28/10/2017

האם המדינה צריכה להבטיח "קיום בכבוד" לכל אחד?

הדרישה המקובלת שהמדינה צריכה להבטיח לכל אזרח "קיום בכבוד" אינה מוסרית. "קיום בכבוד"  על חשבון מי? על חשבון השכנים שלכם?

מס אחד

בכתבה הקודמת הסברנו את חשיבותו של מס אחד ויחיד במקום שלל המיסים הקיימים (מס הכנסה, מע"מ, מס שבח, מכס, מס קניה ועוד). המס היחיד יועלה מיד אם תאושר תוספת הוצאה כלשהי לתקציב המדינה, בין אם לתקציב הביטחון או לקצבאות הנכים. אי אפשר יהיה "למרוח" ולהסוות את עלות החקיקה "החברתית" על פני שלל מיסים והיטלים. כך יוסר מסך העשן הנוכחי שמסווה היטב את שוד ארנקו של האזרח העובד.

תחת משטר של מס יחיד, הנדיב הידוע השר משה כחלון, היה צריך לפרסם כמה כסף תשלם כל משפחה בישראל כדי לסבסד את דירות "מחיר למשתכן". אילו, לדוגמה, ידעה כל משפחה בישראל כי הוצאות המחיה שלה יתייקרו ב-50 שקל לחודש כתוצאה מתכנית סבסוד הדירות – ייתכן שכחלון היה מפסיק לחייך.

קצבה אחת ויחידה

הדרישה המקובלת שהמדינה צריכה להבטיח לכל אזרח "קיום בכבוד" אינה מוסרית. "קיום בכבוד" על חשבון מי? על חשבון השכנים שלכם? על חשבון כפיית מיסים על כישרון ועבודה של אחרים?

"קיום בכבוד" יכול להיות רק מפרי עבודתנו או מתמיכה שנקבל מאחרים מרצונם החופשי (ירושה, תרומה וכדומה). אם לא דאגתם לחסכונות ליום סגריר, אם לא קניתם פוליסת ביטוח לאירועים קיצוניים שעלולים לפגוע בקיומכם הסביר – אין לכם שום זכות מוסרית לשדוד את השכן שלכם בעזרת כוחה של המדינה. קיום מקצבאות הוא "קיום", אבל לא בכבוד.

אנחנו מתקרבים ליובל ה-100 של מדינת הרווחה המודרנית. קשה עד בלתי אפשרי לבטל במחי יד את מגוון זכויות ה"מגיע לי". קשה עוד יותר להסביר ולשכנע ציבור גדול במהפך רעיוני. ציבור גדול הושחת מוסרית והתרגל ליהנות מהכנסות שוטפות על חשבון אחרים. ציבור עוד יותר גדול חדל מזמן מדאגה למימון מחייתם של הורים קשישים או להוצאות הטיפול של בן משפחה חולה – "שהמדינה תדאג", כלומר – השכן.

מעבר לעיוות המוסרי שבקצבאות, הנזק הנלווה אל מערכת הקצבאות הוא עצום וקשה למדידה. במדינות הרווחה "הנאורות" מניחים שהיקף ההונאות והטעויות של הביטוח הלאומי עומד על 5% עד 10% מהקצבאות. במדינות אלה נהוגים עונשים כבדים על הונאה. בישראל אין הערכה שמבוססת על בדיקת עומק מדגמית. הסיכוי להיתפס אפסי והסיכוי לעונש למעשה לא קיים. בתנאים אלה נותר רק לנחש את היקף ההונאות. ניחוש של 25% - 20% הונאות לא יפתיע שום ישראלי. אסתר דומיניסיני, מנכל"ית הביטוח הלאומי לשעבר, אמרה בראיון פרישה (2012): "אנחנו רואים לא מעט מצבים שאנשים צורכים יותר ממה שאמור להיות להם לפי הדיווחים. משמע, שיש להם מקורות הכנסה נוספים."

2416 1

כיום "כולם" זכאים לקצבאות בגלל "מצבם". אסתר דומיניסיני אמרה שהיא לא מכירה זכאי לקצבה שהתקשר לביטוח לאומי ודיווח שמצבו השתפר והוא אינו זקוק יותר לקצבה... יוסף, קשיש שמתגורר בדירה בכיכר המדינה בתל אביב מקבל קצבת נכות מירבית – דירתו שווה כ-6 מיליוני שקלים (2017). כרבע מהנכים משתכרים מעל 14,700 ש"ח לחודש. מאות אלפי קשישים בעלי הכנסות ודירות בבעלותם זכאים לקצבת זקנה; כל המשפחות עם ילדים בסביון, ברחביה בירושלים, או בעומר – זכאיות לקצבאות ילדים. שכנתי היקרה בתל אביב, שבבעלותה 4 דירות מושכרות נהנית מקצבת אם חד-הורית.

כל קצבאות התמיכה ב"חלשים" יתבטלו. שלל התמיכות יוחלף בקצבה אחת בלבד: "קצבת קיום" לפי קריטריון מחמיר אחד בלבד: סעד למי שחסר יכולת להתקיים בכוחות עצמו. לא כל הקשישים יקבלו – אלא רק אלה חסרי רכוש והכנסה, נעדרי תמיכה משפחתית. לא קצבה "לכל ילד" – אלא קצבה למשפחה חסרת כל, על סף הקיום בלבד. לא קצבת נכות "לכל הנכים" – אלא רק לנכה חסר רכוש ויכולת להתקיים. צריך להיות רק קריטריון אחד לקצבה – יכולת להתקיים.

המדינה לא צריכה להתעניין אם אנחנו נכים, קשישים או אם חד-הורית. כלל לא מעניין אם האזרח הוא נכה 100% או נכה 30%. לא מעניין גילו של האדם: האם הוא זכאי לקצבת ילדים או לקצבת זקנה. לא תהיה זכאות למענק לידה ולא מענק לאם חד-הורית. לא יהיו דמי אבטלה ולא הבטחת הכנסה.

המדינה לא תבטיח "קיום בכבוד" (מי שמקבל קצבת הבטחת הכנסה רשאי לנסוע לחו"ל עד 3 פעמים בשנה... במסגרת ה"קיום בכבוד"). קצבת הקיום תבטיח קיום בלבד מי שירצה גם "כבוד" – שיעבוד. מי שיגיש בקשה לקצבת קיום יצטרך לחשוף את כל רכושו כולל חשבונות בנק ותדפיסי תנועות של שנים רבות מהעבר כדי לאפשר לחוקרים להתחקות אחרי העברת רכוש לבני משפחה. בני משפחה שזכו להעברת רכוש מהתובע – יחויבו לממן את קיומו. הקריטריונים לקבלת קצבת קיום יהיו קשוחים. לדוגמה: אם בבעלות הנזקק דירה, היא תימכר למשקיעים והנזקק ימשיך לגור בדירה עד ליומו האחרון. התמורה ממכירת הדירה תממן חלק מקצבת הקיום. הונאות ייענשו בחומרה.

בתנאים אלה של מס אחד וקצבה אחת, תקציב המדינה יקטן פלאים ובמקביל יקטן גם שיעור המס על העובדים. הקטנת המיסים וצמצום הביורוקרטיה הסובבת קצבאות ומיסים – יזניקו את רמת החיים של אזרחי ישראל. הניסיון ההיסטורי מלמד שבתנאים אלה פורחים גם ארגוני התנדבות ופילנתרופיה שייטיבו לטפל במקרים המעטים של אומללות קיצונית מאשר פקידי מדינה.

מוטי היינריך

 

2416 2

תגובות  
+1 #1 הכותרת שלך מרתיעהקובי מרוז 2017-10-29 05:26
אבל התוכן נכון . אני שמח שגם אתה חושב שצריך לפרוש איזו רשת בטחון ולא לשלוח את הנכשל להתאבד .
אבל...יש בעיה עם מי שיקבע את הקריטריון באופן פרטני לסיוע . נראה אותך מציע שיטה להפריד בין המוץ לתבן באופן פרטני בלי שהביורוקרטיה תגדל יותר...
ציטוט
+2 #2 חוזר: האם המדינה צריכה להבטיח "קיום בכבוד" לכל אחד?שחרורון 2017-10-29 05:47
"אי אפשר יהיה "למרוח" ולהסוות את עלות החקיקה "החברתית" על פני שלל מיסים והיטלים" - זה נכון חלקית. ריבוי מיסים אכן מסווה את הכסף הנוסף שהולך ל"חקיקה חברתית". אבל הכלי המרכזי הוא הלוואות. בערך חצי מתקציב המדינה הוא הכנסות, השאר הלוואות. כלומר, הפוליטקאי מבטיח, הדור הנוכחי מקבל, הדור הבא משלם. קשה לי לחשוב על נבזות גדולה מזו, ולצערנו "מס יחיד" לא יפתור את הבעיה הזאת. לדעתי, הוא יחמיר את הבעיה (אם אתה לא יכול למסך, אתה לא מעלה את המס אלא לווה כסף). הפתרון לזה הוא די פשוט, כיון שמושלים אינם מיצגים אותי, הם לא יכולים ליטול הלוואת בשמי. מי שלקח הלוואה, מחוייב לשלם אותה

"הקריטריונים לקבלת קצבת קיום יהיו קשוחים" - נשמע יפה בתאוריה, בלתי ניתן למימוש. זה קצת כמו "זה לא קומוניזם אמיתי, הפעם זה יעבוד"

חלק, אם לא רוב, הקצבאות שקיימות כיום התחילו בדיוק ככה: בואו נדאג לעזור רק לאלו שבאמת צריכים, נציב קרטריונים קשוחים ונעמוד על המשמר.

הכשלון הוא בטוח מסיבה אחת: מדובר בבני אדם. בני אדם מושחתים בקלות עי כח. שינוי מערך הקצבאות פשוט משנה את מערך חלוקת הכח אצל חבורת המושלים. לא יעבור הרבה זמן עד שמאבקים פוליטים ישחיתו גם את הקצבה האחידה האצילה. זה קורה כבר 100 שנה, ולא הראת למה זה לא יקרה שוב. כלומר, כל עוד לא תחליף את בני האדם בשלטון במשהו אחר, זה לא יעבוד

לסיכום, יש מנגנון יעיל ביותר, שפועל בסביבה תחרותיות ועוזר למסכנים. יש לו כמה שמות: צדקה, קהילה וכו'. במשך אלפי שנים זה עבד נהדר. העיקרון הוא: רוצה לעזור למסכנים? פתח את הארנק או תן מזמנך (במקום לצקצק או ליטול אקדח ולשדוד רכוש אחרים).

למדינה יש תכונה מענינת "מגע האנטי-מידאס". מידאס הפך לזהב את כל מה שנגע בו, המדינה הופכת כל דבר שהיא מתערבת בו לחרא. הסיבה היא שמדינה היא מוסד המבוסס על אלימות, ואלימות אינה פתרון לבעיות חברתיות מורכבות
ציטוט
-5 #3 קיום בכבודדוד סלוטקי 2017-10-29 07:03
"קיום בכבוד" לא יהיה על חשבון השכנים שלי וגם לא על חשבוני. התקציב יבוא על חשבון שפיכת כספי ממשלה על פרויקטים מיותרים כמו התנחלויות, תחזוקת הכיבוש, ישיבות (חרדיות והסדר), רכישת צוללות וכד'.
ציטוט
-1 #4 חוזר: האם המדינה צריכה להבטיח "קיום בכבוד" לכל אחד?בובו 2017-10-29 07:25
מצטט דוד סלוטקי:
"קיום בכבוד" לא יהיה על חשבון השכנים שלי וגם לא על חשבוני. התקציב יבוא על חשבון שפיכת כספי ממשלה על פרויקטים מיותרים כמו התנחלויות, תחזוקת הכיבוש, ישיבות (חרדיות והסדר), רכישת צוללות וכד'.


ומאיפה לדעתך מגיע הכסף ל״פרויקטים מיותרים״?
זה יהיה על חשבונך בכל מקרה, האם זה יהיה בנוסף או במקום ישיבות לא משנה את העובדה שאתה תממן את זה
ציטוט
-3 #5 חוזר: האם המדינה צריכה להבטיח "קיום בכבוד" לכל אחד?דוד סלוטקי 2017-10-29 07:45
מצטט בובו:
מצטט דוד סלוטקי:
"קיום בכבוד" לא יהיה על חשבון השכנים שלי וגם לא על חשבוני. התקציב יבוא על חשבון שפיכת כספי ממשלה על פרויקטים מיותרים כמו התנחלויות, תחזוקת הכיבוש, ישיבות (חרדיות והסדר), רכישת צוללות וכד'.


ומאיפה לדעתך מגיע הכסף ל״פרויקטים מיותרים״?
זה יהיה על חשבונך בכל מקרה, האם זה יהיה בנוסף או במקום ישיבות לא משנה את העובדה שאתה תממן את זה


אין לי בעיה לממן "קיום בכבוד" של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, בייחוד אם זה יבוא במקום מימון ההתנחלויות, הכיבוש והישיבות.
ציטוט
0 #6 חוזר: האם המדינה צריכה להבטיח "קיום בכבוד" לכל אחד?שחרורון 2017-10-29 08:26
מצטט דוד סלוטקי:

אין לי בעיה לממן "קיום בכבוד" של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, בייחוד אם זה יבוא במקום מימון ההתנחלויות, הכיבוש והישיבות.


מצויין. אנחנו מסכימים על זה שהממשלה לא צריכה לממן שום דבר, ואם הכסף הנוסף שישאר לך אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה- כולל לממן מכיסך נזקקים (או לתרןם לעמותות שעושות זאת כבר)
ציטוט
+3 #7 "והיה באחרית הימים" ...@ לוי. 2017-10-29 08:31
קיימת השאלה העקרונית: האם מימון הנזקקים, אפילו הם במצוקה אמיתית, יעשה בכפיה, ע"י משלמי המס ? או שצרכי המסכנים באמת יסופקו אך ורק מרצון חופשי, באמצעות צדקה ומעשי חסד ?

דומני שמוטי בעד צדקה וחסד, ונגד מימון בכפיה.

כעת קיימת שאלה מעשית-הנדסית: האם המעבר מהמצב היום למצב הרצוי יעשה "במכה אחת", או בשלבים ?
בשלב הראשון ייושם הפתרון המוצע במאמר, ובשלב האחרון, "באחרית הימים", ייושם הפתרון המבוסס על צדקה וחסד.


שאלה קריטית, במיוחד לאור הבקורת של שחרורון (#2): מתי יהיה המעבר בין השלבים, או מה ימנע נסיגה מהשלב הראשון בחזרה למצב הקיים כיום ?

התשובה טמונה במצב התודעה של האנשים. כל עוד תודעתם המוסרית - "מגיע לי", "שהמדינה תממן" - מושחתת, הסכנה לחזור למצב הקיים כנראה תנצח (למעשה תמנע מלכתחילה כל יישום של המוצע במאמר). לכן, קריטי לפעול לשינוי התודעה המוסרית.

את זה מנסה לעשות 'קו ישר'.
ציטוט
+1 #8 השמאל שטף לאנשים את השכלJj 2017-10-30 01:52
אתה מדבר עם חברים וכל חברת הייטק זה "בעלי ההון" כאילו הם רשעים שגנבו.
אגב באמריקה תורמים הכי הרבה בעולם. בעולם סוציאלי אין כלל תרומות.
ציטוט
0 #9 לא רק השמאל.אירופאי 2017-10-31 16:58
אנשים אוהבים כח ושליטה. ממשלות מורכבות מאנשים. גם ממשלות הימין, איבוד ערך החירות בארה״ב , המדינה הכי חופשית בהסטוריה, לא הייתה תוצאה רק של הדמוקרטים.

ואגב חברים, ניסוי מעניין באונברסיטה בקליפורניה, ואולי צריכה להיות באתר פינת וידאו.

https://www.youtube.com/watch?v=82NPMM85B6o
ציטוט
0 #10 זה עקיבוש!אשר פט 2017-11-01 04:58
מצטט דוד סלוטקי:
"קיום בכבוד" לא יהיה על חשבון השכנים שלי וגם לא על חשבוני. התקציב יבוא על חשבון שפיכת כספי ממשלה על פרויקטים מיותרים כמו התנחלויות, תחזוקת הכיבוש, ישיבות (חרדיות והסדר), רכישת צוללות וכד'.


מצטט דוד סלוטקי:
"קיום בכבוד" לא יהיה על חשבון השכנים שלי וגם לא על חשבוני. התקציב יבוא על חשבון שפיכת כספי ממשלה על פרויקטים מיותרים כמו התנחלויות, תחזוקת הכיבוש, ישיבות (חרדיות והסדר), רכישת צוללות וכד'.


לדוד סלוטקי, שיהיה לך יותר קל בתגובה הבאה, העתק-הדבק (או איך שמתיוון כמוך יגיד "קופי-פייסט"):

...
ציטוט
הוסף תגובה