חמישי, 03 אוקטובר 2013 18:40

מציאות הנדסית: אין כיום אנרגיה ירוקה

קל לרחף ברומנטיקה ירוקה, למה שלא נפיק אנרגיה נקיה מהשמש והרוח, ידידותית לסביבה ובלתי מזיקה? למה לא? כי זה בלתי אפשרי טכנית-הנדסית. ממשלות מתנהלות לפי הגיון פוליטי שאינו תמיד קשור לטובת הציבור.

יש לנו שמש ורוח בשפע, ובחינם. למה שלא נפיק את האנרגיה שאנו צריכים מהשמש והרוח, ונקבל אנרגיה נקייה, ידידותית לסביבה, בלתי מזיקה לאדם ולכדור הארץ? למה לא בא המשיח ?
 
קל להיתפס לרומנטיקה ירוקה, באמת למה לא ???
 

1407

כי זה בלתי אפשרי מבחינה טכנית-הנדסית.  הנה מאמר ארוך (35 עמודים), של מהנדס חשמל ליאו סמית', משנת 2012,  המסביר בצורה מפורטת ומסודרת את האספקט ההנדסי – מדוע בדיוק האנרגיה הירוקה היא מקסם שווא. פיסיקאי אחר, מק-קאי, יועץ לממשלת בריטניה, כתב ספר שלם (350 עמ', כולם ברשת, משנת 2008) על האנרגיה הירוקה, דווקא מנקודת מבט אוהדת, ובו מוסברים אותם אספקטים טכניים.
 
הרבה אנשים מתקשים לתפוס ולהבין את המשמעות של מספרים וכמויות. כמות האנרגיה שאנו צורכים היא אדירה. האנרגיה של השמש והרוח, לעומת זאת, היא מפוזרת – הכמות שלה, ליחידת שטח, היא קטנה. האופי של האנרגיה הזו הוא תזזיתי – שפירושו – סירוגיני (באה לסירוגין), היא באה רק חלק מהזמן, ובחלקים שאין לנו שליטה עליהם. אנחנו, לעומת זאת, זקוקים לאנרגיה רצופה ומובטחת בכול עת. האמצעים הטכניים שיש לנו (טורבינות רוח ופאנלים סולאריים) אינם יעילים, הם מסוגלים לקלוט רק חלק קטן מהאנרגיה, וגם זה בעלות גבוהה.
 
קחו למשל את הרוח: חסידי הרוח אומרים "תמיד נושבת הרוח במקום כלשהו". זהו משפט רומנטי, מבוסס על הרהורי בטן. במציאות יש ימים שאין רוח בשטחים נרחבים, ברמה של יבשות. היו ימים שכול 4000-4500 הטורבינות של בריטניה סיפקו פחות מ 1% מכושר הייצור הנומינאלי שלהן (כי בכול בריטניה לא נשבה רוח), וימים רבים בהן הן סיפקו פחות מ 5%. אלו עובדות, לא תיאוריות. תחנת רוח פועלת, בממוצע, כ 25% מהזמן – בשאר הזמן אין רוח. השמש, כידוע, לא זורחת בלילה, וגם ביום יש ימים רבים של אובך או עננות שבהם אין שמש. מסיבות אלה, המקורות המתחדשים אינם יכולים לשמש מקור עיקרי לאנרגיה. אנו צריכים תמיד תחנות כוח רגילות (פחם או גז) או תחנות גרעיניות, שניתן להפעילן בכול רגע שדרוש, כדי להבטיח אספקת חשמל רציפה, בכמויות הנדרשות. כול כושר הייצור ה"ירוק" זקוק לגיבוי בשיעור 100% של מקורות אחרים. אמצעי אגירת אנרגיה היו יכולים לעזור, אבל אין לנו, לא קיימים. מה שקיים – אגירה שאובה של מים – הוא מוגבל ובלתי יעיל.
 
את כל הדברים האלה כתבתי כבר עשרות פעמים בבלוג, ורבים אחרים כתבו במקומות רבים. ההצבעה על מגבלות החשמל הירוק אינה נובעת מאידיאולוגיה, זה לא עניין של אמונה. היא מבוססת על עובדות טכניות-הנדסיות מוצקות. זאת המציאות. על סוגיית ההתחממות הגלובאלית  ושיעורה, לעומת זאת, אפשר להתווכח עד מחר, כי הידע שלנו בנושא מאד חסר, והוויכוח הזה אינו ניתן להכרעה על בסיס הידע שלנו. אבל – על היכולות הטכניות-הנדסיות של האנרגיה הירוקה אי אפשר להתווכח. העובדות ידועות וברורות. מי שמתעניין יכול לקרוא את 
המאמר והספר שבקישוריות (והקישורים למקורות המידע ששם).  מי שמכחיש את העובדות ההנדסיות חי בלה-לה לנד (בעולם הדמיון והפנטזיה).
 
כל זה נאמר עוד לפני שהתייחסנו לסוגיית המחיר היקר של החשמל הירוק, והנכונות של האנשים לשאת במחיר זה, כי המחיר אינו הבעיה העיקרית.  לא חשוב כמה כסף תשפוך על תחנות רוח ופאנלים סולאריים הם לא יכולים לספק חלק רציני מכמויות האנרגיה שאנו צורכים. כמויות האנרגיה שהם מסוגלים לספק היא רק חלק קטן מהצרכים שלנו. ולכן, גם תרומתם להקטנת פליטות הפד"ח היא קטנה, והיא לא יכולה להיות גדולה מספיק כדי להציל אותנו מהאסונות האקלימיים הנוראיים (אם יהיו כאלה).
 
האם נחרץ גורלנו? האם לעולם נשתמש בנפט, פחם וגז? ומה יהיה כאשר אלה יאזלו (אחרי כמה מאות שנים), מאיפה ניקח אנרגיה אז? אין לי תשובה לשאלות אלו. התשובה יכולה לבוא רק מתחום הנבואה, ואני לא נביא, ולא מאמין בנביאים. אני מקווה שהתפתחות הטכנולוגיה תמצא פתרונות, בעתיד. מה שנכתב על חוסר הממשות של הטכנולוגיות הקיימות, העכשוויות, אינו מתייחס לטכנולוגיות עתידיות, שעשויות לפתור את הבעיה. מה יהיה הפתרון העתידי איני יודע, אני יכול רק להגיד בוודאות מוחלטת שתחנות הרוח והפאנלים של היום אינם הפתרון.
 
ישאלו ה"ירוקים": "ומה עם עשרות או מאות אלפי טורבינות הרוח שהותקנו מאז 1973, בכל העולם, ושממשיכים להתקין, ומה עם והמיליונים הרבים של הפאנלים הסולאריים? הייתכן וכל האנשים האלה מטורפים, ולא מסוגלים לקלוט את האמת הטכנית-הנדסית?" שאלה טובה. כל המתקנים האלה הותקנו בצו ממשלתי ובסבסוד עמוק. איש לא התקין מעולם תחנת רוח או פאנל סולארי לתועלתו האישית (ללא סובסידיה).
 
האנושות כבר הוכיחה, מעל ומעבר, שהממשלות פועלות רוב הזמן ממניעים אידיאולוגיים-רומנטיים-דתיים, כלומר מניעים בלתי רציונאליים. ההנחה שהאנושות מתנהלת בצורה רציונאלית היא עצמה הנחה רומנטית ובלתי מציאותית.
 
יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 יולי 2016 03:51

3000 תוים נשארו