25/06/2016

קסם המס הנסתר

הנתונים הרשמיים על "נטל המס" אינם משקפים את המציאות. מיסים אינם פופולריים, אז אפשר לכפות במקומם רגולציה שהיא מס לכל דבר, אבל לא-מורגש.

                                                                                                          בס"ד

 

בחצי השנה הקרובה יכנסו לתוקף מספר שינויים בחוקי העבודה בישראל:

• שכר המינימום יעלה ב-1 ליולי הקרוב.

• ימי החופשה השנתית יעלו ב-2 פעימות – ב-1 ליולי, וב-1 לינואר הבא.

• ההפרשות לפנסיית חובה תעלינה אף הן ב-2 פעימות דומות. 

פעם, ממשלה "חברתית" היתה לוקחת הרבה מיסים, ומחלקת הרבה תמיכות.

עם השנים, האופנה העולמית השתנתה. מיסוי גבוה הפך ללא פופולרי. המצביעים מסתכלים עליו בעין רעה.  

האם, לנוכח שינוי האופנה, ממשלה "חברתית" תעשה מהפך לכיוון החרות והקניין?  לא בא בחשבון. על השליטה לא מוותרים, והבאג הדמוקרטי לא יפנה את מקומו מרצון. 

אז מה תעשה הממשלה? יש פתרון. מחליפים את כלי העבודה המיושן – מיסוי, בכלי עבודה מודרני ומתקדם – רגולציה. 

רגולציה הוא כלי עבודה גאוני! במקום שהממשלה תהיה "רעה" ותיקח הרבה מיסים, ואז תחלק אותם – הבה נחייב את הפרט להטיל מס על עצמו, ולגבות אותו מעצמו בעצמו, ואפילו לחלק אותו בעצמו. 

והתוצאה? פנטסטית! הממשלה שידרגה את המדיניות החברתית, וגם עשתה זאת מבלי להעלות את נטל המס. 

פשוט ממשלת קוסמים.  

מהו מס?

הנה הגדרתו בויקיפדיה:  מס הוא תשלום לשלטונות, הנגבה מתושבים ומאזרחים בכפייה, לצורך מימון הפעולות של השלטון ...  הטלת מס נעשית באמצעות חוק, וגבייתו נעשית באמצעות רשות ממשלתית  שהוסמכה לכך. 

נכון?  לא!  שגוי ביותר!

רגולציה היא מס לכל דבר. הממשלה ממסה את המעסיק – למימון שכר המינימום, החופשה השנתית, פנסיית החובה, ועוד נושאים רבים. רק שבמקום להפעיל את רשויות המס שלה, היא מחייבת את המעסיק להיות "פקיד השומה" של עצמו, מטעמה.

וכך, כל ההגות החכמה של הכלכלנים, וכל הפרשנויות העמוקות באקדמיה ובתקשורת, וכל השיח של "פשוטי העם" סביב נושא המס – הכל מתייחס לנתונים שגויים מהבסיס.  

וכיצד כולם הונדסו לשגות כך?  את זאת עשה הקוסם הראשי – ממציא הרגולציה.  

במדינת חופש אין כל קיום לדיני עבודה, שכן הם פוגעים בזכות הטבעית לחרות ולקניין. כל מערכת יחסים בין עובדים ומעסיקים צריכה להיות במסגרת הסכמים מרצון, ללא כל הפעלת כח של המחוקק והשלטון.

 לוי.

 

עודכן לאחרונה ב 25/06/2016
תגובות  
0 #1 עדיף על חלוקת כסף ללא עבודהדוב הקוטב 2016-06-25 21:02
שכר מינימום ניתן רק למי שעובד ולא למי שהשיגו בכוח הסכמים קואליציונים. שכר מינימום לא עובר דרך ידיהם של הפוליטיקאים שמחליטים למי לתת ולמי לא. שכר מינימום כמעט שאינו ממוסה (מס ההכנסה אחרי נקודות זיכוי הוא אפס, מס בריאות וביטוח לאומי של העובד והמעסיק גם יחד הוא 6.95%).
ציטוט
0 #2 דוב הקוטבאמיר 2016-06-25 21:53
אתה יודע מה זה off clash?
אתה לא סותר שום דבר ממה שלוי כתב.
טענתו היא שרגולציה היא סוג של מס. על המעסיק, לא על העובד, במקרה הזה.
ציטוט
0 #3 בין מועסקים למעסיקיםיוסי ברנע 2016-06-26 05:49
"כל מערכת ההסכמים בין מעסיקם למועסקים צריכה להיות במסגרת הסכמים מרצון"-כת כותב לוי. האם מקובלת תנאי התעסוקה של הפועלים במאה ה-19 על אורך שעות העבודה, העדר כל תנאים סוציאלים? רמז, ה-1 במאי היסטורית קשור לארצות הברית וקנדה ולא לברית המועיצות.
ציטוט
0 #4 אמירדוב הקוטב 2016-06-26 06:11
ביטול שכר המינימום עשוי שלא למנע את המס אלא לחלק אותו באופן שונה (בצורת קצבאות מחיה, והבטחת הכנסה) ובכפיפות גדולה יותר למערכת הפוליטית.

מדוע זה אמור לסתור משהו מטענת הכותב שרגולריזציה היא סוג של מס? גם לא ניסיתי לסתור אלא להצביע על כך שתיקון בשכר המינימום עלול ל-backfire (יש ביטוי בעברית?) בצורה של הבטחת הכנסה וקצבאות פוליטיות ויקרות הרבה יותר.
ציטוט
0 #5 יוסי ברנעינאי 2016-06-26 06:31
"האם מקובלת תנאי התעסוקה של הפועלים במאה ה-19"? - טיעון נדוש וחסר רלוונטיות.

תנאי התעסוקה אז הם איומים בראיה מודרנית, אבל היו מצוינים בראיה של המאה ה-19. בתקופה ההיא עבודה במפעל של 18 שעות ביום, כולל עבודת ילדים, הייתה הרבה יותר טובה מהאלטרנטיבה של עבודה בשדה 18 שעות ביום, עם סיכוי לא קטן של מוות ברעב.
אם היו חוקי עבודה במאה ה-19 כמו שיש היום, היו מתים מליונים נוספים בגלל שהיה אסור להם לבחור מה שטוב להם.
ציטוט
0 #6 יוסי ברנע טועה עם המאה ה-19 האכזרית לעובדיםאיזידור 2016-06-26 06:35
"תנאי התעסוקה" הקשים של המאה ה-19 היו פיקניק לעומת תנאי העבודה בחקלאות של המאה ה-16.

לפני מהפכת התיעוש הקפיטליסטית במאה ה-19 כל המשפחה עבדה בחקלאות בכפר מבוקר עד בוקר וכולם, כולל ילדים, מתו מרעב אם היבול נפגע.

התיעוש של המאה ה-19 אפשר למשפחות, לראשונה בהיסטוריה, לייצר תפוקה שמעבר לצרכי הקיום הבסיסיים. עדיין היה צריך לעבוד שעות רבות ביממה כולל ילדים כדי להחלץ מסף הרעב. לכן גם ילדים עדיין עבדו.

רק עליה הדרגתית בפיריון העבודה אפשרה לצמצם את שעות העבודה. עליה נוספת בפיריון יצרה מצב שדי בהכנסת ההורים כדי לפרנס את המשפחה וכדאי למשפחה יותר שילדים ישקיעו בלימודים וישתלבו באחד מהמקצועות החדשים שנוצרים ללא הרף.

יישום החוקים החברתיים עליהם אתה מדבר לא הייתה אפשרית קודם למהפכה הקפיטליסטית.
ציטוט
0 #7 מס שהמעסיק משלם - רמאותיעקב 2016-06-26 09:08
"טענתו היא שרגולציה היא סוג של מס. על המעסיק, לא על העובד, במקרה הזה."

אין שום הבדל בין מס "על מעסיק" בגין העובד לבין מס "על עובד". הטענה כאילו המעסיק משלם את המס ולא העובד היא בלוף נוסף, בו מנסים לטייח את עיני הבריות. מס שמעסיק משלם (כביכול) בגין העסקת עובד הוא חלק מההצואה לעבודה של המעסיק, ואם לא היה צריך להעביר לממשלה היה יכול לשלם לעובד. כול מס כזה הוא מיסוי ישיר של העובד.
ציטוט
0 #8 מיסים נסתרים - מס חשמליעקב 2016-06-26 09:11
אחד המיסים ה"נסתרים" כביכול, אולי הכי גדול כרגע, הוא מס חשמל ירוק.
הממשלה מחייבת אותנו לסבסד את החשמל הירוק (שמש ורוח) בכמיליארד או מיליארד וחצי ש"ח לשנה, דרך חשבונות החשמל שלנו. חשבון החשמל (המאושר על ידי רשות החשמל) הפך מסחטת מס, וכלי לגביית מיסים.

אותו דבר חשבונות המים - המסבסדים מים לחקלאות.
ציטוט
0 #9 מס חשמל בעלייהיעקב 2016-06-26 09:12
הבעיה עם "מס החשמל הירוק" היא שהוא עולה עוד ועוד כול שנה ואין רואים את הקץ. הוצאה ומיסוי ללא הגבלה.
ציטוט
0 #10 ליוסי המאה ה19 נגמרהיעקב 2016-06-26 09:52
אנחנו עכשיו במאה ה 21, לידיעתך.
ציטוט
0 #11 קיימים גם מיסים אחריםאורן 2016-06-26 10:27
שפחות מוכרים בישראל על אף קיומם והם מיסי השמירה על קיימות העסקים. הברירה בידי המעסיק לשלם שכר מינימום עם כל הנובע ממנו ולזכות בפריון נמוך אך עדיין ריווחי ושמירת שקט תעשייתי, או לא לשלם לא לעובדים ולא לשלטון אלה למאפיה שתנהל לו את העסק ויחסי העבודה לפי ראות עיני המאפיונר. לא מסים ולא רגולציה שלטונית אלא כוחות השוק בלבד.
ציטוט
0 #12 מס שהמעסיק משלם לעובדשי 2016-06-26 22:59
לטענת לוי, שכר מינימום הוא מס על המעסיק, שמשולם כקצבה לעובד.

אתה צודק שבמקרה של מס רגיל (שמשולם לרשויות), אין הבדל בין מס "על מעסיק" ובין מס "על עובד". אבל כאן מדובר (לטענת לוי) במקרה מיוחד, של מס שלא הולך לרשויות אלא משולם לעובד כקצבה, ולכן אין הצדקה לטעון שהמס הזה מוטל על העובד.

(אולי הרשויות גובות מס מהכיס הימני של העובד ומעבירות אותו לכיס השמאלי...).
ציטוט
0 #13 טיעון איש קש ודילמה כוזבתשי 2016-06-26 23:05
טיעון איש קש, כי אף אחד לא טען שאסור לגבות מסים לצורך מימון משטרה.

דילמה כוזבת, כי אפשר לממן משטרה גם בלי לכפות על העסקים שכר מינימום, ובארצות רבות יש משטרה אך אין שכר מינימום. אין קשר בין הדברים.
ציטוט
0 #14 ליוסי - כן !@ לוי. 2016-06-28 09:24
השאלה מצויינת.

התשובה שאנו כבר לא במאה ה-19, או שתנאי מאה זו היו "דבש" לעומת התקופה שקדמה לה - כבודן במקומן מונח, אך הן לא עונות לשאלה העקרונית.

יוסי יכול היה לשאול - ואם תנאי המאה ה-19 יחזרו מחר ? או: במשקפי המאה ה-22 שבעתיד, ישאלו אותן שאלות על תנאי העבודה הנפלאים שלנו היום - מה, חופשת הלידה לאבות קצרצרה עד כדי גיחוך ? רק 6 סופי שבוע ארוכים ?

השאלה העקרונית היא זו: האם צודק ומוסרי להסכים עם תנאי עבודה, אשר רבים (או מעטים) מאתנו רואים אותם כרעים, או בלשון המודרנית - פוגעניים ?
האם במצב כזה אין זו חובתה של המדינה להפעיל את כוחה, ולכפות תנאי עבודה משופרים ?

התשובה העקרונית מאד פשוטה: לא !
מנקודת המוצא שלכל אדם זכות טבעית על חרותו וקניינו, וכי תפקיד המדינה להגן על זכויות אלה - כל התערבות כפייתית של המדינה במערכת יחסי העבודה פוגעת בזכויות אלה. במקום שהמדינה תגן, היא זו הפוגעת.

העובדה שחיי העובד רעים ומרים, לא מקנה לו כל "זכות" לכפות על הזולת את הטבת תנאיו.

כל מי שמצב העובד המסכן נוגע לליבו, רשאי כמעסיק לשפר את תנאיו, וכסתם בן אדם טוב להציע לו את עזרתו.
ציטוט
הוסף תגובה