רביעי, 04 דצמבר 2013 14:57

המדע איבד דרכו

מדענים לא מעטים מחפשים פרסום עצמי סנסציוני וקידום קריירה, על חשבון הדיוק והנכונות. פועל גם מניע אידיאולוגי שהחוקר מקדם - בהתאם לאמונתו - ללא קשר לאמות מידה מדעיות.

המדע מקולקל, אני חוזר ואומר זאת כבר זמן רב.
 
הכותרת לקוחה ממאמר שהתפרסם בלוס אנג'לס טיימס. כותרת המשנה שם: "חוקרים מתוגמלים (נשכרים) על גילויים סנסציוניים, ולא על הקפדה על דיוק ונכונות. הרבה מדענים, המחפשים תרופות חדשות למחלות, מתבססים על רעיונות שאינם נכונים. הדבר עולה ביוקר לאנושות."
 
לפני מספר שנים, מדענים בחברת הביו-טק אמג'ן הלכו לבדוק את התוצאות של 53 מחקרים חשובים בתחום שלהם, של חקר הסרטן והביולוגיה של הדם. הרעיון היה לוודא שהמחקר לחיפוש תרופות עליו מוציאה אמג'ן מיליונים, מבוסס על בסיס מוצק. הם הופתעו לגלות שרק 6 מחקרים מתוך ה- 53 היו נכונים. זאת הייתה תוצאה מזעזעת עבורם. הדבר לא ייחודי או חד פעמי. קבוצה בחברת באייר, בגרמניה, בדקה אף היא ומצאה שלא יותר מ- 25% מהמחקרים שעליהם התבססו בחיפוש אחר תרופות, ניתן היה לאמת אותם.
 
"הדבר שצריך להפחיד את האנשים הוא שכל כך הרבה מחקרים, המתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים, אחרי ביקורת עמיתים, מתבררים כבלתי נכונים אחרי שבודקים אותם יותר לעומק." אומר הביולוג מיכאל אייזן. אייזן אומר שהשאיפה לפרסם מאמרים בכתבי עת יוקרתיים (סיינס ונייצ'ר הם הגדולים שבהם) כדי לקדם את הקריירה, גורמת לחוקרים להגזים בתיאור הממצאים והגילויים. ביקורת העמיתים אינה מספיקה כדי לנפות מחקרים פגומים. המבקרים, שעובדים בהתנדבות, אין להם הזמן והרצון לבדוק את המחקרים לעומק לפני הפרסום. (בתחום האקלים יש למבקרים-עמיתים מוטיבציה אידיאולוגית לאשר לפרסום מחקרים בעלי ממצאים חממיסטיים). כתבי העת מחפשים מחקרים סנסציוניים והעובדה שמחקר מתפרסם בכתב עת יוקרתי יותר חשובה לחוקר מהשאלה אם הממצאים נכונים ומבוססים. בסוף יזכרו את העובדה שפרסמת מחקר בכתב עת יוקרתי, ולא יזכרו שלא היה במחקר זה ממש (אם הדבר יתגלה בכלל).
 
העיתונאי ג'ון בוהנון שלח מחקר מפוברק בכימיה, שהכיל שגיאות שתלמיד תיכון צריך להבחין בהן. הוא שלח אותו ל- 304 כתבי עת (לא דווקא יוקרתיים). יותר מחצי מהם הסכימו לפרסם את המחקר הפגום.
 
ד"ר קורי כתבה על הנושא ומעירה: "האם המדע איבד את דרכו? אינני חושבת כך. אבל המודל של סיינס/נייצ'ר והשיטה בה אוניברסיטאות מתגמלות מדענים מספקות תמריצים מעוותים."

בקיצור ובעברית פשוטה: מדענים מחפשים פרסום עצמי סנסציוני וקידום הקריירה, הרבה פעמים על חשבון הדיוק והנכונות. המוסדות שמעליהם (כתבי העת, האוניברסיטאות, מכוני המחקר הממשלתיים) אינם עושים די כדי להבטיח נכונות ואיכות במחקר המדעי. כתבי העת המדעיים מחפשים גם הם קידום עצמי בדרך הסנסציה. הרבה מאד מחקרים שמתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים הם "זבל" (לא נכונים, לא מבוססים, לא ניתנים לשחזור, פגומים מהיסוד).

הדבר בולט במיוחד במדעי האקלים. מעבר לרצון לפרסום עצמי וקידום הקריירה פועל שם המניע האידיאולוגי. מדענים דוחפים (מנסים להוכיח בכל האמצעים) את התיאוריות שמתיישבות עם האמונה שלהם. הם מחפשים בנרות ממצאים, חישובים, ושיטות כדי להוכיח את מה שהם מאמינים בו מראש. הם לא ניגשים למחקר בצורה אובייקטיבית – כדי לגלות מה יש באמת. יש להם אג'נדה, והם מנסים להשתמש במחקר ובמדע כדי לקדם את האג'נדה. הדבר  בולט במיוחד במסמכי "קליימטגייט" שהתגלו לפני ארבע שנים. הנה מבחר "פנינים" משם, במאמר של מיכאל קלי. (עוד אכתוב על זה).
 
יעקב

עודכן לאחרונה ב שלישי, 26 יולי 2016 03:52
הוסף תגובה