שני, 30 אפריל 2012 04:27

גוש היורו - אלו שכבר שם, אלו שבדרך ואלו שיצטרפו

האם תושבי גרמניה יסכימו לממן תשלומי העברה לתושבי יתר מדינות אירופה לתקופה אינסופית? שוקי המניות מבטאים את המיתון שהולך וגדל ומתפשט במדינות גוש היורו. יוון לא לבד.

בגרפים 1-3 בסוף הכתבה מובאים מדדי מניות במדינות "שכבר שם", דהיינו כבר נמצאים "בהסדר חובות". אלו הן יוון, אירלנד ופורטוגל. כמו שאפשר לראות בגרפים, לא הייתה התאוששות משמעותית במדדי מניות אלו אחרי ירידות המחירים הגדולות בסתיו 2008 חורף 2009. זה היה סימן אזהרה שהסתיים "המודל" שאפשר "צמיחה כלכלית" במדינות אלו על ידי מימון צריכה באשראי.
 
בגרפים 4-5 מובאים מדדי מניות במדינות שנמצאות בדרך ל"הסדר חובות", דהיינו ספרד ואיטליה. ההתאוששות במדדי מניות אלו אחרי 2009 נמחקה וכעת הם מתנהגים כמו מדדי מניות במדינות "שכבר שם".
כמובן שמחירי מניות בנקים גדולים במדינות אלו "מובילים" את המצעד להצטרף לאלו "שכבר שם".
 
בגרפים 6-9 מובאים מדדי מניות במדינות שנחשבות לגרעין הסולידי של גוש היורו. אפשר לראות כי צרפת ממש משתוקקת להצטרף למצעד שיביא אותה לאלו "שכבר שם". שוב בהנהגת מחירי מניות בנקים גדולים. כיצד? כאשר יתברר כי קיצוץ בגירעון ל 3%-מהתל"ג, טוב ל"קטנים" אבל לא לגדולים. זה יחסל את "המשמעת" בגוש היורו.
 
עוד בקבוצה זו הולנד ואוסטריה. אוסטריה בגלל החשיפה של בנקים למדינות "נספחות לגוש היורו". הולנד בגלל מיתון שהולך וגדל במדינות אחרות בגוש היורו ובאירופה. ולבסוף גרמניה. זאת בגלל שהנס הגרמני, דהיינו העודף במאזן המסחרי שלה, כ-80% ממנו משקף את הגירעונות של מדינות אחרות בגוש היורו. לכן, או שתושבי גרמניה יסכימו לממן תשלומי העברה לתקופה אינסופית לתושבי מדינות אלו, או שיעלם רובו של העודף במאזן המסחרי שלה. אזהרה על כך ייתן מדד המניות בגרמניה.
 
מצד אחד יש לנו קומץ פוליטיקאים שנשבעים "שלא יקום ולא יהיה" ומאידך יש לנו שוקי מניות שמתעקשים "שכן יקום וכן יהיה". השאלה היא, מה משמעות הירידות במדדי מניות במדינות גוש היורו? יש שיאמרו כי בעוד ששוקי המניות מבטאים את המיתון שהולך וגדל ומתפשט במדינות גוש היורו, אין המשמעות בהכרח קיצו של גוש היורו כאיחוד מוניטארי של מדינות שמשתמשות באותו מטבע של בנק מרכזי אחד.
 
עד היום רוב מדינות גוש היורו לא התנסו בתהליך ממושך של ירידה גדולה יחסית בהכנסות ובפעילות הכלכלית. לכן, גם לא הייתה התנסות פוליטית בהתנהלות של "ממשלה מרכזית" ושל בנק מרכזי שאמורים לקבוע מדיניות כלכלית אחידה לכל מדינות גוש היורו.לא הייתה התנסות פוליטית, האם שלטונות במדינות השונות בגוש היורו, יכולים להתקיים כאשר הם מיישמים מדיניות כלכלית אחידה במדינות אלו, בתקופה ממושכת של ירידה גדולה בהכנסות של רוב הציבור.
 
מעבר לכך קיימת השאלה העיקרית והיא, האם מבחינה כלכלית מדיניות כלכלית כזו היא ההתנהלות הנכונה עבור תושבי מדינה מסוימת? אם התשובה היא שלילית, אזי זו רק שאלה של זמן, עד שתושבי אותה מדינה ישנו את השלטון ויבחרו באנשים שינהיגו מדיניות כלכלית שמיטיבה איתם. אלא אם יונהג משטר פשיסטי במדינות בגוש היורו וסימנים ראשונים לאפשרות כזו קיימים כבר בספרד, באיטליה וביוון. זו אינה צריכה להיות הפתעה לאור ההיסטוריה של מדינות אלו. שוקי מניות במדינות גוש היורו מורים כי קיימת "בעיה כללית" בגוש היורו. זו אינה רק בעיה כלכלית אלא גם בעיה פוליטית. היא קיימת גם במדינות גדולות בגוש היורו וגם במדינות "הגרעין הסולידי" של גוש היורו.
 
בזמן מלחמת העולם הראשונה, לקראת שנת 1917, יחידות בצבא הרוסי (אז רוסיה עדין הייתה תחת שלטון הצאר) הפסיקו לבצע הוראות "לצאת לחזית ולהילחם". חיילים רוסים רבים פשוט נטשו את היחידות שלהם וחזרו לביתם. אחרי כן באה המהפכה הבולשביקית. אי אפשר לדעת כמה סבל כלכלי ואישי ולאורך איזו תקופה יגרמו לאנשים "לנטוש" את השלטונות שלהם. החשש מאפשרות כזו מסביר את הנטייה הגוברת של שלטונות במדינות "במצוקה" בגוש היורו לנסות להנהיג בהן סממנים של משטר פשיסטי. המוקש בניסיונות כאלו הוא שבמשטר פשיסטי אין חופש תנועה של אנשים, סחורות והון. ואז ממילא אין משמעות לגוש היורו.
 
 
דר' שמואל גולדמן
מנהל קרן נאמנות  "למשקיע"

1267 81267 7

1267 9

1267 4

 

1267 21267 6
1267 51267 31267 1

עודכן לאחרונה ב שני, 08 אוגוסט 2016 05:05

3000 תוים נשארו