שבת, 13 ספטמבר 2014 07:52

"חלחול העושר" מול טענת "חלחול העוני"

"הוועדה למלחמה בעוני" רואה את העוני כאחת "ההשלכות של הפעילות הכלכלית". המציאות הפוכה: מצבו הטבעי של האדם הוא עוני וחוסר-כל. "הפעילות הכלכלית" היא שמקדמת את האדם ומרחיקה אותו מעוני.

בדברי ההקדמה לדו"ח "הוועדה למלחמה בעוני" קובע יו"ר הוועדה, אלי אלאלוף, כי "...באחריותם של קברניטי המדינה וראש הממשלה בראשם... בידיהם המפתח להכות במחלת העוני... ביכולתם להעניק תקווה למאות אלפים שחייהם נקלעו למצוקה". לחיזוק דבריו הוא מצטט מספר דברים (פרק ט"ו פסוק י"א):

"כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ."

אלאלוף שוגה בפרוש הפסוק. הפסוק פותח בקביעה כי אביונים תמיד יהיו (לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ) – עוני הוא מצב שלא יחדל מהחברה, ועל כן מחויב היחיד ששפר עליו מצבו לתרום לעני. המצווה אינה גורסת שצריך להעביר מיסים למלך או לכוהנים והם אשר יבצעו את ה"חלוקה הצודקת" לאביונים.

נקודת המוצא של הוועדה, ושל יתר ה"חברתיים", הפוכה: את העוני אפשר ו"צריך למגר"; והדרך – להעביר מיסים לפוליטיקאים והם כבר ידעו מה לעשות עם הכסף... על פי המלצות הוועדה. 

הוועדה רואה את העוני כאחת "ההשלכות של הפעילות הכלכלית". המציאות הפוכה: מצבו הטבעי של האדם הוא עוני וחוסר-כל. כדי להיות עני וחסר-כל אין צורך להתאמץ, זה יקרה מאליו. "הפעילות הכלכלית" היא שמקדמת את האדם ומרחיקה אותו מעוני. "הפעילות הכלכלית" אינה הסיבה לעוני של חלק מהאוכלוסייה. 

1492 2

אנחנו חיים כבר כמעט 70 שנים תחת חסותה של מכונה ממשלתית אדירה שגובה מיסים כבדים מכל האוכלוסייה ומחלקת את הכסף מחדש "למי שמגיע". חלקו הגדול של תקציב המדינה הם "תשלומי העברה" – לוקחים בכוח כסף מאזרחים ומעבירים לאזרחים אחרים, ובדרך מצ'פרים את המנגנון האדיר של עובדי הציבור שעושים את מלאכת הקודש הסוציאליסטית.

"עניים" נהנים מבריאות חינם, חינוך חינם ומגוון קצבאות. עשרות אלפי עובדי ציבור ברמה הארצית ובשלטון המקומי משרתים את "העניים". איך ייתכן שאחרי השקעה של טריליוני שקלים במשך עשרות שנים הממשלות לא הצליחו "למגר את העוני"? אולי אי אפשר "למגר עוני"? אולי השיטה דפוקה ובכלל רק תורמת להרחבת העוני? אולי בכלל הגדרת העוני ו"חישובי העוני" גורמים למצג שווא של עוני מתרחב קבוע לאורך עשרות שנים?

המלצות הוועדה ידועות מראש. צריך "לעשות יותר" מכל דבר, ובעיקר – יותר כסף ויותר עובדי ציבור חדשים, מיליארדים רבים יותר. רק דבר אחד מומלץ בדוח הוועדה להקטין... לצמצם את הקריטריונים לזכאות לקבל כסף... לא להכביד על הזכאים... בשביל זה צריך הצגה של וועדה? תמורת תשלום נאה, רק חלק קטן מעלות הוועדה – רבים מקוראי אתר זה יכולים, בכוחותיהם הדלים, לכתוב דוח כזה תוך שבועיים... רק "תשתיות" הוועדה למלחמה בעוני עלו חצי מיליון שקל...

עוני לא "נוצר" – רק עושר נוצר 

עניים הם אלה שבתחתית פירמידת הרווחה. כדי להיחלץ מהמקום ממנו קשה לרדת נמוך יותר, צריך ליצור עושר (במובן של wealth). עושר יוצרים רק בדרך אחת – עושים דבר מה שמביא תועלת לזולת והוא מוכן לשלם עבור תועלת זו. שיבוש מערכת יצירת העושר, משבש את יצירת השפע, ויותר אנשים נשארים במצב של "עוני".

עוני אינו "מחלה" (כדברי אלי אלאלוף) שתוקפת אנשים ואז "נוצר עוני"; הממשלה נותנת תרופה נכונה וכך מבריאים מעוני. צעירים רבים מתחילים את הקריירה העצמאית כ"עניים". הם מתגוררים לרוב בדירה שכורה עם שותפים, חיים בצמצום ורוב משכורתם מיועדת להוצאות הדירה. איחור בקבלת המשכורת לא מאפשר במקרים רבים לשלם שכר דירה במועד. "חיים על הקצה". עם הזמן וההתמחות בעבודה הם נחלצים ממצב זה.

חלוקת כסף ממשלתי לא מחלצת אנשים מעוני, הם נשארים עניים; תמיד "יחסרו עוד מיליארד שקלים" כדי לעזור להם. המתוחכמים מביניהם נחלצים מעוני אבל נשארים בטבלאות סטטיסטיקת העוני כדי להמשיך וליהנות מתקציבי "המלחמה בעוני".

ככל שהכלכלה נשלטת יותר על ידי הממסד המדינתי – קשה יותר להיחלץ מעוני. כמעט כל חוק ורגולציה חדשים, מתווספים על החוקים המיותרים הקיימים, ומייקרים את החיים. כך מתבססים מעמדות מועדפים ומתבצרות קבוצות אינטרס שהכנסתן מובטחת על חשבון היתר, גדל מספר מקומות העבודה שקשה להתקבל לעבודה שם. חוקי עבודה שלא מאפשרים לפטר עובדים – מונעים מעניים להתחרות על מקומות עבודה שאינם מתפנים. העלות והקושי להיחלץ מעוני מזנקים.

"השכבות המוחלשות"

ראייה שגויה של המציאות יצרה את המונח החדש "השכבות המוחלשות". מהמונח הסביל משתמע שיש מישהו ש"מחליש" בפעולותיו קבוצה בציבור – לכן היא "מוחלשת". מונח ממזרי זה מסתיר בחובו האשמה: מיהו אותו "מחליש" נבזי? חייב להימצא מישהו כזה, הרי מישהו "מחליש" את "השכבות המוחלשות".

יתר על כן, אם "העניים" הם "שכבה מוחלשת", משתמע מכך שלפני ש"הוחלשו" – מצבם היה שפיר. "החברתיים" מאוהבים בביטוי החדש שאומץ בתקשורת (כי הוא נשמע תקין פוליטית). הביטוי חביב על "החברתיים" כי באמצעותו ניתן להצביע על האשמים בהחלשת "השכבות המוחלשות": העשירים והממשלה. אז הוועדה למלחמה בעוני תיקח עוד יותר מהעשירים, באמצעות הממשלה, תיתן לעניים והעוני ימוגר לעד.

העוני הסטטיסטי

כתבנו בעבר (כאן   וכאן) על אי הסבירות בנתוני העוני הרשמיים. אם "קו העוני" מוגדר כך שבערך רבע מהאוכלוסייה הם בתחתית פירמידת ההכנסות, מתחת לאותו "קו עוני" – אז גם אם המלאך גבריאל יחלק לכל ישראלי אלף דולר לחודש – תמיד יהיה רבע מהאוכלוסייה מתחת ל"קו העוני" החדש שייווצר. כמו הקריאה המפורסמת בכל טיול בית ספר: "למה האחרונים תמיד בסוף"?

חלחול העושר

עושר חדש נוצר, כמעט תמיד, אך ורק על ידי יזמים. על ידי עסקים חדשים וכאלה שמתרחבים. לפעילות ממשלתית אין חלק בכך – ממשלה יכולה רק להחרים עושר מאזרחים מצליחים. קביעה זו לא תנעם באוזני ה"חברתיים", שטוענים שהעשירים מתעשרים על גב העובדים. גם ועדי עובדים יסלדו מקביעה זו, שהרי בכל שביתה עולה הטענה שבעל העסק התעשר "בזכות עבודתם המסורה של עובדיו".

נכון, לגורמים רבים יש חלק בתהליך יצירת העושר – אבל החוליה הקריטית היא היזם שמחבר את כל הגורמים ומסכן את כספו.

"תיאוריית חלחול עושר" גורסת שהעושר שנצבר בידי אנשי עסקים ויזמים מחלחל אל יתר שכבות האוכלוסייה דרך השקעות חדשות שיוצרות מקומות עבודה חדשים באופן שכל "הכלכלה" נשכרת.        

הראיה הפשטנית חוטאת למציאות בכך שהיא מתעלמת מסדר הדברים: העושר מחלחל למטה הרבה לפני שהיזם התעשר. כאשר מיזם חדש קם – קודם לכל משלמים לעובדים, למתכנתים, לפועלים, לסבלים, ליועצים ולרבים אחרים. רק אם המיזם מצליח ומרוויח – גם בעלי המניות רואים רווח. ההתעשרות מתחילה רק בסוף התהליך ואילו חלחול העושר – כבר בתחילת התהליך.

"לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" – עניים תמיד היו ותמיד יהיו. השאלה היא רק מה הסיכוי של היחיד להיחלץ מעוני. המלצות "הוועדה למלחמה בעוני" רק יגבירו את העוני, בייחוד אם כל המיליארדים הנדרשים "יושקעו" על ידי הממשלה על פי ההמלצות.

מוטי היינריך



1492 1
לוחמת העוני היפה ביותר – ח"כ אורלי לוי                                                                צילום עידו לביא, "את"

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:20
תגובות  
0 #1 מוטי טועהדובר הרבנות 13/9/14 2016-05-10 04:07
אילו אלוהים היה חי היום, הוא היה משנה את הפסוק המצוטט, ומצווה להעביר כסף למדינה כדי לתמוך בעניים.
ציטוט
0 #2 הפעילות הפיננסית מחוללת עוני רביואב נצר 14/9/14 2016-05-10 04:08
www.youtube.com/watch?v=O51kXjXzvq8
ציטוט
0 #3 מוטי, אתה כמו יין טוברבי דוד, נהריה 2016-05-10 04:09
שמשתבח עם השנים.
אתה ברור יותר, רהוט יותר, משכנע יותר ועכשיו גם מצחיק יותר.
מסכים עם כל מילה שלך, ובעיקר עם הכותרת של התמונה...

דובר הרבנות: חנקת אותי מצחוק, בושה!
ציטוט
0 #4 חכמים כבר אמרו - גדול המלווה ..צבי ולדמן 14/09/14 2016-05-10 04:10
חכמים כבר אמרו - "גדול המלווה יותר מן העושה צדקה" (שבת ס"ג.) .
בגלל שתי סיבות 1) כדי שהעני לא יתבייש. הרי הוא רק לוקח הלוואה.
2) כדי שירגיש מחוייב להחזיר את ההלוואה .וככה יתאמץ להוציא את עצמו מהמצב הקשה שאליו נקלע. אנו רואים שמתן כסף סתם מנציח את העוני . לעומת הלוואה של הכסף עוזר למיגור העוני.

שנתברך ביום טוב. שבוע טוב. ובכל הברכות שכתובות בספר הטוב.
ציטוט
0 #5 לא יהיה בך אביוןאיתמר פלאי 14/9/14 2016-05-10 04:10
מה לעשות -יש פסוק לכל דעה. 7 פסוקים לפני זה כתוב - אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך...
ציטוט
0 #6 השאלה מי רוצה לעבודיעקב 14/9/14 2016-05-10 04:11
יש המון עניים השאלה מי רוצה לעבוד
אני לא מצליח לגייס עוזר עוזרת משק בית
גם ב 50 עד 60 שח נטו לשעה
יותר קל לשבת בבית ולקבל כסף
ציטוט
0 #7 קיינסניר קוזלובסקי14/9/14 2016-05-10 04:12
בימים אלה שמקובל להביא את קיינס כדוגמא, מומלץ לקרוא את ספרו של קיינס על הסכמי ורסאי. בפתחת ספרו מייחס קיינס את בצמיחה האדירה שחווה העולם ב-50 השנה שקדמו למלחמה לחוסר השוויון בחלוקת ההכנסות. מכיוון שהעשירים אינם יכולים לצרוך את כל ההכנסה שלהם, הם משקיעים אותה. זאת עדיין הגישה בארה"ב. נכון שמאז חלו שינויים והיום עיקר החסכון בעולם מקורו בקרנות הפנסייה, אך עדיין חוסר השוויון תורם להגדלת ההשקעות. הבעיה היום בעולם אינה חוסר שיוויון אלא עיוות שוק בהקצאת ההשקעות (שאפילו אדם סמית הדגיש אותה). הכוונה היא להעדפת השקעות לטווח קצר ורווחי מסחר ולא בהשקעות לטווח ארוך. דוגמא נוספת (מ-HBR) היא מקלטי המס, שגורמים לחברות רב לאומיות להעדיף להשאיר כסף במקלטים במקום להשקיע חזרה (שוב - מדובר במדיניות מס הזויה בארה"ב המעודדת שימוש במקלטי מס - ובעצם מקלטי המס נוצרו בשל אוזלת היד של המדינות כאשר יצרו מערכות מס שמאפשרות מקלטי מס).
המצב בישראל אינה שונה. העניים עניים בין השאר כי המדיניות הממשלתית עושה אותם עניים (חוק החלב, תקינה הזויה...). על הממשלה לדחוף לא רק למסים נמוכים אלא גם לחופש כלכלי - חופש לא רק ממדיניות ממשלתית אלא גם ממונופולים והגבלים עסקיים.
ציטוט
0 #8 ל-5stossel 14/9/14 2016-05-10 04:12
מוטי לא משתמש בפסוק ע״מ לתמוך בדעתו, אלא מצטט את הפסוק כדוגמא לפרשנות מוטעית של אלאלוף.

מוטי יישר כח, כתבה מצוינת.
ציטוט
0 #9 הם אכן מוחלשיםעפר 14/9/14 2016-05-10 04:13
כאשר מחוקקים חוק שכר מינימום מחלישים את חסרי ההשכלה.
כאשר בעלי קביעות משתלטים על נחלה ציבורית עד הפנסיה (נמל\אוניברסיטה\דואר\רכבת\ח"ח וכו') מחלישים את הלא מקומבנים.
חוקים מסובכים מחזקים את החברות הגדולות שמעסיקות עו"ד ורו"ח במשרה מלאה ומחלישים את בעלי העסקים הקטנים.
כאשר יוצרים מלכודות עוני בביטוח הלאומי מחלישים את העניים.
הרשימה ארוכה אבל הממשלה מחלישה את העניים.
ציטוט
0 #10 התייחסות לדו"ח הוועדהגרי 15/9/14 2016-05-10 04:14
של אחד "סופרמןZW" אפשר למצוא כאן:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=3635923
ציטוט
0 #11 לא קשור לנושאמישהו 15/9/14 2016-05-10 04:14
לשיטת אנשי השוק החופשי לא יכול להיווצר רעב כאשר יש משאבים והשוק חופשי לווסת עצמו. אני מקשר לסירטון של היסטוריון (סוציאליסט) שמציין מקרה של רעב שלשיטתו נוצר דווקא בגלל השוק החופשי
http://www.youtube.com/watch?v=Sgae8SA-rcI&list=UUX6b17PVsYBQ0ip5gyeme-Q
אשמח לביקורת שלכם.
ציטוט
0 #12 דווקא מאד קשור לנושאיצחק יוגב 15/9/14 2016-05-10 04:15
ל-11, לא שמעתי הכל, אבל ברור שמקור הבעייה היה התערבות ממשלתית בשוק (על ידי העדפת יצוא כותנה על ייצור מזון ועל ידי מיסוי). אולי יש כאן טענה שכוחות השוק יצרו את הרעב, אבל השוק פעל כך בגלל התערבות הממשלה.
פעילות כלכלית יכולה להפיץ עוני, כמובן, אם היא מבוצעת על ידי הממשלה כדי "לכוון" את השוק. אם נותנים לשוק לפעול לבדו, העוני הולך וקטן. הרבה אנשים "עניים" היום חיים יותר טוב ממלכים לפני 300 שנה. (לפחות לעניים של היום יש מים זורמים בבית, נייר טואלט, מקרר, שירותי בריאות טובים יותר משהיו למלכים במאה ה 18, ועוד. אני מדבר על עניים בישראל, לא באפריקה.
ציטוט
0 #13 יסלח לי כבודומישהו 16/9/14 2016-05-10 04:16
המקרה כפי שמתואר במקור הוא מקרה של שוק חופשי: בהודו היתה תעשיית טקסטיל. באנגליה נוצרה תעשיית טקסטיל יעילה מזו של הודו. ההודים עבור ליצור כותנה (איך אומרים בשפה של שוק חופשי - התמחות ביתרון היחסי). מבחינה כלכלית, השתלם יותר לייצר כותנה לאנגליה העשירה מאשר אוכל להודים העניים. התוצאה כותנה לאנגליה ורעב להודו. לא התערבות ממשלתית גרמה להעדפת יצור כותנה בהודו אלא שיפור תעשיית הטקסטיל באנגליה. לגבי המיסוי - תמיד יש מיסוי.
טעות?
ציטוט
0 #14 צריך לשים לב לפרטיםעפר 16/9/14 2016-05-10 04:17
אני מסתמך רק על הסרטון, אין לי ידע מוקדם לגבי הודו הקולוניאלית.
לפי הסרטון הצבא הבריטי העלה מיסים בתקופה של יובש. מי שלא יכול היה לשלם רכושו הוחרם. כדי להתמודד עם הרעב הוקמו מחנות עבודה שבהם ל"פועלים" הייתה הקצבת מזון שלא אפשרה להם לעבוד ביעילות.
יש כאן הרבה התערבות ממשלתית. בנוסף יש את שלטון הקאסטות בהודו.
לפני שמאשימים את השוק החופשי צריך לברר מה בדיוק קרה תחת הכיבוש הבריטי.
ציטוט
0 #15 אין טיעון שבשוק חופשי לא יכוליופיטר 16/9/14 2016-05-10 04:17
להיווצר רעב. כשם שאין טיעון שבשוק חופשי אין כשלונות ופשיטות רגל. להיפך האפשרות מרעב ופשיטת רגל היא התמריץ ליוזמה וחריצות. הטיעון הוא שבשוק לא חופשי לא יכול להיווצר עושר
ציטוט
0 #16 בשוק שאינו חופשי אין מי שילחם ברעביופיטר 16/9/14 2016-05-10 04:18
במשטר הקומוניסטי מליונים מתו מרעב באוקראינה ארץ החיטה. שלטון הפקידות משתקת כל יוזמה
ציטוט
0 #17 מה עם תשובה עקרונית?מישהו 17/9/14 2016-05-10 04:18
מה זה תשובה עקרונית? נאמר סוציאליסט יטען שבשוק חופשי נוצרים מונופולים טורפניים וייתן דוגמאות.
את הדוגמאות יש להפריך עובדתית אבל יש גם לתת תשובה עקרונית שבמקרה הזה היא שאם למונופול יש רווח אדיר ויש חסמי כניסה נמוכים
אזי יכנסו מתחרים חדשים והמונופול ישבר וכו'.
הטיעון העקרוני הוא זה שמשכנע.
את הטיעון הסוציאליסטי הצגתי בתגובה 13. האם יש לכם תשובה עקרונית לזה?
ציטוט
0 #18 מישהו (17) תשובה עקרונית.עפר 17/9/14 2016-05-10 04:19
בשוק חופשי במקרה הנ"ל החקלאים מקבלים יותר כסף על כותנה מאשר על מזון. יש מחסור בשטחי גידול ולכן שטחי גידול נהיים יותר יקרים. יש תמריץ לפתח שטחי חקלאות גם באיזורים "קשים" יותר שלפני כן לא שימשו לחקלאות.
אם הבעיה היא מים מחיר המים אמור לעלות ולפגוע דווקא בכדאיות הכותנה שצורכת הרבה מים או שישתלם להשקיע במתקני אגירה ולנצל מים שלפני זה זרמו חופשי.
פתרון נוסף במערכת של שוק חופשי, ההודים מגדלים כותנה יקרה ומייבאים חיטה זולה יותר ממדינה אחרת.
כל זה בתנאי שהרווח העודף נשאר בידי החקלאים.
כדי להבין למה כל אלה לא התקיימו צריך לבדוק את מנגנון הקצאת הקרקעות והמים, מערכת המס, היכולת לנייד כח-אדם בחברה שמשלבת כיבוש בריטי (לא חופשי) עם מערכת מעמדות מסורתית (מאוד לא חופשית).
ציטוט
0 #19 למישהו - תשובה עקרוניתלוי 17/9/14 2016-05-10 04:20
אין לחפש כל עקרון מקודש ב"כלכלה" וב"שוק". אלו כלל אינן מטרות.

העקרון, ב'הא' העקרון, מונח בשלב הרבה יותר מוקדם. ממש בנקודת המוצא של הכל. והוא: הזכויות הטבעיות לחיים, לחרות ולקניין.

הכלכלה החופשית היא תוצאה הנדסית, לא מטרה מוסרית, של קיום הזכויות הטבעיות.

תחת קיום הזכויות הטבעיות, גם בשוק חופשי יש אפשרות הנדסית לצמיחת מונופול. הכוונה כמובן למונופול שצמח בתנאי השוק, ללא כל "עזרה" או הגנה מצד השלטון. (מונופול בחסות השלטון - ע"י הענקת רישיון יצור / יבוא / שיווק בלעדיים - משמעו פגיעה בזכויות הטבעיות, ולכן זה לא "שוק חופשי".). כל ניסיון מצד השלטון לאסור קיומו של מונופול כזה, משמעותו אחת - פגיעה בזכויות הטבעיות של בעל המונופול. וזה רע. וזאת תשובה עקרונית. גם אם ציבור הלקוחות של המונופול נדרש תאורטית לשלם מחירים גבוהים מהמחירים ההיפוטטיים של תחרות.

היות ואין פגיעה בזכויות הטבעיות, רשאי כל יזם לנסות את כוחו ולהתחרות במונופול. אם אף אחד לא הצליח, כנראה שמחירי המונופול יותר זולים ממחיר שוק תחרותי - אך זאת כבר תשובה הנדסית, ולא עקרונית.

(אגב, את המשתמש בביטוי מונופול "טורפני" ניתן לאבחן כמניפולטור, ואפילו כגס רוח)
ציטוט
0 #20 תשובה טובה אבלמישהו 17/9/14 2016-05-10 04:20
עופר:
אם המחיר הגבוה נותן תמריץ לפתח ולהסב שטחים לצורך גידול כותנה הרי שבעיית הרעב רק גדלה. זה בדיוק הטיעון שהועלה בהרצאה.
כך גם בנוגע למים: יותר מים ינוצלו אבל הם לא יגיעו לאנשים הצמאים אלא לתעשיה המשרתת את השכן העשיר
גידול כותנה יקרה כדי לייבא אוכל זול - זה דווקא טיעון משכנע. מבחינתי הוא די סוגר את הסיפור. אבל יש הסתייגויות. אם יש בצורת ויש רעב למה שלא הממשלה תשתמש ברווחים כדי לקנות מזון ולהביא אותו לרעבים? מה האלטרנטיבה של השוק החופשי לזמן חירום?
ציטוט
0 #21 למה שהממשלה לא תשתמש וכו' . כל כךיופיטר 22/9/14 2016-05-10 04:21
מגוחך, מי זה הממשלה שתעשה, שתחליט, שתפעל? חבורה של פקידים טפיליים, אתה פשוט לא מבין כלום בעקרונות החופש הכלכלי. אין דבר זה הממשלה תעשה, לעשות צריך מוטיבציה, ורחמים אינו גורם מניע, ואפילו אם כן מי ערב למידת הרחמים והחסד בגוף בירוקרטי טפילי ונפוח. ולמה שאתה תעשה ולא השני. ממשלות יכולות רק להפריע וזה הדבר היחיד הנעשה על ידם ביעילות
ציטוט
הוסף תגובה