07/08/2016

הורסים סוף סוף את בניין הסינרמה בתל אביב

עומדים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, כמובן שיש מתנגדים הדורשים את שימורו בשם היופי שבכיעור.  

עומדים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, סוף סוף! מתי יהרסו כבר את האסונות האדריכליים האחרים של ת"א – ככר אתרים והתחנה המרכזית?

וואינט מפרסם כתבה ארוכה של בכי וקינה על הריסת מבנה "היסטורי" זה, וזעקה: למה לא משמרים? הכותב הוא דקל גודוביץ', הבן של ישראל גודוביץ', אדריכל מפורסם של מבנים מודרניסטיים, ברוטליסטיים, צעקניים בקו האופנה של פעם – לשעבר מהנדס העיר ת"א.

 

1651

 

בניין הסינרמה כשל עוד לפני שהוקם. בנייתו נפסקה באמצע, והשלמתו ארכה זמן רב. לאחר שנחנך ב- 1966 כבית קולנוע מיוחד ואולם מופעים, לא הצליח מסחרית, והיזם (בעליו) פשט את הרגל כעבור כשנתיים. מבנה שנכשל מבחינה מסחרית – אחת הסיבות החשובות לכך היא העיצוב, כלומר – האדריכלות. הסינרמה היא מבנה מכוער, דוחה, מגעיל ולכן, לאנשים פשוט לא היה נעים לבוא אליו. בהמשך, היו לבניין מספר גלגולים נוספים, ביניהם דיסקוטק. בכל הגלגולים המבנה נכשל ועמד ריק ומוזנח תקופות ארוכות.

גם כיום, הבניין עומד מוזנח כבר שנים רבות, והוא פצע – כתם, ערימה של גרוטאות וזבל בלב ת"א. טוב שהורסים, וברוך שפטרנו.

במקום הסינרמה, יקימו במתחם זה, בעתיד (לא ידוע מתי) מגדלי מסחר ומגורים. האם המגדלים שיוקמו יהיו מוצלחים יותר מהסינרמה? בטוח. ייתכן שגם הם יהיו מכוערים וכושלים, כמו הרבה מבנים מודרניים בת"א, אבל אין סיכוי שיהיו כישלון גדול מהסינרמה.

קשה להבין את טיעוניו של אדריכל דקל גודוביץ' – המייחס למבנה "איכויות" (איזה?), או קובע שראוי לשמר אותו. אני לא רואה שום איכויות ושמח מאד שזוועה זו תיעלם מנופי ת"א. נכון, הסינרמה שייכת לסגנון בנייה שהיה אופנתי פעם, הסגנון ה"ברוטליסטי" (שמתאפיין במשטחי בטון חשוף גדולים ("ברוט" בצרפתית). אבל זה סגנון גועלי של מבנים מכוערים חסרי תפקוד – כתם בהיסטוריה של האדריכלות שמוטב שיימחק. אבל בלי קשר להיסטוריה של האדריכלות – הסינרמה היא פצע פתוח. מי שרוצה לשמר את הסינרמה הוא מזוכיסט – הסוגד למכוער. לא ייתכן לדון את תושבי ת"א לחיים במחיצת כיעור חסר שימוש, מוזנח ומלוכלך, במרכז העיר. לא ייתכן להנציח ערימת גרוטאות בלב ליבה של העיר.

כאמור – הלוואי שיהרסו גם את כיכר אתרים והתחנה המרכזית "החדשה" – מבנים "ברוטליסטיים", זבי כיעור וזיהום בליבה של ת"א.

יעקב

תוספת: מה הקשר בין הסינרמה ומהפכת התרבות בסין (הפוסט הקודם)? שנת 1966. קשר נוסף היא המילה "תרבות" שמתאימה לשניהם באותה מידה (הם ההיפך מתרבות). המשותף לשתי התופעות הוא משהו ערטילאי שאפשר   לכנותו "רוח הזמן". נקווה שלא יחזרו זמנים ורוחות כאלה.

תגובות  
0 #1 גם קמפוס האו''פ ברעננהשמוליק 2016-08-07 19:41
גם קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה --- מבנה בטון מכוער ומדכא שמזכיר יותר בונקר ולא מוסד אקדמי.
ממש דומה לתחנה מרכזית בת''א.
ציטוט
0 #2 כיעור וזבלדוד 2016-08-08 12:50
יופי וכיעור הם עניין של טעם.
לעומת זאת, את ערימות הזבל, החורבות והגרוטאות יש לפנות מכל העיר ולא רק מהסינירמה.
ציטוט
-1 #3 אתה מתיימר להביע דעהיונתן 2016-08-11 06:41
אך אינך מבין הרבה בתחומים בהם אתה טוען. טענה ללא תיקוף היא קשקוש. סביר להניח שדקל גודוביץ' מבין יותר טוב ממך על מה הוא כותב - והאמן לי שאיני מחסידיו (אני איש מקצוע בתחום, ומכיר אותו אישית)
ציטוט
0 #4 שימור הסינרמה - סגידה לכיעוריעקב 2016-08-12 10:16
ליונתן: אינני מכיר (כמוך) את אדר' גודוביץ', אבל הוא לא הנושא של הקטע הזה.

הנושא הוא שבנין הסינרמה מכוער ולא מתפקד, או נטוש (בגלל שהוא מכוער). הוא איננו יותר (לא היה יותר - הוא כבר איננו) מאשר ערימה של זבל.

הטיעון של גודוביץ' שבנין הסינרמה הוא ציון דרך ארכיטקטוני יכול להיות נוכן (זה עניין של דעה, אני לא חושב ככה). בנין הסינרמה נוצר בתקופה שבה שלט הכיעור והאופנה של הבטון הגלוי (ברוט). אופנה מאד לא מוצלחת שהולידה הרבה קטסטרופות (למשל: בנין "מרכז הנגב" של רם כרמי או ככר אתרים של רכטר או התחנה המרכזית החדשה גם של רם כרמי).
שאלה היא האם ראוי לשמר כיעור ופורונקלים רק "למען ההיסטוריה"?

ושאלה פילוסופית גדולה היא: האם העיר הוא מוזיאון (שבו מציגים מוצגים מהעבר) או מרחב מחייה של אנשים. התנועה של שימור מבנים, לדעתי, חורגת הרבה מעבר לכול הגיון. יש אולי צורך לשמר מבנים היסטוריים בודדים, אבל להפוך את השימור לדת, על חשבון האנשים החיים בעיר זה לא הגיוני.

העיר לא קיימת כדי לספק הגחמות האומנותיות של גודוביץ' או אדריכלים אחרים, אלא כדי לשכן בה אנשים, בתנאים טובים ככול האפשר. תפקיד האדריכל היא לספק, כמיטב יכולתו, את הצרכים של התושבים החיים בעיר, ולא לכפות עליהם פורונקלים מסיבות "אומנותיות".
ציטוט
הוסף תגובה