הדפס עמוד זה
שבת, 06 דצמבר 2014 15:58

נוחי דנקנר מואשם ב"הרצת מניות" - האם מעשיו אינם מוסריים?

נוחי דנקנר מואשם בימים אלה, במזימה של "הרצת" מניות איי.די.בי. בבורסה. האם "הרצת מניות", או "מניפולציות" במניות היא תרמית לא-מוסרית שהמדינה צריכה לאסור?

נוחי דנקנר מואשם, במשפט מתוקשר שמתנהל בימים אלה, במזימה של "הרצת" מניות איי.די.בי. בבורסה. קונצרן IDB שנשלט על ידי דנקנר התדרדר בשנים האחרונות והתקשה בפירעון הלוואות ענק שנטל לצורך התרחבותו העסקית. בינואר השנה נמכר הקונצרן לאנשי העסקים אלשטיין ובן משה.

חוקי

לפני למעלה משנתיים תכנן דנקנר לגייס הון בבורסה בדרך של הנפקת מניות ואופציות, כלומר להכניס שותפים נוספים מהציבור כמשקיעים בקונצרן, בניסיון לעמוד בלחץ פירעון החוב המעיק. ובלשון כתב האישום: "להצלחת ההנפקה נודעה חשיבות מכרעת בעיני דנקנר והנהלת אי.די.בי, וזאת הן לצורך עמידתה של החברה בפירעון חובותיה, והן כמדד לאמון של שוק ההון והגופים המרכזיים במשק הישראלי בחברה ובעומד בראשה... דנקנר [השקיע] מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים ושכנועם להשתתף בה, בין אם בשלב המשקיעים המסווגים ובין אם בשלב המכרז הציבורי."

עד כאן העלילה חוקית.

לא חוקי

כדי ליצור "אווירה אוהדת" להנפקה ביצע דנקנר (ובכך הוא מואשם) באמצעות ידידים, רכישות של מניות IDBבבורסה במטרה "להריץ" את מחירי המניה וליצור מצג של "התעניינות" ציבורית במניות החברה. מטרת התנהלות כזאת היא לשכנע ציבור משקיעים תמים ("אלמנות ויתומים") שייסחף בגל הקניות וישקיע את חסכונות חייו במנייתIDB המטפסת.

כאן כבר בוצעה עבירה על החוק, ובלשון התביעה: "... דנקנר ושטרום [פעלו] כמבצעים בצוותא והשפיעו בדרכי תרמית על שער מניית אי.די.בי... הניעו או ניסו להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך, תוך העלמת העובדות המהותיות שהרכישות המשמעותיות של מניית אי.די.בי בימים הרלבנטיים נעשית על-ידם ולמען הצלחת ההנפקה."
 

1510       מקור: גלובס

תוך כדי הרצת המניות כנראה שגם בוצעו עברות אחרות על חוקי ניירות הערך, כמו אי-דיווח לבורסה על פעולה (בעקיפין) של בעל עניין במניות החברה. למרות שאילו פורסמו הודעות רשמיות שבעלי עניין רוכשים מניות IDB, אילו דנקנר היה פועל "בשקיפות" ומצהיר שהוא קונה מניות וגם משכנע בגלוי חברים לקנות... – דווקא ייתכן שיותר "אלמנות ויתומים" היו נסחפים למסע הקניות... אם בעלי הבית וחבריו קונים... סימן שהסחורה טובה...

אותנו מעניינת השאלה האם "הרצת מניות", או "מניפולציות" במניות היא תרמית לא-מוסרית שהמדינה צריכה לאסור?

"המניפולציה"

"מניפולציה" במניות היא התערבות מלאכותית במהלך המסחר החופשי כדי ליצור מצג שווא במסחר: העלאת מחיר, הגדלת נפח המסחר, או לחילופין הורדת מחיר מניה. רוב המדינות אוסרות "מניפולציה" בשוק ניירות הערך.

ה"מניפולטור" משקיע כסף רב בשינוי מלאכותי של מחיר המניה (קונה כמויות גדולות או מוכר בהיקפים גדולים) כדי שהציבור יתפתה להצטרף, מתוך הנחה שיש בסיס כלכלי למגמת המסחר במניה. בשלב מסוים ה"מניפולטור" מוכר את אחזקותיו ברווח וערך המניה חוזר למצב שקדם להתערבות, תוך הסבת הפסד למשקיעים התמימים שנסחפו במגמה המלאכותית.   

המניפולאטור הוא מהמר שמסכן את כספו. ההימור לא מובטח. אין ביטחון שהמוני קונים יצטרפו למגמת העלייה. אין כלל ביטחון שהעלייה ה"מלאכותית" במחיר שונה מכל תנודה "טבעית" אחרת שהייתה בעבר במניה ויהיו כמוה גם בעתיד.

כמעט כל מוכר הוא "מניפולטור". מוכרים דירה? בטח סיפרתם לכל המתעניינים שרק אתמול דחיתם 2 הצעות (שלא היו) ב-1.5 מיליון שקל, והשכן בבניין ליד קיבל כבר 1.7 מיליון. פארתם ורוממתם את השכונה והבניין הדפוק בו אתם גרים. אולי צבעתם את הקירות וקניתם שני עציצים כדי לשנות את האווירה הקודרת של דירתכם... ניסיתם "להריץ" את מחיר הדירה בבורסת הדירות. נכנסתם לקניון לקנות שמיכת פוך לחורף... המוכרת נשבעה ש"כולם קונים" והיא עצמה קנתה שתיים מסוג זה... אחת לבת הגדולה... האם צריך חוק נגד "מניפולציה" במחיר דירות? במחירי שמיכות החורף?

לפני כל הנפקת מניות בבורסה משתדלים בעלי החברה "ליפות את הכלה", משתדלים להבטיח מומנטום של קניה, סוגרים עם גופים שקונים עוד לפני ההנפקה לציבור, משכנעים חברים. דנקנר פעל (לכאורה) באמצעות חברים כי קניה ישירה אינה חוקית. אבל אולי החוק מיותר?

מי כפה עליכם לקנות מניות של דנקנר?

המשקיעים במניה, שרוכשים אותה בבורסה, עושים זאת מרצונם החופשי וללא כפיה. אם הם משקיעים לטווח ארוך, התנודה הנוכחית, תיבלע בעשרות תנודות "טבעיות" אחרות בעתיד. אם הם משקיעים לטווח קצר, הרי שכבר נתקלו בעבר בתנודות חריפות, ומודעים לסיכון ולהימור שבהשקעה. מי שכנראה מרוויחים הם מחזיקי המניות שמכרו אותן ל"מניפולטור" בעליית מחיר. נפטרו מהמניה ב"מחיר טוב". וגם זה לא בטוח...

אם אינכם "משקיעי ערך" מומחים כמו ווארן באפט (שרכש את "ישקר" נהריה) אז קרוב לוודאי שכל מחיר של כל מניה עלול להיות עבורכם "מנופח", או לחילופין "מציאה". קשה לנו לדעת אם המחיר "טבעי" ונכון (מה זה בכלל?). "מחיר" הוא מחיר שוק, המחירים נקבעים על ידי אלה שרוצים למכור ולקנות ממגוון סיבות – תקוות, פנטזיות, אכזבות, או צורך במזומנים. מי שקונה מניות בגלל שהן עולות כעת – מהמר לא פחות ממי שמריץ מניות.

גם "מחירי השוק" של מניות מושפעים מויסות המחיר על ידי ברוקרים בתפקיד של "עושה שוק". מינוי רשמי של מניפולאטור חוקי שתפקידו לווסת מחירי מניות אם צפויה תנודה "קיצונית" מידי.
ראו את הגרף של מניית IDB. במסע ההתדרדרות של המניה מאז 2010 אין שום דבר יוצא דופן. דווקא ב-2012, בתקופת "הפשע" של דנקנר, התנודות במחיר המניה היו פחותות מהשינויים ה"טבעיים" בתקופה קודמת... 

איש לא יכול לדעת אם דנקנר התכוון "להונות" את הציבור. בטוח שבאמצעות הנפקה מוצלחת הוא רצה "להרוויח זמן", עוד מספר חודשים של "אוויר לנשימה". עד אז אולי יבשיל מו"מ עם משקיע גדול, אולי יתקבל אישור מהמדינה לעסקה שמתבשלת, אולי, אולי... החברים של נוחי שקנו מניות בעקבות הפצרותיו לא חשבו שהם בטוח יפסידו מיליוני שקלים. הם נתנו אמון אישי בהבטחתו לפצות אותם, או בתסריט ששכנע אותם כיצד הצלחת ההנפקה תציל את הספינה מטביעה. גם עשיר – לא שמח להפסיד מיליוני שקלים.  

המדינה צריכה להגן על הפרט מהונאה ומהפרה של הסכמים שנכרתו מרצון על ידי הצדדים להסכם. אם בעל עניין מפרסם, לדוגמה, הודעת כזב על ביצועי החברה, מתאר מוצר כושל כמצליח, או מדווח על "תוכנית" מהרהורי ליבו – זו הונאה של ציבור המשקיעים ועליו לעמוד לדין.

המדינה לא צריכה להתערב בכל נושא. אם ציבור המשקיעים רואה פגם בהתנהלותו של דנקנר (אפילו אם היא חוקית – "כשר אבל מסריח") שיצביע נגדו בשוק, יחדל לתת אמון בהבטחותיו, לא ירכוש מניות הקשורות בשמו. ציבור המשקיעים הרבה יותר רגיש מבית המשפט. השופטים בירושלים זקוקים לראיות מוצקות, שומעים עדויות מתישות, מושפעים מהצגות של עורכי דין ופוסקים לאורך 350 עמודים. לציבור די במספר כתבות שליליות על איש העסקים כדי שיאבדו את האמון בו – לא חייבים הוכחות מוצקות, די בתחושות בטן. 

מה שמותר לפריץ אסור ליהודי

במרבית מדינות ה"עולם הנאור" אסורה גם "מניפולציה" במסחר בסחורות, או במטבעות (אולי גם בארץ). בניגוד לדנקנר, לממשלות ולנגידי בנקים מרכזיים מותר לעשות מניפולציות בשערי מטבע, במניות ובשערי ריבית כרצונם. בנק ישראל רוכש דולרים בשוק כדי לפחת את שער השקל, וקרנית פלוג נגידת בנק ישראל אף רומזת על "צעדים לא קונבנציונאליים" שמשמעותם הדפסת כסף לקניית אגרות חוב ממשלתיות בשוק וכך להעלות את מחירן באופן "מלאכותי" – מניפולציה חוקית באג"ח מדינה.

נוחי דנקנר מואשם על פי חוק מיותר. הוא גרם נזק כספי בהימור לעצמו ולידידיו שרכשו מניות. לעומת זאת, למדינות (ממשלה ובנק מרכזי) מותר לעשות "מניפולציות" – "לטובת העם" לכאורה. נזקי המניפולאציה שממשלות גורמות לכל העם, מאז המשבר הכלכלי ב-2008, מצטבר בינתיים כהר געש מתחת לפני השטח. הנזק שדנקנר גרם לציבור המשקיעים, אם בכלל, באמצעות המניפולציה ה"לא חוקית", מתגמד לעומת הנזק שגורם השלטון באמצעות הארכי-מניפולציות החוקיות שלו.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 אפריל 2016 05:44

פריטים קשורים