שלישי, 06 מרס 2012 03:48

משרד הביטחון המצרי בתל אביב

הצבא המצרי שולט על חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית במצרים. ניתן להבין את המוטיבציה של קציני צבא לדאוג ל"קריירה השנייה" שלהם בעוד מועד... האם מערכת הביטחון בישראל מקנאת בפעילות הכלכלית של הצבא המצרי?

הצבא המצרי שולט על חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית במצרים. יש הערכות של "מומחים" לגבי ההיקף – יש הטוענים 20 אחוזים ויש האומרים לפחות 40 אחוזים; אף אחד באמת אינו יודע כמה, אבל מדובר על נתח משמעותי. מפעלי הצבא מייצרים כמובן עבור הצבא, אבל לא רק טנקים אלא גם מגוון רחב של מוצרים אזרחיים. עם השנים דאגו פורשי הצבא לג'ובים לעצמם בעסקי הצבא (ולמעשה לנתחים בבעלות) וזאת באמצעות הרחבת המערכת הכלכלית של הצבא. מכיוון שכושר הקליטה של מוצרים על ידי הצבא מוגבל, גלש הצבא לייצר מגוון רחב של מוצרים ושירותים למגזר האזרחי. כל החברות שבבעלות הצבא מנוהלות ע"י קצינים שפרשו לגמלאות. לא פלא שהצבא המצרי, בהיותו גורם כלכלי מרכזי, מתנגד לכל רפורמה בכיוון של כלכלה חופשית, או הפרטה. אפילו אם ההפרטה תתבצע בסגנון המצרי-ישראלי (העברת "גרעין שליטה"), אם המועמד אינו מהמעגל הראשון של החבר'ה.

ראשי הצבא זעמו, לדוגמה, על כך שאיש העסקים, מהמרכזיים במצרים (שהוא גם בכיר במפלגתו של מובארק) – אחמד עז, מקורבו של גמאל מובארק (הבן של...) רכש מהמדינה את מפעלי הפלדה במסגרת תהליך ההפרטה. הצבא עצמו היה מעוניין במפעלים אלה.

הצבא המצרי מייצר מלט, שמן הזית, שולט במערכות המים והביוב ואף במחלבות. הצבא מנהל את מאפיות הלחם הממשלתיות, בבעלותו חברות תשתית מגוונות וחלק גדול מהאוכלוסייה המצרית תלוי בצבא כדי להשיג מוצרי צריכה רגילים.

ניתן להבין את המוטיבציה של קציני צבא לדאוג ל"קריירה השנייה" שלהם בעוד מועד. גם קציני קבע בצה"ל ופורשי המשטרה דואגים להמשך הקריירה שלהם, ומה טוב מאשר להמשיך לעבוד בחסות המדינה. כך מתחילים לקבל פנסיה מהצבא בגיל צעיר יחסית, ובמקביל זוכים למשכורת "חדשה" מהמדינה. כך הופכים קציני צבא לשעבר למנהלים בחברות ממשלתיות, מצטרפים כ"עובדים" במשרד הביטחון (שהוא, כידוע, משרד "אזרחי"), חלקם עוברים לשרת את המדינה בנכר כעובדי שגרירויות וקונסוליות ישראליות בחו"ל (שבאורח פלא תמיד מתרבות ומתרחבות לתפארת מדינת ישראל), ל"שליחים" בחו"ל ועוד.

כנראה שגם אצלנו, כמו במצרים, נהיה "צפוף" בג'ובים הממשלתיים ומשרד הביטחון החליט לאחרונה להיכנס לתחום חדש: תכנון אורבאני של בניה אזרחית. זה הפירוש לכותרת התמימה בגלובס: "משרד הביטחון יתכנן את הבנייה בקרקעות שיפונו מבסיסי צה"ל" .

משרד הביטחון מעכב שנים רבות פינוי של בסיסים, גם כאלה שננטשו ע"י צה"ל. חלקם הגדול בלב אזורי הביקוש במרכז הארץ ותורם את חלקו המכובד ליוקר החיים בישראל. עכשיו, לפי הכתבה, יש "פריצת דרך" – יש הסכמה על חלוקת השלל. מה איכפת למשרד הביטחון כמה ואיזה דירות וגני ילדים יבנו בתל השומר, ברמת גן ובצריפין – לאחר הפינוי?

החשד המיידי הוא שמסתמנת "הסכמה" בין הגנרלים במשרד הביטחון מי יעמוד בראש מנהלת פרויקט הבינוי ומי יאייש את האגפים של המנהלה החדשה. אולי אפילו יש "הבנה" כי חלק מהדירות "יוקצו" בעתיד לשיכון קציני קבע נזקקים. כאשר חוטבים עצים – ניתזים שבבים – ו"השבבים" יינתזו, מן הסתם, לכיוון "הנכון". סיכוי טוב שפרשיה אחת או שתיים גם ידונו בבתי המשפט בעוד 15 שנים...   

ככל שהצבא המצרי יתעסק יותר בייצור שמן זית ומכירת חלב – גוברת בו השחיתות והוא פחות צבא ויותר מאפיה – טוב ליהודים. ככל שצה"ל ומשרד הביטחון יחדרו לכלכלה בישראל – רע ליהודים.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 06 אוגוסט 2016 14:27
הוסף תגובה