24/03/2017

זכות האישה על גופה והזכות לחיים

בחירת טראמפ העלתה לכותרות את סוגיית ההפלות. האם יש תוקף ל"זכות האישה על גופה"?

בס"ד

הנשיא טראמפ הוציא צו שמפסיק את התמיכה הכספית בארגונים שמממנים הפלות.

בתגובה, יוזמות שבדיה ומדינות נוספות ועידה לגיוס כספים, להחלפת המימון שעצר הנשיא האמריקאי. "אם לנשים אין שליטה על גופן ועל גורלן זה יוביל לתוצאות חמורות לזכויות בין המינים ולמיגור העוני הגלובלי" (סגנית ראש ממשלת שבדיה).

וידיעה נוספת מהחודש האחרון: בארה"ב מתה האישה שהובילה לפסיקה בעד הפלות, נורמה מקורבי, שהייתה ידועה בשם הבדוי "ג'יין רו", ואשר ערעורה לבית המשפט העליון הוביל לפסיקה התקדימית שעיגנה את זכות האישה לגופה (בשנת 1973).

מנכ"לית ארגון 'משפחה חדשה' בישראל כותבת: "המהפכה הפמיניסטית, שהעמידה במרכזה את זכות האשה על גופה, נמצאת כאן כבר יותר מכמה עשורים. לא רק הנשים עברו מהפכה תודעתית, גם החברה הגברית הבינה כי האשה ורק היא מחליטה באילו תנאים להפוך גם לאם. דרך ארוכה וקשה עברו הנשים בעניין זה בחמישים השנים האחרונות, תוך מלחמה מתמדת בהכרה החברתית כי הן לא רק רחם, אלא גם אדם עם שאיפות ורצונות."

 

2366

מהי 'זכות האשה על גופה'?

מילולית, המשמעות תהיה להוציא מגוף האשה את העובר בו אינה חפצה. תאורטית זה יתאפשר ע"י העברתו למקום גידול אחר, כרחם פונדקאית או אינקובטור. אבל לא זו כוונת הטענה. המשמעות האמיתית היא: להפסיק את ההריון. שהתינוק לא יוולד.

'זכות האשה על גופה' היא טענה מוסרית. ממנה נגזרת הזכות המוסרית להפלה. מכוח הטענה המוסרית עולה הדרישה המשפטית, שלא יהיה חוק האוסר הפלות.

מה צריכה להיות ההתייחסות של מקדשי זכויות האדם לנושא זה?

ראשית, מתעוררות שאלות טכניות: האם העובר הוא חלק מגוף האשה, כמו שיער ראשה וציפורניה? או שהעובר הוא יישות נפרדת, אשר רחם האשה משמש לו אכסניה, כמו אם פונדקאית. האם החלטת הפלה שייכת אך ורק לאשה, מכח 'זכותה על גופה', או שגם לאבא יש זכות שווה בהחלטה – הרי הוא תרם את חלקו ביצירת העובר?

שנית, עולות שאלות מוסריות: האם לעובר יש זכות לחיים? אין חולק שמרגע צאתו לעולם יש לו זכות מלאה לחיים. ודקה לפני? וימים או שבועות לפני?

השאלה הממוקדת היא מאימתי יש לעובר "חיים"? האם באחד משני אירועי הקצה – הפריית הביצית, או צאתו לעולם? או בנקודת זמן כלשהי בין ארועי הקצה, כגון מהרגע שליבו מתחיל לפעום, או משלב בהתפתחות איבר מסוים (מוח לדוגמה), או מכניסת הנשמה?
זו שאלה טכנית לחלוטין שתלויה ברמת הידע המדעי. עם התפתחות המדע ייחשפו אבני דרך נוספות בהתפתחות העובר.

אבל אין עוררין שמרגע שיש לעובר "חיים", קיימת לו הזכות לחיים, והזכות איננה תלויה ברצון כלשהו של האם.

המצדדים בזכות האישה להפלה חופשית טוענים בשם "זכות האישה על גופה". הטיעון מרחיב את "הזכות" על פני שתי תקופות בהתפתחות העובר: השלב בו העובר עדיין אינו יצור חי ויכול להיחשב כ"איבר" או כ"רקמה" נטולי חיים בגופה של האם, לעומת השלב השני בו יש לעובר "חיים".

במשך תקופת ההיריון הראשונית, בה העובר עדיין בחזקת "רקמה" וללא חיים, הטיעון של "זכות האישה על גופה" נראה מיותר לחלוטין. וכי יש עוררין על 'זכות האישה' על רקמותיה? הרי איש לא יערער על זכותה לציפורניה ולשערה – ברצותה תסתפר וברצותה תגזור. לכן לטענה זו אין כלל מקום בדיון.

אבל גם במהלך תקופת ההיריון השנייה, בה העובר נחשב ליצור חי, הטיעון של "זכות האישה על גופה" נטול תוקף והפעם מן הטעם המוסרי – הפגיעה בזכות לחיים של העובר. האין השימוש בטענה זו מניפולטיבי? לכאורה זו טענה מוסרית, אך היא מסתירה את המטרה האמיתית: פגיעה בזכות לחיים של העובר.

יוצא איפוא, שטענת המצדדים בחופש הפלות בשם "זכות האישה לגופה" אינה תקפה – היא מיותרת בתחילת ההיריון ואינה מוסרית בסופו.

האם ההתנגדות להפלות היא נחלת השמרנים והדתיים בלבד, או שהיא צריכה לחייב את כל מי שמקדש את הזכות לחיים, ובכללם גם את 'קו ישר'?

אכן סוגיה חשובה ומרתקת.


לוי.

עודכן לאחרונה ב 24/03/2017
תגובות  
0 #1 חוזר: זכות האישה על גופה והזכות לחייםשחרורון 2017-03-24 06:00
חופש הפרט לא יכולה להתקיים ללא נשיאה של הפרט באחריות למעשיו וללא זכות הפרט על ארנקו

זה נכון גם לגבי הריון. אשה שנכנסה להריון אחראית למעשיה. אם היא שומרת את העובר היא צריכה לממן אותו
אם היא הורגת את העובר היא צריכה לממן את התהליך

ברגע שכל אחד אחראי למעשיו ולא משתמש במדינה כדי לבזוז את רכושם של אחרים ולממן את החיים שלו, השאלה המוסרית הופכת להיות פשוטה
ציטוט
0 #2 תיק"ויעקב 2017-03-24 09:35
על סוגיות מסוג זה נאמר תיק"ו.
זו מסוג הבעיות שאין להן פתרון. בטח לא פתרון אבסולוטי.
הרבה דברים בעולם אין להם פתרון.

במקרה שלנו אני נוטה, מטעמים פרגמטיים, לא להטיל איסור על הפלות. או לפשרה: להתיר הפלות בתחילת ההריון ולאסור בסופו, כפי שמשתמע מהניתוח של לוי. אבל - ההצדקה היא פרגמטית ולא עקרונית.
ציטוט
0 #3 ג'יין רויעקב 2017-03-24 09:39
ג'יין רו, או נורמה מקורבי, שעל שמה נקראת הפסיקה המתירה הפלות בארה"ב, הביע בבגרותה חרטה על ההפלה שביצעה וסיפרה שחייה נהרסו בהמשך, והיא לא חיה חיים טובים.
ציטוט
0 #4 קצת סדרתחריראל 2017-03-24 15:17
צריך להפריד לפני כל דבר בין שאלת המימון לשאלה המוסרית.
כפי שכתב שחרורון, אל תכריחו אותי לשלם על מימוש רצונותיכן. בין אם זו הפלה, או להבדיל, טיפולי פוריות.
מימון "ציבורי" לענייניים פרטיים רק מעוות, כמו בדברים אחרים, את עקומות הביקוש וההיצע. די שנזכיר איזה תעשייה מפוארת של טיפולי פוריות צמחה פה.

אז כך:
לא לממן ציבורית הפלות.

בעניין המוסרי, הפתרון פשוט.
המדינה לא צריכה להתערב. כל אחד ואחת יחיו עם תוצאות מעשיהם.
אישית, אני נגד הפלות (להוציא כמובן מקרים רפואיים).
אבל אני לא אחליט למישהו או מישהי אחרים מה לעשות.
גם אין טעם בחוקים האלה. אם אישה הרה ממש תרצה להיפטר מעובר ברחמה, היא תמצא את הדרכים.
ציטוט
0 #5 חוזר: זכות האישה על גופה והזכות לחייםיעקב 2017-03-24 16:00
"גם אין טעם בחוקים האלה."
אכן.
אנו, כללית, בעד שיתנו לאנשים לנהל את חייהם, ככול האפשר, כמה שיותר, ללא התערבות של אחרים, ובראשם המדינה.
התערבות גסה של המדינה כדי להגן, כביכול, על "זכויות" של עובר כנגד הזכות של האישה על גופה (כולל העובר שבתוכו) - זה נראה מוגזם, פולשני וכוחני.
ציטוט
0 #6 מימון ממשלתי להפלותיעקב 2017-03-24 16:16
טראמפ לא הציע לאסור הפלות, כמו שטוענים או רומזים אנשי התקשורת השקרנית. כול מה שהוא הציע הוא לבטל את המימון הממשלתי לארגונים שמסייעים לנשים לעשות הפלות, כמו planned parenthood.
אנשים דתיים, נוצרים, גם יהודים, מאמינים שהפלה היא פשע, שהפלה היא רצח (של העובר), ולכן זה פשע חמור. הם לא רוצים שיקחו מהם כסף בכוח (מיסים) כדי לממן הפלות - כלומר - לדעתם -רצח.

זכותם המלאה שלא יכריחו אותם להשתתף במה שהם רואים כפשע - כלומר - שהמדינה לא תשתתף במימון הפלות.

הצעתו של טראמפ (מניעת מימון ממשלתי להפלות) אין פירושה איסור על ביצוע הפלות או פגיעה בזכויות הנשים. היא בהחלט בגדר הצעה מבורכת, למניעת פגיעה בזכויותיהם של אנשים (בעיקר דתיים) המתנגדים להפלות.
ציטוט
0 #7 הסוגיהמוטי היינריך 2017-03-24 17:15
נושא הכתבה הוא הטיעון "זכות האישה לגופה".
לוי מוכיח בעקביות לוגית יפה, כמו הוכחה בגאומטריה אוקלידית – מדוע הטיעון אינו תקף.

נתון קטע בין הנקודות A B. על הקטע בנקודה כלשהי נתונה נקודה L - רגע היווצרות ה"חיים". בקטע AL אין עדיין "חיים" אז כאן הטענה לא רלוונטית. בקטע BL יש כבר "חיים" אז כאן הטענה לא תקפה כי קמה כבר הזכות לחיים. לכן הטענה אינה רלוונטית לאורך כל הקטע.

מ.ש.ל....

היכן ממוקמת נקודה L ? לא רלוונטי להוכחת שלילת הטיעון. כן רלוונטי לוויכוח. שאלת קביעת מיקום אותו רגע L, אותה נקודה – כנראה ללא פתרון הנדסי, כי לכל נקודה נתונה תמיד תהיה נקודה מדויקת יותר... רק אלוהים יודע.

סיבכתי?
ציטוט
0 #8 לא סיבכתיעקב 2017-03-25 09:15
העסק מסובך בעצמו, לא אתה הכנסת סיבוך. הוא שאמרתי: תיק"ו. אין לבעיה פתרון. או - במילים אחרות "שתי התשובות נכונות". (גם לאשה זכות על גופה וגם לעובר זכות לחיים).
נשאלת השאלה הקלאסית של לנין: "אז מה עושים?"
ולזה התשובה היא: "כמיטב יכולתנו".
ציטוט
0 #9 דעתי שונהקפיטליסט 2017-03-25 18:50
אם הזכות לחיים לא כוללת זכות לטיפול רפואי חינם ומזון חינם ודיור חינם -- מדוע היא כן כוללת זכות לאירוח חינם ברחם?

אם מותר לירות במסיגי גבול ובפורצים, ואם מותר לסלק פולשים בכוח, מדוע אסור לאישה לסלק אורח לא רצוי שהתנחל אצלה ברחם?

אם אסור למדינה להפקיע חדר מדירתך לטובת איש אומלל חסר בית, מדוע מותר למדינה להפקיע איבר מגופך (לתקופה קצובה) לטובת עובר נזקק?

בבקשה אל תמטירו עלי טיעונים שפונים לרגש הרחמים, כמנהג הסוציאליסטים: העובר חלש, תלותי, לא מבין, זה לא אשמתו, אין לו ברירה, חייו תלויים באירוח חינם שיקבל, רק את יכולה להציל אותו, וכו'. טיעונים של סוציאליסטים.
ציטוט
0 #10 הלוגיקה לא מספיקהיוסי ברנע 2017-03-25 19:04
נקודת הזמן מתי החל להיחשב העובר ביצור אנושי כנקודת זמן לשיפוט ערכית, לכאורה עוזרת לקבוע עמדה. מדוע נוצר העובר זו גם עובדה חשובה. האם חובתה של אישה לשאת ברחמה עובר שנוצר מאונס? היש אפשרות אחרת לעובר אם יש לו זכות לחיים? אני מציין זאת כי הגם ואני מחשיב את "קדושת החיים" אני לא יודע מהו הפתרון המוסרי לכל המצבים. ואולי אין פתרון מוסרי.
ציטוט
0 #11 אורח לא רצוי? לא!יעקב 2017-03-25 21:34
"אורח לא רצוי שהתנחל אצלה ברחם?"

זה תיאור שנוגד בצורה בוטה את המציאות. העובר הגיע איכשהו לתוך הרחם, ולאישה היה חלק בזה... אז חל העקרון של אחריות אדם (האשה) למעשיו.

נכון הוא שהמקרה של אונס מוסיף קושי מיוחד לסוגיה שגם ככה היא קשה וחסרת הפתרון.

"כמנהג הסוציאליסטים: העובר חלש, תלותי"
לא רק עובר חלש ותלותי - גם הילד (אחרי הלידה) חלש ותלותי וזקוק שהוריו יקיימו אותו. וזה לא עיקרון סוציאליסטי... על ההורים מוטלת אחריות לקיים את הילד.
ציטוט
0 #12 שאלות מוסריות. לא משפטיות.לוי @ 2017-03-25 22:10
לחבר הקפיטליסט -
הזמנת לליל הסדר את ביתך ומשפחתה - בעל ו-2 ילדים. בתחילת הסדר ביתך הרגיזה אותך, ואינך רוצה עוד בחברתה. זה בסדר שתירה בה ?
אגב, לאשתך, אמא של ביתך, יש זכות דיבור בעניין ?

ליוסי ולתחריראל -
הנה מקרה קיצוני: אשה הרתה כתוצאה מאונס. אף על פי כן ילדה את בנה. להוותה התברר שהוא פגוע מח ונידון לחיי אומללות, וכך יהיו גם חייה. היא רוצה להפטר ממנו. זה בסדר שהיא תחסל אותו ?
טוב, התינוק עדיין לא נולד, וכבר בבדיקות טרום לידה זוהתה פגיעת המח. האשה רוצה להפילו. אבל הוא כבר בשלב ש"יש לו חיים". היש ההבדל ?
ציטוט
0 #13 ליעקב: אחריות אין פירושה שאסור לתקן תקלותקפיטליסט 2017-03-25 23:21
לאדם יש אחריות לאכול מזון נקי, אבל אם בכל זאת נדבק בתולעי מעיים -- זכותו לתקן את התקלה באמצעות נטילת גלולה שתקטול את התולעים. כנ"ל לגבי תקלה או אפילו התרשלות בשימוש באמצעי מניעה. התקלה לא מקנה לעובר חזקה על הרחם של האישה או זכות לשהות שם בניגוד לרצונה.

בנוגע לתינוק שכבר נולד, כלומר כבר יצא מגופה של האישה, וההורים לא מעוניינים לגדלו -- הם יכולים למסור אותו לאימוץ. אם הם כן מחליטים לגדל את התינוק בעצמם הם לוקחים על עצמם התחייבות, אבל לא לפני כן.
ציטוט
0 #14 הבהרהתחריראל 2017-03-26 05:47
אין בסוגיה זו פתרון בית ספר.
כל מקרה עומד בפני עצמו: סוגיות של בריאות האישה והעובר, נסיבות ההריון ודברים אחרים.

לא צריך לערב כלכלה, חוק ומשפט בנושאים אלו.
מדובר בסוגייה מוסרית, שכאמור אין לה פתרון מהמוכן.

כל הטיעון של "זכות לחיים" הוא ריק מתוכן כפי שכבר הוכח לעיל. יותר מזה, לעובר ברחם אין חיים משל עצמו. יש לו פוטנציאל לחיים. החיים מתחילים רגע אחרי שיצא לאוויר העולם, כשהתינוק בוכה, צורח ורוצה לאכול דרך פיו. רגע לפני הוא עדיין נמצא בוויה דולורוזה של הלידה עצמה, שניות מספר שבהם תלויים חייו במיומנות המיילדת, באי-סיבוכים כאלה ואחרים ועוד.

הפלה היא אקט קשה של הפסקת הפוטנציאל לחיים. גם אישה שחווה, לא עלינו, לידה שקטה באמצע ההריון נכנסת לטלטלה נפשית מאוד משמעותית, וטוב שכך!

רוצה לומר, אחרי כל האקדמה הפילוסופית הזו, שמדובר בשטח המוסרי המאוד פרטי של כל אדם, ובעיקר של חווה. לטעמי, יש להימנע מהפלות. קודם כל, להימנע מהריון לא רצוי...

כן לגיטימי להציע הדרכה, תמיכה והסברים.
בכל מקרה, קפיטליסט יקר, לא להתייחס לנושא בקלות ראש...
ציטוט
0 #15 פוטנציאל לחיים?יעקב 2017-03-26 08:51
"יש לו פוטנציאל לחיים. החיים מתחילים רגע אחרי שיצא לאוויר העולם"

זו דעה אחת.
הדעה השניה אומרת שהעובר ייצור חי, ומחמת קדושת החיים אין להורגו.
זו בדיוק הבעיה: שתי הדעות נכונות פחות או יותר באותה מידה.

לקפיטליסט הטרול: "זכותו לתקן את התקלה "... כן אבל אם התקלה שאדם גרם לה גרמה נזק לצד שלישי, חובתו של עושה התקלה להתחשב בצד ג' שלו נגרם נזק, ולצד ג' מגיע פיצוי, ועל בעל התקלה לסבול עבור התקלה שגרם.
אתה מתיחס לעובר כאל תולעת במעיים, לפי דעה מס' 1 שלעיל. אחרים דוגלים בדעה מס' 2 (העובר אינו תולעת אלא בן אדם).
אין לוויכוח סוף...
ציטוט
0 #16 חוזר: זכות האישה על גופה והזכות לחייםשחרורון 2017-03-27 06:53
כל הדיון הזה יוצא מנקודת הנחה שיש למישהו זכות להתערב בחיים של מישהו אחר.

אשה נכנסה להריון, אישה יכולה לעשות הפלה או לשמור את התינוק.

אשה נכנסה להריון, אתה יכול לעזור לה לממן את ההפלה מכיסך או לגדל את התינוק מכיסך

בשני המקרים האדם מקבל החלטה ונושא באחריות למעשיו.

ברגע שאין אלמנט של מימון ע״י אנשים שלא מעונינים לממן ולא קשורים לנושא הדיון הופך להיות נחמד ברמה הפילוסופית אבל מיותר ברמה המעשית, כי לאף אחד אין זכות להתערב בנושא אם לא התבקש לעשות כן, ומאף אחד לא נגזל כסף בניגוד לרצונו

* אני לא טוען שזה לא נושא סבוך - להפך. זה נושא כ״כ סבוך שניתן לפתור כל עניין לגופו ע״י בעלי העניין בלי צורך להכניס גורמים נוספים
ציטוט
0 #17 לחדד: זכות העובריעקב 2017-03-27 07:26
השאלה לא פשוטה.
אנו מאמינים שעל החברה כן להתערב, ולהגן על חייו של תינוק או ילד. חייו אינם עניין לאמו בלבד. "בעלי העניין" (האם) אינה רשאית להרוג תינוק.
השאלה אם כלל זה לא חל גם על עובר. שאלה קשה.
ציטוט
0 #18 לשחרורוןלוי @ 2017-03-27 13:24
שאלה:
אשה נכנסה להריון. זה לא לרוחה והיא רוצה להיפטר מהעובר. עניינה, וזהו עניינה שלה בלבד, לעשות הפלה.

אותה אשה נכנסה להריון, ובחרה ללדת. התינוק לא מוצא חן בעיניה, והיא רוצה להיפטר ממנו.

כמובן, המדינה לא תממן לה הרעל, או את כדור האקדח, או את חבל התליה. היא תממן מכיסה הפרטי את האמצעי שתבחר לחיסול התינוק.

עד כאן הדיון הפילוסופי הנחמד.

האם המדינה צריכה להתערב ע"י העמדת האמא לדין באשמת רצח ? או שחיסול התינוק הוא עניינה, ועניינה שלה בלבד ?


אגב, אתה עצמך ענית, כבר במשפט הראשון של תגובתך: "כל הדיון הזה יוצא מנקודת הנחה שיש למישהו זכות להתערב בחיים של מישהו אחר."

אם אין זכות כזו, מניין לקחה לה האשה בהריון את הזכות להתערב בחיי העובר (כמובן בשלב בו כבר "יש לו חיים"), ולא סתם להתערב, אלא להפסיק את חייו.
ציטוט
+1 #19 לפי ההלכה היהודית העובר הוא חלק מגוף האשהאפיקורוס 2017-03-27 17:30
כתוב במקורותינו:
וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים. כג וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.
הפרשנות המקובלת היא כי ה'אסון' המתואר בכתוב הוא הריגת האשה, ועל כן רואים כי ישנו חיוב תשלום כספי (דמי ולדות) לבעל האשה עבור פגיעה בעוברים, אך אין חיוב מיתה על הפגיעה בעוברים (בניגוד להריגת האשה עליה ישנו חיוב מיתה ככל רצח).
אשה שנתחייבה אחת מארבע מיתות בית דין בעודה מעוברת, אין מעכבים את דינה עד שתלד

משקים אשה סוטה במי סוטה גם כשהיא מעוברת, אף שייתכן שבעקבות שתיית המים תמות.

במסכת גיטין (כג' ב ) נאמר : "עובר ירך אמו הוא" ולכן אשה שהתגיירה כשהייתה בהריון , עוברה יוולד כיהודי למרות שנוצר כשהייתה גויה ( מסכת יבמות )
וגם במסכת נידה (מד א' ) - לפני הלידה האשה ועוברה גוף אחד הם ואחרי הלידה שניים.

והכי מעניין - על עובר שהופל אין יושבין שבעה .
ציטוט
0 #20 ועוד הלכה אחת בענייןאפיקורוס 2017-03-27 17:41
לפי ההלכה היהודית אין ממיתין נפש אחת כדי להציל נפש אחרת , אולם כל עוד העובר בבטן הרי שמותר להוציא אותו "איברים איברים" מגוף האשה כדי להצילה .
אם יצא רובו של העובר , אין ממיתים אותו כדי להציל את האם .

כלומר - לפי ההלכה היהודית - העובר אינו נחשב אדם.
ציטוט
0 #21 הערת הבהרהאפיקורוס 2017-03-27 17:51
כל שנאמר בתגובותי לעייל , לא נאמר בגלל דבקות יתר בהלכה היהודית אלא כדי לחזק את התשובה לשאלה הטכנית הראשונה שהעלה כותב המאמר : האם העובר הוא חלק מגוף האשה ? אז כן, לצורך העניין העובר הוא חלק מגוף האשה ומכאן הטענה לזכות האשה על גופה.
ציטוט
0 #22 לעובר אין זכויותאשר 2017-03-28 11:13
לתינוק יש זכויות.
אולי נקנוס או נאסור אישה המעשנת בזמן הריון כי היא פוגעת ביצור חי ? אנחנו קונסים אדם המעשן במקום סגור בטענה שפוגע בזכויות הזולת ? לזולת יש זכויות, לעובר אין. הזולת יצור חי שנושם ,אוכל ומחרבן בעצמו, העובר לא. ליצור אנושי יש זכויות מרגע שיצא לאויר העולם . כל זכות שיקבל לפני כן בהכרח תיהיה על חשבון זכויותיה של האשה, ולגביה אין לנו ספק שהיא יצור אנושי חי.
ציטוט
0 #23 לאשרלוי @ 2017-03-28 12:14
האם אתה קובע שלעובר אין "זכויות", או שלעובר אין "חיים" ?

אם אין לו "חיים", אין מחלוקת שאין לו "זכות לחיים". בעצם אין בכלל "הוא", שהרי זוהי סתם רקמה נטולת חיים.

אבל אם משלב כלשהו בהריון, עוד לפני צאתו לעולם, כבר יש לעובר "חיים" - האם אינך מכיר בזכותו לחיים ?

זוהי השאלה העקרונית.

לגבי השאלה ההנדסית, מאימתי יש לעובר "חיים" ?
אם תשובתך היא לאחר 9 חודשי הריון, מה קורה בלידה מוקדמת ? תינוקות נולדים גם בחודש השביעי, למשל, וכבר אז הם יוצאים לאוויר העולם עם "חיים". מכאן שבתקופה שבין הלידה המוקדמת למועד "הרישמי" של הלידה, לאחר 9 חודשים, כבר יש לעובר חיים. לא ?

קבעת לקיום ה"חיים" את המבחן הבא: "הזולת יצור חי שנושם, אוכל ומחרבן בעצמו, העובר לא."
האם תחיל מבחן זה גם על אנשים מבוגרים שמונשמים, מואכלים בזונדה ומוציאים את הפרשותיהם בקטטר ? אם אינם מסוגלים לפעולות אלה בעצמם, האם זה שולל מהם את הזכות לחיים ?
ציטוט
+1 #24 חיי עובר , הזכות לחיים וזכות האשה על גופהאפיקורוס 2017-03-28 15:44
לעובר יש חיים כמו לכל תא חי . לגבי זכותו לחיים , אימו תחליט על כך.
ןלעניין ההנדסי - כל עוד הוא בבטן - אימו תחליט . משיצא מהבטן חי ( בחודש החמישי או התשיעי ) - הוא אדם וככזה יש לו זכויות.
ציטוט
+1 #25 קוריוז מעניין לעניין "ג'יין רו"אפיקורוס 2017-03-28 17:01
20 שנה אחרי פסק הדין שאיפשר ביצוע הפלות, זכה רודי ג'וליאני בבחירות לעיריית ניו יורק , בה שימש כראש עיר בשנים 1993-2001 . הקרדיט העיקרי לו זכה בתקופת כהונתו היה מיגור הפשע בעיר ניו יורק .
הרבה טוענים , שמיגור הפשע בתקופה זו, נבע בעיקר עקב הקיטון בלידת תינוקות לא רצויים ב20 השנים שקדמו לעלייתו לשלטון - ועקב כך הקטנת פוטנציאל הילדים שגודלו לפשע - והכל בזכות פסק הדין לעניין "ג'יין רו" . חומר למחשבה
ציטוט
0 #26 התערבות המדינהשחרורון 2017-03-28 22:38
אני לא חושב שהמדינה צריכה להתערב (לא חושב שמדינה זה פתרון טוב באופן כללי אבל זה דיון אחר)

אני לא הייתי מוכן לחיות בקהילה בה רוצחים תינוקות בריאים סתם כי לא נראה לנו. ואם אישה היתה רוצחת תינוק, אני והקהילה הינו פועלים בנושא.

דבר ראשון, הייתי רוצה לחיות בקהילה בה יש תמיכה (ולנטרית) לנשים כדי שהם לא ירצחו תינוקות. אני הייתי לוקח חלק בזה כחלק מהקהילה (לא צריך מדינה שתאיים עלי ותגזול את כספי)

שנית, הייתי מצפה מהקהילה בה אני חיי שתוקיע רוצחים. מי שרצח לא יוכל לעשות יותר עסקים אם הקהילה.

שלישית, אני אישית הייתי מפעיל אלימות כדי חהגן על התינוק מרצח. אני מכיר בזה שזה רלימות ומוכן לשאת בתוצאות ולא מתחבא מאחורי מערכת ״צדק״

בקיצור, אנשים אחראים למעשיהם. אם אתה רוצה למנוע רצח walk the walk ותהיה מוכן לשאת בתוצאות ואל תססתר מאחורי ״ממשלה״
ציטוט
0 #27 לשחרורוןלוי @ 2017-03-29 08:36
האם מדינה היא רע, רע הכרחי, או טוב ? זוהי סוגיה בפני עצמה. (* נא ראה הערה חשובה למטה)

בכל מקרה, מנקודת המוצא של זכויות האדם, מדינה היא כלי, מכשיר, שתכליתו: הגנה על זכויות אלה.
משמעות המדינה היא: חוקים, ואכיפתם ע"י השלטון.
זה לא חייב להיות דווקא במסגרת יישות 'מדינה'. הדברים תקפים לכל סוג של מסגרת אנושית ככפר, קהילה, וכו'.

השלטון, היינו החוקים ואכיפתם, הוא השלב השני בסדר הדברים. קודם לו הערכים המוסריים. זוהי נקודת המוצא. השלטון הוא, כאמור, הכלי להגנה עליהם.

רצח הוא רע מוסרית, גם ללא חוקי 'לא תרצח'. קין הוא "רוצח" למרות שבמועד בו רצח את הבל עדיין לא ניתן 'לא תרצח', לא היו כל חוקים, ובעצם, עדיין לא היו כל מתים. הבל הוא המת הראשון.


הפלת עוברים היא, בנקודת המוצא, סוגיה מוסרית.
האם לעובר יש "חיים" ? זו שאלה טכנית-מדעית. אבל, אם יש לו "חיים", אזי נטילתם היא פגיעה בזכותו לחיים. זוהי המשמעות המוסרית.

מהם הכלים המעשיים ליישום המוסר ? מדינה, קהילה, וכו', ומהו העונש הראוי לעבריין מוסרי ? חבל תליה, כלא, או חרם חברתי, או העונש שהושת על הרוצח קין 'נע ונד תהיה בארץ' - אלו שאלות חשובות, אבל הן באות בשלב השני, אחרי בחירת הערכים המוסריים.



* הערה חשובה:
מומלץ לצפות בהרצאת ירון ברוק: אובג'קטיביזם הוא רדיקלי - לפחות ב-5 הדקות הראשונות. הקישור ... https://www.youtube.com/watch?v=nobSkuX72k8&t=1434s)
ציטוט
-1 #28 לאפיקורוס (24)לוי @ 2017-03-29 13:46
תא איננו יצור חי לכן אין לו "חיים" במובן עליו אנו דנים.

האם לעובר, עד צאתו לעולם, אין "חיים", או יש "חיים" משלב כלשהו גם בעודו ברחם ? זוהי שאלה לרופאים-מדענים-חוקרים.

אם אין לו חיים - "זכות" לחיים לא רלבנטית. לכן הטענה "אימו תחליט על כך" חסרת כל משמעות.
לכן הטענה שבבסיס המאמר "זכות האשה על גופה" חסרת כל משמעות.

אם יש לו חיים - הזכות לחיים לא תלויה ברצון של אמא שלו, או של אדם אחר, או של המדינה. הזכות לחיים היא בלתי תלויה.
ציטוט
+1 #29 יש לו חיים - תנאי לא מספיקאפיקורוס 2017-03-29 17:27
נכון לעכשיו הזכות לחיים קיימת לבן אנוש חי ולא לכל מי שיש לו חיים . הזכות לחיים לא קיימת לבעלי חיים אלא רק לאדם חי.
הגדרת הלא תרצח האנושית, נכון לעכשיו היא לא תרצח בן אנוש - כלומר - לא תרצח מישהו שנולד לאנוש. העובר הוא כביצה שלא נולדה .
עבור מי שמתנגד להפלות , קיימת הזכות לפרסם את דעתו , להקים עמותה שמטיפה למניעת הפלות וכו' .
והאם הפוטנציאלית , היא היחידה שתתמודד עם ההיבט המוסרי של החלטתה . היא ורק היא . כי זכות האשה על גופה שרירה וקיימת .
ציטוט
0 #30 הפלות והדתיעקב 2017-03-30 15:32
השאלה המוסרית מתעוררת כי הדת (הנוצרית לפחות) אוסרת הפלות, ואנשים נוצרים מאמינים רואים בהפלה חטא חמור. אינני בקיא ברזי ההלכות היהודיות, אבל, ככול הידוע לי, יהודים דתיים מתנגדים להפלות גם כן.
אני יכול להבין השקפה זו - שלפיה הפלה כמוה כרצח. דעתי שונה, אבל אני יכול להבין את הדעה האחרת.

"האם הפוטנציאלית , היא היחידה שתתמודד עם ההיבט המוסרי של החלטתה . "
נניח שכן.
בכול זאת השאלה נשאלת מה ייעץ לאישה הצעירה מישהו שנראה בעיניה בעל סמכות - האב או הרב?
ציטוט
0 #31 הקבלה לא נכונהאורי 2017-06-16 08:20
מצטט קפיטליסט:
אם הזכות לחיים לא כוללת זכות לטיפול רפואי חינם ומזון חינם ודיור חינם -- מדוע היא כן כוללת זכות לאירוח חינם ברחם?

אם מותר לירות במסיגי גבול ובפורצים, ואם מותר לסלק פולשים בכוח, מדוע אסור לאישה לסלק אורח לא רצוי שהתנחל אצלה ברחם?

אם אסור למדינה להפקיע חדר מדירתך לטובת איש אומלל חסר בית, מדוע מותר למדינה להפקיע איבר מגופך (לתקופה קצובה) לטובת עובר נזקק?

בבקשה אל תמטירו עלי טיעונים שפונים לרגש הרחמים, כמנהג הסוציאליסטים: העובר חלש, תלותי, לא מבין, זה לא אשמתו, אין לו ברירה, חייו תלויים באירוח חינם שיקבל, רק את יכולה להציל אותו, וכו'. טיעונים של סוציאליסטים.


ההקבלה שלך שגויה. להגיד שעובר זה כמו מסיג גבול זה לא נכון. ההקבלה הנכונה היא להזמין את האורח הלא רצוי לדירתך, בידיעה מלאה שאינו רצוי, ואחר כך לטעון שהוא פרץ לביתך ואינך רוצה אותו.

בקשר לדיון, קשה לי להביע עמדה מוחלטת. עובר הוא לא סתם "רקמה", זה פוטנציאל מלא לחיים, לא משנה איזה חיים יהיו לו. במקרה שיהיו לו חיים גרועים (מה שאי אפשר לדעת), האם זה נותן לך זכות להרוג אותו? כמובן שלא. לכן לטעון לזכותה של האישה להרג העובר, עד כמה שהוא לא יהיה נוח לה, לא תקף בעיני.
ציטוט
הוסף תגובה