חמישי, 28 אפריל 2016 18:03

1 במאי – יום הזיכרון לקורבנות הסוציאליזם

כדרכנו, ה-1 במאי מצוין כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו".

1625



מנהיגים אלה סחפו המונים בשם אידיאולוגיה חברתית. אידיאולוגיה שראתה לנגד עיניה קולקטיב ערטילאי כערך עליון. את הפרט מותר וצריך לשעבד לטובת הכלל – הקולקטיב. הסוציאליזם הלאומני של היטלר (נאציונל-סוציאליזם), הדיקטטורה של הפרולטריון (מעמד הפועלים) של מאו-צה-טונג, הקומוניזם המהפכני שסטאלין הגשים הלכה למעשה. הלכה של מרקס ולנין – מעשה של סטאלין.

ציבור גדול השתכנע שעושר הוא סוג של מחצב טבעי אותו צברו העשירים תוך ניצול העניים. כל שנדרש כדי לשפר את רווחת העניים הוא להחרים מחצב זה מידי העשירים ולחלקו בין ההמונים. כך ירווח לכולם. בדרך צודקת זו, "העושר" יתחלק בשוויוניות בין כולם. את העשירים לשעבר צריך להרוג כדי שלא יחזרו להשתלט על אותו מחצב טבעי שנקרא "עושר".

היטלר לא הרג את העשירים הגרמנים (אלא אם היו יהודים), אלא "רק" שעבד אותם לטובת "העם הגרמני" – גרמניה מעל לכול – גם מעל לגרמנים. לפרט יש "זכויות" אך ורק אם הן משתלבות וכרוכות עם מטרות הקולקטיב – "החברה".

את רצון "החברה" קובע המנהיג הנערץ. הפרט הוא בורג קטן ומצווה עליו להקריב את רצונו והעדפותיו לטובת המטרה החברתית הגדולה. אם יסטה מתלם זה – "החברה" תכפה עליו בכוח את רצונה. תוצאות הכפייה הם אותם מיליוני קורבנות – המספרים הגדולים שמתחת לתמונות ה"אישים".

צוררים אלה ודומיהם הגיעו למעמדם לאחר שצברו תמיכה ראשונית נרחבת למדי באוכלוסייה. היטלר שילב את המונח "סוציאליזם" בשמה של המפלגה הנאצית, כנראה כדי להקל על שכנוע ההמונים שהרי סוציאליזם זה "טוב". הגשמת הסוציאליזם מחייבת את צמצום חופש הפרט, מחייבת כפייה. מנגנוני הכפייה שמוקמים בדרך להגשמת הרעיון מונעים אפשרות מעשית "לחזור אחורה"; מנגנוני חושך אלה יצרו בהכרח את מחנה הריכוז הגרמני, את הגולאג הרוסי ואת המחנות ל"חינוך מחדש" בסין.

ראו עד כמה אידיאולוגיות חברתיות אלה מקוטבות לחלוטין לרוח הכרזת העצמאות האמריקאית:

"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה".

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 04 יולי 2016 18:21
יוסי ברנע
בין מקור לבין שימוש בסמליות
ראשיתו של "האחד במאי" בהפגנה שהתקיימה בעיר טורונטו שבקנדה ב-15 באפריל 1872. את ההפגנה ארגנה פדרציה של איגודי עובדים בטורונטו בדרישה לשחרר ממעצר 24 פועלי דפוס שהנהיגו שביתה במטרה להגביל את יום העבודה ל-9 שעות. כיוון שהתאגדות עובדים ושביתות נחשבו אז בלתי חוקיות, הם נעצרו. הפדרציה של איגודי העובדים בטורונטו (Toronto Trades Assembly) ניצלה את האירוע לארגון הפגנה למען זכויות העובדים והגבלת יום העבודה. ההפגנה נקבעה לחג ההודיה הקנדי (שנחוג אז בתאריך שונה מהמקובל היום בקנדה). אני חושב שכל ליברל כיום מסכים כי שעות העבודה בתקופה המדוברת היו משום ניצול ופגיעה בכבוד האדם. מכל זה כמובן לא נובעת שום הצדקה לפשעי הקומוניזם,הנאצי ונל- סוציאליזם וכל טוטאליטריות למיניה.
0
יעקב .
למען הדיוק ההיסטורי
"הקומוניזם המהפכני שסטאלין הגשים הלכה למעשה. הלכה של מרקס ולנין – מעשה של סטאלין."לא נכון שלנין היה תיאורטיקן בלבד. הדיכוי, מחנות המאסר-ריכוז(הגולאג), סגירת הגבולות, הרציחות - הכול החל בימי לנין. אין הבדל בין לנין וסטאלין, ההבדל הוא רק כמותי. ההבדל היחידי הוא שסטאלין משל הרבה יותר שנים - ולכן הספיק לרצוח הרבה יותר אנשים. לנין מת צעיר יחסית ולא הספיק להגשים את "רעיונותיו".
0
רון וייס
מספרי הנרצחים מוגזמים לגמרי
שלא לומר שקריים לחלוטין.למשל, לפי פרופסור מומחה בהיסטוריה הסובייטית מאוניברסיטת תל אביב,מספר המתים ממדיניות סטלין,כולל נספי הרעב באוקראינה,נאמדי ם בכ-24 מיליון בני אדם(ולא 43 מיליון ככתוב במאמר).
0
יעקב .
סטאלין רצח 60 מיליון
זאת לפי הערכה לא של פרופסור מת"א, אלא לפי אלכסנדר סולז'ניצין, שחי ברוסיה בזמנו של סטאלין, היה אסיר בגולאג, וחקר את הנושא לעומק גם אחר כך.כפי שאמר סולז'ניצין בזמנו: אם שלטונות בריה"מ חולקים על המספר הזה ויש להם נתונים יותר טובים - יפרסמו נא נתון מדויק ומוסמך של מספר הנרצחים.סולז'ניצין הסתמך גם על נתוני מרשם האוכלוסין וחישובים דמוגרפיים.תרשו לי להתייחס למספרים של פרופסור מאונ' ת"א בחוסר אימון מוחלט, כמו שאני מתייחס למרבית הדברים שיוצאים מפי פרופסורים באונ' ת"א.
0
מוטי היינריך.
אני מוכן "להתפשר" על המספרים
ציטטנו את המספר 43 מיליון קורבנות. הפרופסור מת"א טוען "רק" 24 מיליון. הבה נתפשר – נסגור על משהו באמצע. 10 מיליון קורבנות פחות או יותר לא ינקו את השרץ.
0
לוי.
ליוסי (1): למה צריך להתנגד ...
האם ליברל צריך להתנגד לשעות העבודה שהיוו, לדברי יוסי, "ניצול ופגיעה בכבוד האדם" ?לא ! כל היקף שהוא של שעות עבודה, אפילו יהיה "רב", איננו "ניצול". אם העובד יכול להתפטר, או לסרב להתקבל למקום עבודה כזה - הריהו פועל מרצונו החופשי. אם ה"עובד" מוחזק במקום העבודה בכח, בניגוד לרצונו - זהו "ניצול". הגדרה יותר מדוייקת - זוהי "עבדות".ליברל היה צריך להתנגד לדבר אחר שציין יוסי: להוצאת התאגדות העובדים והשביתות אל מחוץ לחוק. התאגדות ושביתה היא נגזרת, ללא כל עוררין, של הזכות לחרות.יתירה מזו, גם אם מארגני ההתאגדות והשביתה מפעילים אלימות על "סרבני" ההתאגדות ו"מפירי" שביתה, אין לפגוע בחופש שלהם להתאגד ולשבות. את מפעילי האלימות יש לשפוט ולהעניש על הפעלת האלימות. ואגב, אין כזה דבר הפגנה למען "ז כ ו י ו ת" לעובדים. לעובד אין "זכויות" כעובד. יש לו זכויות כאדם - לחיים, לחרות, וכו'.הפגנה יכולה להיות, למען "תנאי העבודה" של העובדים.
0

3000 תוים נשארו