31/07/2017

מאיפה הכסף? כיצד יש לבנק ישראל כסף לקנות ולצבור דולרים?

התקשורת מתעלמת מהשאלה, אבל המשפחות בישראל משלמות עבור מדיניות זו.

2397 2

הודעה "יבשה" של בנק ישראל בישרה בתחילת השנה כי יתרות מטבע החוץ שמחזיק הבנק ("מדינת ישראל") עמדו בסוף דצמבר 2016 על כ- 98 מיליארד דולר, גידול של כ-8 מיליארד דולר במהלך שנת 2016. הבנק המרכזי שלנו המשיך לצבור דולרים גם השנה (2017) ובחצי השנה האחרונה שבר כנראה שיא חדש: בחצי שנה צמחו יתרות הדולרים של הבנק בכ- 10 מיליארד דולר נוספים והסתכמו בכ- 109 מיליארדי דולרים.

בנק ישראל רכש בעבר דולרים בעיקר מכספי הלוואות שלקח

העיתונות הכלכלית מפרסמת בעיקר שני נתונים מתוך המאזן השנתי של בנק ישראל: את יתרות מטבע החוץ ואת הפסדי בנק ישראל באותה שנה (רווחים כבר אין מזמן).

התקשורת מתעלמת מהשאלה כיצד בנק ישראל משלם עבור מטבע החוץ שנקנה? כאשר קונים צריך לשלם. הרי בנק מרכזי אינו בנק מסחרי רגיל עם פעילות עסקית מניבת רווחים (להיפך, הבנק מפסיד מיליארדים מידי שנה מפעילותו ה"לא-עסקית"), בנק ישראל אפילו לא גובה מיסים כמו ממשלה. אז מהיכן הכסף לרכישת הדולרים?

ממי בנק ישראל קונה דולרים? מהממשלה ובעיקר ומהבנקים המסחריים. הממשלה מגייסת הלוואות בחו"ל (גם תרומות) ומחליפה אותם לשקלים באמצעות בנק ישראל; בנקים מסחריים ממירים לשקלים הכנסות מט"ח של יצואנים שצריכים לשלם משכורות והוצאות בשקלים, של תיירים שזקוקים לשקלים, או של עובדי סטרט-אפ שקיבלו תמורה לאקזיט מוצלח – אלה ואחרים מבקשים להמיר דולרים לשקלים. הבנק שלהם מציע למכירה את הדולרים ומבקש שקלים תמורתם. מי קונה? מי שזקוק לדולרים לנסיעה לחו"ל, יבואנים שקונים סחורות בחו"ל או בנק ישראל שאוגר דולרים.

הקניות המסיביות של בנק ישראל יוצרות ביקוש מלאכותי (שאינו ממניעים עסקיים-מסחריים) לדולרים ולכן שער הדולר עולה. למעשה הוא אינו "עולה", אלא לא יורד כפי שמתבקש מעודף ההיצע של מטבע חוץ בישראל. מזה הרבה שנים המאזן השוטף של מדינת ישראל בעודף גדול: כלומר "נכנסים" למשק הישראלי יותר דולרים מאשר "יוצאים". ימות המשיח. "עודפי" דולרים אלה אמורים היו להוזיל את שער הדולר בשקלים. בנק ישראל מונע את ההוזלה.

מי משלם עבור הדולרים שבנק ישראל קונה?

הבנק התחיל במסע קניות הדולרים המתמשך לפני פחות מעשור (גרף בראש הכתבה). הבנק מוכר לציבור אגרות חוב קצרות מועד בשם מק"מ כדי לגייס כסף (שקלים) לרכישת הדולרים. בדרך זו בנק ישראל לוקח הלוואה מהציבור, ומשלם עליה ריבית. בשקלים שהבנק מקבל מהלוואות אלו, ניתן לממן את רכישת מטבע החוץ. יתרות המק"מ הגיעו לשיא של כ- 135 מיליארד שקלים בשנת 2010.

סדר הפעולות אינו חשוב. האם הבנק קודם מדפיס שקלים ולאחר מכן "סופג" אותם חזרה באמצעות הנפקת מק"מ, או שהבנק קודם לווה את הכסף באמצעות המק"מ ובכסף קונה מטבע חוץ. בסוף השנה יש לבנק יותר דולרים וגם יותר הלוואות מהציבור (מק"מ). "דולרים" – הכוונה לכל סוגי מטבע החוץ.

המטרה המוצהרת של רכישת הדולרים על ידי הבנק המרכזי שלנו היא למנוע את התחזקות השקל וכך "לעזור ליצואנים" (יצואנים מקבלים כך יותר שקלים עבור כל דולר). אם מדינה "עוזרת" למישהו, אז "מישהו" אחר צריך לשלם, כי מדינה אינה עסק שיוצר ערך כלכלי. את אותה "עזרה ליצואנים" – הציבור כולו משלם. אלמלא המניפולציה של בנק ישראל בערכו של השקל, היה השקל מתחזק, אולי ל-2.5 שקלים לדולר (לדוגמה).

כל משפחה ישראלית משלמת עבור מדיניות בנק ישראל

קל לתאר את העלייה ברמת החיים שלנו בשער מטבע חוץ כה נמוך. לא רק שמחירי הטיסות לחו"ל היו נחתכים – אלא גם מחיר הבשר, הלחם, הטלפונים, המחשבים, הציוד וחומרי הגלם לתעשייה.

התשלום שלנו עבור מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל אינו בכסף שיוצא מהכיס, אלא בכסף שלא נכנס לכיסנו. למה אף אחד לא מוחה ואפילו בקושי כותב? כי הטבע האנושי פועל לטובת בנק ישראל. אנשים מודאגים בעיקר כאשר מצבם מתדרדר. אנחנו לא מודאגים אם, פחות או יותר, אין שינוי לרעה. איך אומרים?... "שלא יהיה יותר גרוע".

למה בנק ישראל בכלל נזקק להלוואות?

למה בנק ישראל צריך בכלל ללוות כסף? הרי יש ברשותו מדפסת שיכולה להדפיס כל כמות של שקלים? הנגיד הקודם סטנלי פישר, "המבוגר האחראי", חשש שאם הבנק רק ידפיס וידפיס שקלים כדי לרכוש דולרים – עודף השקלים יגרום לעליית מחירים דוהרת – אינפלציה. לכן הבנק צריך "לספוג" חזרה שקלים מהשוק באמצעות המק"מ.

למה הבנק הפסיק לקחת הלוואות למימון רכישת דולרים?

מעשייה עתיקה מספרת על איכר שהחליט להקטין את כמות החציר בו הוא מאכיל את סוסו. מידי יום הקטין את כמות האוכל לסוס ב"מינון זהיר", והסוס המשיך לגרור את העגלה כמו תמיד. הסוס "התרגל" לאכול פחות והאיכר קנה בירה וחגג בכסף שחסך על החציר. לאחר ימים, הסוס אומנם רזה ונראה כחוש במקצת, אבל הצליח בכל זאת לגרור את העגלה למרות שאכל פחות. כמות המזון פחתה מיום ליום – הסוס התקשה, אבל הצליח. באחד הימים האיכר הפחית שוב כדרכו את כמות החציר – הסוס עצר, קרס ומת. האיכר נותר ללא בירה וללא סוס.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, שמה לב שבכל "מדינות המערב הנאורות" הבנקים המרכזיים מדפיסים ללא הכרה דולרים ואירו (כבר מספר שנים) ובכל זאת – אין אינפלציה. הבנקים המרכזיים של "הנאורים" לא קונים מט"ח – הם מדפיסים את השטרות וקונים אג"ח של ממשלות וחברות כדי "לעזור לכלכלה". אצלנו "עוזרים ליצואנים" ושם "מעודדים את הכלכלה" – אין הבדל.

נעמדה הנגידה שלנו על "כתפי ענקים", ראתה כי גם בישראל אין אינפלציה והחליטה "גם לנו מותר". נצמצם בהדרגה ובזהירות את הנפקת המק"מ, ובמקום לקחת הלוואות מהציבור לקניית דולרים (וגם לשלם לציבור ריבית וכך להגדיל את הפסדי בנק ישראל) – כמה פשוט – נדפיס שקלים ונקנה בהם דולרים מהציבור. נתחיל בקטן, ונגדיל בהדרגה ו"במינון זהיר" את הדפסת הכסף.

איך יודעים שזה אכן קורה? המאזן של בנק ישראל מספר לנו, אבל העיתונות הכלכלית מתעלמת: המימון לקניית הדולרים מגיע כיום אך ורק מהדפסת כסף על ידי בנק ישראל. למרות הגידול החד ברכישת דולרים, כמות המק"מ לא צמחה, להיפך – בנק ישראל מעלה בקודש ומדפיס שקלים גם כדי לפרוע מק"מ שתאריך פירעונו הגיע. בעבר הבנק הנפיק מק"מ חדש כדי לפרוע מק"מ "ישן" – מה שנקרא "גלגול הלוואות". לא עוד, עכשיו מדפיסים.

הביטו בשורות שנגזרו ממאזן בנק ישראל לסוף 2016:

2397 1

מאגר "הדולרים" צמח ב-27 מיליארד שקלים. קנייתם לא מומנה באמצעות הנפקת מק"מ כי קל לראות שיתרת המק"מ לא גדלה, אלא פחתה מ-116 מיליארד ל-105 מיליארד ש"ח. והיכן נמצאים כל השקלים שהודפסו? בחשבונות הבנק שתפחו ב-37 מיליארד ₪ ("פיקדונות התאגידים הבנקאיים") וגם בשטרי הכסף שבמחזור שגדלו ב-3 מיליארדי ₪. המספרים עגולים ויש כמובן סעיפים נוספים במאזן, אך היקפם קטן יחסית לסעיפים "עיקריים" אלה.

שקלים מודפסים בנדיבות, אבל אין אינפלציה – הסוס ממשיך לגרור את העגלה. "המינון" ב-2017 עלה, המדפסות פועלות שעות נוספות, השקלים מוזרמים "לכלכלה". נגידת בנק ישראל שותה כעת בירה כמו האיכר שבסיפור.

מוטי היינריך

 

עודכן לאחרונה ב 31/07/2017
תגובות  
0 #1 אבל למה אין אינפלציה?אלון 2017-07-31 06:22
זאת חידה גדולה
ציטוט
+1 #2 למה מתייקר הדיור?יעקב 2017-07-31 07:31
תחבר את זה לשאלה "למה אין אינפלציה"? ותקבל תשובה...
ציטוט
+1 #3 לא צריך שקל, לא צריך בנק ישראליעקב 2017-07-31 08:39
אני חוזר ואומר - אנו לא צריכים שקל, צריך לבטל את השקל ואת בנק ישראל עם כול המניפולציות המיותרות שלו (הדפסת כסף שקלי), ומאות המועסקים לחינם במשכורות עתק.
ציטוט
+4 #4 חוזר: מאיפה הכסף? כיצד יש לבנק ישראל כסף לקנות ולצבור דולרים?שחרורון 2017-07-31 15:25
נשמע כמו שידור חוזר של שנות השמונים העליזות וההיפר אינפלציה עם טויסט אחד קטן:

כל העולם עושה את זה. מה יקרה כאשר הדולר יכנס להיפר אינפלציה וערימת הדולרים של בנק ישראל תמצא את דרכה לתאי השירותים בכדי לסייע בהיגיינה

הדפסת כסף היא אנרגיית אינפלציה צבורה. בשלב מסויים זה משתחרר
ציטוט
-1 #5 הציבור ממן את ריכשותאלי 2017-07-31 20:26
המטח של בנק ישראל כשם שהוא מממן את שאר הרכישות של הממשלה.
הוצאות הממשלה על השירותים שהיא עדיין מספקת
ועל המוצרים השונים הם על חשבון הציבור.
כל זמן שהציבור לא יעניש בקלפי את הפוליטיקאים שעושים
בכספי הציבור כרצונם מה שהיה הוא שיהיה ולא יהיה לנו
על מי ללין אלא רק על עצמנח.
ציטוט
+2 #6 המט"ח של בנק ישראל לא עומד לרשות הממשלהמוטי היינריך 2017-08-01 03:22
מענה למגיב 5:
"המטח של בנק ישראל ... מממן את שאר רכישות הממשלה".

בנק ישראל וממשלת ישראל הם גופים נפרדים. בנק ישראל הוא מוסד "עצמאי". שני המוסדות חופשיים לגרום נזק לתושבי ישראל באופן "עצמאי".

יתרות המט"ח של בנק ישראל אינן עומדות לרשות הממשלה לביצוע הוצאות במסגרת תקציב המדינה.

אם המדינה זקוקה למט"ח לצורך רכישת צוללות לחיל הים, היא ממירה שקלים מתוך תקציב המדינה למט"ח, בדיוק כמו שאנחנו קונים בבנק מט"ח תמורת שקלים לנסיעה לחו"ל.
ציטוט
+2 #7 שורש הבעיה - הטבות ליצואניםיאיר בן משה 2017-08-01 05:10
וזאת מתוך גישה אנרכוניסטית "שצריך ליצור מקומות עבודה", גם באופן מלאכותי ויקר . למעשה כל מי שקונה חולצה או סובארו משלם עבור אותם "מועסקים".
הפתרון הוא כרגיל, סילוק המאמץ המלאכותי והיקר של חסידי פולחן "דת העבודה" והפיכת המשק למקום חופשי המכבד ומכלכל את האדם באופן בסיסי באשר הוא, ללא העלות הנוראית של יצירת מקומות עבודה מלאכותיים הן עבור הייצוא, הן במניעת כניסת תוצרת זולה מחו"ל והן ע"י ניפוח המנגנון.
ציטוט
הוסף תגובה