17/11/2016

מה שטראמפ לא מבין: ברכת הגלובליזציה, קללת החובות

למה הפועל במיזורי הפסיד את מקום העבודה? רמז: לא בגלל "גלובליזציה".

 

למרות הכותרת, כלל לא בטוח שטראמפ "לא מבין". פוליטיקאים לא תמיד נאמנים ל"הבנתם", אלא יותר ל"כדאיותם" הפוליטית. מוקדם להעריך כיצד הנשיא החדש דונלד טראמפ ינהג. זה גם תלוי ביועציו. הם עשויים להעמידו על טעות יסודית באחד מרעיונותיו המרכזיים: המלחמה בסחר הבינלאומי החופשי (יחסית). הסכמי סחר, גרמו לשיטתו, לאובדן מיליוני מקומות עבודה באמריקה – מפעלים אמריקאים נדדו למקסיקו ולמזרח. קל להאשים אחרים, המסר גם נקלט היטב על ידי ההמונים. 

הבעיה אינה בסין אלא באמריקה ואירופה

מסחר מבוסס על עסקת חליפין, למרות שאנחנו נעזרים, לנוחיותנו, בכסף כגורם מתווך. כדי שאמריקאי בבוסטון יוכל לקנות מקרר של סמסונג הוא צריך להציע לסוחר הקוריאני מוצר אמריקאי אחר תמורתו – אחרת לא תתבצע עסקה. מוצר שהקוריאני מעריך שיפיק ממנו תועלת הוגנת.     

אם פריון העבודה בתעשייה האמריקאית יורד בגלל עלייה במיסים, או בגלל כוחם של האיגודים המקצועיים והרגולציה על פעילות עסקית – אז העובד האמריקאי צריך לעבוד מספר שעות גדול יותר כדי לייצר את אותם המוצרים הנדרשים לביצוע עסקת חליפין תמורת המקרר של סמסונג. כלומר, ההכנסה הריאלית ורמת החיים של האמריקאי צריכים לרדת. רמת החיים באמריקה צריכה לרדת לא בגלל יצרן המקררים בקוריאה, אלא בגלל שהאמריקאי מצליח לייצר פחות ערך בשעת עבודה במפעל. 

פריון העבודה היחסי של האמריקאי יורד בגלל שהוא צריך לקיים ממיסיו עדר גדל של פרזיטים באמריקה; בגלל שאסור לקדוח בארות נפט חדשות; בגלל שאישור תרופה חדשה התארך ל-12 שנים; ובגלל שחוקי העבודה, בלחץ האיגודים, אוסרים על בנאי לתקן ברז כי הוא לא שייך לאיגוד האינסטלאטורים. 

חלק מ"הבעיה" אינו בעיה

חלקה היורד של התעשייה המסורתית נובע גם משינויים מבניים שמשפיעים על תמהיל התעסוקה באמריקה: צמיחה מואצת של טכנולוגיות חדשות בכל תחום. השקעה בענפי הייטק מתגמלת מאשר השקעה במפעל נעליים באלבמה. התהליך מואץ ואתו מספר העובדים שיתקשה למצוא עצמו בעולם המשתנה במהירות. כך קרה לפני 120 שנים לעגלונים שנהגו בכרכרות רתומות לסוסים. ליבנו לעגלונים, אך כל הציבור הרוויח. אם טראמפ ינסה להחזיר את הפרנסה ל"עגלונים" הוא יפגע בכל אמריקה.    

ה"קסם" שטראמפ הציע במערכת הבחירות

טראמפ הציע במערכת הבחירות "טריק": הבה נטיל מכס גבוה על המקררים מקוריאה, הייבוא מקוריאה יתייקר וליזם אמריקאי ישתלם להקים מפעל מקררים בויסקונסין. היזם החדש ימכור לאמריקאים מקררים יקרים "כחול-לבן" ויעסיק עובדים אמריקאים – כך "נהרוג" את המתחרים מקוריאה. לזה קראנו "להחזיר את העגלונים".

המקרר של סמסונג התייקר בגלל המכס, אבל גם המקרר החדש תוצרת אמריקה יקר לא פחות. אז משפחה שקונה מקרר חדש תצטרך לקצץ בהוצאות אחרות ולרדת ברמת החיים – וזה גרוע מאד לפוליטיקאים. הם הרי התכוונו "להעניש" את הסינים והקוריאנים, אבל ברברה וג'ון ממיסורי נדפקים. 

כאן חוזרים הפוליטיקאים לתמונה ומבטיחים לציבור קסם משלים: למרות שאתם ממשיכים לעבוד ביעילות פחותה ואין לכם די מוצרים (בשעת עבודה) להחלפה במקרר של סמסונג, ולמרות שהמכס על סמסונג העלה מחירים במיסורי – נדאג שרמת החיים שלכם לא תרד ותוכלו להמשיך לקנות את הסמסונג שהתייקר "כאילו" שאתם יעילים ועובדים כמו בעבר. 

ל"קסם" קוראים "אגרות חוב מדינה". הממשלה מדפיסה אג"ח, לוקחת הלוואות ומחלקת את הכסף למשפחות האמריקאיות לקיום רמת חיים "כאילו" שהם עובדים כמו בעבר. רמת החיים אפילו עולה קצת בטווח הקרוב. הכסף לבתי האב האמריקאים לא ניתן תמיד כהלוואה – לפעמים המשפחה פשוט מועסקת על ידי רשות פדראלית מיותרת שמשלמת משכורות מיותרות למאות אלפי שכירים, לפעמים הכסף מגיע לשכיר שמועסק בפרויקט אנרגיה סולארית מסובסד, או בצורת אשראי בגיבוי ממשלתי לרכישת דירה, או שלל קצבאות רווחה. טראמפ טען שייקח הלוואות וישקיע בתשתיות. כלכלנים מעריכים שמדובר בהגדלת הגירעון האמריקאי בערך בטריליון וחצי דולר!  

והלוואות פוליטיות קשה להפסיק לקחת כי אז יפרוץ "מיתון עכשיו" והלכו הבחירות הבאות. אז מגלגלים קדימה את הר החובות – הכול כדי להמשיך ולקנות מקרר של סמסונג מבלי לעבוד קשה יותר או יעיל יותר.

האם רק הסינים "עבדים" למשטר?

טראמפ טען שסין "אונסת את ארצות הברית". הוא התכוון ל"מדיניות מוניטארית" של ממשלת סין ששומרת על ערך נמוך ליואן, המטבע הסיני. אבל כך גם עושים "מבוגרים אחראיים" בירושלים, בוושינגטון ובבריסל. כלל לא בטוח היכן העובד חופשי יותר לעבוד כרצונו: בשנחאי, בברלין, בבוסטון או בפריז.

הבעיה אינה בסין או במלזיה, אלא באמריקה ובאירופה. אילו ממשלת סין הייתה מתירה את הרסן ומרחיבה את החופש – הסינים היו הרבה יותר יעילים מכפי שהם כיום – הרבה יותר מוצרים סינים היו מציפים את אמריקה, יותר מפעלים אמריקאים היו נודדים לסין. בניגוד לטענה במערב כי היצוא הסיני נסמך על דיכוי הפועל הסיני על ידי ממשלתו – "העבדות" הסינית אינה מועילה לתחרותיות של סין.

גם אילו סין הייתה נשארת מדינה מאואיסטית מסוגרת, או נעלמת מהעולם – רמת החיים באמריקה הייתה צריכה לרדת. המפעלים האמריקאים לא היו נודדים לסין במקרה זה, אלא נשארים בארצות הברית, אבל התוצרת שלהם הייתה יקרה בגלל הירידה בפריון העבודה. תהליך הירידה ברמת החיים האמריקאית היה קורה גם אילו אמריקה הייתה המדינה היחידה בעולם ללא כל "סחר חוץ".

הסינים אינם "עבדים מודרניים". הם היו עבדים כ-30 שנה תחת המשטר הקומוניסטי. כעבדים הם בקושי הצליחו לייצר שרוכי נעליים עבור עצמם ולא ייצאו אפילו כפתורים לחו"ל. היום הם מצליחים לייצר ולייצא כי הם חופשיים יותר.

ממשלת סין מגבילה את אזרחיה בצורות שונות. חלק מהמגבלות קשות לאכיפה (כמו איסור הגירה "ללא רישיון" מהכפר לעיר). אבל גם ממשלות המערב מגבילות את אזרחיהן במאות איסורים לתועלת "החברה". צעיר גרמני לא יכול להחליט שהוא רוצה לעבוד כשרברב או כספר במספרה – סתם כך. כדי לפתוח עסק או לעבוד במגוון מקצועות – ממשלת גרמניה דורשת לימודי חובה, סטג', רישיון ואגרה.

 

 

1675

 

שורש הבעיה –  מימון גירעונות מדינה באמצעות אגרות חוב

השיטה מחזיקה מעמד כי "הכלכלה" טרם הגישה את החשבון הסופי לפוליטיקאים. הגשת החשבון נדחית שוב ושוב אל העתיד וזה מצליח בינתיים. שני גורמים עיקריים מאפשרים את גלגולו של "המשבר" אל העתיד: רוב ממשלות המערב מגלגלות "אובר-דראפט" – מגדילות את הר החובות הריבוניים, "המינוס" בבנק גדל. וזה רע.

הגורם השני שעוזר לדחות את הגשת "החשבון הסופי" הוא חיובי: קצב מתגבר של חידושים טכנולוגיים מאפשר לנו חיי יום יום טובים יותר בפחות משאבים. ניזכר במכשיר הטלוויזיה הביתי לפני 15 שנה. טלוויזיה של 33 אינטש שקלה כ- 40 קילוגרם ועומקה היה בערך 60 סנטימטרים. כיום, עוביו של מסך לד דומה הוא בערך 1 סנטימטר ומשקלו עשירית מהמפלצת של העשור הקודם. הרבה פחות פלסטיק, ברזל, זכוכית, דלק להובלה, שכר לסבלים וכמובן – המחיר. כך זה ברוב המוצרים והתחומים.    

אילו אסרה החוקה האמריקאית על הממשלה לקחת הלוואות, הר החובות לא היה יכול להיערם.  כלומר – צריך היה לממן את כל הוצאות הממשלה אך ורק ממיסים. בהעדר הלוואות, ירידה בכושר הייצור הייתה מתורגמת מהר מאד לירידה ברמת החיים ומאלצת את הפוליטיקאים לתקן מסלול מוקדם מאד. יותר מפעלים היו נשארים באמריקה ומייצאים אפילו לסין.

דונלד טראמפ (או נשיא אחר) יכול להחזיר עטרה ליושנה רק אם יבטל את הר החוקים שנערם בספר החוקים האמריקאי ב-60 השנים האחרונות. מיליוני דפים שמכילים תקנות רגולציה וחוקים מכבידים. אלה יצרו אלפי רשויות פדראליות ומקומיות מיותרות, ומיליוני עובדי ציבור מיותרים "אוכלי חינם". 

הר החקיקה נבנה על ברכי צמצום חופש הפרט באמריקה והגדלת מעורבות השלטון בחיי האזרח. מהפך צריך להתחיל מהחזרת החופש לאזרח ונטילת סמכויות מהשלטון, אבל קל יותר לקחת הלוואות, להגדיל את הגירעון ולגלגל את הפחית קדימה.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב 17/11/2016
תגובות  
+1 #1 חזקצבי 2016-11-17 07:49
:-)
ציטוט
+1 #2 הכל בגלל רייגןאפרים 2016-11-17 18:58
בין השנים 1950 - 1980 ירד יחס החוב - תוצר מ 95% ל 35% בשנים 1980 - 1988 עלה היחס שוב לכ 55% ... כנראה כשרייגן אמר ערב בחירתו : " הממשלה היא הבעיה " הוא התכוון לעצמו... אגב בתקופת בוש האב ( 88-92 ) היחס המשיך לעלות עד ל 65% ובתקופת קלינטון ירד והגיע בסוף כהונתו ל 55% .
מסקנה : רפובליקנים יודעים לייצר חובות , כמו כל קפיטליסט חזירי...
ציטוט
0 #3 לא הכל בגלל רייגןאלון 2016-11-17 21:09
רייגן חיסל את האינפלציה והצליח למתן את קצב הגידול בהוצאות הממשלתיות. קלינטון אולי הוריד את יחס החוב-תוצר, אבל טמן את הזרעים שהובילו למשבר הסאבפריים ב-2008, זאת ע"י עידוד/כפייה מסיבית של מדיניות הדיור הבר השגה.
ציטוט
0 #4 בכל זאת בגלל רייגןאפרים 2016-11-17 21:23
רייגן היה הנשיא שהטיל מכס של 100% על יבוא מוצרים תחרותיים מיפן ב1987 ...
https://www.cato.org/pubs/pas/pa107.html
ציטוט
+1 #5 נשיאים מדבריםמוטי היינריך 2016-11-18 04:51
רייגן הצטיין יותר בדיבורים על כלכלה חופשית ו"ממשלה קטנה" מאשר במעשים. המעט שעשה וודאי שאינו יכול להיחשב כמהפכה.

כמעט כל נשיאי ארצות הברית במאה העשרים הגדילו את הגירעון הציבורי בקדנציה שלהם.

לקלינטון לא הייתה אידיאולוגיה של "תקציב מאוזן" או עודף, מספר גורמים חיצוניים סייעו לו ממש במקרה. ואז הוא טפח לעצמו על השכם.

אחרי קיצוצי המסים של רייגן (ללא קיצוץ מקביל בהוצאות) והצמיחה בגירעונות אצל בוש האבא – קלינטון העלה מיסים בשנה הראשונה לכהונתו בראייה פוליטית מוצדקת שעד הבחירות הבאות הציבור ישכח. זה היה הצעד היחיד שהוא עשה בעניין – היתר צרופי מקרים.

בקדנציה שלו התבשלה בועת הדוט-קום (לא בגללו) ואתה צמחו ההכנסות ממיסים. אבל הסיפור העיקרי הוא העודף הגדול בגבייה של הביטוח הלאומי גם בגלל "צמיחת הבועה" וגם בגלל שנות השיא של תעסוקת הבייבי-בומרס (ילידי שנות 45-60). כל עודפי הגבייה של הסוציאל-סקיוריטי מועברים אוטומטית לאוצר כמו אצלנו ומצמצמים את הגרעון. זו הלוואה פנים-ממשלתית. החל משנת 2017 הגלגל אמור להתהפך ובכל העשורים הבאים הביטוח הלאומי ייכנס לגרעון מידי שנה וישלם יותר מאשר יגבה. הבייבי-בומרס פורשים לגמלאות.

אובמה בכלל החזיר עטרה ליושנה והגירעון בסוף הקדנציה שלו כבר חוזר לשיאים של תחילת הקדנציה כ-1.4 טריליון דולר!

https://www.thebalance.com/us-debt-by-president-by-dollar-and-percent-3306296
ציטוט
0 #6 חוזר: מה שטראמפ לא מבין: ברכת הגלובליזציה, קללת החובותיעקב 2016-11-18 05:55
"לקלינטון לא הייתה אידיאולוגיה של "תקציב מאוזן" או עודף, מספר גורמים חיצוניים סייעו לו ממש במקרה. ואז הוא טפח לעצמו על השכם."

קלינטון היה בחור פיקח. "הגורמים החיצוניים" היו הרפובליקאים השמרנים ששלטו בקונגרס והן ריסנו מאד את ייצר הוצאת הכספים של קלינטון והחברתיים. הקונגרס דחה כול מיני תוכניות "מתקדמות" של קלינטון והדמוקרטים כולל תכנית ביטוח הבריאות שאותה פיתחה וניסחה הילרי קלינטון (ביל קלינטון מינה את אישתו הילרי לעמוד בראש צוות לניסוח רפורמה בבריאות).

קלינטון אימץ לעצמו את מדיניות הריסון שנכפתה עליו על ידי הקונגרס הרפובליקאי והכריז בהכרזה חגיגית שעידן התכניות הסוציאליות הגדולות בשיטת "יעלה כמה שיעלה" תם.
הייתה גם רפורמה גדולה (קיצוץ) בהוצאות הסעד (קיצבאות לעניים). המטרה הייתה שאנשים ייצאו לעבוד ולא יחיו כול חייהם מקיצבאות. הדמוקרטים, עם קלינטון בראש נלחמו בחירוף נפש נגד הריפורמה הזו, ואיימו שסוף העולם יגיע ואנשים ימותו ברחוב מרעב. הקונגרס בכול זאת העביר את הרפורמה (עם תיקונים קוסמטיים) - וקלינטון חתם עליה והכריז בנאום חגיגי שבזכות מנהיגותו שינתה ארה"ב כיוון, ואימצה את הרעיון המעולה שאנשים צריכים לעבוד ולא לחיות מקצבאות. כלומר - הוא ייחס לעצמו את ההישג הגדול של ריפורמה במדיניות הסעד - רפורמה שנגדה נלחמו כול הדמוקרטים, והוא בראשם, בחירוף נפש.

אכן - קלינטון היה פיקח, והיה מסוגל להבין את הלוגיקה מאחורי העמדה של המחנה השני, השמרני ואף לאמץ אותה. לא שהוא האמין במשהו בכלל (חברתי או שמרני) אבל ידע להבחין ברוח התקופה ולשאת נאומים יפים לפי האופנה.
אלה תכונות שהילרי לא התברכה בהן.
ציטוט
0 #7 הרחבת יריעה גדולה מדייעקב 2016-11-18 06:04
הקטע של מוטי מערבב יותר מדי נושאים ומכניס של כול הצרות (ריבוי פקידים ממשלתיים ורגולציה) לשק אחד.

יש מקום להפריד. טראמפ יכול, למשל, להטיל מכסים בשיעור סביר, נניח 10%, על כול המוצרים המיובאים, ובמקביל להוריד מס חברות כפי שהבטיח. המכסים ייצרו הכנסה לקופת המדינה שתאפשר הקטנה של מיסים אחרים כמו מס חברות. הקטנת מס החברות ישפר את התחרותיות של החברות האמריקאיות.
כול מס יש לו השפעה שלילית על הצמיחה הכלכלית אבל אם מחליפים מס אחד באחר ייתכן שהמצב משתפר.
אם אכן טראמפ יממש תכנית כמו שציינתי - ברוח הדברים שאמר לפני הבחירות - לא בטוח שיתרחש אסון כלכלי.
ציטוט
0 #8 לא בטוח שיתרחש אסון כלכליאפרים 2016-11-18 12:31
הדבר העיקרי שניתן ללמוד מ 50 השנים האחרונות ( ואולי מ 200 השנים האחרונות ) הוא ששום פעולה בתחום הכלכלי של הפוליטיקאים לא מבטיחה " אסון כלכלי " או " שגשוג כלכלי " . כל עוד הממשל ו/או המטבע נהנים מאימון הציבור , האסון נמנע או נדחה . כשאין אימון - גם פעולות נכונות יובילו לאסונות כלכליים . ראה נבואות הזעם לתרחישי האינפלציה אחרי 2008 .
ציטוט
0 #9 ואיחולים לכולנואפרים 2016-11-18 12:37
הפעילות הכלכלית של ממשל טראמפ כנראה תהייה more of the same . ממש לא משנה אם זה הילארי או טראמפ.
אני מאחל לצוהלים על הפסדה של הילרי שלא יצטערו , ולא בגלל הכלכלה .
בסוף היום , אף אחד לא באמת יודע מה טראמפ הולך לעשות ( כנראה שגם הוא לא יודע... )
ציטוט
0 #10 חוזר: מה שטראמפ לא מבין: ברכת הגלובליזציה, קללת החובותיעקב 2016-11-18 12:50
"אף אחד לא באמת יודע מה טראמפ הולך לעשות ( כנראה שגם הוא לא יודע... )"

נכון מאד.
לעומתו - על הילרי - שום דבר טוב לא ניתן היה לצפות ממנה. אז, טוב שיש שינוי.

ורטאמפ יכול להפתיע לטובה: א. מפני שאינו טיפש (בניגוד להילרי) ב. אין לו מחויבות למצב הקיים ולתקינות פוליטית.
ציטוט
0 #11 אין לו מחויבות למצב הקיים ולתקינות פוליטית. מזכיר לי מישהו...אפרים 2016-11-18 13:05
א. אינני יודע מהיכן המסקנה שאינו טיפש .
זו לא שאלה של מחויבות ( למרות שיש לו הרבה מחויבויות - ל KKK ולעוד מטורללים ) .
כרגע הדבר היחידי שיש לנו על טראמפ אלו ההצהרות שלו בקמפיין - לא משהו...
ציטוט
0 #12 אתה טוע בגדוליעקב 2016-11-18 16:41
טראמפ יש לו רקורד של פעילות ענפה ומוצלחת בעולם העסקים. זה שאינך יודע על כך מראה שאתה יותר מדי קורא עיתונים מקולקלים (אין אחרים). כנ"ל השטויות על קשריו עם ה KKK - סתם שקרים שהעיתונות מפיצה כדי לקדם את הילרי.
עשו ממנו היטלר, כמו שהם עושים לכול מועמד רפובליקאי, לפחות מאז ברי גולדווטר ב 1964.
ציטוט
0 #13 הרקורד העסקי של טראמפאפרים 2016-11-19 13:21
לפי הערכות שונות טראמפ היה שווה בסוף שנות ה 70 כ 100 מליון דולר . נניח שהוא שווה היום 6 מיליארד דולר . זה בדיוק הסכום שהיה שווה לו היה משקיע 100 מליון דולר ב 1978 בתעודת סל על ה s&p 500 . כלומר , בערך פי 60 . מכובד . באותה תקופה עלתה המניה של באפט בערך פי 900 .
כפי שציינת, אני קורא עיתונים מקולקלים כי אין אחרים , אז מעניין , מהיכן הנתונים שלך על הרקורד המוצלח של טראמפ ? נראה שערכת תחקיר מעמיק משל עצמך - נשמח לקרוא אותו .
ציטוט
0 #14 והרקורד של המינויים שלואפרים 2016-11-19 16:20
בנון , היועץ האסטרטגי של טראמפ בראיון מאתמול : כמה פנינים מתוך כל הראיון :
"Like [Andrew] Jackson's populism, we're going to build an entirely new political movement," he says. "It's everything related to jobs. The conservatives are going to go crazy. I'm the guy pushing a trillion-dollar infrastructure plan. With negative interest rates throughout the world, it's the greatest opportunity to rebuild everything. Ship yards, iron works, get them all jacked up. We're just going to throw it up against the wall and see if it sticks. It will be as exciting as the 1930s, greater than the Reagan revolution — conservatives, plus populists, in an economic nationalist movement."
ועוד קטע :
"I'm not a white nationalist, I'm a nationalist. I'm an economic nationalist," he tells me. "The globalists gutted the American working class and created a middle class in Asia. The issue now is about Americans looking to not get f—ed over. If we deliver" — by "we" he means the Trump White House — "we'll get 60 percent of the white vote, and 40 percent of the black and Hispanic vote and we'll govern for 50 years. That's what the Democrats missed. They were talking to these people with companies with a $9 billion market cap employing nine people. It's not reality. They lost sight of what the world is about."
בקיצור , הולכים להיטיב עם העם . הללויה .
ציטוט
0 #15 באנון הוא יועץ לתקשורתיעקב 2016-11-19 17:49
לא יועץ כלכלי. הוא, ככול הידוע לי, לא עשה בחייו שום דבר בתחום הכלכלה והעסקים (בניגוד לטראמפ).

מה טראמפ יעשה? נחיה ונראה.
אבל הכבישים והגשרים בארה"ב זקוקים לתחזוקה ותיקון. יש עשרות אלפי גשרים שהמהנדסים קבעו שהם סכנה בטיחותית.
ציטוט
0 #16 תרומתי הצנועה לדיון ...@ לוי. 2016-11-19 18:21
נראה כי המתדיינים מתייחסים ל-2 מתמודדים בלבד: דונלד טראמפ והילרי קלינטון.

לו היינו אזרחי ארה"ב, לא ישראלים, האם גארי ג'ונסון לא היה הבחירה המועדפת ?
ציטוט
0 #17 גארי ג'ונסוןאפרים 2016-11-21 17:14
ברוב עוונותי , אינני יודע מספיק על גארי ג'ונסון ( פרט לזה שהוא ליברטאני ) כדי להביע דעה לגביו אפילו יחסית לשניים האחרים שגם עליהם אינני יודע מספיק...
ציטוט
-2 #18 סופסוף כלכלן ישראלי המתנגד לטרמפאור 2016-11-21 17:27
נראה כאילו הליברטנים בישראל שכחו מיהו טרמפ והניחו שפרידמן המילטון נבחר לנשיא. הם צהלו על שהילרי הפסידה כאילו הבחירה בטרמפ היא בחירה בקפיטליזם ולא בסוציאליזם.

האמת למרבה הצער היא הפוכה. הילרי תמכה בשכר חופשי ובגלובליזציה לצד מס גבוה יותר על חברות ועשירים. מדינת רווחה (לא סוציאליזם וניהול מפעלים בידי המדינה). לא אופטימלי אבל נסבל.

טרמפ לעומתה הבטיח סוציאליזם לאומני (כן ממש כך). שנאת זרים והסתגרות מחד, ומנגד שלל הטבות על חשבון המדינה. הבוחרים שדחו את השוק החופשי שהציעו להם רומני ומקיין קיבלו בזרועות פתוחות את ההבטחות ללא כיסוי של טרמפ.

כל האליטה, כלומר כל מי שבקיא בעובדות (עיתונאים, אקדמאים, תעשיינים, דיפלומטים ואנשי צבא) התנגדו לכל הצעותיו של טרמפ כלא מציאותיות. אבל ההמון האמינו ועכשיו צפויה להם אכזבה קשה.

מעניין שהאינטלקטואלים המעטים שתמכו בו תמיד התחילו את הצהרת התמיכה בהסתייגות קלה "אם טרמפ יפר את כל מה שהבטיח בבחירות לתומכיו ובמקום זאת יממש את המדיניות שלנו הוא יהיה נשיא מצויין..." נו באמת. זה פתטי שאדם משכיל מסוגל לחשוב שפוליטיקאי משקר לכולם אבל רק לו אומר את האמת. או גרוע מכך: שבסתר ליבו טרמפ חושב כמוהם או לפחות שהם יוכלו לתמרן אותו כרצונם, ושהוא יוכל גם לממש מדיניות כלכלית נבונה וגם לזכות לתמיכת ההמונים שרוצים מכסי מגן וסוציאליזם. נו באמת.

יותר מכל טרמפ דומה לסנדרס. שניהם לא סתם שמאל כלכלי, שמאמין במדינת רווחה אבל גם מבין שיש לזה מחיר ושהטבות צריך לממן ממיסים, אלא סוג של דובוני אכפת לי (הקרדיט לאורי כץ) שמבטיחים להמונים שלל הטבות אבל לא מסבירים איך יממנו אותם.

עצוב שגם בשנות האלפיים אחרי מאות שנים של קפיטליזם זו רמת ההבנה של הציבור באמריקה (וגם בישראל). הציבור מטומטם אז הציבור ישלם.
ציטוט
0 #19 אור, מדינת הרווחה בסכנה!כנות 2016-11-24 05:14
אור, מדינת הרווחה בסכנה וסתימת הפיות בשם התקינות הפוליטית בסכנה ואתה מודאג מכך מאוד. נסה לא להשליך על אחרים את דאגותיך. ההבנה שלך של מהו קפיטליזם ומהו ליברטריאניזם -- לקויה.

טראמפ רחוק מלהיות מושלם, אבל לא בטוח שהוא מסוכן לחופש הכלכלי יותר מאשר קלינטון, ואולי דווקא להפך. סחר חופשי הוא רק הבט אחד של חופש כלכלי, יש גם הבטים נוספים כמו מיסוי ורגולציה, בהם טראמפ כנראה עדיף על קלינטון.

בנוסף, האם טראמפ אמר שסחר בינלאומי זה רע או שהסכמי הסחר הנוכחיים גרועים עבור ארה"ב? האמירה השניה קצת שונה כי היא לא חייבת להוביל להטלת מכסים גבוהים אלא אולי דווקא למו"מ קשוח על שיפור תנאי הסחר, שעשוי להסתיים למשל בפתיחת שווקים זרים למוצרים אמריקאיים שקודם נחסמו.

אני לא יודע מה תהיה מדיניות טראמפ, אבל מגוחך בעיני שאתה יודע יותר טוב מכולם מה טוב להם לפי שיטתם ולפי ערכיהם ולפי מטרותיהם: כולם מטומטמים חוץ מאביר מדינת הרווחה -- אור.
ציטוט
+1 #20 טרמפ הבטיח מכסי מגןאור 2016-11-24 20:01
היי

ראשית תודה על ההתייחסות לדבריי. מתשובתך ניכר שלא הבנת את כוונתי. אולי לא הסברתי את עצמי טוב. אנסה שוב:

העובדה שטרמפ יוריד מיסים, יבטל רגולציה ויעצור את הפוליטיקלי קורט היא דבר חיובי.

אבל הוא בפירוש הבטיח לבוחריו גם דברים רעים:
מכסי מגן גבוהים
עצירת מעבר מפעלים לחו"ל באמצעות קנסות וחוקים נוקשים נגד זה. שים לב שלא מדובר רק על גזרים בצורת הורדת מיסים ורגלוציה אלא במקלות פיננסים.
הגדלת התקציב הממשלתי והוצאות על תשתיות.
שפע של הטבות סוציאליות שהבטיח לבוחריו העניים.

אני מקווה שעוד נופתע לטובה. אבל לצערי הניסיון מראה ששמחה גדולה מידי עלולה להוביל לאכזבה מרה.

"ההבנה שלך של מהו קפיטליזם ומהו ליברטריאניזם"

אשמח אם תפרט...

בעיני שוק חופשי משמעו אי התערבות של המדינה פרט לשמירה על ביטחון על זכויות האזרח (כלומר הזכויות השליליות - לא כסף ושירותים מהמדינה אלא הזכות לחיים וחופש הדיבור הדת וכו').

מכסי מגן והוצאות על פרויקטי תשתיות גדולים (תוך הגדלת תקציב המדינה) הם התערבות גסה מצד המדינה בכלכלה.

"מגוחך בעיני שאתה יודע יותר טוב מכולם מה טוב להם לפי שיטתם ולפי ערכיהם ולפי מטרותיהם: כולם מטומטמים חוץ מאביר מדינת הרווחה -- אור."

מעולם לא טענתי שאני יודע יותר מכולם. התייחסתי רק להבטחותיו של טרמפ לבוחריו ולשוני ביניהם לבין הבטחות של רפובליקנים אחרים.

ואני מתנגד גם לפוליטיקלי קורקט וגם למדיניות רווחה כך שאין צורך לתקוף אותי על זה.

אשמח לשמוע את דעתך. אני תמיד שמח לשמוע ולקבל מידע ותובנות חדשות.
ציטוט
הוסף תגובה