק מסחרי מלווה כסף הוא יוצר את הכסף באותו הרגע כנגד חתימת הלקוח על מסמכי ההלוואה , הבנק מזכה את חשבון הלקוח וכנגד רושם במאזנים את ההלוואה כנכס .
ציטוט
0 #22 לאדי: אני קצת מבין איך נוצר כסףמוטי היינריך 23/6/14 2016-05-07 11:09
מענה לאדי (21):

המטרה של הריבית השלילית אינה רק לגרום לבנקים לקנות אג"ח של ממשלות, אלא לגרום לבנקים להשקיע בהלוואות בכלל כדי "לעודד" את הכלכלה.

"את יתרות המזומן בבנק המרכזי לא מלווים":
נכון. יתרות המזומן בבנק המרכזי מכונות "רזרבות". הרזרבות מחויבות על פי חוק לפי אחוז הרזרבה השונה ממדינה למדינה. האחוז הוא מהיקף פיקדונות הציבור בבנק. אלו הן "רזרבות חובה". מאז 2008 הבנקים המרכזיים רוכשים בשוק החופשי "נכסים" – אג"ח של ממשלות ושל תאגידים. הכסף שהבנק המרכזי מדפיס כדי לממן את הרכישות, נוחת בחשבונות העו"ש של המוכרים ויוצר לבנקים המסחריים "רזרבות עודפות" מעבר לאלה שהוא חייב בהן.

הבנק המרכזי אינו נוהג לשלם ריבית על הרזרבה. מאז משבר 2008 התחילו הבנקים המרכזיים לשלם ריבית.

עקב הדפסת הכספים העצומה מאז 2008 צברו הבנקים המסחריים הר של כסף מעבר לרזרבות הנדרשות. בהעדר "לווים טובים", הבנקים המסחריים לא ממהרים ליצור הלוואות. הריבית השלילית על רזרבות עודפות זה קנס לבנקים. מס לכל דבר.

אם הבנקים יעניקו הלוואות ואלה יהפכו לפיקדונות אצל הלווים, יקטנו הרזרבות העודפות כי חלקן יהפוך לרזרבות חובה (כי היקף הפיקדונות עלה) וכך יקטן קנס הריבית השלילית לבנק המסחרי.
כך פועל מנגנון "העידוד" למתן הלוואות.

"אופטית" ולמען הקלת ההסבר המורכב – נראה על פניו שהבנק נותן הלוואות ומנגד – הרזרבות קטנות (כאילו שהבנק לקח רזרבות והלווה אותן).
ציטוט
0 #23 מה עניין שמיטה לכלי מיטה?אפרים 23/6/14 2016-05-07 11:09
לא הבנתי למה תרומותיו של ביל גייטס רלונטיות לזה שהוא בעד הגדלת מיסים על העשירים . לצערי אין לי את האינטלקט הנדרש שלא להסיק את המסקנה הנדרשת מדבריך : ביל גייטס וחבריו מצדדים בהעלאת מיסים מתוך קנאה בעשירים. גם אם אחזור על המשפט הזה 20 פעם לא נראה שאמצא בי בקרבי את העומק האינטלקטואלי הנדרש להבין אותו . אכן , כנראה שאין ברשותי את האינטלקט הרחב והעמוק הנדרש.
יופיטר , אני מאוד מעריך את כתיבתה ורעיונותיה של איין ראנד . מה שאינני מעריך זה חסידים שוטים.
ציטוט
0 #24 תצביע על מקור שגיטס בעד הטלת מיסיםיופיטר 23/6/14 2016-05-07 11:10
גיטס מדבר על הקטנת הפער, באמצעות מפעלים פילנטרופיים, מישהו קרא שגיטס בעד הקטנת הפער והסיק שהוא בעד הטלת מיסים. לזה אני חוסר רצינות . גיטס מספיק חכם להבין שהטלת מיסים אינה מביאה להקטנת הפער אלא להיפך. זו לא בושה גדולה לא להימצא ברמה מספיקה להתווכח עם ראנד, בודדים נמצאים ברמה הזו. בוודאי שאי אפשר להתווכח עם ראנד עם איזה סיפור אנקדוטי מאיזה עתון
ציטוט
0 #25 אצל גיטס זה בא ממקום של חמלה עליופיטר 23/6/14 2016-05-07 11:11
עניים?
ציטוט
0 #26 מקורות חסרי רצינותאפרים 23/6/14 2016-05-07 11:11
1. http://www.politico.com/news/stories/0112/72007.html
2. https://www.youtube.com/watch?v=iVOwaMWewGY
3. http://thebillfold.com/2014/03/bill-gates-talks-about-income-inequality/
ציטוט
0 #27 לא בדקתי את כל המקורות אבל היוטיוביופיטר 23/6/14 2016-05-07 11:12
זה באפט ולא גייטס, ההבדל בין שניהם שמים וארץ, הראשון מנהל כסף של אחרים השני יוצר
ציטוט
הוסף תגובה