21/01/2017

ראשי ממשלה חכמים?

האם "אין מנוס מכתב אישום נגד נתניהו"?

"אין מנוס מכתב אישום נגד נתניהו" – מאמר מערכת בעיתון "הארץ"

הבעיה בתצהיר אליו מתייחס מאמר המערכת ב"הארץ" היא בעיה משנית. מאד משנית. נתניהו לא חתום עליו והוא לא שקרי במובן המלא של המלה. קצת פתלתלות מלים ואפשר לצאת מהברו'ך. 

הבעיה המרכזית איננה ביכולת של בנימין נתניהו להשפיע על המהלכים העסקיים של שלדון אדלסון. סביר מאד להניח ששלדון איננו מונח בכיס של נתניהו, הוא אינו מחויב לאינטרסים של ראש הממשלה והוא יכול להחליט להוציא מוסף לשבת גם על אפו וחמתו של נתניהו. עורכי דינו של נתניהו, אם יהיה משפט כזה, ימצאו כמה דוגמאות בהן העיתון לא קיים את דברו של ראש הממשלה. אבל זו הנקודה המשנית.

הנקודה המרכזית היא שנתניהו, האיש שבלם את חוק "ישראל היום" והוציא את מדינת ישראל לבחירות מוקדמות בשבילו (!) מוכן לסכם עם נוני מוזס אודות העברת החוק בכנסת תמורת סיקור אוהד ותמורת שילוב עיתונאים אוהדי נתניהו במערכת "ידיעות אחרונות". כעת זה לא חשד להשפעה של ראש הממשלה על בעל הון, אדלסון, כיצד לנהוג בעתונו. כעת מדובר במעשה שלטוני מובהק, חקיקה בכנסת!

ראש הממשלה עמד בעבר כחומה בצורה מול חוק החינמונים. הוא ורק הוא. אילו נתניהו היה אומר שלא אכפת לו שהחוק יעבור הוא היה מקבל את רוב קולות האופוזיציה (למעט זהבה גלאון) יחד עם חלק משמעותי מקולות הקואליציה ("יש עתיד" ו"התנועה") ועובר ברוב גדול. כעת הוברר שנתניהו ניהל משא ומתן לביצועה, או אי ביצועה, של פעולה חקיקתית תמורת אותם "פינוקים"; וזאת כדי ש"הוא יהיה ראש ממשלה כמה זמן שירצה".

אם הדברים שפורסמו נכונים, הרי ששעון הזמן של נתניהו מתקתק. עד פסח יהיה לנו ראש ממשלה אחר. אולי אפילו עד פורים. הוא לא צריך להיות מורשע. זה עוד רחוק מאד. די בהגשת כתב אישום והוא יתפטר. הוא לא יחכה לבג"צ שישחרר את אחיזתו מקרנות המזבח בלשכתו. כתב אישום כזה יוביל להרשעה בטוחה. מנדלבליט לא ילך על הרשעה לא בטוחה. גם מנדלבליט יודע שעורך דין צמרת יכול להוציא את נתניהו נקי אם כתב האישום יכלול רק תמורה של אי הוצאת השבועון. זה לא שוחד, כי העיתון איננו ממשלתי, אלא חשד לתכנון הסדר מונופוליסטי כובל, משהו כמו ש"מאפיית אנג'ל" לא תוציא חלות מתוקות ביום ששי, בשל תאום מוקדם עם "ברמן". אבל שום עורך דין לא יוכל להוציא אותו נקי מעסקת פינוקים ב"ידיעות אחרונות" תמורת חוק. כשנשמע את הקלטת נוכל לדעת האם נתניהו אכן אמר בקולו-הוא שהוא מוכן לחוקק את חוק האנטי-חינמונים, או שנוני מוזס הציע ונתניהו "רק" הקשיב. הבדל של שמיים וארץ. הבדל שבין איגרא רמא לבירא עמיקתא. לא מבחינה ציבורית, או אתית, אלא מבחינה משפטית טהורה!

כעת תחשבו על כך שהקלטת השיחות הזו בוצעה בהנחייתו של ראש הממשלה ונמצאה באקראי בחיפוש במשרדו של ארי הרו. כמו מעטפות הויניל של אולמרט שנתגלו באקראי בכספת של אורי מסר.

אוי, ראשי ממשלה. אתם חכמים כל כך. אתם טיפשים כל כך.

 

דן לב פועם

 

עודכן לאחרונה ב 21/01/2017
תגובות  
+1 #1 חוק נגד עיתונים בחינם?מוטי היינריך 2017-01-21 19:29
האם שיחה על אפשרות לחקיקת חוק נגד חינמונים היא עברה?

חלפו כבר בערך שלוש שנים מאז השיחה המוקלטת עם מוזס ושום חוק כזה לא עלה להצבעה בכנסת. חלפו השנים, ולא נראה שום שינוי ביחסו של "ידיעות אחרונות" לנתניהו.

אנשים שוחחו על גניבת סוסים, שום סוס לא נגנב – האם אפשר להרשיע אותם על גנבה? אכן, נושא השיחה "לא יפה".

אין פוליטיקאי בארץ ובעולם שלא מדבר על גניבת סוסים כאלה ואחרים. שופטים לפי מעשים – וגם זה לא תמיד.
ציטוט
+1 #2 תשובה למוטידוב הקוטב 2017-01-21 20:05
בוודאי ששיחה על אפשרות לחקיקת חוק נגד חינמונים אינה עברה - היו שיחות על החוק באופוזיציה ובכנסת אף אחד לא טען שזו עברה. - טענת העברה היא לגבי קבלת טובת ההנאה תמורת החוק (אם כי סחיטת כספים קואליציונים תמורת חוק מותר גם מותר ..)

לגבי שוחד גם במקרה של עסקה שלא יצאה לפועל החוק אומר כי "המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד"

ןהשאלה היא כפי שהכותב ציין - האם נתנייהו ביקש או התנה שוחד או ״רק הקשיב ולא עשה דבר״
ציטוט
0 #3 ביבי לא שולט באדלסון. להיפך!אמיר 2017-01-21 23:59
אדלסון שולט בביבי.
וזו בעייה גדולה בפני עצמה.
אדלסון הרוויח ממתווה הגאז, וביבי פעל לקדם את המתווה.
ציטוט
0 #4 לא עבירה, טעותיעקב 2017-01-22 12:06
"האם שיחה על אפשרות לחקיקת חוק נגד חינמונים היא עברה?"

היא יותר גרועה מעבירה - היא טעות. (כמו שאמר קרדינל רישלייה).
היא מראה שנתניהו אין לו שום הערכה וכבוד לעקרון חופש הביטוי. מי שמכבד את חופש הביטוי כעיקרון - לא מעלה על דעתו ועל דל שפתיו את האפשרות לחוקק חוק נגד עיתון.

אם הוא יפול על זה - מגיע לו. מגיע לו פעמיים: על אי כיבוד עקרון חופש הביטוי ועל טיפשות (שהוא מקליט את העבירות שלו).
כמובן, כול שאר הפוליטיקאים (אלה שהצביעו בעד חוק החינמונים בכנסת) הם גרועים עוד הרבה יותר.
ציטוט
+1 #5 חוזר: ראשי ממשלה חכמים?יעקב 2017-01-22 15:08
"אדלסון הרוויח ממתווה הגאז"' וגם תשובה וגם נובל אנרג'י, ובייחוד כול עם ישראל.

זה לא פשע להרוויח ממתווה הגז.
ציטוט
+1 #6 ״הארץ״?ד״ש 2017-01-22 18:59
קריאת עיתון הארץ זו עבירה! התייחסות לכתבה שם היא אווילות.
ציטוט
0 #7 מטרת "חופש הביטוי" - מגווןיאיר בן משה 2017-01-23 08:22
אם נתניהו יכול באמצעות משא ומתן להגיע לכך שהציבור בארץ יקבל נגישות למגוון דעות דרך "ידיעות אחרונות". הרי ממילא עיקר ההצדקה להקמתו של "ישראל היום" בטלה.
מטרת "חופש הביטוי" הוא מתן נגישות של הציבור למגוון דעות ומניעת "מונופול" של תפיסת עולם מסוימת.
אם ניתן לקבל את מגוון הדעות באותו עיתון, אין צורך להמשיך לבזבז את ממונו של אדלסון.
ציטוט
0 #8 מטרת חופש הביטוי אינה "נגישות"מוטי היינריך 2017-01-23 09:04
"ידיעות אחרונות" לא חייב לאפשר "מגוון דעות". וכך גם שום אמצעי תקשורת פרטי אחר.
ממשלה לא צריכה כלל להתערב ב"הבטחת מגוון דעות". היא גם לא יכולה ליישם מטרה כזאת – אין מד-דעות שיכול לבצע מדידה של המגוון. כל אמצעי תקשורת רשאי לפרסם את ה"מגוון" שלו.
ציטוט
0 #9 לא "שיהיה מגוון דעות"יעקב 2017-01-23 09:55
"מטרת עקרון "חופש הביטוי" - כשמו כן היא: שיהיה חופש ביטוי.
לא "שיהיה מגוון דעות".
ציטוט
0 #10 ידיעות "לא חייב" - רק רצוי.יאיר בן משה 2017-01-23 15:54
עקרון חופש הביטוי, כמו עקרון חופש העיסוק, בא כדי לאפשר מגוון, לאפשר תחרות חופשית של דעות ורעיונות. כפי שחופש העיסוק בא כדי להלחם במונופולים כלכליים. כך חופש הביטוי הוא כלי למלחמה במונופולים רעיוניים.

אם ידיעות אחרונות היה מאפשר מגוון דעות אמיתי, שלדון אדלסון לא היה מבזבז את כספו כדי ליצור עיתון משלו. כי הרי מטרתו של אדלסון היתה והינה מתן אפשרות לדעות פרו-יהודיות להגיע לציבור הרחב.

אם חברת מקורות למשל היתה מספקת מים טהורים בברזים, לא היתה קמה חברת מי עדן. ואם המשטרה היתה עושה מלאכתה נאמנה, לא היו קמים כל כך הרבה ארגוני שמירה. ואם לא היה עוני בארצנו לא היו קמים ארגוני סעד ובתי תמחוי.

כפי שנכון שהממשלה תפעל כדי שיהיו מים טהורים בברזים - ולחסוך לציבור את הבזבוז והסרבול של המים בבקבוקים. נכון לפעול כדי שיהיה איזון ומגוון בתקשורת הנפוצה, ולחסוך את הבזבוז של כספיו של אדלסון.
ציטוט
+1 #11 הגנה על זכויות הפרט - זו המטרה היחידהיעקב 2017-01-23 16:55
"עקרון חופש הביטוי, כמו עקרון חופש העיסוק, בא כדי לאפשר מגוון, לאפשר תחרות חופשית של דעות ורעיונות. כפי שחופש העיסוק בא כדי להלחם במונופולים כלכליים. כך חופש הביטוי הוא כלי למלחמה במונופולים רעיוניים."

לחלוטין לא נכון.
העקרון הוא שלאדם, כפרט, יש זכויות טבעיות, שעל החברה להגן עליהם.
המטרה אינה להשיג ערך כזה או אחר (גיוון) עבור החברה, אלא להגן על הפרט - לאפשר לו ליהנות מזכויותיו הטבעיות.

ההשפעה שלהגנת זכויות הפרט יש (או אין) על החברה לא מעניינת, והיא אינה העיקר. הדבר המהותי הוא הפרט, וההגנה על זכויותיו.

"לחסוך את הבזבוז של כספיו של אדלסון."
אין זה תפקידה של המדינה להתעסק בכספו של אדלסון, זה הכסף של אדלסון, וזכותו להוציאו (או לבזבזו) כראות עיניו, ותפקידה של המדינה להגן על הזכויות של אדלסון לבזבז את כספו על הוצאת עיתון (כול עוד העיתון אינו מקדם עבריינות או מעשים פליליים).

ובטח ובטח, על אחת כמה וכמה, שאין למדינה זכות להכתיב לידיעות אחרונות מה לכתוב בעיתון, ועוד פחות מכך יש לנתניהו זכות. התערבות המדינה בתוכן או בניהול הכספי של עיתון זה או אחר היא פשע של דיכוי חופש הביטו ווזכויות האדם.

אתה כנראה חונכת שהמדינה והציבור הוא העיקר, והפרט לא נחשב, ומותר לרמוס אותו לטובת הציבור. הדבר מנוגד בתכלית להשקפת העולם היסודית שלנו. אתה לא קולט את הנחות היסוד שלנו.
ציטוט
0 #12 חופש לא בא כדי לאפשר משהו.אפרים 2017-01-23 16:59
עיקרון חופש הביטוי כמו עיקרון חופש העיסוק בא בשם החופש ולא כדי לאפשר מגוון . חופש העיסוק לא נלחם ולא צריך להילחם במונופולים כלכליים , וחופש הביטוי לא צריך להילחם במונופולים רעיוניים .
לפי תפישתך הבולשוויקית, ממשלת ישראל צריכה לדאוג שבמגזר החרדי יופץ חומר פורנוגרפי כדי לאפשר מגוון רעיוני.
מגוון דעות הוא תוצאה סבירה אך בפירוש לא הכרחית של חופש הביטוי . חופש הביטוי עומד כערך בפני עצמו - גם כשהתקשורת רובה ככולה משקפת לדעתך תפישה אנטי ציונית ואנטי יהודית .
ציטוט
0 #13 מטרה, ותוצאה@ לוי. 2017-01-24 08:48
הזכות לחרות, כאחיותיה - הזכויות לחיים ולקניין, היא זכות טבעית המוקנית לאדם מעצם היותו. היא לא טעונה הסכמה של השלטון או הזולת.

השלטון, כבעל המונופול על הפעלת כח, יכול להפעיל את כוחו ולפגוע בה. ולכן מ י מ ו ש ה של הזכות הטבעית לחרות לא מובטח. יש להגן עליה ולשמר אותה.

הזכויות לחיים, חרות וקניין הן 'זכויות על'. מכל אחת מהן נגזר פירוט של זכויות. בלשון הגמרא - אבות ותולדות.

חופש הביטוי הוא אחת הנגזרות של הזכות לחרות.

מדינת החופש הרצויה היא כלי, מכשיר, שתכליתו: ההגנה על הזכויות הטבעיות.

זוהי המטרה.

כאשר המטרה מושגת, כאשר החרות ממומשת ללא פגע - מה תהיה התוצאה ?
בתחום הרעיוני, סביר שהתוצאה תהיה מגוון דעות.
בתחום הכלכלי, סביר שתהיה תחרות.

מגוון הדעות והתחרות הכלכלית אינן מטרה. הן תוצאה אפשרית, כנראה בהסתברות גבוהה.


ומה אם מימוש החרות לא ייצר מגוון דעות ? ומה אם מימוש החרות ייצר מונופול או קרטל ? היפוטטית, רשע אחד השתלט על כל העיתונות הכתובה והמשודרת, ורשע שניים השתלט על כל שוק האוכל.

לכאורה, על בסיס כל מה שחונכנו לחשוב במהלך חיינו, נוצרה בעיה. האמנם ?

אם המונופול הרעיוני או הכלכלי הושג תחת חרות ממומשת ללא סייג - מה הבעיה ?!

שיש אנשים הרוצים גיוון דעות ? שיש אנשים הרוצים מוצרים ושרותים במחירי תחרות ?

האם רצונם מקנה להם איזושהי זכות לפגוע בחרות של בעלי מונופול הרעיונות או הכלכלה ?

היש למישהו זכות למנוע מהם להשמיע דעות שונות ? ליזום תחרות מול המונופול ?
ציטוט
הוסף תגובה