25/07/2016

מחמוד דרוויש וחופש הביטוי בגלי צה"ל

האם המשורר מחמוד דרוויש הוא חלק מ"הנרטיב של הישראליות" ומה הוא עושה בגלי צה"ל?

1647

 

על פי הדיווח של וואינט, השר ליברמן התריס כנגד מפקד גל"צ: "דרוויש אינו יכול להיות חלק מהנרטיב של הישראליות".

אני חולק לחלוטין על ליברמן. דרוויש הוא חלק בלתי נפרד מ"הנרטיב של הישראליות". מהות הישראליות היא שאנו חיים באמצע העולם הערבי, והערבים הם לא רק סביבנו, אלא גם בתוך תוכנו. מה שנקרא "ערבים ישראלים" ו"ערבים פלסטינים" (שאין הבדל ביניהם) – הם בהחלט חלק מהמציאות הישראלית שלנו. ישראל לא נמצאת בירח, וגם לא בפולין, אלא במזרח התיכון הערבי. דרוויש נולד בא"י ב-1941, התחנך בישראל, חי ופעל כאן. דרוויש הוא חלק מ"הנרטיב של הישראליות".

דרוויש, למיטב הבנתי, מייצג באופן טיפוסי ונכון את דעתם של 99% מהערבים (אולי רק 98%). והוא הביאליק שלהם (המשורר הלאומי), כך הם הכריזו. מחמוד דרוויש קרא בשיריו (לפי הציטוט בקטע) להסתלקותו של העם היהודי מארץ ישראל, וכתב ש"בשרו של הכובש יהיה לי למאכל'. הוא מתכוון, כמו כל הערבים שמדברים על כיבוש, לכיבוש מ-1948, בניגוד לשמאל הישראלי, שבשבילו המילה "כיבוש" נולדה ב-1967.

דרוויש החל את כתיבתו ופעילותו לפני 1967. שירות גדול עשו ירון דקל וגלי צהל בכך שתרמו לחינוך הציבור הישראלי על מהות המציאות בה אנו חיים, ואופי וקו המחשבה של בני דודנו הערבים. (אני מודה ומתוודה שראיתי רק קטע מהתכנית וגם לא קראתי את שירתו של דרוויש, רק קטעים שמתפרסמים פה ושם, אני מניח שהציטוטים למעלה אופייניים, ומכיר דעה זו כי היא אכן הדעה הרווחת). להתעלם מדרוויש, ומהערבים, לטמון את הראש בחול ולהיתפס לאשליות וורודות, מנותקות מהמציאות – איננו הדבר הנכון לעשות.

חופש הביטוי (של גלי צה"ל)

חופש הביטוי הוא ערך חשוב. השאלה היסודית היא בשביל מה קיים ערוץ "גלי צהל" – למה צריכים אותו במסגרת צה"ל? תפקידו של הצבא להגן על המדינה מפני אויבים חיצוניים – האם ניהול תחנת שידור תורם למשימה? גלי צה"ל הוא כנראה העתק אווילי של כלי תקשורת צבאיים דומים בחו"ל. צבא ארה"ב, למשל, מנהל גם עיתון וגם תחנות רדיו וטלוויזיה, שנועדו להביא תכנים אמריקאיים לחיילים המוצבים בארצות נכר. בעבר לא הייתה תקשורת לוויינית וערוצים אזרחיים אמריקאים לא נקלטו בחלקי עולם בהם שרתו חיילים אמריקאים. ערוצי שידור אלה אינם נחוצים כעת, אבל הם ממשיכים להתקיים מכוח האינרציה. חיילי צה"ל חשופים לכל התקשורת האזרחית, וההתעסקות של הצבא בתחנת שידור מיותרת לחלוטין.

יגידו חכמים: מלחמה מנהלים לא רק עם רובים – יש גם צד רוחני-פסיכולוגי-מוראלי. ערוץ גלי צה"ל שנוסד ב-1950, נועד לרומם את רוחם של החיילים, לחנך אותם ולהגביר את המוטיבציה שלהם. התחנה היא חלק מחיל החינוך והנוער של צה"ל. גם אם נניח שזו המטרה – אז מדוע היועץ המשפטי של הממשלה קובע שאסור לשר הביטחון להתערב בתכנים המשודרים? ובשם "חופש הביטוי" כביכול? חופש הביטוי של מי? של ירון דקל? האם הוא ירש את התחנה מאבא שלו? אם התחנה נועדה "לחזק את רוחם של החיילים" אז בעלי התחנה, משרד הביטחון וצה"ל, חייבים לדאוג שהערוץ והמנהל שהם מינו – ימלאו את ייעודם. אבסורד לקבוע שאסור להם להתערב בתכנים.

למרות זאת, לירון דקל מגיע צל"ש על העלאת התכנית אודות המשורר מחמוד דרוויש – לתכנית ערך חינוכי.

יעקב

עודכן לאחרונה ב 25/07/2016
תגובות  
-2 #1 מחמוד דרווישדוד סלוטקי 2016-07-25 06:12
ההתערבות של שר הביטחון בתכנים של גל"ץ אסורה על פי חוק. אם החוק לא מתאים לליברמן או לכותב הבלוג, שיפעלו לשינוי החוק בכנסת.
לעצם העניין, דרוויש הוא המשורר הלאומי של כ-20% מתושבי ישראל. חשוב שנכיר את שירתו גם אם , לחלק מאיתנו, לא נוח אתה.
ציטוט
0 #2 תשובה למגיב דוד סלוטקי אני מבין שלך נוח שיאכלו את בשרךאיש שלום 2016-07-25 06:39
מעבר למה שנכתב על הגיבורה המוסלמית ״הינד״ אוכלת הכבד, רוצה להזכיר לכם על סרטון מהמלחמה בסוריה. כבר לא זוכר איזה קבוצת רוצחים מוסלמית הרגה איזה קבוצת רוצחים מוסלמית. אבל זכור לי היטב שאחד המוסלמים ביטר בסכין מוסלמי אחר הוציא את ליבו ואכל אותו בשידור חי. זאת תשובתי לאלה שאומרים שה״משורר״ של גלצ, לא בדיוק התכוון לאכול ממש יהודים.
אחת הדמויות המפורסמות בתולדות האיסלם, שכל ערבי-מוסלמי מכיר אותה, היא דמותה של "הינד", אשתו של אבו סופיאן ראש הסוחרים במֶכָּה. בקרב באדר (624) שנערך בין אנשי מוחמד לאנשי מכֶהָּ נהרגו אביה, דודה ואחיה, ע"י דודו של מוחמד, חמזה. הינד נשבעה לנקום.
שנה לאחר מכן יצאו אנשי מֶכָּה בהנהגת אבו סופיאן, בעלה, להילחם במוחמד ואנשיו בקרב אוחוד, והינד הבטיחה לעבד שלה שאם הוא יהרוג את חמזה, היא תשחרר אותו לחופשי. העבד הרג את חמזה, והינד לקחה את גופתו, ביתרה את בטנו, הוציאה את הכבד שלו ונגסה בו. לאחר כיבוש מכה ע"י מוחמד, היא ובעלה התאסלמו ומוחמד סלח לה. מאז נהפכה הינד לסמל באיסלם ומקור השפעה למשוררים ערבים-מוסלמים.
ציטוט
+1 #3 הרבה חוקים אוויליים ישיעקב 2016-07-25 06:54
אני מניח שחצי או 3/4 מהחוקים שלנו אוויליים ומיותרים, ולא מעט חוקים - הדרך היחידה לחיות איתם זה להתעלם מהם, והם לא מיושמים בפועל.

מיותר לציין שלדעתי המדינה לא צריכה להחזיק ולא לנהל, ולא לפקח על שום אמצעי תקשורת - קל וחומר גלי צהל. יש להפריט את גלי צהל, ולבטל את "השידור הציבורי" (ערוץ 1), ואת כול ה"מועצות" למיניהן.

המדינה לא צריכה להתעסק בתקשורת. חופש הביטוי - פירושו תקשורת חופשית מנותקת מכול קשר, זיקה או הגבלה מצד השלטון.
ציטוט
0 #4 איימן אודהמשהו 2016-07-25 07:12
אמר שרוצים למנוע שידורים של התרבות ה ערבית כדי לסכסך בין היהודים והערבים. האמת, כשאני שומע מה המשורר הלאומי שלהם כותב, דווקא זה לא ממש גורם לתחושות הזדהות עם הצד השני.
ציטוט
0 #5 ישראליותיוסי ברנע 2016-07-25 07:41
אני מבין שהישראליות נגזרת מרוב הערבי שבאזור. אכן הגדרה נאה . תרומה צנועה למדע המדינה.
ציטוט
0 #6 חוזר: מחמוד דרוויש וחופש הביטוי בגלי צה"ליעקב 2016-07-25 10:07
"דווקא זה לא ממש גורם לתחושות הזדהות עם הצד השני..."
תחושת הזדהות המבוססת על אי ידיעה ואי הכרה של התרבות של השכן איננה רצויה.

"שהישראליות נגזרת מרוב הערבי שבאזור..."
הרוב הערבי באזור הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו. ה"ישראליות" לא נגזרת מהבורות (לא צריכה להיגזר).
ציטוט
0 #7 לך תסביר לליברמן מזה חופש הביטויאור 2016-07-25 22:13
ובהצלחה!!!
ציטוט
0 #8 המאמר מערבב כמה נושאיםאריה פרלמן 2016-07-26 06:45
ובגלל הערבוב הזה - יוצא מדולל ובלתי ממוקד.
נקודת המוצא צריכה להיות שגלי צה"ל הוא מוסד אנכרוניסטי ומיותר - והגיע זמנו ללכת מזה שנים.

אין שום הצדקה לתחנת שידור צבאית, ולכן זה גם לא רלוונטי האם שר הביטחון רשאי או לא רשאי להתערב בתכנים של תחנה שממילא לא צריכה להתקיים.

מכאן גם נובע שהשאלה האם תחנה צבאית של המדינה היהודית-ציונית צריכה לשדר תכנית על משורר ערבי אנטי-ציוני ואנטי-ישראלי - גם היא איננה רלוונטית מאחר שעצם קיומה של תחנה צבאית הוא פיקציה מתמשכת שדינה להתפוגג אל נבכי ההיסטוריה.
ציטוט
0 #9 הלוואייעקב 2016-07-26 08:54
"שעצם קיומה של תחנה צבאית הוא פיקציה מתמשכת שדינה להתפוגג אל נבכי ההיסטוריה."

הללואי. בינתיים זה לא קורה. גם לארה"ב יש עיתון, ותחנות רדיו וטללויזיה צבאיות. אנשים השתלטו על "נחלה" - כסף של אחרים - של הציבור למימון תעסוקה וכוח בתחנה הצבאית. הנהנים מהעיסקה (הפוליטיקאים ומפקדי הצבא) לא יוותרו על נחלתם בקלות.

הלוואי שכול השידור הציבורי יעלם, בייחוד ערוץ 1. אבל גם זה לא יקרה, מאותן הסיבות: אידיאולוגיה שגויה שמצדיקה את רדיפת הכוח הטבעית של העסקנים הפוליטיים.

ובלי קשר לכול זה: כול ערוץ תקשורת, בין אם ציבורי או פרטי - מן הראוי שישדר תכנית על המשורר הלאומי הפלסטיני.
ציטוט
0 #10 להפריט את גלי צה"לאפרים גביש 2016-07-26 14:26
נקווה שהמדינה תקבל מחיר ראוי בהפרטה .השאלה איך יבזבזו את התקבול אח"כ היא שאלה אחרת .האוכלוסיה הערבית יכולה להתארגן ולקבל רשיון להקים תחנה שתייצג את תרבותם ורצונם .פרשת דרויש רק מוכיחה את הצורך בהפרטה .
ציטוט
0 #11 ימנית. מזרחית. ומיותר.@ לוי 2016-07-27 05:07
בהמשך לתגובתו של אריה פרלמן ...

דומה כי מאז מונתה הגב' מירי רגב לשרת התרבות, העליהום המריא לגבהים חדשים.

הרי הגברת איננה רק "ימנית קיצונית" ר"ל, היא גם מזרחית גאה (במובן הישן של המילה). ואותה, כן אותה, הושיבו על ברז הכסף, בבת העין, של אנשי התרבות.

הנה דוגמא: https://www.facebook.com/lior.schleien/videos/vb.262616020550099/868771556601206/?type=2&theater

אז מה עושים מתנגדיה ? יורדים, או מטפסים, עליה.
ומה עושים מצדדיה ? הודפים את ההתקפות, ומריעים לה.


ומה נאמר אנו ?
שהעיסוק במירי רגב מסיט את הדיון מלב העניין : האם המדינה צריכה לעסוק בתרבות ? האם תרבות מטעם המדינה מצדיקה פגיעה בזכות הקניין ?

ותשובתנו ברורה מאליה:
- תחום התרבות לא מצדיק כל פגיעה בזכות הקניין.
- גם לו היה משרד התרבות ממומן במלואו מתרומות, ולא ממיסוי, עדיין אין זה מתפקיד המדינה לתרבת את האזרחים. כזכור, לתפיסתנו הבסיסית המדינה היא כלי, מכשיר, ולא אדון נערץ או אמא מגוננת.
- מכאן נגזרת המסקנה המעשית: יש לבטל את משרד התרבות.
- ומכאן, כל עיסוק בגב' רגב איננו רלבנטי.

כעת, לך תסביר זאת לאזרח הנורמטיבי.
ציטוט
0 #12 ולך תסביר זאת למירי רגביעקב 2016-07-27 10:07
הציבור מונע מהאידיאולוגיה שהמדינה היא האלוהים, והיא צריכה לעשות הכול - לפרנס וגם לחנך ולתרבת את העם הנבער.

והפוליטיקאים - כמו מירי רגב - מנצלים זאת כדי להשיג עמדות כוח וכסף לעצמם אתו הם מחלקים למקורביהם להם הם מדביקים, לצורך העניין, את השם "תרבות"
ציטוט
0 #13 ללויאריה פרלמן 2016-07-27 21:56
אין דבר שאתה לא יכול להסביר לאזרח הפשוט. אם ישנם ספרים שמסבירים לילדים על גירושין, חלל, היסטוריה ואלקטרוניקה - אין שום סיבה שלא תצליח לפשט רעיונות כלכליים חברתיים.
ציטוט
0 #14 לאריה@ לוי. 2016-07-28 07:05
מסכים, תחת 2 הסתייגויות:

1. לא הרי ילד - עם שכל ישר, ראש פתוח וחושים בריאים - כהרי מבוגר בישראל ששיכלו, חושיו ותפיסתו הערכית הושחתו ע"י ההנהגה, ה"מומחים", התקשורת, והשיח הציבורי הכללי, אינסוף פעמים.

והראיה: המספר המועט של שוחרי החופש.

2. הנשים ההגונות בפריז (על פי בדיחה שנהג לספר עזרה זהר ז"ל):
אחד יצא לסיור מאורגן בפריז. הגיעו ליער בולון, אומר המדריך: כאן עובדות יצאניות פריז. הסיור ממשיך וכשמגיעים לרובע פיגאל, אומר המדריך: כאן עובדות הפרוצות של פריז. בכיכר רפובליק אומר המדריך: וכאן עובדות נפקניות פריז. קם חברינו וצועק בכעס: יצאניות! פרוצות! נפקניות ! מה זה, אין בפריז נשים הגונות ?! עונה המדריך: או, בוודאי שיש, אבל הן מאד יקרות.

וזו, דומני, הבעיה הכי קשה שלנו: יש לנו הסחורה הכי טובה בשוק - גם מוסרית, וגם כלכלית. אבל כדי לשווק אותה לציבור הרחב צריך המון המון כסף.
ציטוט
0 #15 ללוי,אריה פרלמן 2016-07-29 03:20
מצטט @ לוי.:
מסכים, תחת 2 הסתייגויות:

1. לא הרי ילד - עם שכל ישר, ראש פתוח וחושים בריאים - כהרי מבוגר בישראל ששיכלו, חושיו ותפיסתו הערכית הושחתו ע"י ההנהגה, ה"מומחים", התקשורת, והשיח הציבורי הכללי, אינסוף פעמים.

והראיה: המספר המועט של שוחרי החופש.

2. הנשים ההגונות בפריז (על פי בדיחה שנהג לספר עזרה זהר ז"ל):
אחד יצא לסיור מאורגן בפריז. הגיעו ליער בולון, אומר המדריך: כאן עובדות יצאניות פריז. הסיור ממשיך וכשמגיעים לרובע פיגאל, אומר המדריך: כאן עובדות הפרוצות של פריז. בכיכר רפובליק אומר המדריך: וכאן עובדות נפקניות פריז. קם חברינו וצועק בכעס: יצאניות! פרוצות! נפקניות ! מה זה, אין בפריז נשים הגונות ?! עונה המדריך: או, בוודאי שיש, אבל הן מאד יקרות.

וזו, דומני, הבעיה הכי קשה שלנו: יש לנו הסחורה הכי טובה בשוק - גם מוסרית, וגם כלכלית. אבל כדי לשווק אותה לציבור הרחב צריך המון המון כסף.

1) בוודאי שילד ואזרח נורמטיבי אינם זהים, אבל בהחלט אפשר לשכנע. אצל האזרח המחסום בעיקר רגשי, לא קוגניטיבי.
2) זו כבר סוגיה אחרת. בוודאי שצריך כסף - אבל לאו דווקא הרבה, אלא הרבה פחות מבעבר. בימינו אפשר להפיץ רעיון לאנשים רבים בתקציב נמוך פי כמה. בעבר, הדרך המהירה היחידה להגיע לתודעתו של ציבור רחב היא להיכנס לשידור בתכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל...
ציטוט
0 #16 לאריה - איך משווקים ?@ לוי 2016-07-30 18:36
האם הטענה שהשיווק כיום דורש הרבה פחות משאבים היא רק ברמה העקרונית, או שיש לך (בראש, לפחות) תכנית פעולה מסודרת של שיווק מודרני - רשתות חברתיות, וכו' ?

מה התקציב הנדרש ?

מה צריך להיות הקו התוכני של השיווק - יעילות כלכלית ? ערכים ?

למצער, איך מקדמים את השיווק של 'קו ישר' ?
ציטוט
0 #17 חוזר: מחמוד דרוויש וחופש הביטוי בגלי צה"לאריה פרלמן 2016-07-31 09:13
מצטט @ לוי:
האם הטענה שהשיווק כיום דורש הרבה פחות משאבים היא רק ברמה העקרונית, או שיש לך (בראש, לפחות) תכנית פעולה מסודרת של שיווק מודרני - רשתות חברתיות, וכו' ?

מה התקציב הנדרש ?

מה צריך להיות הקו התוכני של השיווק - יעילות כלכלית ? ערכים ?

למצער, איך מקדמים את השיווק של 'קו ישר' ?

ללוי,
לצערי אין בידי לא משאבי זמן ולא ממון כדי לקדם את רעיונות האתר. עם זאת, אני מגיב בין לבין לכתבות ותגובות בנושאים חברתיים-כלכליים ברוח עקרונות האתר.
ציטוט
הוסף תגובה