04/07/2016

מדינת ישראל נגד החדר של בוריס בצפון תל אביב

בוריס שכר דירת חדר זעירה בצפון ת"א והפך כנראה למשת"פ של "עבריין בנייה". למה אסור לבנות דירות זעירות?

בוריס עלה לישראל עם אמו בשנת 2004 מהעיר דובנה שעל גדות הוולגה, צפונית למוסקבה. נער בן 15 בן יחיד לאם חד-הורית, ללא קרובים בישראל. הקשר ליהדות: לסבתא, שנשארה בדובנה, היה מנהג מוזר: הדליקה זוג נרות מידי ערב שבת, הליטה פניה ומלמלה משפטים בשפה לא ברורה אפילו לה. מדובנה לקריית גת. 

חיים לא פשוטים לנער "רוסי" בודד בקריית גג. לימים חלתה הסבתא ובוריס חזר עם אמו לדובנה. הסבתא נפטרה, האם החליטה להישאר בדובנה ובוריס ניסה להתאקלם ברוסיה כ"ישראלי". חיים קשים. 

בחודש ינואר השנה, לאחר שנתיים לימודים במכללה בדובנה, החליט בוריס לחזור לישראל, הפעם אפילו בלי אימא, עם מזוודה בודדת חצי ריקה.

הרעיון להתקבל ללימודי מלונאות בישראל נזנח בינתיים בגלל הקושי לממן שכר לימוד ומגורים. וגם בגלל הסירוב להכיר בשתי שנות הלימוד שלו ברוסיה.

הבעיה הראשונה של בוריס הייתה היכן לישון, בעיה שאינה מטרידה בדרך כלל אף אחד מאתנו. פיתרון זמני סביר היה הוסטל ביפו. חדר עם עוד חמישה שותפים, מיטות דו-קומתיות, 80 ש"ח ללילה. 

בעיה שניה – עבודה. למזלו, הוא דובר עברית טובה. ברירת המחדל המהירה לעבודה היא חברת שמירה. בהעדר רישיון לנשק, בוריס הוצב לשמירה על אתר בניה באור יהודה. משמרת ארוכה של 12 שעות, 2 אוטובוסים מיפו, לפחות שעה נסיעות לכל כיוון – אבל בסוף החודש יש משכורת. לא פיקניק, אבל אפילו אפשר לחסוך משהו – כל אגורה נחסכת. 

לאחר כ-5 חודשים, מעט חסכונות וחיזוק ביטחונו העצמי – החל בוריס לחפש מגורים סבירים יותר. למרבית האכזבה, יש מעט מאד דירות חדר קטנות באזור תל אביב. שכר הדירה הנמוך ביותר עומד על כ- 3,000 שקל לחודש, ובעלי הדירה דורשים תשלום בצ'קים ולפחות ערב אחד להסכם השכירות. רובם דורשים גם פיקדון מזומן. 

בוריס מנהל את חסכונותיו בבנק הדואר ואין שם צ'קים. אין לו עדיין חברים שיערבו לו וגם לא משפחה קרובה. אז בינתיים נשארים בהוסטל. 

אסור לבנות דירות קטנות בישראל

המוח הקולקטיבי של הישראלי, לפחות כפי שמשתקף מסדר היום הפוליטי, אינו סובל פעילות חברתית או כלכלית שאינה "מוסדרת" על ידי המדינה וחוקיה. האמונה הרווחת היא שכל תחום חייב להיות מוסדר ברגולציה, עליה ממונה "רגולטור" שנעזר בתקנות, מבקר, מפקח ומעניש. תחום שטרם עבר "הסדרה" מכונה בתקשורת כ"פרוץ", לפעמים כ"פרוע" ובמקרים רבים אף כ"נתון לחסדי כוחות השוק החזיריים".

התחושה הטבעית היא שאם יהיה "סדר" כפוי על ידי המדינה שילווה בתכנון מרכזי מדוקדק – ירווח לכולנו. המציאות כמובן הפוכה. מסתבר שככל ש"הסדר הממשלתי" נרחב יותר, דקדקני ומפוקח יותר – התוצאה גרועה עד כדי שיבוש מוחלט. כך מערכות הבריאות והחינוך, "המלחמה בעוני", תפעול נמלי ים ואוויר, חברת החשמל, דירות ועוד.

בניה ודיור הוא התחום המוסדר ביותר במדינת ישראל מאז קום המדינה. חוקים ותקנות נערמים זה על גבי זה, והפכו מזמן להר גבוה של רגולציה מפוקחת ונאכפת (לרוב רק על יהודים), על כל סנטימטר מרובע יש טופס מתאים ופרוט של המותר ובעיקר האסור.

המציאות טופחת על פני חסידי הריכוזיות הממשלתית (רוב גדול של הישראלים וכל נציגיהם בכנסת): לא נבנות מספיק דירות ומחירן מזנק, תמהיל הדירות לא בהכרח מתאים להעדפות הצרכנים (מחסור בדירות קטנות), מחסור חמור במקומות חניה במרכזי הערים, כיעור בולט – ערי ישראל הן מהמכוערות במערב. "אזורי הביקוש" במרכז הארץ נראים כמו סלאמס בכל עיר מערבית. ומעל לכל – מחסור. 

רגולטור "טוב" פועל תמיד להגדלת כוחה של הרגולציה וכל המרבה בתקנות הרי זה משובח.

האידיאולוגיה שמאחורי הרגולציה גורסת שאסור לבנות ולאשר דירות לפי דרישות הצרכנים ("השוק"). ה"רגולטור" הממשלתי הוא שצריך להחליט עבורנו מה טוב בשבילנו. חוק התכנון והבניה, ראש העיר, חברי הכנסת, "מומחים" מטעם – אלו הם החכמים שמחליטים עבור העם הנבער. בשוק חופשי מתכתיבי הרגולטור, יזמים היו מגלים ביקוש לדירות זעירות לצעירים והיו מספקים ביקוש זה. כיום אסור לבנות דירות בשטח של חדר מלון.

כאשר גוף ממשלתי מרכזי מתערב בשווקים, מתכנן ומבצע – הכשל כמעט תמיד מובטח. לכן בניית שכונה חדשה מתמשכת על פני כ-17 שנים (לפחות); לכן אדריכלים לא מגישים תוכניות לאישור במרכז תל אביב מזה כשלוש שנים כי "תכנית הרובעים" טרם אושרה סופית; לכן רוב היזמים הפסיקו להגיש תכניות על פי תכנית תמ"א 38 (חיזוק נגד רעידות אדמה) כבר לפני כשנה בגלל פרסום חוות דעת "מצמצמת זכויות בניה" של היועץ המשפטי לממשלה (הסוגיה טרם הוכרעה...). כך זה כמעט בכל עשייה ממשלתית – חוק טבע.

אותם "מומחים" החליטו שלתושב ישראל אסור לגור בדירה "קטנה מידי". לאותה מסקנה נחרצת הגיעו גם "החברתיים" שיזמו את חוק השכירות ההוגנת במסגרתו יאסר לגור בדירה ששטחה קטן מ-26 מ"ר. בעלי דירה שלא תעמוד בדרישות אלה ייחשב כעבריין – כל שכן שומר חוק יתבקש להלשין עליו לשלטונות. שרת המשפטים איילת שקד מתנגדת לחוק, אבל היא תתפשר לבסוף על גרסה "מרוככת" של החוק, אחרת היא תסתכן בסטיגמה "אנטי חברתית" – וזה יהיה סופה הפוליטי. גם אם תתקבל "גרסה מרוככת" של החוק, היא תהיה זמנית – טבע הדברים שבעתיד הרגולציה תלך ו"תשתכלל".

לכן לבוריס קשה למצוא דירה זעירה ועליו להמשיך לגור בהוסטל ביפו.

"עבריין בניה" תל אביבי עוזר לבוריס

לפני כשבועיים פורסמה באחד מאתרי הדירות באינטרנט דירה בשדרות נורדאו בתל אביב. מדובר במיקרו-דירה במיקום מדהים. חצי חדר בשטח של כ-8 מ"ר עם תקרה נמוכה. מצוידת במזגן חדש, מקלחון, אסלה בתוך המקלחון, כיור, מיטת יחיד, מקרר קטן. החדר ממוקם בקומה ראשונה (לא מרתף ולא קרקע). בעלי החדר פרסמו אותו כחדר שמיועד "ללינה בלבד". המחיר: 1600 שקלים לחודש כולל הוצאות (למעט חשמל). 

תחקירן של אחד מערוצי הטלוויזיה "עלה" על הסיפור וקטל את בעל הדירה "החזירי". בעלי הדירה, אותם אני מכיר, מסתתרים מאימת החוק... אך למרות זאת השכירו לבסוף את החדר לבוריס שממש התחנן לגור שם – "זה מה שאני צריך עכשיו" – הוא אמר בשמחה. בוריס הפך אולי לעבריין בארץ הקודש, או לפחות למשת"פ עם עבריינים על חוק התכנון והבנייה.

 

1642

 

רגולציה לא מוסרית

נקודת המוצא שלנו היא עליונות חופש הפרט ואיסור על המדינה להתערב בעסקאות מרצון בין אזרחיה. אם זו ההנחה, הרי שרגולציה ממשלתית היא לרוב בלתי מוסרית. בעל הדירה מציע להשכרה חדרון ואינו כופה על איש לגור שם. השוכר בוחר לגור בחדרון מרצונו החופשי כי מגורים שם מיטיבים עמו. אַל למדינה להתערב בהעדפות הפרט כל עוד אינו כופה את רצונו על הזולת. 

עכשיו בוריס יכול לגור במיקום מעולה ובעלות נמוכה. בוריס יוכל לחסוך כסף בקצב גדול יותר שיאפשר לו גם ללמוד, לרכוש מקצוע ולהיחלץ ממצבו – כמובן, אם "שומרי החוק" של סטאלין לא יעלו על החדר של בוריס. 

מדינת ישראל נגד החדר של בוריס.

 

מוטי היינריך

הערה: הסיפור אמיתי לחלוטין, שמות וכתובות שמורים במערכת.

 

 

 

 

 

 

עודכן לאחרונה ב 05/07/2016
תגובות  
-2 #1 החוק דווקא בסדר: נגד סלאמסיסודו של דבר 2016-07-04 06:53
אסור להרשות דיור בתת-תנאים / תת-רמה.
הפתרון הוא למגר א בועת הנדלן הממשלתית,
שמממנת את הערבים והחרדים:
www.buat-nadlan.com/2012/04/10.html
ציטוט
+3 #2 ... וגם קצת חשבון@ לוי. 2016-07-04 07:11
הרגולציה מרושעת כי היא פוגעת בחרות ובקניין של המשכיר והשוכר.
די בכך כדי לשלול את הרגולציה, גם לו היה מתברר שהיא עושה טוב למעורבים השונים בעסקאות.

הטענה היא שהרגולציה גם מזיקה כלכלית.

זוהי טענה עקרונית, שבדרך כלל קשה לתת לה תוקף במספרים מדוייקים. מהו המחיר הכלכלי המדוייק של הרגולציה ?

בא לפנינו אדון בוריס, ונותן לנו תשובה במספרים מדוייקים ...

בוריס משלם להוסטל 80 ש"ח ליום. ל-30 יום בממוצע לחודש =2,400 ש"ח.

לחדרון הוא משלם רק 1,600 ש"ח לחודש.

הרי לנו מדידה מתמטית מדוייקת של מחיר הרגולציה = 800 ש"ח הפסד חודשי לאדון בוריס.


ומכיוון אחר:
נניח שכל התקציב של בוריס לשכירות עומד על 1,600 ש"ח. פשוט אין לו יותר. וכעת נניח שכולם שומרי חוק, ולכן ה"חזיר" בעל החדר לא מעמידו להשכרה.
בוריס ילון 20 יום בהוסטל, ו-10 ימים יהיה הומלס !
הומלס בחסות החוק.
ציטוט
+1 #3 החוק לא בסדראריה פרלמן 2016-07-04 09:05
מצטט יסודו של דבר:
אסור להרשות דיור בתת-תנאים / תת-רמה.
הפתרון הוא למגר א בועת הנדלן הממשלתית,
שמממנת את הערבים והחרדים:
www.buat-nadlan.com/2012/04/10.html


מה פירוש "תת תנאים?"
האם, למשל, דירת 9 מ"ר שיש בה רק אסלונת להשתנה, ואין בה אפשרות לבשל היא דיור ב"תת תנאים"?
התשובה לכך מתחלקת לשתיים:
1) לדעתי - בהחלט כן.
2) מי שואל אותי בכלל?
אף אחד לא מכריח לגור בדירה כזאת, ואם יש אדם שזה מתאים לו בזכות המחיר / המיקום / הפרטיות / הנוף או כל סיבה אחרת - זכותו לשכור את הדירה ולגור שם. זו זכותו, בדיוק כשם שהוא זכאי ללכת עם אותה חולצה שלוש פעמים, לאכול לא בריא, לצפות באותו סרט עשר פעמים ברציפות או לקרוא את אותו ספר מאה פעמים.
ציטוט
-1 #4 יש היגיון ברגולציה חלקיתאמיר 2016-07-04 09:58
עודף רגולציה היא מזיקה מאד (וזה המצב כיום).
אבל יש גם דברים חשובים שרגולציה היא כן חשובה.
לדוגמה -
תשתיות ציבוריות כגון ביוב, מים, חשמל, תחבורה ציבורית, שירותים כגון שיטור, חינוך וכיוב'
לכל הנ"ל יש קיבולת שאמורה להיות מותאמת לצפיפות האוכלוסין באיזור מסויים.
מטרת רגולציה במקרה זה היא לווסת את צפיפות האוכלוסין כדי להתאים לתשתיות הציבוריות, ובמקביל לדאוג להתאים את התשתיות לצפיפות הקיימת והחזויה בכל אזור.
ציטוט
-1 #5 כותרות ומליצות ריקותיעקב 2016-07-04 10:59
"מטרת רגולציה במקרה זה היא לווסת...."

תמיד יודעים להדביק תירוצים שנשמעים נעלים, ובכול חוק ורגולציה יש פתיח: "מטרת החוק היא...."
אלו פיפוטי סרק.
אין קשר בין מה שהחוק עושה ומה שכתוב בפתיח או בכותרת.
תרדו מסיסמאות ומילים ריקות. תסתכלו בתוכן.
ציטוט
0 #6 לגופו של עניין - אני מסכים איתךקובי מרוז 2016-07-04 13:11
:lol: אבל....לא צריך לפסול הכול כמדיניות וצריך להביא בחשבון שלא כולם מוכשרים ובריאים אחרת נגיע למה שקרה רק לפני 75 שנה במדינה מהנאורות ביותר בזמנה....
ציטוט
0 #7 לקובי מרוזאפרים 2016-07-04 13:42
מה שקרה לפני 75 שנה התחיל ברגולציה...כלומר בהוצאת אוכלוסיות שלמות מחוץ לחוק כי לא עמדו בתקנים של הרגולטור הנאצי. גם בוריס לא עומד בתקנים של הרגולטור בציון ובסוף יצטרף לדעאש כמחאה...
ציטוט
+1 #8 "נגד סלאמס" סיסמה שיקריתיעקב 2016-07-04 20:15
אם ירשו דירות זעירות - יגורו בהן עניים. עניים זה כידוע פויה, זה מהגרים, זה כול מיני...
הצפונבונים העשירים לא אוהבים "כול מיני" שיסתובבו בשכונה שלהם, ילכלכו, ירעישו, ומי יודע מה עוד זוועות יעשו. ואז - הסביבה הנעימה של צפון ת"א תיפגע חו"ח, וערך הדירות של הפנסיונרים הזקנים יירד. זה לא בסדר.

העיריה מגינה על העשירים, על האוכלוסיה המבוססת. יש בזה הגיון ? אולי, אבל זה בהחלט אנטי חברתי (ראו בוריס), וקצת גזעני, ופוגע בזכויות האדם ומסריח.

מילא - אם היו מרשים דירות קטנות במקום כולשהו - לא חייב להיות צפון ת"א. אבל "איפה כן" לא איכפת לאף אחד. מה שמדאיג את בעלי הבתים הוותיקים זה "איפה לא" - כלומר - לא בשכונה שלי. NIMBY/
ציטוט
0 #9 יעקב: הפוסל, במומו פוסלאמיר 2016-07-04 21:12
כל הטיעונים שלך נגד טיעוני התקפים הם בעצמם סיסמאות נבובות.. :sad:
חבל שהדיון מיתדרדר לדמגוגיה.
ציטוט
0 #10 דירה קטנה לא זהה לסלאמסדוב הקוטב 2016-07-05 02:57
סלאמס קשור להזנחה, לאוכלוסיה במעמד סוציואקונומי נמוך לא בהכרח לגודל הדירה.

בערים מרכזיות בעולם מקובל לבנות תמהיל של דירות (להשכרה בד״כ) הכוללות באותו הבניין דירות בנות 4 חדרים ויותר וגם דירות חדר (סטודיו) שהן ממש לא מוזנחות וממש לא סלאמס.
ציטוט
0 #11 התרופה פשוט לא מתאימה למחלהגוני ווקר 2016-07-05 07:47
הרגולציה במקרה הספציפי הזה בא להגן על הצרכן ולהעלים דירות תת רמה במחיר מטורף רק כי הביקוש עולה פי 100 על ההיצע אבל השיטה שבה זה מיושם זה כמו לגרד אוזן ימין עם יד שמאל ועוד מאחורי הגב הרגולציה נפלה על סעיף המ"ר מרובע מה שיצר את בעיית בוריס ופגעה עוד יותר הצרכנים החלשים גם כך במקום זה הרגולציה היתה צריכה לבוא על המחיר למ"ר מררובע שהוא הבעייתי בעצם ואז בוריס באותו תקציב היה יכול להרשות לעצמו דירה גדולה יותר ובכך הצורך בדירה תת רמה ומבטל בזה את עצם הצורך בקיומן הן היו נעלמות מעצמו בלי להפליל את בעלי הדירה מי שצריך להיות מופלל זה אותו שוכר שמכיר מ"ר מרובע במחיר חייזרי רק כי הוא יכול
ציטוט
0 #12 גוני, חופש, לא רגולציהיעקב 2016-07-05 09:45
גוני מבקש יותר רגולציה, ורגולציה שונה - רגולציה של שכר דירה במקום של מטרים מרובעים. זה לא הפתרון.

הפתרון הוא ביטול הרגולציה, יותר חופש.
יבנו ויציעו בעלי הבתים דירות בכול הגדלים, לפי הביקוש בשוק, ויבקשו, ויקבלו שכר דירה לפי מחיר השוק - דהיינו מחיר מוסכם על השוכר ובעל הדירה.

שהרגולטורים המכובדים ייצאו לחופשה לטורקיה, ויניחו לנו לחיות בשקט, בלי למרר את החיים.
ציטוט
+2 #13 שאלה למצדדי הרגולציה@ לוי. 2016-07-05 14:58
לאמיר, קובי, ג'וני ואחרים ...
מה לדעתכם יענה אדם, המגדיר עצמו כ"חברתי" בנושא הכלכלי-חברתי, וכ"סטרייט" בנושאים שבינו לבינה, לשאלה: האם אתה בעד איסור בחוק על יחסים הומוסקסואליים ?

ארשה לעצמי לענות, כמיטב הבנתי הדלה, שתשובתו תהיה: אם היחסים הם מרצון, ללא כפיה, ובין בגירים - בוודאי שזוהי זכותם הבסיסית. אל לו לחוק להתערב. מדינה שתאסור זאת תזכה בצדק לכינוי פרימיטיבית וחשוכה.

זהו הניחוש לתשובתו, גם אם אישית הוא לא רק "סטרייט" אלא אפילו חש דחיה למראה זוג גברים מתגפפים.

מוזר, אם זה נוגד את התייחסותו האישית, כיצד זה שיהיה נגד חוק (היפוטטי) כזה ? תשובה: בשיכלו הוא מבין כי כיבוד הערך של זכויות האדם צריך לגבור על הרגשתו האישית.

זוהי מין וריאציה על המימרה המיוחסת לוולטר "אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם"



וכעת ...
מה ההבדל בין יחסים מ-ר-צ-ו-ן, ל-ל-א כ-פ-י-ה, בין ב-ג-י-ר-י-ם - בתחום המיני, לבין יחסים כנ"ל בתחום הכלכלי ? או בכל תחום אחר ?
ציטוט
0 #14 בין דיקטטורה לאנרכייהגוני ווקר 2016-07-05 15:23
יותר מידי רגולציה זו דיקטטור יותר מידי חופש זו אנרכיה הלוואי שמר יעקב היה צודק ובמצב של חופש מוחלט כול בעלי הדירות להשכרה היו מורידים מחירים ולא מתאמים אותם כפי שקורה היום והלוואי שהממשלה היתה מציבה רגולציה נוקשה אבל הוגנת שבאה להגן על זכויותינו ולא להשיג טובות הנאה או להפגין חוסר עניין מוחלט בנושא כדרך חוקים לא מחוברי מציאות אבל כולנו אנשים בוגרים עם ניסיון חיים ואנחנו יודעים שמצבי קיצון ולא משנה איזה לא מביאים שום דבר טוב תמיד תחפש את האמצע את הפשרה ולא את הרימון שם נמצאים הפתרונות הטובים ביותר לכל הבעיות :-)
ציטוט
0 #15 הצעה לבוריסישראלי 2016-07-05 21:18
שכור דירה עם עוד שותף. ב 3000 שקל אפשר למצוא הרבה דירות 3 חדרים בראשל"צ, שלגמרי מתאימות ל 2 שותפים, עם שפע של מרחב. יש היום חופשי חודשי בגוש דן שכולל את ראשון, ולכן אפשר לעזוב את הכוכים במחירים המנופחים של מרכז ת"א לטובת דירות שפויות ומרווחות. זה יצא 1500 שקל לבוריס. יש המון רוסים בראשון ואם זה טוב להם זה טוב גם לבוריס.

את המשכירים החמדנים של מרכז ת"א יש להעניש.
ציטוט
+2 #16 לישראלי - אל תתן עצותיעקב 2016-07-06 00:18
בסדר, אתה יודע יותר טוב מה מתאים לבוריס מאשר בוריס עצמו... הצעתך גם הגיונית.
אבל בוריס רוצה דירה קטנה בת"א. הוא אולי טיפש, אבל זו זכותו. למה שאתה או הממשלה, או העיריה, תקבעו מה בוריס צריך? מה, הוא לא בן אדם? זה מזיק למישהו אחר אם הוא גר בדירה קטנה בת"א?
ציטוט
0 #17 לגוני: שהממשלה תתן לך מתנותיעקב 2016-07-06 00:20
אני מבין שאתה חושב שזכותך לגור בת"א במחיר נמוך, ואם אין בעל בית שמוכן להשכיר לך דירה במחיר זה, אז על הממשלה לכפות על בעלי הבתים לעשות מה שטוב בשבילך... כי אתה מיוחס, ומגיע לך, דירה מרווחת בת"א על חשבון אחרים.
ציטוט
0 #18 חוזר: מדינת ישראל נגד החדר של בוריס בצפון תל אביבאמיר 2016-07-06 17:58
מצטט @ לוי.:

מה ההבדל בין יחסים מ-ר-צ-ו-ן, ל-ל-א כ-פ-י-ה, בין ב-ג-י-ר-י-ם - בתחום המיני, לבין יחסים כנ"ל בתחום הכלכלי ? או בכל תחום אחר ?


ההבדל הוא שיחסי מין לפי התנאים הנ"ל אינם מהווים נטל על הסביבה, אינם פוגעים בזכויות של אחרים, אינם מורידים את ערך הנכס של השכנים, ואינם מעמיסים על התשתיות השכונה.
לעומת זאת, פיצול דירה היא כן לכל הנ"ל.
לכן ההשוואה אינה רלוונטית.

תייגת אותי כ"מצדד רגולציה", אני בהחלט לא, רק טענתי שרגולציה היא לא תמיד רעה. רק ברוב המקרים.
ציטוט
-1 #19 בהחלט לא?אפרים 2016-07-07 04:41
"ההבדל הוא שיחסי מין לפי התנאים הנ"ל אינם מהווים נטל על הסביבה, אינם פוגעים בזכויות של אחרים, אינם מורידים את ערך הנכס של השכנים".

וכשערך הנכס נפגע כי בבניין גרים הומואים, אז לרגולטור מותר להתערב ?
כל חסידי הרגולציה " מתנגדים לרגולציה ברוב המקרים" .
ציטוט
0 #20 בוריס ומוחמדיעקב 2016-07-07 08:40
ניח ששמו של בוריס לא היה בוריס אלא מוחמד.
השכנים היו רצים מיד להתלונן בעירייה, והעיריה הייתה מגיעה מיד, מסלקת את מוחמד, כי הדירה לא חוקית, וקונסת את בעל הבית.

בוריס מצליח לגור בחדר בניגוד לתקנות, כי אנשים לא התלוננו (כי הוא בוריס ולא מוחמד) והעיריה לא יודעת או בוחרת להתעלם.

תרגיל מחשבתי קטן זה מסביר היטב את האופי והמטרה של הרגולציה.
ציטוט
0 #21 חוזר: מדינת ישראל נגד החדר של בוריס בצפון תל אביבאמיר 2016-07-07 21:22
מצטט אפרים:
וכשערך הנכס נפגע כי בבניין גרים הומואים, אז לרגולטור מותר להתערב ?


WTF?? איזו מין אמירה? הומואים מורידים את ערך הנכס??
מקווה שתחזור בך.
ניקח דוגמה שונה לגמרי שתמחיש. נניח בדלת שמולך ייפתח "מכון עיסוי" שכולל שירותים נוספים.
האם כאן דווקא תשמח שיש רגולציה שאוסרת על דבר כזה?
אני מרשה לעצמי להניח שכן.
אבל אם אתה הוא זה שפותח בדירה שלך את "מכון העיסוי", אני מניח שתתנגד לרגולציה.
הנקודה שאני מנסה להמחיש היא שרגולציה היא לא תמיד רעה - היא טובה כאשר היא מגנה עליך, ורעה רק כשאתה נדפק ממנה.

מצטט אפרים:

כל חסידי הרגולציה " מתנגדים לרגולציה ברוב המקרים" .


עוד גיבוב חסר משמעות
ציטוט
הוסף תגובה