08/07/2017

סוציאליזם בין ערים

השלטון המקומי הוא, כפי הנראה, הרובד השלטוני המושחת ביותר במדינת ישראל. שחיתות בלתי נמנעת כאשר מנסים ליישם "צדק חלוקתי" בכסף של אחרים.

נערי האוצר והחוק "החברתי"

מזה כעשר שנים מנסה משרד האוצר להעביר "חוק חברתי" שייחייב רשויות מקומיות חזקות להעביר חלק מהארנונה שהן גובות אל רשויות מקומיות "חלשות" שלא מצליחות לגבות די ארנונה מתושביהן. לטענת האוצר, מטרת הרפורמה היא "ליצור שוויון בחלוקת ההכנסות מארנונה בין הרשויות המקומיות". לפי ההצעה, כספי הרשויות החזקות יועברו ל"קרן לצמצום פערי ההכנסות בשלטון המקומי" ומשם יחולקו. מדובר ב"חלוקה מחדש של העושר המוניציפלי".

אבל, מאז ומתמיד הוזרמו כספי המיסים ל"רשויות החלשות"

תמיכת תקציב המדינה ברשויות מקומיות "חלשות" קיימת מזה שנים רבות בצורות שונות. הדרך הנפוצה היא של "מענקי איזון" – מענקים שנתיים מתקציב המדינה כדי לסייע לעירייה "חלשה" לכסות גרעון שוטף. מענקי האיזון מתקרבים ל-3 מיליארד שקל בשנה (צמחו פי-2 בעשור האחרון). רוב הרשויות המקומיות בישראל בגירעון קבוע וזכאיות למענקי איזון מתקציב המדינה. 189 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל – "זכאיות". מסתבר שהמגזר הערבי מקבל כ-40 אחוז ממענקי האיזון (אולי כי הם "נוהרים לקלפיות...").

כמובן ש"מענקי האיזון" אינם הצינור היחיד להזרמת כספי משלם המיסים לרשויות המקומיות. ישנם סעיפים רבים במשרדי הממשלה השונים, דרכם מנותב ממון רב אל הרשויות המקומיות. עיריית ירושלים מקבלת מידי שנה את "מענק הבירה" בסך של כ-317 מיליון שקל (2015). עשרות רשויות מקומיות מקבלות יחד עד כ-227 מיליון שקל בשנה (2017) במסגרת "תכניות הבראה" שהן למעשה הבטחה "להתנהג יפה" בעתיד. רובן חולות במחלה כרונית חשוכת מרפא ומתקשות "להבריא" מההתמכרות לכסף של אחרים כבר כ-20 שנים. פילוח אחר של מצב הרשויות המקומיות (2015) מגדיר 24 רשויות כ"איתנות", ו-72 כ"יציבות". יתר 161 הרשויות "מבריאות" בשלב זה או אחר של "הבראה" – רוב המימון השוטף שלהן הוא מתקציב המדינה.

 

2391 1

אריה דרעי בכובעו כשר הפנים (2016) הציע לבטל את המינוח "תכנית הבראה" ולהחליפו במינוח חדש – "תכנית המראה". זה דומה לתכנית של "אגד" להפוך את הקואופרטיב ל"ירוק" – הם צבעו את האוטובוסים המזהמים בצבע ירוק...

דרעי הגדיל לעשות והחליט כי לא ייתכן שרשויות מקומיות כושלות יקבלו תקציבים במסגרת תכניות הבראה ואילו הרשויות המקומיות הערביות "המצטיינות" ייענשו בגלל שהן פחות גרעוניות. אמר ועשה: הוא זימן ללשכתו 16 רשויות מקומיות מצטיינות מהמגזר הערבי והודיע כי גייס תקציב של 350 מיליון שקלים עבורן. "מצטיינות" או "מבריאות" – כך או כך, מי שבטוח נענש תמיד אצל דרעי הם משלמי המיסים... ספק אם הכסף בכלל הועבר לבסוף, ואם כן – למי? אף אחד ממילא לא מאמין לאף אחד... העיקר ההצגה.

הנה עוד שיטה להעברת כסף לרשויות מקומיות: בסוף שנות ה-50 הוגדרו מספר ערים ועיירות כ"ישובי עולים" (הרבה לפני גל העלייה מרוסיה). העליה של שנות השישים והשבעים דעכה מזמן, אבל התואר "יישוב עולים" לעולם נשאר. התואר מזכה לכסף בדרך יצירתית: מוסדות ממשלתיים שקיימים באותן ערים משלמים ארנונה גבוהה במיוחד... למשל הארנונה שמשלם לעירייה סניף הביטוח הלאומי בדימונה.

אז מדוע צריך חוק חדש לחלוקת כסף? מה רע בשחיתות הקיימת?

כאמור, הדרכים להעברת כסף לרשויות מקומיות מגוונות ומעניקות כוח רב לפוליטיקאי שיושב על ברז החלוקה. "החוק החברתי" יאפשר העברות אל הרשויות החלשות באמצעות הגדלת הארנונה על תושבי הרשויות "החזקות". כך יוצא איפה שהאוצר טוב לאזרח ולא מכביד את נטל המס, ואילו ראשי הערים הם "הרעים" שמעלים את הארנונה. את התרגיל עוטפים ב"צמצום פערים" ו"שיוויון" כי זו הסחורה שנמכרת טוב בשוק.

ה"חוק החברתי" בו פתחנו הוא "חברתי" כמו חוקים ציניים רבים אחרים. הקורא התמים עלול לחשוב שליבם של פקידי האוצר דואב ושנתם נודדת בלילות לנוכח סבלן של הרשויות המקומיות "החלשות". אבל "נערי האוצר" בסך הכול חיפשו דרך להמשיך להעביר כסף לשלטון המקומי מבלי להכביד את עולו של מס ההכנסה. קבלת החוק תאפשר להם בעתיד להגדיל את התקציבים המועברים מהרשויות החזקות לחלשות ובמקביל להקטין העברות מתקציב המדינה.

אפשר להבין את "ההיגיון" של "נערי האוצר": אם כבר סוציאליזם בין עירוני, אז לפחות שיהיו לו בלמים כלשהם. אם הסיוע ל"חלשות" הוא על חשבון ה"חזקות", אז ניסיון להגדלת תקציבי ההעברה ייתקל, בשלב מסוים, בהתנגדות ראשי הערים ותושבי הערים "חזקות". במקום ש"נערי האוצר" יתנגדו להגדלת תקציבי ההבראה והאיזון – ראשי הערים יהיו המתנגדים.

אם מקבלים את הנחת היסוד שלמדינה עומדת הזכות לכפות על הפרט לממן את "צרכיו" של האחר, אז כל מבנה שניצב על גבי הנחה זו "הגיוני". אם מקבלים הנחה בלתי מוסרית זו, אז כל שנותר הוא לנסות "לייעל" את המערכת המושחתת. השלטון המקומי אינו שונה ממערכות אחרות.

ראשי הערים "החזקות" מתנגדים כמובן ל"חוק החברתי". אף אחד מהם לא מתנגד על בסיס מוסרי. כמו כל סוציאליסט טוב, הם בעד עזרה ל"רשויות החלשות" ובתנאי ש"מישהו אחר ישלם".

בינתיים, התרגיל החברתי אותו דחפו "נערי האוצר" תקוע, אבל אריה דרעי כן הצליח להקים קרן אחרת "לצמצום פערים ולמען הצדק החלוקתי" ובהיקף גדול של 400 מיליון שקל.

המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל

בעודנו מנסים להקיש על "שמור" לקראת סיום הכתבה, מעלה חיפוש בגוגל תקציב נוסף שמוזרם לרשויות המקומיות במסגרת החלטת ממשלה מספר 631: "הגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערי ההזדמנויות". היוזם הוא משרד ממשלתי אחר המכונה "המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל" אליו עבר אריה דרעי ממשרד הפנים. דרעי כנראה הסכים להחליף כובע של מיניסטר, ובתנאי שיאושר לו תקציב שיוכל להמשיך ולחלק כסף למטרות נעלות. "הזכאים" הם אך ורק יישובים שנמנים עם "הפריפריה החברתית". לקבלת המענק צריך למהר להגיש בקשה עם "סיפור טוב" לא יאוחר מיום ראשון הקרוב.

ראוי להזכיר נשכחות: משרד ממשלתי מיותר זה הוקם בשנת 2005 כדי לתת "תפקיד ביצועי" לשמעון פרס שזכה לתואר "משנה לראש הממשלה" תמורת תמיכה בממשלתו של אריק שרון. שמעון פרס היה צריך גם "תקציב" – אז המציאו משרד חדש. התקציב השנתי של המשרד בשנתו הראשונה עמד על כ-88 מיליון שקלים, מתוכם רק כ-2.5 מיליון הוקצו "לקידום הנגב והגליל". 97% מהכסף התנדפו למשכורות, הוצאות ניהול ולמטרות טובות אחרות של שמעון עליו השלום. יש להניח כי גם 3 האחוזים הנותרים קידמו משהו אחר.

שלטון המקומי – הרובד השלטוני המושחת ביותר בישראל (כנראה)

הנה התפלגות ההעברות של משרד הפנים לשלטון המקומי (בערך 5 מיליארד שקל בשנה):

2391 2 
מקור: הצעת תקציב משרד הפנים 2017

השלטון המקומי הוא, כפי הנראה הרובד השלטוני המושחת ביותר במדינת ישראל. הקביעה נכונה גם אם נמצא מספר צדיקים בסדום וגם אם ראש עיר מסוים, אישית, צח כשלג. השחיתות מובנית בשלטון המקומי ונובעת מהגדרת מקומו ותפקידיו בדמוקרטיה הישראלית, מדרך פעולתו, מהיקף הכספים שהוא מעביר ומהתלות הריכוזית בשרי הממשלה. בשנת 2013 לבדה התנהלו הליכים משפטיים וחקירות נגד 60 ראשי רשויות וראשי ערים.

אין ספק שהכסף הכבד שנגבה בכוח (כוחה של המדינה) מאתנו מתגלגל אל עשרות אלפי ג'ובים, "פרויקטים" למקורבים ותמיכות שונות. נחשול מתמשך של כסף (שלנו) דרך צינורות שונים ויצירתיים – הכול תחת כותרות נוטפות צדק ושוויון. בלתי אפשרי לחשוף ולחפש עקבות לכסף בחולות הנודדים – לכל סעיף יש ה"הסבר" רשמי, אבל "כולם" יודעים לאן הכסף מתגלגל.

"מכתב לראש מועצה חדש"

"...הנה כמה עצות טובות שיעזרו לך לשרוד בתפקיד זמן רב מקודמך. ובכן, קודם כל תן משרה לאחי באגף התברואה. תמנה את גיסתי לראש הלשכה שלך. הענק אישור בחתימת-ידך לאחי הבכור, כדי שיוכל לפתוח מזנון מול העירייה, ולאחי הקטן תאשר להרחיב את החצר על חשבון המדרכה. לדוד שלי תן רישיון בנייה, את הדודה שלי תקבל כמזכירה במועצה, ולחברי-כאח-לי מגיע לזכות במכרז ההסעות. גם בחינוך חשוב להשקיע: בת-דודה שלי תהיה מנהלת בית-הספר, בעלה יהיה הממונה מטעם העירייה על הספורט, הבן שלי ינהל את הקייטנות העירוניות. ולעצמי? לעצמי ממש שום דבר. רק תחתום פה ופה ופה. זהו, עכשיו אני יכול לחתום על הצ'קים של העירייה. יחד, נצעיד את העיר שלנו קדימה." (אורי אורבך, ידיעות אחרונות 04.11.2013).

דרוש מהפך בשלטון המקומי

עירייה צריכה להיות עצמאית מהשלטון המרכזי ולא להיות "הזרוע הארוכה" של הממשלה לכל מיני תפקידים. עירייה לא צריכה לעסוק בחינוך, רווחה, שירותי דת, בניית בריכת שחיה, מעורבות בבנייה על קרקע פרטית, תמיכה בתיאטרון וספורט או תמיכה בעמותות. עירייה צריכה להתמקד אך ורק באספקת מספר מצומצם של שירותים ציבוריים מובהקים כגון: תכנון ותחזוקה של כבישים ומדרכות, קביעת הסדרי תנועה (אילו כבישים, לדוגמה יהיו חד-סטריים), גינון ציבורי, ניקיון שטחי ציבור, הסדרי חניה לאורך כבישים, תאורה, שמירה על המרחב הציבורי מהשתלטות או זיהום, בנייה ותחזוקה של תשתיות פיזיות וציבוריות אחרות.

המנגנון העירוני יצטמצם בהתאם, המס היחיד שיוטל על התושבים הוא הארנונה. שיעור הארנונה ייקבע על ידי העירייה שעומדת לבחירת התושבים ולא הממשלה. הארנונה תכסה את כל הוצאות העירייה – לא תהיה תמיכה ממשלתית ברשויות המקומיות, למעט הפרשת חלק ממיסי הדלק שהממשלה גובה, לצורך פיתוח ותחזוקת תשתית התחבורה בעיר – כל עיר בהתאם להיקף היחסי של שטח הכבישים שלה. עירייה תוכל לגבות אגרות בנייה לכיסוי עלות ישירה של תוספת תשתיות בגין בנייה חדשה. לא יהיה היטל השבחה. תפקיד מצומצם יצריך ארנונה נמוכה יחסית.

שנת תקציב בעידן החדש תסתיים באיזון: החוק יקבע שסיום שנה בגירעון תקציבי כמוהו כהתפטרות ראש העיר והכרזה על בחירות חדשות. ראש עיר בזבזן (או מושחת) יבזבז את כספי תושבי העיר ולא את כספי משלמי המיסים במדינה שאין להם חלק בבחירתו.

רק כך תצטמצם השחיתות למינימום. ראש עיר שמנהל עירייה כושלת, מחלק הנחות בארנונה ומזניח את העיר – ייתן את הדין מול בוחריו ולא יוכל לסמוך על "תספורת" קבועה מארנקם של יתר תושבי ישראל.

מוטי היינריך

 

המבנה הרצוי לשלטון המקומי מפורט בפרק "שלטון מקומי – צמצום השחיתות" בעמוד הראשי של האתר תחת הכותרת "כשל ופתרונו".

 

עודכן לאחרונה ב 08/07/2017
תגובות  
+1 #1 טענה לענייןיוסי ברנע 2017-07-08 20:47
במיוחד נוכח ההתעלמות הציבורית ממרכזיות השלטון המקומי בחיי האזרחים. הטענות מבוססות ומשכנעות.
ציטוט
+3 #2 אי שויון בתוצאה לעומת שויון הזדמניותשחרורון 2017-07-08 21:04
מלחמה זה שלום. חירות זה עבדות. בורות זה כוח. קנאה וצרות עין זה צדק חברתי

אין שום דבר רע באי שויון בתוצאה. אף אחד לא מצפה מליגת הכדורסל האמריקאית לנסר את רגלי השחקנים כדי ליצור צדק חברתי עבור אנשים בגובה 1.60 מטר, אבל שמדובר שהבדל בין אנשים שיותר קשה לראות (כמו אייקיו) פתאום יוצאים המסורים

Pareto principle או בשמו האחר: עיקרון 80/20 מסביר את אי השויון בתוצאה בצורה יפה. 20 אחוז מהאנשים מיצרים 80 אחוז מהערך. לא רק שהם הרויחו ביושר בתים יפים בעיר נקייה, גם כולם (כןלל העניים) מרויחים. רק חשבו מה היה קורה אם סמארטפון היה תוכנית ממשלתית. היום העניים מחזיקים בידם כח עיבוד ששקול למחשב על שלפני 20 שנה, אז מה אם על הדרך סטיב גובס קנה אחוזה?

האלטרנטיבה היא לא חלוקה שווה לכולם אלא שכולם יהיו שווים בכלום ובמחסור
ציטוט
0 #3 לא יכול לתפוס במצפה רמון.רואה 2017-07-09 03:55
רוב האוכלוסייה אינם יכולים להחזיק כלכלית את המועצה ואת התשתית העירונית.
ציטוט
+1 #4 אז אולי לא צריך שם עיר?יעקב 2017-07-09 09:42
מצפה רמון: "רוב האוכלוסייה אינם יכולים להחזיק כלכלית את המועצה ואת התשתית העירונית."
ציטוט
0 #5 שחיתו שילטונית שגרתיתיעקב 2017-07-09 09:49
השחיתות של השלטון המקומי אינה ייחודית. היא חלק מהשחיתות הממשלתית הכוללת. הרשויות המקומיות הן עוד צינור להזרמת כסף ממשלתי (כסף של אחרים) לחברים ומקורבים ותומכים פוליטיים.

הממשלה יכלה, לו רצתה, לאכוף כללי התנהגות "תקינה" על הרשויות.
למשל: מגישים תקציב מראש לאישור האוצר. כול חריגה מתקציב (כול גרעון) יביא לפיטורין מידיים של המועצה המקומית וראש העיר והחלפתם בניהול חיצוני של קבלן.

הממשלה יכלה, לו רצתה.

בפועל - מה שהממשלה (כלומר הפוליטיקאים שמרכיבים אותה) רוצה - זה כמה שיותר שחיתות ברשויות המקומיות, כמה שיותר כסף ותירוצים לפוליטיקאים וחבריהם, כמה שיותר צינורות להזרמת הכסף הציבורי לכיס ה"נכון".

תזכרו על מה ישב אולמרט בכלא - על מה שעשה ברשות המקומית (עיריית ירושליים).
ציטוט
+1 #6 הכנסות הערים אינן פרי עמל התושביםיאיר 2017-07-09 09:53
מבנה גביית הארנונה והכנסות הערים גורם למצב בו יש מועצות עשירות, למשל מועצה איזורית תמר, בה נמצאים מפעלי ים המלח ומלונות התיירות עתירי הארנונה - אך העובדים באותם מפעלים מתגוררים בדימונה ובערד שהן שמספקות את השירותים והן העניות.
הדרך הנכונה לתיקון העוול היא באמצעות איחוד וחלוקה מחדש וקביעת גבולות מחודשים של הערים והמועצות כך שמי שמקבל הכנסה גם יישא בעלות הפקתה.
עד שכך יקרה, והדבר אינו פשוט, כי נדרש בין השאר גם שינוי גבולות של המועצות הערביות, שכדרך תושביהן מאיימות בפרעות ופיגועים אם כך יקרה - וממילא שמאלני בג"צ לא יסכימו לאפשר פגיעה בשום וילה של אחמד, אין למדינה ברירה אלא לשלם ממון רב ולהסכים לשחיתות.
ציטוט
0 #7 חוזר: סוציאליזם בין עריםשחרורון 2017-07-09 16:38
כמו ממשלה, באופן עקרוני אין שום סיבה לקיום משאבת הכסף המכונה ״רשות מקומית״

כמו ממשלה, אנחנו מכורים ואי אפשר להפסיק בפעם אחת

מה שכן, אפשר לצמצם בהדרגה.
מעבר לתשתיות ואולי שיטור אין שום הצדקה לאף שירות אחר
ציטוט
0 #8 צריך עיריהיעקב 2017-07-09 17:21
כמו שצריך וועד בית. כדי לארגן ניקיון של השטחים הציבוריים, סלילה ואחזקה של כבישים, איסוף זבל, וכדומה.
ציטוט
0 #9 חוזר: סוציאליזם בין עריםשחרורון 2017-07-09 22:53
לועד בית אין קשר לממשלה
הוא לא מעביר כספים לועדי בית אחרים ולא מקבל כסף מהמשלה

ודאי שזה רעיון טוב שתושבי הבנין/שכונה/ישוב יחשבו ביחד איך משפרים את סביבת המגורים.

הבעיה ברגע שזה מפסיק להיות ולנטרי, נשלפים אקדחי המדינה ונשלחת יד לכיס

יש הבדל בין לאנוס ללעשות אהבה. ההבדל הוא בשימוש או אי שימוש באלימות
ציטוט
0 #10 לשחרורון האם נכון שוועד הבית יכפה גם על דיירים סרבנייםיאיר בן משה 2017-07-10 07:28
האם נכון לדעתך שדיירי קומת הקרקע ישלמו גם על זיפות הגג ,והאם נכון שדיירי הקומה העליונה חסרי הילדים במקרה, ישלמו גם על הגינה ממנה נהנים בעיקר ילדי הקומות התחתונות. האם התקנת המעלה עבור כיסא הגלגלים של הנכה המתגורר שם תהיה על חשבונו, אך בהמשך שגם הדייר שמתחתיו יזדקן ויזדקק לכסא הוא ישלם "דמי שימוש" במעלה לנכה המשקיע המקורי. וכך הלאה

הצורך להפחית בירוקרטיה ותשלומי העברה הוא נכון ונבון. ואכן בנושאים פרטיים כמו חינוך ובריאות אין הצדקה למשל שראובן ישלם עבור ילדיו של איציק, ואיציק ישלם עבור הטיפול בסבתו של ראובן .
אך בנושאים כללים בעלי ערך משותף לרבים, ובהם עלות הגביה הספציפית גבוהה מאשר העיוות של הגביה המשותפת, נכון להפעיל את "אקדחי המדינה".
עליך לזכור, גם תמרור ואור אדום ברמזור הם "אונס" נקודתי אך תרומה נפלאה במבט הכללי

--
ציטוט
0 #11 הוצאות לתחזוקת בניין@ לוי. 2017-07-10 14:13
מדינת החופש איננה מתערבת ביחסים בין האנשים. היא לא כופה עליהם כללי עשה ואל תעשה של התנהגות ושיתוף פעולה.

כמובן למעט איסור הפעלת אלימות, ולמעט אכיפה של קיום חוזים (שאי קיומם מהווה אלימות).

על כן, במדינת החופש אין חוק בתים משותפים.

כיצד, איפוא, יעשה המימון של ההוצאות לתחזוקת הבניין, כמעלית, גינון וכיו"ב ?
לא עניינה של המדינה, או של הרשות המקומית. בעברית קלה: שהדיירים "ישברו את הראש".

פתרון הגיוני: הקבלן שבנה את הבניין קובע את הכללים, ומחתים כל דייר שרכש ממנו דירה. בין הכללים הללו: דייר שמוכר את דירתו, מתחייב להחתים את הרוכש החדש.

רוכש פוטנציאלי שהכללים אינם לרוחו - לא חייב לרכוש שם דירה.
ציטוט
0 #12 חוזר: סוציאליזם בין עריםשחרורון 2017-07-10 14:51
תשובה מדוייקת שגם קוראת במציאות

שהורי קנו דירה הם חתמו על חוזה ועד הבית שמפרט את התנאים ונתנו פיקדון שמבטיח שיעמדו בתשלומים

אם הם לא היו חותמים, לא היו מוכרים להם את הדירה

קל, פשוט וללא אלימות

כמובן שחלק מהאנשים לא רוצים לקחת אחריות ורוצים שהממשלה תטפל להם בכל אי נעימות קטנה
ציטוט
0 #13 אותו עקרון חל גם במדינהיאיר בן משה 2017-07-10 15:22
כל מי שרוצה להיות אזרח במדינה כאילו חתם על הסכם שהתנאי בו הוא לעמוד בחוקיה, מי שלא רוצה שלא יחיה כאן

היתרון של המדינה הוא שהחוקים עשויים להתאים עצמם ולהשתנות בהמשך לא כפי שמתקיים כאשר הקבלן מחתים מראש וכדומה
ציטוט
0 #14 מצב אידיאלי לא תמיד קייםיעקב 2017-07-10 18:34
ובהרבה בתים משותפים אין תקנון שכולם חתמו מראש. זה פתרון יפה, אבל קצת דמיוני.

ובאין פתרון דמיוני עושים מה שאפשר. אז חוקקו חוק בתים משותפים המחייב דיירים להשתתף בהוצאות התחזוקה שעליהם החליט רוב של הדיירים.

דרך אגב: אם הארנונה בעיר א' גבוהה מדי, אתה יכול להגר לעיר ב' ולקוות שהארנונה שם יותר נמוכה... כאילו שלמישהו זה מזיז...
ציטוט
0 #15 חוזר: סוציאליזם בין עריםשחרורון 2017-07-11 00:05
אתה מקבל אזרחות בלי לחתום על כלום. אם אתה חותם בכאילו אתה גם מחוייב בכאילו

מכיון שאין כזה דבר חוזה חברתי, הממשלה היא למעשה כמו המאפיונר השכונתי: שלם דמי חסות או תעבור לשכונה אחרת - אין הבדל.

במילים אחרות, לחבורת החמושים המכונה ממשלה אין שום בסיס מןסרי לכפות את הדעה שלהם על אחרים, זה שהם עושים את זה לא הופך את זה לא מוסרי. זה שקמתי ועזבתי גם לא הופך את הפלעת האלימות למוסרית או רצוייה

במקרה של ועד בית, אתה בחרת לקנות את הבית (בניגוד לכך שלא בחרת להוולד במדינה מסויימת), אם לא דאגת (או לא היה אכפת לך) לתנאים טובים - בעיה שלך - אתה ילד גדול, ברוכים הבאים למציאות
ציטוט
+1 #16 חוקי מדינת החופש@ לוי. 2017-07-11 01:35
אילו חוקים קיימים במדינת החופש ?

ברור אלו חוקים לא קיימים: רגולציות למיניהן. לא רגולציה על ניהול בית, לא רגולציה על שוק העבודה, וכו'.

המדינה לא עוסקת בהסדרת היחסים בין האנשים. המדינה לא מחנכת אנשים לעשות מעשים טובים, להיות מנומסים, מכילים, עוזרים לזולת, וכיו"ב.

האם במדינה שוררת אנרכיה ? לא ולא.
המדינה כן אוסרת הפעלת אלימות וכפיה.
המדינה היא כלי, מכשיר, להגנה על זכויות האדם - לחיים, חרות וקניין.

מי שכופר בזכויות האדם, מי שלא מקבל איסורים אלה, מי שנפשו דווקא כן חושקת בהפעלת אלימות - ימצא את עצמו נענש.


לגבי החוזה שהקבלן מספק ... מי קבע שהוא קשיח ? מי קבע שאין בו סעיף המאפשר, למשל, לרוב הדיירים לשנות בו סעיפים ?
ציטוט
0 #17 ללוי, זכות הדיירים לשנות סעיפים כמשל למערכת המדיניתיאיר 2017-07-11 07:19
אכן כפי שאנו כולנו מסכימים לזכות של הדיירים להתארגן ולכפות מסי וועד והתנהגות דיירים, גם על הסרבנים. כך נכון שהמדינה כ"בית" כללי תפעיל את חוקיה לגבי כל "הדיירים".
וכפי שוועד הבית יעשה נכון אם יקבע שלט הפונה אל הדיירים לשמור על השקט ולמנוע השלכת פסולת. כך נכון "שוועד המדינה" יקבע "שלט" (עיתון, טלביזיה), שיקרא לדיירים להתנהג נכון ולמנוע פגיעה במדינה - בבית שלנו
ציטוט
0 #18 לדיירים יש זכות לכפות ?@ לוי. 2017-07-11 08:59
"כולנו מסכימים לזכות של הדיירים לכפות מיסי וועד..." וגו'. לא. אנו לא מסכימים.

ראשית, פעולה כזו היא בלתי חוקית מבחינת חוקי המדינה ! היא פוגעת בחוק היסודי של מדינת החופש: הגנה על חרותו וקניינו של האדם.

שנית, "זכות הדיירים" ? מניין שאבו רוב הדיירים את ה"זכות" להפעיל כפיה ואלימות ?
ציטוט
0 #19 חוק הבתים המשותפיםיעקב 2017-07-11 09:32
קובע שהדיירים חייבים להשתתף בהוצאות תחזוקת הבית.

אני, למשל, ביקרתי ברומניה לפני שנים רבות, ושם ביקרתי אצל אדם שגר בבית משותף - בבלוק כמו שיכוני הרכבת אצלנו.
החצר הייתה מוזנחת ומלוכלכת, ללא גינון, חדר המדרגות עם טיח מתקלף, מלוכלך, ללא תאורה, מעקה שבור.
בתוך הדירה הקטנה של האנשים שביקרתי היה נקי, מצוחצח, מרוהט בטוב טעם, עם ווילונות ושטיחים.
כנראה שברומניה, באותו זמן, לא היה חוק בתים משותפים (וגם לא חוזה חתום מראש בעת קניית הדירה).

עכשיו נשאלת שאלה פילוסופית: מה יותר גרוע - חוק בתים משותפים (חוקי כפייה) או חצר מלוכלכת...
ציטוט
+2 #20 מה יותר גרוע ... למי ?@ לוי. 2017-07-11 10:07
למי שלא מכירים בזכויות החרות והקניין - התשובה היא שחצר מלוכלכת יותר גרוע.

אלו הם הפטרנליסטים, שיודעים טוב ממך מה טוב עבור חייך. אלו הם החברתיים שרואים את "החברה" עדיפה על האדם. אלו ואלו נוטלים לעצמם את ה"זכות" לכפות עליך את אורח החיים ה"נכון". בעיניהם, אך לא בעיניך (שאלמלא כן, אין צורך בכפיה). אלו ואלו מכניסים את ידם לכיסך, ללא הסכמתך, כדי לממן את תכתיביהם.


למי שמכירים בזכויות החרות והקניין - התשובה היא שכפיה יותר גרוע.

אלו האנשים שמאמינים שחייהם שייכים להם, ולא לזולתם. אלו האנשים שמאמינים בשכנוע (ומקבלים גם אי הסכמה) ומתנגדים לכפיה אלימה (אין כפיה ללא אלימות נגד הסרבן).


אז מי אנחנו ?
ציטוט
+2 #21 חוזר: סוציאליזם בין עריםשחרורון 2017-07-11 10:12
ברגע שאין חוק כל אחד יבחר את מקום מגוריו לפי טעמו וכיסו. אם זה חשוב לך, בחר לגור במקום שיש בו חוזה מסודר בין הדירים. נכון שלפעמים דברים משתבשים, זו המציאות ואפילו מילת הקסם ״חוק״ לא מונעת את זה.

לראייה, לא צריך לנסוע עד לרומנייה למצוא בניני רכבת מוזנחים. בתל אביב יש כאלה בשפע

לכן התשובה לשאלה הפילוסיפית היא פשוטה: כפייה תמיד גרועה יותר. לא בגלל שחוק לא מבטיח בניין מטופח, אלא בגלל שאם היום אתה מפעיל אלימות בשם חצר נקייה, מחר זה יהיה בשם חינוך ילדים, מחרתיים בשם צדק חברתי ואחכ בשם טובת הכלל, למען המפלגה ובשם האח הגדול.

ובלי להרגיש התדרדרת לדמוקרטיה ומשם הדרך לסוציאליזם קצרה
ציטוט
הוסף תגובה