בכתבה קודמת תיארנו כיצד שר האוצר, משה כחלון, הופך אלפי זוגות צעירים ל"משקיעים" מבלי שתכננו זאת באמצעות תכנית הדגל "מחיר למשתכן".
העזנו "לנבא" תסריט עתידי בעוד מספר שנים, כאשר הקונים-משקיעים של היום שרכשו דירה באזור שאינו מתאים למגוריהם רק בגלל ה"הנחה" (עפולה כדוגמה) ינסו למכור את "השקעתם" ולהשתדרג לאזור שמועדף עליהם כדירת מגורים (גבעתיים כמשל). ייתכן מאד ששכר הדירה בעפולה ירד וגם מחירי הדירות בעפולה יקרסו בגלל עודפי היצע כאשר די צעירים ינסו לממש את "השקעתם". ייתכן שהדירות בגבעתיים יתייקרו בגלל ביקוש מרוכז מלאכותי שזמנית הוסט לעפולה ע"י כחלון. הרי מלכתחילה יזמים בנו את תוספת הדירות בעפולה רק בגלל ביקוש מלאכותי שכחלון יצר. ייתכנו גם "תוצאות בלתי צפויות" אחרות שנוצרות, בייחוד, כאשר ממשלה כופה צעדים על שווקים כלכליים.

התוצאה: הזוג הצעיר יגלה בעוד מספר שנים שקניית הדירה בגבעתיים קשה יותר אחרי כחלון מאשר לפני כחלון. בינתיים הזוג הצעיר גם החליף קטגוריה ממשלתית. הם כבר לא "זוג צעיר מחוסר דיור" שזכאי ל"הטבות". הם יהיו סתם כמו רבים אחרים – "משדרגי דיור"; ואפילו ייחשבו, רחמנא ליצלן, ל"משקיעים".

ייתכן שחלק מקוראי הכתבה הקודמת הנידו ראש וראו בתיאור "נבואה" של רואה שחורות מחרב מסיבות. אבל ה"כלכלה" כבר "סוגרת חשבון" עם כחלון. קראו את הכתבה ב"גלובס". מחירי הקרקעות הפרטיות באזור המרכז זינקו מאז השקת תכנית כחלון בעשרות אחוזים, "עלייה מטאורית". הסיבה פשוטה: כמעט כל הקרקעות שהמדינה מצליחה "לשחרר" מלפיתת החנק של רשות מקרקעי ישראל מיועדות ל"מחיר למשתכן". מעט מאד קרקעות מדינה נמכרות בשנה האחרונה ליזמים פרטיים. אבל הביקוש של "לא זכאים" גבוה כתמיד.

"מחר בחירות"?

לפוליטיקאי חשוב בדרך כלל הטווח הקצר, הבחירות הקרובות. גם "עתיד המדינה" חשוב, אבל איך נכתוב בעדינות: הפוליטיקאי יוכל לתרום ל"עתיד המדינה" רק אם קודם לכך יבטיח את הכיסא שלו לקדנציה הבאה.

תכנית הדגל הפוליטית של כחלון, "מחיר למשתכן", תזיק לו פוליטית. הערכה זו מתבססת על שיעור גבוה מאד של "מאכזבי התכנית". "המרוצים" זמנית יהיו מספר קטן יחסית של הזוכים בהגרלה. מאות צעירים "קונים כרטיס" להגרלת הדירות, אך מטבע הדברים רק אחוזים ספורים זוכים. האחרים ממהרים להירשם להגרלה הבאה, וגם בה הרוב הגדול משקיע זמן, התרגשות ומאמץ – ולבסוף "מפסיד". אחוז המאוכזבים בכל הגרלה עומד על כ-96%. והם מאד "לא אוהבים" את כחלון.

כחלון מתחיל להבין שכבר "בטווח הקצר" הוא בבעיה פוליטית עם התכנית. וזה עוד לפני שהתממשו הצרות של "הטווח הארוך" – דהיינו, בעוד כ-5 שנים, עם השלמת הגל הראשון של מסירת מפתחות הדירות: איחורים, איכות הדירות, קריסת מחירי שכירות ב"עפולה" ועוד. הוא אישית יוקע כ"אשם".

לכן כחלון לא מעוניין בבחירות עכשיו כי "יש לנו משימות להשלים". כחלון כנראה מתחיל להבין את הסיכון הפוליטי ב"פתרון משבר הדיור", בפתרון שלו. לכן הוא הוא ממהר לאחרונה לקדם "משימות אחרות" כמו הסרת מס הקנייה ממכשירי טלפון, ביטול המכס על נעליים, תכנית המתנות החדשה "נטו למשפחה" וגם הזיג-זג האחרון של "עידוד" משקיעים בדירות להשכרה, אחרי שכיסח את סקטור משקיעי "הדירה השלישית". צריך להעניש את מי שיש לו 3 דירות להשכרה, אבל לעודד את מי שישקיע בבניית 30 דירות להשכרה...

הקטנת מיסים וביטול מכסים היא צעד מבורך בתנאי שבמקביל מקטינים גם את הוצאות הממשלה, אך כחלון עמל על הגדלת הוצאות המדינה.

כחלון לוחץ את דוושת "הבאג הדמוקרטי" עד הסוף

כתבנו רבות על "הבאג הדמוקרטי". הדרך להבטחת הקדנציה הבאה היא הענקת מתנות מידיות לקבוצות לחץ ולסקטורים אחרים. להבטיח "יותר כסף עכשיו תמורת פחות עבודה". שבוע העבודה בצרפת קוצר כבר לפני שנים ל-35 שעות בשבוע לא בגלל שליבו של שר העבודה הצרפתי נשבר למראה הצרפתים שעבדו קשה.

מלחמה על תיקים וסמכויות, בעת הרכבת קואליציה, היא מחזה שכיח. עיקר הקרב הוא על עמדות כוח שיאפשרו, לאחר מכן, הענקת מתנות לסקטורים שונים כדי לעודדם להצביע "נכון". רפורמות אמיתיות מתבצעות לעיתים רחוקות, כי הן כרוכות לרוב ב"פגיעה" בסקטור שהתרגל לקבל מתנות. פוליטיקאי שמקטין את נטל המס יעדיף את הגדלת הגירעון בתקציב המדינה (שימומן בהלוואות לטווח רחוק) על פני קיצוץ הוצאות – למה להסתכסך עם "המקוצצים"?

כחלון לוחץ על דוושת "הבאג הדמוקרטי" עד הסוף. הוא חייב להרבות בחלוקת מתנות ולעזאזל המחיר. אין מעורבות פוליטית בכלכלה ללא מחיר כלכלי. כל הנחלים זורמים אל הים וכל העיוותים בכלכלה מתנקזים אל מנגנון המחירים – אין ארוחות חינם. כחלון כפוליטיקאי, מסוגל להצטרף ללא היסוס להפגנה נגד העלייה, שהוא הגורם לה, במחיר הקוטג'.

מוטי היינריך