שבת, 11 מאי 2013 17:09

השוק הסיטונאי לירקות בתל אביב - אמרנו לכם!

שתי יוזמות התחילו לפני 3 שנים: האחת חברה ממשלתית, להקמת שוק סיטונאי חדש לירקות ליד חיריה – פשוט יחסית. השנייה – פרויקט מגדלי מגורים מורכב של גינדי במקום השוק הישן בת"א. נחשו מה קורה אחרי שלוש שנים?

לפני כשלוש שנים החליטו "גורמים רמי דרג", דהיינו – פוליטיקאים בינוניים ואינטרסנטים, להקים חברה ממשלתית שתבנה שוק סיטונאי חדש לפירות וירקות בצומת מסובים (ליד חיריה), במקום השוק הישן בלב תל אביב. הקרקע במרכז תל אביב, ליד בית מעריב, נמכרה במספר שלבים, כאשר האחים גינדי רכשו נתח נכבד להקמת פרויקט מגורים ענק של 720 דירות.

שתי יוזמות יצאו לדרך – האחת ממשלתית, להקמת שוק סיטונאי לירקות בצומת מסובים – פרויקט פשוט יחסית שעיקרו כבישים, חניות למשאיות, מחסנים ורמפות לפריקה וטעינה של מוצרי חקלאות. היוזמה השנייה –  פרויקט מגדלי מגורים מורכב יחסית הכולל מאות דירות מפוארות, גינון, תכנון סביבתי, חניונים, מבני ציבור, הליך רישוי מורכב ביותר ועוד. וכמובן, התמודדות עם מתנגדים מקצועיים כמו ארגון גרינפיס שנחרדו מ"הזיהום הסביבתי שהבניינים יוצרים".

 

1372 4
הדמיה של השוק הסיטונאי החדש המתוכנן בצומת מסובים על רקע גבעת חירייה.


1372 1
הדמיית פרויקט המגורים של גינדי בת"א במתחם השוק הסיטונאי הישן (ישר אדריכלים).


חלפו כמעט שלוש שנים ובפרויקט של גינדי נמכרו רוב הדירות, הבנייה בשלב מתקדם. לעומתה, היוזמה הממשלתית בצומת מסובים תקועה בשדה בור, עשיר בקוצים ודרדרים, ומסבה נחת רוח לנציגי גרינפיס בישראל.

1372 3המצב כיום (מאי 2013) של השוק הסיטונאי הממשלתי "החדש"...                          (צילום: קו ישר)


1372 2התקדמות פרויקט המגורים של גינדי כיום (מאי 2013) במתחם השוק הסיטונאי בת"א.        (צילום: קו ישר)


לפני כשלוש שנים, מונה דר' רענן כהן, לתפקיד יו"ר החברה הממשלתית החדשה להקמת השוק הסיטונאי. כהן היה בעבר (סליחה, "כיהן בעבר") כשר העבודה והרווחה מטעם מפלגת העבודה והיה גם יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה. עלות בניית השוק הסיטונאי הוערכה על ידי החברה הממשלתית ב- 250 מיליון שקל, משרד האוצר העריך את העלות ב- 400 מיליון, שתתנפח לפחות ל-500 מיליון אם הממשלה תבנה את השוק (לדברי פקידי האוצר). היו"ר הנכבד העריך בראיון באתר "מקו" את העלות ב-600 מיליון. בקיצור, כל מספר מתקבל על הדעת בעסק ממשלתי, כי מדובר ב"כסף של אף אחד" – 200 מיליון לכאן או לשם...

רוב הקריירה של דר' רענן כהן (היסטוריה, אונ' ת"א) התמקדה בעסקנות פוליטית במפלגת העבודה, כמזכיר המפלגה, כחבר כנסת ב-4 קדנציות וכשר העבודה והרווחה מטעם המפלגה. בשנת 2002 מונה כהן ליו"ר הבנק לפיתוח התעשייה שהיה שקוע בחובות (כמעט שני שלישים מתיק ההלוואות הוגדר כ"חוב בעייתי"). "הבנק", שהוא לא בדיוק בנק, היה בעברו מיזם ממשלתי אליו חברו הבנקים הגדולים שגם גם הם לא בדיוק "פרטיים". "הבנק" הופרט ועבר מיד ליד, כשבאורח פלא ("ניהול נכון") – כל המוכרים, הקונים והמנהלים הרוויחו בעסק. כהן הצליח "להבריא" את הבנק בעזרת קו אשראי של למעלה משני מיליארד שקל שהמדינה העמידה לרשות הבנק. את הניסיון העשיר הזה בניהול עסקי, עתיד היה כהן להביא אתו לחברה הממשלתית החדשה – חברת השוק הסיטונאי.

ככל שחולף הזמן מתפוגג כוחו של כל פוליטיקאי לשעבר, וכך קרה כנראה ליו"ר כהן. השבוע החליטה הממשלה, במסגרת חוק ההסדרים לפרק את החברה הממשלתית ולהעביר את הקמת השוק הסיטונאי למכרז ליזם פרטי. המדינה מודה שאינה מסוגלת להוציא לפועל פרויקט כזה.

החברה בראשותו של כהן שכרה לפני שלוש שנים משרדים בכפר המכביה, ויועצים לרוב. כמעט כל המנהלים, וביניהם היו"ר, הרבו ב"נסיעות לימודים" ברחבי העולם כדי ללמוד ולבקר בשווקים סיטונאיים. לדברי החברה, העלות עד היום הסתכמה בערך ב-5 מיליון שקל. אה, כן, החברה גם הזמינה מחקרים רציניים (כידוע, אין מחקר ממשלתי שאינו רציני) לניתוח השוק וגם מחקר שקובע כמה חשוב שהחברה תהיה בבעלות ממשלתית... המחקרים העלו על נס את "החיסכון למשק", ואת "העידוד לשוק החופשי" – אלה צפויים, אם הממשלה תנהל את העסק. בכיר באוצר אמר על זה: "זו טעות, שלא לומר הטעייה"... מישהו מאמין שהוצאות חברה ממשלתית זו עמדו רק על 1.7 מיליון שקל לשנה?

כתבנו על  השטות הגדולה של הקמת שוק סיטונאי על ידי הממשלה כבר ב-2010, עוד לפני שרענן כהן נקרא שוב לדגל לשרת את המולדת. אצטט את הפתיח של הכתבה ההיא:

"זו הזדמנות נדירה שמאפשרת לעקוב בזמן אמת כיצד נולד עיוות, ולחזות כמו בסרט בהילוך איטי איך מתממשים אינטרסים פוליטיים והופכים למוקד כוח פוליטי חדש – מקור לחלוקת ג'ובים והטבות וכלי ליצירת זכויות כלכליות יש מאין לקבוצה מצומצמת. הזדמנות לחזות בהתהוותה של חברה ממשלתית-כלכלית, מוקד נוסף לשחיתות עתידית".

אמרנו לכם!

לאחר אישור חוק ההסדרים ייערך מכרז ל"זכיין" פרטי להקמת השוק הסיטונאי. מדוע בכלל צריך שהממשלה תתערב ותקים שוק סיטונאי? אולי בכלל לא צריך שוק? האם יש שוק סיטונאי לחומרי ניקוי? לציוד משרדי?

אם ריכוז המסחר הסיטונאי בירקות במקום אחד מעניק יתרון לסוחרים, אז יזמים בענף כבר היו מקימים שווקים כאלה ללא צורך בהחלטה ממשלתית. מדוע בכלל צריך "זכיין" בודד? צריך את רמי לוי ואת משה לוי ועוד יזמים רבים אחרים – שווקים וסיטונאים ללא הגבלה, ללא פוליטיקאים וללא עסקנים לשעבר.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 21 יולי 2016 18:59
הוסף תגובה